בתשובה לeasy, 27/05/22 12:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. בוא נזכור שהלווין הזה הרבה יותר קטן מתחנת החלל, F=ma. ב. המנוע מופעל רק פעם בכמה זמן, כשהמסלול דועך. והחיכוך שגורם לדעיכה יורד יותר מלינארית בגובה.ויקיפדיה מראה שתחנת החלל במסלול שמתחת ל-400 קילומטר. לווין כזה יכול להיות גם ב-500 פלוס. ג. וחוץ מהמנוע, לא מגיע גם כבוד לשאר רכיבי החומרה והתוכנה שנשארים תקינים ומדויקים 20 שנה בלי להיכנס לשום מוסך או מעבדה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ג. אצלי אפילו הבידוד של צינורות המזגן (קיר צפוני!) התפורר תוך פחות זמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים חושבים שפלסטיק מחזיק מעמד אלפי שנים (כי ככה מספרים להם ארגונים ירוקים). בפועל, פוליאתילן מתפרק בהשפעת קרינה על-סגולה (אבל לחלקיקי המיקרופלסטיק שלו יקח כנראה אלפי שנים עד שכולם יחזרו להיות אתילן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. עד כמה שאני זוכר, גופים קטנים מושפעים יותר מהחיכוך עם “זנב” האטמוספירה והדעיכה המסלולית שלהם מהירה יותר. ב. ברור שהמנוע מופעל רק כשנדרש תיקון מסלול ולא כל הזמן. עדיין, נראה לי מוזר שהדלק מספיק ל-20 שנים כאשר הלוויין לא תוכנן לחיות כל כך הרבה. אם התכנון היה ל-4 שנים, למה להעמיס אותו בדלק ל-20 שנים? אפשר לנצל את המסה הזאת לדברים אחרים (לפי הכתבה בקישור הדלק מהווה 10% ממשקל הלוויין בשיגור). ג. כבוד מגיע, אבל אחרי שראיתי מקרוב מערכות אלקטרוניות שצריכות להחזיק מעמד 25 שנים במדבר מואבי, אני יודע שדברים כאלה אפשריים (שלא לדבר על וויאג’ר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב1. מי אמר לך שהוא תוכנן ל-4 שנים. ב2. אפילו אם יש תכנון, התכנון לוקח בחשבון טולרנסים שונים, ולכן לוקח ספיירים. אי הוודאות העיקרית כמדומני היא גובה המסלול והאליפטיות שלו. וכמו שאמרתי קודם, מסלול שיצא נמוך ב-20 אחוז מהנומינלי עשוי לקצר את חיי הלווין בפקטור משמעותי. לכן, אפילו אם ניקח את ה-5 שנים בתור יעד, אתה מתכנן שזה יהיה במקרה הגרוע. אתה לא רוצה לבנות לווין ומשגר בשביל שבסוף תקבל שנה וחצי של תוצרים. אז אתה שם דלק שיספיק ליותר, ואם במקרה המסלול יוצא אפילו קצת יותר גבוה, מקבל עוד יותר שנים. לגבי א - אני בכלל לא בטוח שזה נכון, הלווין הזה נראה לי יותר אווירודינמי מתחנת החלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב1 - הכתבה שדב קישר. ב2 - פי 2 או פי 3 זה טולרנס. פי 5 זה בזבוז. לגבי א - זה מה שאני זוכר שקראתי (בכתבה על דברים שנופלים לפעמים לאסטרונאוטים מהיד בהליכות חלל) - שככלל עצמים קטנים מושפעים יותר מגרר (drag) ביחס לעצמים גדולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב1. הכתבה טועה. והרי כבר בזמן השיגור של הלווין הזה,הלווין הקודם כבר החזיק מעמד יותר מ-5 שנים. ב2. כמו שאמרתי לך, החיכוך מאד לא לינארי בגובה. לכן פקטור של 20 אחוז בשיגור יכול להתבטא בעשר שנים במסלול. (יש שם גם ענין האליפטיות של המסלול, שעוד עושה על זה טוויסט נוסף, אבל תוסיף את זה לאי-לינאריות). וחוץ מזה - נניח שעוד 5 אחוז ממשקל הלווין מוסיף לך 10 שנות תפקוד. בתוחלת זה רווח גדול, לא בזבוז. הרווחת שני לווינים במליר של 1.05. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |