בתשובה לשוקי שמאל, 07/05/22 21:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חולק על כך שרוסיה השקיעה בחידוש הצבא בעשורים האחרונים. אמנם התקציב הצבאי שלה גבוה, אבל תחשוב איזה אורך גבולות היא צריכה לתחזק. לא ראינו שהצבא הרוסי באוקראינה היה מצוייד היטב. בתחום השריון, ההזמנות ל T-14 החדש התעכבו הרבה שנים, וכח השריון הרוסי הוא רובו ככולו מיושן. גם באוויר עיקר הכח מיושן. תראה את השתלשלות הפיתוח של הסוחוי Su-57 [ויקיפדיה], מטוס הקרב מהדור החמישי, וההקבלה בינה לבין ה T-14 ביבשה. תכל'ס אין עדיין מטוס קרב מהדור החמישי בחוד החנית של הצבא הרוסי, וחיל האוויר מורכב מדגמים שטיסת הבכורה שלהם היתה בשנות השבעים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
OK. מקבל. טעיתי בניסוח "משקיעה בחידוש ובנייה". יותר מדויק לומר "משקיעה בשגרה". בגלל שהמצב הכלכלי ברוסיה לא טוב בכללי ומפעם לפעם יש משברים חריפים (צניחה במחיר הנפט והגז וכאלו) יש גם בהתאמה קיצוצים בתקציבים ובכלל בצבא. הידוע שבהם היה בתקופת התפרקות בריה"מ ובשפל הכלכלי אחריה.היו מהלכים ידועים של קיצוץ הכוחות הצבאיים וביטול גיוס החובה. (אגב אאל"ט לא הצבא הרוסי שומר על הגבולות של רוסיה. יש להם משהו כמו מג"ב). אני חושב שאפשר לומר שהצבא הרוסי אולי קטן ביחס לגודל השטח אבל הוא לגמרי גדול על הכלכלה הרוסית. גם בתעשיית הנשק הגדולה שלהם יש פרדוקס דומה. רואים שהם מנסים לגייס השקעות חיצוניות לפיתוח שלהם, אבל לדעתי הלחץ התקציבי אינו הסיבה היחידה לעיכובים בפיתוח ובהצטיידות. הם מפתחים מערכות מתקדמות מאד, אבל איכשהו תמיד מתגלה שהחששות הביטחוניים במערב מופרזים. אני חושב שהצבא הרוסי, מאז עליית פוטין ואולי לפני, נמצא בתהליך של התייצבות. כולנו ראינו את הפקקים ואת השיירות התקועות ולכן יהיה מגוחך לומר שאין לצבא הרוסי בעיות. אני חושב שהבעיות האלו קשורות יותר לדרג הפוליטי מאשר לצבאי. צריך גם לא להתעלם מכך שברגע שהצבא הרוסי השלים עם כך שלא תהיה מלחמת בזק, הוא פעל באופן עקיב ושיטתי וניהל מערכה יעילה של טרור נגד האזרחים שבלמה את ההתלהבות האוקראינית וגרמה לכרסום איטי אבל עקבי בחזית האוק'. כמו נגד דאע'ש והצ'צ'נים הרוסים הוכיחו שהם נלחמים בהצלחה במיליציות וגרילה חצי-צבאית. הם יודעים לפעול במלחמה בעצימות נמוכה. אם הם עושים זאת לא ע"י פיזור מיליוני דולרים על האש, זה לא מגרעה שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שהרוסים מוציאים חלק גדול מהתמ''ג על בטחון. ככל שהבנתי (בעיקר מויקיפדיה) דווקא הבעיות התקציביות שעיכבו מאוד את הפיתוח וההזמנות הן הסיבה הראשית לכך שלצבא הרוסי חסר ציוד חדיש. כמו כן נראה שרמת התחזוקה גם סבלה. הרה-ארגון שעבר הצבא הרוסי מספר פעמים בעשורים האחרונים גם לא היה הצלחה גדולה. מאידך היתרון של הצבא הרוסי הוא שהוא כבר התנסה במלחמות במאה הנוכחית, וגנרלים מנוסים בקרב נותנים יתרון גדול. נראה לי שבשנים הקרובות (וכל עוד הנפט ושאר הסחורות יישארו ביוקר) יתחולל תהליך התעצמות מסיבי של הצבא הרוסי, עם כניסה מהירה של הטנקים ומטוסי הקרב החדישים לשירות. זה, יחד עם הניסיון הקרבי שהתווסף לו באוקראינה, יהפוך אותו לצבא אימתני, ואני חושש ממה שקורה כשיש לך פטיש גדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש תסריט שחזר על עצמו פעמים רבות בנוגע לפיתוחים הצבאיים החדשים של בריה"מ/רוסיה: מופיע פיתוח רוסי חדש. גורמים בעלי עניין במערב מפזרים דאגה וחששות מפני כלי המשחית החדש המרשים והמאיים. ברבות השנים מתברר שיש למערכת בעיות ומגבלות והיא למעשה נחותה ביחס למערכות מערביות מקבילות. אני חושב שיש לרוסיה בתחום הצבאי בעיות מבניות קשות שתורמות ל"עיכובים" בפיתוח/הצטיידות ומסתתרות מאחורי בעיות התקצוב. א. כלכלה מושחתת ושחורה. ב. בעיית איכות כ"א בצבא הקשורה לביטול גיוס החובה. ג. מבנה חברתי (ילודה נמוכה) המקשה על הגיוס. ד. בעיה של איכות אקדמית שהיא תוצר של היסטוריה ארוכה של סודיות והסתגרות, פיגור בתחומים קריטיים כמו אלקטרוניקה ומחשבים, בריחת מוחות וכעת גם הפרטת החינוך הגבוה. לעומת כל אלו צריך לציין את הצנטרליזציה והרגולציה של החברה הרוסית. אני מסכים אתך לתחזית של התעצמות צבאית בשנים הבאות. אבל לדעתי הצבא הרוסי רחוק מאד ממצב של צורך בבנייה מחדש. המחדלים שנחשפו במערכה באוק' היו בחלקם הגדול תוצאה של המבנה הפוליטי (דרישות וציפיות לא ריאליות. חוסר של זרימת מידע בין הגורמים הפוליטיים, המודיעיניים והצבאיים). למשל, לדעתי הפקקים נוצרו בעיקר בגלל שגורמי הפיקוד לא ידעו על ההתקדמות האיטית של החזית וכנראה גם לא ידעו על הפקקים ולכן המשיכו להזרים כוחות שלא היה ניתן להשתמש בהם (טנקים). אפילו בתקופת סטלין, המשטר הרוסי היה מודע לחלקו בבעיות של הצבא האדום. ממה שראיתי בעיניי, קשה לי להאמין שפוטין יותר אטום מסטלין. הייתי מנחש שאין סיכוי שהוא ינטרל 2/3 מקאדר הקצינים שלו. אבל כפי שצריך לומר, לך דע מה קורה במוחו ובנפשו של הרודן הרוסי. כפי שכבר כתבתי, מי שצריך בנייה מחדש זה הצבא האוק'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא קצת תמים להניח ש"שגורמי הפיקוד לא ידעו על ההתקדמות האיטית של החזית" כאשר כל ילד עם טלפון ראה תצלומי אויר של הטור המפורסם ההוא במשך *ימים*? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חושב. ברגע שהשיירות נתקעו כבר היה מאוחר. הפיקוד הבכיר לא אמור להיזון מן התקשורת המבולבלת אלא מדיווחי אמת מן השטח. ההנחה מן הסתם היתה שכוחות השריון אמורים להתפרש במבואות הערים הגדולות. אלא שדרגי השטח כנראה פחדו לדווח שלא הצליחו להשיג שליטה בשטחים האלו. לראיה, הרוסים השתלטו על שדה תעופה גדול לא רחוק מקייב כבר בימים הראשונים. האוק' לא הצליחו להשתלט עליו בחזרה אלא כאשר הרוסים ביזמתם פינו איתו. מה שהתקשורת לא ידעה לספר הוא שהאוק' לחמו בעקשות מסביב לשדה והרוסים לא הצליחו להשתלט על מספיק שטח כך שכנראה לא היה ניתן לנחות בשדה בביטחון יחסי. זה אולי הסבר מדוע השיירות יצאו לדרך. כששמעתי על השיירות התקועות באוק', חשבתי על הטבח שעשה צה"ל בכוחות השיריון הסורי שנעו חשופים על הכבישים הסובבים את רמה"ג הכבושה ב-1973. הטבח הזה שדילל מאד את עתודות השריון הסורי היה הסיבה לניצחון הישראלי המופלא ברמה. לסורים פשוט לא היו עתודות להמשיך את התנופה לאחר שהכריעו בקושי רב את 2 חטיבות השיריון הישראליות בצפון הרמה. צריך לציין שהאוק' לא הצליחו לעשות זאת. להערכתי הסיבות היו א. לאוק' היו טנקים רוסיים נחותים. ב. שליטה אוירית רוסית ג. כוחות השיריון האוק' היו במזרח המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במלחמת יום כיפור: על מה בדיוק אתה מדבר? במלחמה הסורים הפנו את עיקר כוחם לאגף הדרומי ובצה״ל הפנו את עיקר כוח ההגנה לאגף הצפוני. באגף הצפוני הסורים לא הצליחו לפרוץ. באגף הדרומי הם הצליחו. חיל האוויר ניסה לתקוף את כוחות השריון הסורים אבל לא השפיע עליהם יותר מדי (לפחות לא ביומיים המכריעים הראשונים לפני שכוחות המילואים החלו להגיע ולסתום את הפרצה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתבסס על הרצאה ששמעתי של מי שהיה קצין בחט' 7 (החזית הצפונית) וכתב ספר על הקרבות ברמה"ג. אחד הדברים שעלו מן ההרצאה היו יחסי הכוחות הבלתי אפשריים בין השריון הסורי לישראלי והיחס ההפוך המופלא של יחס ההשמדה הממוצע (טנקי אוייב מושבתים פר טנק). בדבר אחד, הוא מסכים אתך וזה בקשר לאפקטיביות של חה"א בימים הראשונים. ברור שחה"א היה עסוק בדרום וברור שלא היתה שליטה אוירית (בגלל סוללות הטילים), אבל אני לא בטוח שהערכת איש השריון לאפקטיביות של האויראים מדוייקת. בגלל חומרת המצב בדר' רמה"ג, סביר להניח שחה"א ריכז את מאמציו שם ולא בחזית הצפ' של המרצה. ע"פ התיאור שלו, טורי השריון הסורי נעו בשיירות צפופות על כביש המערכת הסורי שעטף את קו 67 וגם כאשר חדרו את הגבול נעו בשיירות צפופות. דבר זה אפשר לתותחני הטנקים הישראליים שעלו לרמפות ירי שהוכנו מראש, לפגוע כל אחד ב-6,7,8 וגם יותר טנקים. ולכן התרשמתי ממה שאמר, כי טנקים סורים רבים הושמדו עוד לפני שעברו את הגבול. לגבי החזיתות (הצפונית והדרומית) אתה צודק. בחזית הצפונית (פתחת קונייטרה) שעליה דבר הקצין, הסורים לא הצליחו לפרוץ את החזית הישראלית ואילו בחזית הדרומית (נפח וחושנייה) החזית של חט' 188 נפרצה ושריון סורי חדר לעומק הרמה. למעשה, מבחינת מה שתארתי לא היה הבדל גדול בין החזיתות. גם הכוח של חט'7 (צפ') יצא ברובו מכלל פעולה. הסיבה לכך שהחזית הדר' נפרצה בעוד קהלני עמד בפרץ בצפ', היתה ששם (דר') הפעילו הסורים את כח העתודה האסטרטגי שלהם (דיבי 1 המשוריינת עם טנקי T-62 חדשים) כדי לנצל את ההצלחה. כאשר שריון המילואים התחיל להגיע בטפטוף ביום השני, הם הצליחו לבלום את הפריצה בדר' רק משום שגם הכוח הסורי הפורץ עבר דילול וצמצום רציני מאד במהלך הפריצה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |