בתשובה לצפריר כהן, 07/03/22 15:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תיקון החוקה להבטחת נייטרליות זה לא החלפת חוקה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עיינו בהערתי על מולדובה. סעיף נייטרליות (בין המעצמות) בחוקה מונע מן המדינה את היכולת להיות חברה בברית הצבאית של נאטו (למרות שהיא יכולה להיות משקיפה במועצת המדינות של נאט"ו ולקיים מסגרת פעולה קבועה משותפת עם נאט"ו, Individual Partnership Action Plans (IPAP), כמו מולדובה). כרגע אוקראינה מוכרת כמועמדת והיא על מסלול של קבלה לנאט"ו. ברגע שתכניס סעיף נייטרליות בחוקתה, מעמדה זה יתבטל. זו נקודה בעלת חשיבות מרכזית. רוסיה מנהלת מדיניות דו-קוטבית. מצד אחד היא דורשת הפסקת התרחבות נאט"ו על גבולותיה (אוקראינה, גאורגיה,בוסניה-הרצוגובינה, ארמניה, אזרביג'ן, קזחסטן, כולן נמצאות במקומות שונים על מסלול ההצטרפות לברית). מצד שני היא מדבררת בביריונות מילולית ומעשית חזון של חזרה למעמד של מעצמה שוות ערך עם ארה"ב. הדו-משמעות הזו מכשילה את רוסיה בהצגת עמדתה בדעת הקהל. זה קצת מזכיר את דבריו של קיסינג'ר על ישראל, נדמה לי, שמדיניות החוץ היחידה שלה היא מדיניות פנימית. הג'ינגואיזם והבריונות הרוסית שיעדן המובהק הוא לצריכת פנים ברוסיה, מפריעות לרוסיה להציג את הצד השני של תביעותיה כתביעות הגונות וצודקות. אוקראינה היא הדוגמה המובהקת. דרישה לסעיף נייטרליות בחוקה נראה לי לפחות כדרישה סבירה. הבעייה היא שסיפוח קרים והבחישה הבלתי פוסקת במחוז דונבאס גורמות לדרישה הזאת להראות כאילו הוכנסה לתפארת המליצה. הטענות הרוסיות על הרדיפה של הרוסים באוקראינה נראות לפחות לי מוגזמות ולא אמינות. צבא אוקראינה לא הראה מעולם יכולת או כוונה למחוץ את הבדלנים. מה פתאום התעוררה לפתע סכנה שדרשה לפנות אזרחים משטחי הבדלנים? היה אפשר לקבל את מדיניות רוסיה, כולל דרישה לעצמאות המחוזות הבדלנים וקרים וכולל פלישה מלאה לאוקראינה, אילו הרוסים דבקו בדרישות אלו ולא ערבבו אותם עם בחישה פעילה באירידנטה של הדונבאס, סיפוח של קרים למרות שתושביה הרוסים לא דרשו זאת, תעמולת זוועה על התעללות קייב ברוסים האתניים שלה ודברי הבל והסתה נגד ממשלת קייב הפאשיסטית והנרקומנית. בקיצור תעמולת הפנים הקדיחה את תעמולת החוץ. רוסיה נאלצת כעת להתמודד עם גינוי כמעט מקיר לקיר, כאשר גם מדינות ידידותיות וצד שלישי כמו הודו וסין מתקשות להזדהות איתה. תמיכה של איראן, צפון קוריאה ואריתריאה לא ממש מרשימה את דעת הקהל העולמית. ההסברה הרוסית צריכה למצוא את הפרצוף שלה. האם רוסיה נלחמת כעת בהגנה על שטחה וגבולותיה או שהיא מדינה תוקפנית הפולשת ובוחשת בשטחן של המדינות שבגבולה. מה שקרה באוק' בודאי לא יעודד את הונגריה, פולין, צ'כיה והמדינות הבלטיות לוותר על חברותן בברית הצבאית של נאט"ו ורק יאיץ את תהליך הקבלה של מדינות אחרות. אם רוסיה לא תצליח להשתלט על קייב ולהפיל את ממשלת זלנסקי, היא תמצא גם את אוק' או מה שנשאר ממנה בתוך ברית נאט"ו. לכן למרות כל התמרונים הרוסיים באוק', הקרב המכריע יקרה או לא יקרה בקייב. הרוסים הולכים ומכתרים את העיר. לא נראה שהצבא האוק' אם הוא עדיין קיים מסוגל לשבור את המצור ולשחרר את העיר, ולכן קייב עשויה להיות הסטלינגרד של אוק'. לכאן מושכים האוק' את הכוחות העיקריים של צבא רוסיה וכאן ורק כאן יכולה להצרחש הכרעה צבאית. למי שמכיר את ההיסטוריה של סטלינגרד, אפילו קצת, מבין שזה מצב לא פשוט עבור זלנסקי. סטלינגרד המקורית, לאחר מבצע אורנוס ששחרר אותה, לא נותר ממנה דבר מלבד חורבות ואיי הריסות. האוק' המבוגרים יודעים זאת היטב, מפני שסטלינגרד של 1943 היתה חלק מחזית אוקראינה של הצבא האדום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ''ל ''לא נותר ממנה (מסטלינגרד) דבר מלבד חורבות ועיי הריסות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשה לי להיות מעט ספקן לגבי ההסבר שהתוקפנות הרוסית היא הגנתית באופיה. רוסיה מנסה להגדיל את השפעתה על חשבון ארה"ב גם ביבשת אמריקה, ויש עדויות לא מעטות על נסיונותיה להתערב במערכות בחירות במדינות שאינן קרובות אליה גיאוגרפית. הסבר פשוט יותר הוא שהמלחמה באוקראינה היא חלק מאסטרטגיה משותפת, רוסית-סינית, לצבירת כוח והשפעה על ידי פירוק ההגמוניה האמריקאית בעולם. לכן אולי נהיה עדים, לצערנו, למלחמות נוספות בעתיד הלא רחוק. ספציפית לגבי אוקראינה, נראה שיש לרוסים יכולת צבאית לכבוש את קייב. יש להם גם מכונת תעמולה משוכללת לצרכי פנים (בדומה לסין), שמבטיחה את שרידות המשטר, אפילו תחת סנקציות. המערב כל כך חסר אונים מול היכולות האלו, שהבי-בי-סי תגבר השבוע את שידורי הרדיו שלו בגלים קצרים כדי לנסות להגיע איכשהו למוחותיהם של תושבי רוסיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהתיאור שלך קצת פשטני מדי. ברור שהרציונל ההגנתי של פוטין לא תופס, בגלל שהוא משתמש בו בו-זמנית עם עוד טיעונים (הגנה על רוסים-אתניים, משטר פשיסטי-נרקומני בקייב, התוקפנות של נאט"ו), שלא לדבר על התוקפנות הקודמת-מתמשכת כלפי אוק' (להזכירך, זלנסקי כלל לא היה המועמד הכי אנטי-רוסי בבחירות. להיפך במצעו הוא הבטיח לשפר את היחסים עם רוסיה). חשבתי שהסברתי זאת. מדוע זה (ההסברים הרוסיים) לא עובדים? זה מזכיר לי משהו שקרה לי בביה"מ לתעבורה שהזכיר לי את המערכון על שודד בנק הפועלים שטען במשפטו א-שלא היה שוד, ב-שזה לא היה הוא בשוד וג-שהקופה היתה ריקה. אם כן למה פשטני? בידוע שמנהיגים משתמשים בטיעונים שונים לקבוצות יעד שונות (הבאג של הרוסים הוא שהטיעונים השונים שלהם הם אקסקלוסיביים). אם בוחנים את הטיעון ההגנתי בפני עצמו, הוא מחזיק מים. נאט"ו ניצלה את התמוטטות של בריה"מ בשנות ה90 כדי לצרף לברית נאט"ו (בתהליך ארוך כיאות לגוף מסורבל כל כך) כמעט את כל ברית ורשה לשעבר (רבש"ע, אפילו אלבניה צורפה לברית הצבאית). נאט"ו חמשה וציידה אוייבים עם עבר קשה מול רוסיה (פולין, הונגריה, צ'כיה). 3 המדינות האלו מחזיקים צבאות קטנים אבל אפקטיביים (אין כלל להשוות אותם עם צבאות כמו של בנלוכס או דנמרק). במקרה של סכסוך עם רוסיה, הצבאות האלו ילחמו ולענ"ד יגרמו לרוסים לא פחות נזק מן האוק'). נאט"ו לא דחתה סופית אף מדינה שבקשה להתקבל וחלקן בתהליך כבר די הרבה שנים. נאט"ו גם חרגה מן הפורמט ההגנתי שלה, כאשר חשבה שזה יעבור לה (למשל בסרביה 1999, סרביה היתה אז בת ברית של רוסיה). ולבסוף, 0הרוסים יכולים לומר ובצדק שאם האמריקאים מסוגלים להעמיד בראשם מנהיג ילדותי וחסר אחריות כמו טראמפ, היא לגמרי מסוגלת ליזום תקיפה נגדם. עכשיו, מגיע כל החלק שהבאת. פוטין מדבר הרבה על החזרת מעמדה של רוסיה למעמד של מעצמה ממדרגה ראשונה.זהו טיעון שנועד לאזניהם של הלאומנים הרוסים. הוא גם קולני יותר מאשר טיעון מקביל של סין (מפני שסין היא כבר מעצמה כלכלית שיריביה חוששים ממנה, מפני שהמנטליות ההיסטורית הסינית נוטה יותר לבדלנות מאשר למעורבות ומפני שהשיח הנהגה-ציבור מינימלי שם יותר). וכאן רכבת הטיעונים שלי מגיעה לתחנה: איזה משני הטיעונים יותר דומיננטי במוחו של פוטין? ההערכה שלך טובה כמו שלי וכפי הנראה גם של המומחים לעניין. האם פוטין באמת מאמין בטיעון ההגנתי שלו? מי חכם וידע. כולנו נוטים לחשוב שלא, מפני שאחרת לא היה מנפנף בטיעונים האחרים. מצד שני יתכן שיש לו סיבות רציונליות שאינן ברורות לעשות זאת. אחת החידות ההיסטוריות הגדולות היא מה עשה את היטלר לאנטישמי כל כך. חוכמת המונים בשקל טוענת שזו תוצאה של פגיעה מסויימת שפגע בו יהודי/ם מסויימ/ים. מחקר היסטורי קפדני לא מצא שום אירוע כזה. להיטלר היו קשרים עם יהודים מעטים ובאף מקרה לא עלה שמץ של פגיעה בהיטלר. ההשערה שלי היא שהאנטישמיות של היטלר היתה רציונלית. כבר בגיל צעיר הוא התרשם מהפופולריות העצומה של ראש העיר וינה לואגר שהיה ידוע כאנטישמי ארסי. הוא כנראה סבר שזו דרך בטוחה לזכות באהדת ההמון. לפוטין, כנראה יש סיבה טובה להבטיח לציבור שלו חזרה לימי הזוהר של סטלין. הרשומות ההיסטוריות של פוטין מראות שבד"כ הוא מסתפק בהישגים ריאליים ולא מתפתה להזיות של גדולה בנוסח הקייזר וילהלם. מסיבה זו, בהחלט יתכן כי המשבר הנוכחי באוק' יפתר בשלב זה הרבה יותר לפי הטיעון ההגנתי מאשר לפי הטיעון האימפריאלי והלאומיות הרוסית המורחבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלכת צעד אחד, אבל לא עד הסוף. למה לייחס מחשבות שונות לפוטין? היעדים שלו הם ריאליים, והסיבה לא מעניינת. כל מה שצריך זה לראות מה קורה בפועל- פוטין מנסה ליצור את הרצף הטריטוריאלי לקרים. במו"מ האוקראינים הסכימו לנייטרליות והרוסים כבר לא דורשים את החלפת השלטון, כך שהנושא היחיד הוא האם רוסיה תצליח לקרוע את מזרח אוקראינה לטובת הרצף הטריטוריאלי. פוטין לא רוצה את קייב. מה הוא יעשה איתה? נסיון הכיתור של קייב הוא רק מנוף לחץ במו"מ האמיתי, שיתחיל ברגע שהצבא הרוסי יכבוש את מריופול. היום הודיעו הרוסים שהם הצליחו לכבוש מספר שכונות בעיר, ולכן אני מנחש שסוף המלחמה קרוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שההבדלים בינינו הם בעיקר הבדלי דגשים, אבל בשורת התוצאה המסקנה שלי היא שנקודת הכובד המפורסמת של קלאוזביץ היא בקייב. א. כדאי להיזהר לא לשים את הכרכרה לפני הסוסים. ככל שהמלחמה מתמשכת מתרבים האפשרויות של כל מיני מהפכים. ב. אתה מחבר בין שני יעדים. היעד הראשון הוא סיפוח דה-פקטו של הדונבאס (המחוזות של לוגנץ ודונייצק). היעד השני הוא שבירת המצור היבשתי (האוק') על קרים. ג. בעוד שאת היעד הראשון כבר לא יוציא איש ממלתעות הדב הרוסי (לא בטוח מה המוטיבציה האוק' להחזיק במחוז זה. מזכיר את שטחי יו"ש), הרי שהיעד השני הוא לגמרי בחזקת nice to have. קרים היא היסטורית חצי אי שפניו אל הים והקשר דרך הים הוא מקובל ורגיל גם אם קצת מגביל. אני מניח שאם פוטין יצטרך לוותר על חרסון-מריופול הוא לא יתקשה לעשות זאת. ג. אם מכירים בכך שהדאגה לכך שאוק' לא תצטרף לנאט"ו, היא לגיטימית ועקרונית בחישוב הרוסי, השאלה תוכרע בקייב. דמוקרטיות, בפרט מערביות הן הפכפכות ולא אמינות בהתחייבויותיהן. זלנסקי יכול להבטיח ולהסכים לדברים רבים כעת, שיהפכו לחוזים כתובים על קרח ברגע שטבעת החנק הרוסית תוסר מעל קייב. המטרה הרוסית צריכה להיות קיבוע העובדה שאין קיום לממשלה בקייב שאינה מתחשבת באינטרס הרוסי (שוב מזכיר בעיה של ישראל מול הפלשתינאים). ד. אם תקבל לרגע, לצורך הדיון את הנחתי מ-ג', יתבהר מייד, עד כמה לא כדאי להניח הנחות לגבי העתיד. ה. יתכן שההכרעה שתיפול בקייב, תהיה שלא להכריע. פוטין יסתפק במה שהוא יכול לקבל במו"מ וימנע בשלב זה מהסתבכות בקייב. זו לא אופציה פיקטיבית. אם פוטין יעריך שממשלת זלנסקי לא תשרוד הסכם כזה, הוא עשוי בהחלט ללכת עליו באופן זמני. ו. אם הצבא הרוסי בכל זאת יכנס לקייב, כל מיני תרחישים אפשריים. אפשר שההתנגדות המזויינת תהיה חלשה או בלתי מאורגנת, שההתנגדות האזרחית תהיה לא החלטית, ששרי הממדלה האוק' יהרגו בהפצצה או בפיגוע ואז הרוסים יוכלו להמשיל ממשלת בובות. ז. האפשרות האחרונה גם היא רבת פנים, יתכן שהאוק' יהפכו את קייב לסטלינגרד אוק', שתהיה ראשית הקץ של הפלישה הרוסית. יתכן גם שהרוסים יקבלו קייב שאינה אלא עיי חורבות, כאשר מרכז ההתנגדות האוק' יעבור למקום אחר. זה מן הסתם יהיה ניצחון פירוס רוסי (מה שמתואר לפעמים כ"ניצחון אחד יותר מדי"). ח. אופציה אחרונה היא שההתנגדות העיקרית תהיה בכלל אזרחית. אם זו תהיה מאוחדת והמונית, גם היא תהפוך את הקרב לניצחון פירוס רוסי. מפני שהרוסים יווכחו שהשליטה שלהם באוק' אבדה לנצח ובמוקדם או במאוחר הם יאלצו להסתגל לעובדה שאינם יכולים לשלוט באוק' לאורך זמן, להערכתי, אין ברוסיה מוכנות תודעתית לשילטון כיבוש באוק'. הלאומיות הרוסית חיה בנאראטיב של מרחב השגשוג הכללי של העמים הרוסיים ולא של שלטון באוק' באמצעות משטרה חשאית וגולאגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין לא מבין למה אני ממשיך להתייחס לזה כאל משחק של שני שחקנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסופו של דבר, זה מה שזה. יש הרבה בעלי עניין, אבל הללו קבעו באופן די ברור את גבולות הגזרה שלהן ומה שיקרה, יקרה בין רוסיה לאוק'. אני לא מאמין שסנקציות הן בעלות אפקט משנה מצב. בטח לא כאשר הן מוטלות על מדינה בסד"ג של רוסיה ובעולם כל כך כאוטי. ארה"ב והאיחוד האירופי, יעשו לרוסיה את המוות, אבל לא יתערבו בסכסוך באופן שעשוי להסלים למלחמת הכל בכל. נאט"ו יכול לצייד את האוק' ביותר ממובן אחד, אבל עד עכשיו לא ראינו ניסיונות מוצלחים לבנות מחדש צבא שהובס גם לאורך חודשים ושנים. בטח זה לא יקרה בעיצומה של מלחמה. המעורבות של סין שחשבו שתהיה בריה"מ של רוסיה, די מינורית ודי ברור דהם בחרו לשבת על הקוים. יש שתי פעילויות הממלאות נפח במדיה: הסנקציות ואספקת נשק וציוד אחר לאוק'. האפקטיביות של שתיהן מסוקרת באופן מאד מוגזם. עולה על הדעת הביטוי "כוסות רוח למת". לא שהן לא חשובות, אבל אם האוק' לא יצליחו לעצור את הרוסים במבואות קייב, הן יהפכו למחוות לכבוד הבר-מינן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שאתה צודק - זה לא "מה שזה". לפני המלחמה הכלכלה הרוסית היתה קטנה יותר מזו של יפן ודרום קוריאה, ולנפש היא נמצאת בין מלזיה ללבנון. למיטב הבנתי, מדובר על כלכלה שנסמכת על יצוא של אנרגיה (להבדיל מייצור או משירותים). אם ה"מערב" (מדינות וחברות פרטיות) ימשיך בסנקציות זה ישפיע על איכות החיים של הרוסי הממוצע באופן דראסטי. אולי מה שאנחנו רואים היום התקשורת זה מוגזם, אבל עם סנקציות כאלה תוך חמש שנים הכלכלה הרוסית תחזור לשנות השמונים. בקייב לא מייצרים טלפונים חכמים, באודסה לא מפתחים את ה-xBox הבא - הכיבוש של אוקראינה לא תשנה את זה. מהבחינה הזאת, ההבדל בין רוסיה לצפון קוריאה היא שהצפון קוריאנים לא יודעים מה הם מפסידים, הרוסים יודעים טוב מאד. ראינו את זה באירן, ראינו את זה בדרום אפריקה, אין סיבה שזה לא יקרה גם ברוסיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העולם, ובעיקר האוקראינים, משלמים את מחיר השיתוק ההיסטרי שאחז את המערב בעניין הכורים הגרעיניים לייצור חשמל. לו רק היו המנהיגים קוראים את האייל, למשל כמה הודעות של הפונז, העולם היה מקום טוב יותר. אולי מהעז ייצא גם קצת מתוק כאחד מלקחי המלחמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק כורים גרעיניים לייצור חשמל. לו רק הם היו עומדים מאחורי כל ההבטחות הירוקות שלהם... עכשיו ברור למה פוטין תומך ברפובליקאים (ובשמרנים). מצד שני, למיטב הבנתי, למיטב הבנתי, האינטרס של שי הפוך מזה של פוטין, מה שמעורר תקוה שסין תצטרף למערב (בסנקציות על רוסיה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הפלישה הרוסית לאוקראינה עוררה את אירופה לערוך שינוי במדיניות האנרגיה שלה. תוכנית למעבר למקורות אנרגיה חדשים עבור יותר מ–440 מיליון תושבי האיחוד האירופי, שנועדה להתפרש על פני כמה עשורים, נדחסה כעת לזמן קצר עקב לחץ חריג — בדמות הטילים על קייב. האיחוד האירופי הציג ביום שלישי תוכנית להפחתת יבוא הגז הרוסי בשני שליש בתוך תשעה חודשים. בוושינגטון ובלונדון הוטל איסור על יבוא גז רוסי, בעוד שעמדתה של גרמניה, הכלכלה הגדולה באיחוד, השתנתה במהירות בזמן המשבר. הגרמנים הקצו 200 מיליארד יורו כדי לקצר בעשור את מטרתם: להגיע ל–100% שימוש באנרגיה מתחדשת. ... כל מדינה תחליט על תמהיל האנרגיה שלה, וככל הנראה יהיה גידול ביבוא נפט, פחם וגז ממקורות לא־רוסיים, במקביל למרוץ להרחבת ייצור אנרגיה משמש, רוח וגרעין " מקור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מריופול החזיקה מעמד כמעט חודשיים (ניחוש גרוע שלי), אבל היום שמעתי פרשנית אומרת שהיא תיפול תוך ימים ספורים. אז תעמוד למבחן התזה העיקרית שלי שנפילת מריופול ויצירת הרצף הטריטוריאלי יהיו הטריגר לסיום המלחמה וכניסה למו''מ רציני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"גנרל בצבא הרוסי: רוסיה מתכננת להשיג שליטה מלאה על דונבאס ודרום אוקראינה רוסיה מתכננת להשיג שליטה מלאה על חבל דונבאס ועל דרום אוקראינה בשלב השני של הלחימה שהחל השבוע, כך מדווחים ערוצי תקשורת רוסיים המצטטים את דבריו של קצין בכיר בצבא הרוסי. בסוכנויות הידיעות אינטרפקס ו-TASS צוטט רוסטאם מינקייב, סגן מפקד המחוז הצבאי המרכזי, לפיו השתלטות מלאה על דרום אוקראינה תאפשר לפתוח מסדרון יבשתי בין חצי האי קרים ובין דונבאס שבמזרח אוקראינה, ותספק גישה גם למובלעת הפרו־רוסית טרנסניסטריה שבמולדובה. "השתלטות על דרום אוקראינה היא דרך נוספת להגיע לטרנסניסטריה, שם קיימות ראיות לכך שהאוכלוסייה דוברת הרוסית מדוכאת בידי הרשויות", צוטט הגנרל בסוכנות TASS." זו לדעתי כבר הצהרה שהיא הכנה למו"מ. הרוסים ידרשו מאוקראינה לוותר על כל המסדרון לקרים, כאשר האיום (הריק, לדעתי) הוא להמשיך בכיבוש הדרום לאיזור אודסה ולהשלים בכך את המסדרון לטרנסניסטריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי מילות המפתח הן "אוכלוסיה דוברת רוסית מדוכאת בידי הרשויות". הן מזקקות את מה שנראה כמטרתו של פוטין: לשלוט בכל מקום בו יש אוכלוסיה דוברת רוסית. אולי - בעקבות סטלין - הוא מתכנן ליישב דוברי רוסית באזורים הגובלים ברוסיה כדי אח"כ לספח אותם, אבל זו כרגע רק ספקולציה נעדרת הוכחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פוטין דואג להרחיב את רוסיה, צעד אחר צעד, ככל יכולתו. אוכלוסיה דוברת רוסית נשמע כמו פרמטר טוב, אבל ההודעה הזו היא הודעה רשמית. ככזו היא משרתת את הדיפלומטיה של הטווח הקצר, וכך צריך לדעתי להתייחס אליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלוואי שאתה צודק, והעניין יסתיים כרגע בזה. בכל מקרה, לדעתי לאוקראינים אין הרבה סיכוי להדוף את הרוסים בחזרה אל הגבול הבינלאומי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המטרות של פוטין היו- - להפיל את המשטר באוקראינה ולשים שם ממשלת בובות. - לקרוע את מזרח אוקראינה וליצור רצף טריטוריאלי לקרים. נראה שאת המטרה הראשונה הוא נכשל להשיג, ולכן הוא מתמקד במטרה השניה, שנראית ברת השגה. האיום להמשיך את הרצף הטריטוריאלי עד מולדובה הוא לדעתי רק מנוף לחץ במו''מ כי כדי להשלים כזה רצף הוא יצטרך לכבוש את אודסה. א. הוא בכלל לא כיוון לשם מאמץ מלחמתי עד עכשיו. ב. ולא בכדי. אודסה גדולה וחשובה מדי, ואוקראינית לחלוטין. ניסיון לכבוש אותה גם יגדיש את הסאה מבחינת המערב, וגם עלול להפוך אותה לסטלינגרד שלו. אני רואה גם את ההתקפה מהיום על אודסה כאיום ומנוף לחץ במו''מ העתידי. ההתקפה מהיום כנראה לא תהיה ההתקפה האחרונה על אודסה, אבל לדעתי אלו יישארו התקפות מרחוק ולא קרבות אמיתיים לכיבוש העיר. אני חושב שפוטין יוותר על רצף טריטוריאלי למולדובה כעת, אבל ינסה שוב להשיג אותו בטווח הארוך, כשם שהוא ימשיך לנסות לערער את השלטון באוקראינה גם בעתיד, ולדעתי הא בהא תליא. כדי לעשות משהו לאודסה הוא יצטרך שלטון בובות או למצער כאוס באוקראינה. לשם אני חושב שהוא ימשיך לחתור בעתיד. אבל בטווח הקצר מרגע שהשלים את הרצף הטריטוריאלי לקרים הוא מעוניין לדעתי במו''מ שיקבע אותו מדינית, ובהסרה מהירה של הסנקציות כדי למנוע בעיות פנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארבעה החדשים שחלפו מאז שכתבתי הודעה זו קוי החזית לא השתנו בהרבה. רוסיה הצליחה לחזק את אחיזתה בשטח שנותן לה את הרצף הטריטוריאלי לקרים, ולא התקדמה הרבה מעבר לחרסון. האוקראינים מנסים התקפות נגד שימנעו מהרוסים להשתלט גם על חרקיב ומיקולאיב. לא נעשו נסיונות רוסיים רציניים להשתלט על אודסה ולהמשיך את הרצף הטריטוריאלי לטרנסניסטריה. נראה שהמערכה לכוון קייב נזנחה לחלוטין. נותרו שלשה חדשים לכל היותר עד שגנרל חורף יכנס לזירה. אני מתפלא שפוטין לא התיישב עד עכשיו לשולחן המו''מ. כנראה הוא מחכה למשאל העם על הצטרפות דוניצק לרוסיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר ויותר מתחזקת תמונת מצב הצופה לאוק' עתיד ישראלי, קריא, סכסוך ללא פיתרון וללא סוף. הסיבה העיקרית לדעתי היא שממבחינת הרוסים המשך המצב הקיים הוא ללא אלטרנטיבה סבירה. אני לא בטוח שמה שאומר כעת הוא נכון, אבל נדמה לי שנאט''ו אינה מקבלת חברות חדשות שיש להן סכסוך פעיל. לכן אין לאוק' מה להציע לרוסים. האופציה היחידה שהיא לטובת אוק' היא שהם יצליחו בכוח צבאי לדחוק את הצבא הרוסי משטחיהם. אני לא רואה הרבה סימנים שזה אפשרי. האוק' מתפארים בשחרור שטחים באזור קייב, אבל הרושם הברור הוא שהרוסים פינו אזורים אלו מיזמתם. עושה רושם שלא ראינו שום יכולת מתואמת או התקפית של הצבא האוק'. הישגי האוק' היו בתחום של מגננה וגביית מחיר כבד מן הצבא הרוסי המתקדם. אני לא רואה שהם מצליחים לארגן אופנסיבה כנגד כוחות רוסיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאמין שאם חבל דונבס ייכבש ואם המערב ימשיך לתמוך באוקראינה, תוכרז הפסקת אש ושני הצדדים יתחילו במסע חימוש לקראת הסבב הבא. מומחה צבאי ששמעתי טוען שרוסיה מנהלת את המלחמה הזו עם צבא קטן שמתאים לעיתות שלום, וכדי להשיג הכרעה תצטרך להכריז על גיוס כללי - מהלך בלתי פופולרי. לכן, כפי שתיארת, סביר שהסכסוך באוקראינה יהפוך לשדה קרב בין הגושים. המטרה של סין ורוסיה תהיה, אולי, להתיש את המערב באוקראינה כדי שלא יתערב בטייוואן, ובינתיים לנסות לפצל אותו מבפנים. התוצאה, לדעתי, תהיה עלייה בתקציבי הבטחון, ירידה בהיקף הסחר הבינ''ל, מיתון ואינפלציה. סכסוך ארוך באוקראינה ישרת את סין גם במישור הכלכלי, מפני שהסנקציות יגדילו את הסתמכותה של רוסיה על הסחר איתה, אולי עד כדי יצירת תלות של ממש. במקביל, צריך לקוות שסין לא תהפוך ליצואנית נשק, כיון שזה יהיה מתכון לעידן ארוך של מלחמות. נדמה לי שהיסטורית סין נטתה לבסס את עוצמתה על כוח כלכלי ''רך'' ולא על מלחמות פרוקסי כפי שארה''ב ורוסיה פעלו בתקופת המלחמה הקרה. אם זה אכן כך, הסנקציות מהוות איתות של המערב על מה שצפוי לסין אם תכנס לעימות ישיר איתו. לבסוף, חשוב לזכור שהתל''ג לנפש בסין וברוסיה הוא בערך רבע מזה של מדינות המערב המפותחות, כך שהן מוגבלות להישגים צבאיים שלא ייתפסו בעיני אזרחי המערב כקריטיים לבטחון הלאומי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שהסינים כבר התחילו למכור נשק באירופה. הלוואי שלא נראה עוד מלחמה בבלקן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהמחיר שגבו האוקראינים מהצבא הרוסי הוא גבוה ממה שפוטין תכנן. לכן מו"מ אמור להוביל לפתרון שיחזיק כמה שנים, לפחות עד שרוסיה תבנה מחדש את כוחה הצבאי. ההערכות הן שלרוסיה יש עוד 10,000 טנקים במחסנים, אבל רובם ישנים מתקופת ברה"מ. חלקם בני 50. גם הדגם היחסית מודרני T-90 פגיע לנשק אנטי טנקי חדיש כמו הג'אוולין. לעומת זאת הייצור של טנק המערכה החדש T-14 ארמטה [ויקיפדיה] שהתעכב שנים רבות עקב בעיות תקציביות נראה שיתפוס עכשיו תאוצה. ה T-14 מודרני ומוצלח בהרבה. בטבילת האש שלו בסוריה ב 2016 ה T-14 היה בלתי חדיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שיש מחלוקת על כך שרוסיה ספגה אבידות משמעותיות שלא צפתה להן. כמוכן, אני מוסיף גם שרוסיה רגישה במיוחד לאבידות בצבא. לדעתי זאת אחת הסיבות לשימוש הרוסי העקבי בכוחות זרים במקום ברגלים שלה. אני חושב שרוסיה משקיעה כל הזמן בחידוש ובניית צבאה. ההשקעה הבלתי פרופורציונית בצבא היא אחת הבעיות של רוסיה. התקופות בהן ההשקעות בצבא נחתכות קשורות ישירות למשברים כלכליים העוברים על רוסיה. אני לא חושב שיש קשר בין חידוש הצבא הרוסי להסכם באוקראינה. נהפוך הוא. כל עוד הסכסוך חי, נאט"ו לא תצרף את אוקראינה והרוסים לא יאלצו להתמודד עם מצב חדש. נראה שהמצב החדש שרוסיה מוכנה לחיות איתו הוא סיפוח דה פקטו של מערב ודר-מערב (עד קרים) של אוק'. זה כולל טרנספר (אולי דו-צדדי). זה לכאורה אמור לעבור בשולי מהומת הפליטים האוקראינים. (צריך לזכור שבאוק' מספר התושבים ממוצא רוסי אינו עולה על 17%). לדעתי, הם טועים גם בכך. אירופה לא תקבל בקלות טרנספר בלב אירופה, כאשר נקודת המוצא היא עוינות גדולה לרוסים כבר עכשיו. צריך לחכות ולראות מה יהיה מחיר הפנימי שרוסיה תאלץ לשלם עבור השטחים ה"משוחררים". בכל מקרה, אוק' הרשמית לא תוכל להשלים עם סיפוח כל שטח משמעותי נוסף משטחיה. לכן איני רואה באופק שום הסכם מעבר להפסקת אש. להערכתי, יש גם הפרזה רבה בכישלונות הצבא הרוסי. אני חושב שהבעיה העיקרית של הצבא הרוסי הוא באיכות כוח האדם. הירידה הזו צפויה ובלתי נמנעת מאז ביטול הגיוס חובה ברוסיה. מצד שני יש לחץ גדול באוק' להצדיק את הנשק המודרני שמוזרם אליהם ואת ההייפ הפטריוטי. בסה"כ אני לא רואה הישגים צבאיים של ממש של האוקראינים. ההישג העיקרי והחשוב שלהם הוא ניהול מלחמת מאסף עיקשת שגרמה לרוסים לחשוב מחדש מה המטרות שלהם. אם יש צבא שצריך הקמה מחדש זה הצבא האוקראיני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חולק על כך שרוסיה השקיעה בחידוש הצבא בעשורים האחרונים. אמנם התקציב הצבאי שלה גבוה, אבל תחשוב איזה אורך גבולות היא צריכה לתחזק. לא ראינו שהצבא הרוסי באוקראינה היה מצוייד היטב. בתחום השריון, ההזמנות ל T-14 החדש התעכבו הרבה שנים, וכח השריון הרוסי הוא רובו ככולו מיושן. גם באוויר עיקר הכח מיושן. תראה את השתלשלות הפיתוח של הסוחוי Su-57 [ויקיפדיה], מטוס הקרב מהדור החמישי, וההקבלה בינה לבין ה T-14 ביבשה. תכל'ס אין עדיין מטוס קרב מהדור החמישי בחוד החנית של הצבא הרוסי, וחיל האוויר מורכב מדגמים שטיסת הבכורה שלהם היתה בשנות השבעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
OK. מקבל. טעיתי בניסוח "משקיעה בחידוש ובנייה". יותר מדויק לומר "משקיעה בשגרה". בגלל שהמצב הכלכלי ברוסיה לא טוב בכללי ומפעם לפעם יש משברים חריפים (צניחה במחיר הנפט והגז וכאלו) יש גם בהתאמה קיצוצים בתקציבים ובכלל בצבא. הידוע שבהם היה בתקופת התפרקות בריה"מ ובשפל הכלכלי אחריה.היו מהלכים ידועים של קיצוץ הכוחות הצבאיים וביטול גיוס החובה. (אגב אאל"ט לא הצבא הרוסי שומר על הגבולות של רוסיה. יש להם משהו כמו מג"ב). אני חושב שאפשר לומר שהצבא הרוסי אולי קטן ביחס לגודל השטח אבל הוא לגמרי גדול על הכלכלה הרוסית. גם בתעשיית הנשק הגדולה שלהם יש פרדוקס דומה. רואים שהם מנסים לגייס השקעות חיצוניות לפיתוח שלהם, אבל לדעתי הלחץ התקציבי אינו הסיבה היחידה לעיכובים בפיתוח ובהצטיידות. הם מפתחים מערכות מתקדמות מאד, אבל איכשהו תמיד מתגלה שהחששות הביטחוניים במערב מופרזים. אני חושב שהצבא הרוסי, מאז עליית פוטין ואולי לפני, נמצא בתהליך של התייצבות. כולנו ראינו את הפקקים ואת השיירות התקועות ולכן יהיה מגוחך לומר שאין לצבא הרוסי בעיות. אני חושב שהבעיות האלו קשורות יותר לדרג הפוליטי מאשר לצבאי. צריך גם לא להתעלם מכך שברגע שהצבא הרוסי השלים עם כך שלא תהיה מלחמת בזק, הוא פעל באופן עקיב ושיטתי וניהל מערכה יעילה של טרור נגד האזרחים שבלמה את ההתלהבות האוקראינית וגרמה לכרסום איטי אבל עקבי בחזית האוק'. כמו נגד דאע'ש והצ'צ'נים הרוסים הוכיחו שהם נלחמים בהצלחה במיליציות וגרילה חצי-צבאית. הם יודעים לפעול במלחמה בעצימות נמוכה. אם הם עושים זאת לא ע"י פיזור מיליוני דולרים על האש, זה לא מגרעה שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שהרוסים מוציאים חלק גדול מהתמ''ג על בטחון. ככל שהבנתי (בעיקר מויקיפדיה) דווקא הבעיות התקציביות שעיכבו מאוד את הפיתוח וההזמנות הן הסיבה הראשית לכך שלצבא הרוסי חסר ציוד חדיש. כמו כן נראה שרמת התחזוקה גם סבלה. הרה-ארגון שעבר הצבא הרוסי מספר פעמים בעשורים האחרונים גם לא היה הצלחה גדולה. מאידך היתרון של הצבא הרוסי הוא שהוא כבר התנסה במלחמות במאה הנוכחית, וגנרלים מנוסים בקרב נותנים יתרון גדול. נראה לי שבשנים הקרובות (וכל עוד הנפט ושאר הסחורות יישארו ביוקר) יתחולל תהליך התעצמות מסיבי של הצבא הרוסי, עם כניסה מהירה של הטנקים ומטוסי הקרב החדישים לשירות. זה, יחד עם הניסיון הקרבי שהתווסף לו באוקראינה, יהפוך אותו לצבא אימתני, ואני חושש ממה שקורה כשיש לך פטיש גדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש תסריט שחזר על עצמו פעמים רבות בנוגע לפיתוחים הצבאיים החדשים של בריה"מ/רוסיה: מופיע פיתוח רוסי חדש. גורמים בעלי עניין במערב מפזרים דאגה וחששות מפני כלי המשחית החדש המרשים והמאיים. ברבות השנים מתברר שיש למערכת בעיות ומגבלות והיא למעשה נחותה ביחס למערכות מערביות מקבילות. אני חושב שיש לרוסיה בתחום הצבאי בעיות מבניות קשות שתורמות ל"עיכובים" בפיתוח/הצטיידות ומסתתרות מאחורי בעיות התקצוב. א. כלכלה מושחתת ושחורה. ב. בעיית איכות כ"א בצבא הקשורה לביטול גיוס החובה. ג. מבנה חברתי (ילודה נמוכה) המקשה על הגיוס. ד. בעיה של איכות אקדמית שהיא תוצר של היסטוריה ארוכה של סודיות והסתגרות, פיגור בתחומים קריטיים כמו אלקטרוניקה ומחשבים, בריחת מוחות וכעת גם הפרטת החינוך הגבוה. לעומת כל אלו צריך לציין את הצנטרליזציה והרגולציה של החברה הרוסית. אני מסכים אתך לתחזית של התעצמות צבאית בשנים הבאות. אבל לדעתי הצבא הרוסי רחוק מאד ממצב של צורך בבנייה מחדש. המחדלים שנחשפו במערכה באוק' היו בחלקם הגדול תוצאה של המבנה הפוליטי (דרישות וציפיות לא ריאליות. חוסר של זרימת מידע בין הגורמים הפוליטיים, המודיעיניים והצבאיים). למשל, לדעתי הפקקים נוצרו בעיקר בגלל שגורמי הפיקוד לא ידעו על ההתקדמות האיטית של החזית וכנראה גם לא ידעו על הפקקים ולכן המשיכו להזרים כוחות שלא היה ניתן להשתמש בהם (טנקים). אפילו בתקופת סטלין, המשטר הרוסי היה מודע לחלקו בבעיות של הצבא האדום. ממה שראיתי בעיניי, קשה לי להאמין שפוטין יותר אטום מסטלין. הייתי מנחש שאין סיכוי שהוא ינטרל 2/3 מקאדר הקצינים שלו. אבל כפי שצריך לומר, לך דע מה קורה במוחו ובנפשו של הרודן הרוסי. כפי שכבר כתבתי, מי שצריך בנייה מחדש זה הצבא האוק'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא קצת תמים להניח ש"שגורמי הפיקוד לא ידעו על ההתקדמות האיטית של החזית" כאשר כל ילד עם טלפון ראה תצלומי אויר של הטור המפורסם ההוא במשך *ימים*? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חושב. ברגע שהשיירות נתקעו כבר היה מאוחר. הפיקוד הבכיר לא אמור להיזון מן התקשורת המבולבלת אלא מדיווחי אמת מן השטח. ההנחה מן הסתם היתה שכוחות השריון אמורים להתפרש במבואות הערים הגדולות. אלא שדרגי השטח כנראה פחדו לדווח שלא הצליחו להשיג שליטה בשטחים האלו. לראיה, הרוסים השתלטו על שדה תעופה גדול לא רחוק מקייב כבר בימים הראשונים. האוק' לא הצליחו להשתלט עליו בחזרה אלא כאשר הרוסים ביזמתם פינו איתו. מה שהתקשורת לא ידעה לספר הוא שהאוק' לחמו בעקשות מסביב לשדה והרוסים לא הצליחו להשתלט על מספיק שטח כך שכנראה לא היה ניתן לנחות בשדה בביטחון יחסי. זה אולי הסבר מדוע השיירות יצאו לדרך. כששמעתי על השיירות התקועות באוק', חשבתי על הטבח שעשה צה"ל בכוחות השיריון הסורי שנעו חשופים על הכבישים הסובבים את רמה"ג הכבושה ב-1973. הטבח הזה שדילל מאד את עתודות השריון הסורי היה הסיבה לניצחון הישראלי המופלא ברמה. לסורים פשוט לא היו עתודות להמשיך את התנופה לאחר שהכריעו בקושי רב את 2 חטיבות השיריון הישראליות בצפון הרמה. צריך לציין שהאוק' לא הצליחו לעשות זאת. להערכתי הסיבות היו א. לאוק' היו טנקים רוסיים נחותים. ב. שליטה אוירית רוסית ג. כוחות השיריון האוק' היו במזרח המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במלחמת יום כיפור: על מה בדיוק אתה מדבר? במלחמה הסורים הפנו את עיקר כוחם לאגף הדרומי ובצה״ל הפנו את עיקר כוח ההגנה לאגף הצפוני. באגף הצפוני הסורים לא הצליחו לפרוץ. באגף הדרומי הם הצליחו. חיל האוויר ניסה לתקוף את כוחות השריון הסורים אבל לא השפיע עליהם יותר מדי (לפחות לא ביומיים המכריעים הראשונים לפני שכוחות המילואים החלו להגיע ולסתום את הפרצה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתבסס על הרצאה ששמעתי של מי שהיה קצין בחט' 7 (החזית הצפונית) וכתב ספר על הקרבות ברמה"ג. אחד הדברים שעלו מן ההרצאה היו יחסי הכוחות הבלתי אפשריים בין השריון הסורי לישראלי והיחס ההפוך המופלא של יחס ההשמדה הממוצע (טנקי אוייב מושבתים פר טנק). בדבר אחד, הוא מסכים אתך וזה בקשר לאפקטיביות של חה"א בימים הראשונים. ברור שחה"א היה עסוק בדרום וברור שלא היתה שליטה אוירית (בגלל סוללות הטילים), אבל אני לא בטוח שהערכת איש השריון לאפקטיביות של האויראים מדוייקת. בגלל חומרת המצב בדר' רמה"ג, סביר להניח שחה"א ריכז את מאמציו שם ולא בחזית הצפ' של המרצה. ע"פ התיאור שלו, טורי השריון הסורי נעו בשיירות צפופות על כביש המערכת הסורי שעטף את קו 67 וגם כאשר חדרו את הגבול נעו בשיירות צפופות. דבר זה אפשר לתותחני הטנקים הישראליים שעלו לרמפות ירי שהוכנו מראש, לפגוע כל אחד ב-6,7,8 וגם יותר טנקים. ולכן התרשמתי ממה שאמר, כי טנקים סורים רבים הושמדו עוד לפני שעברו את הגבול. לגבי החזיתות (הצפונית והדרומית) אתה צודק. בחזית הצפונית (פתחת קונייטרה) שעליה דבר הקצין, הסורים לא הצליחו לפרוץ את החזית הישראלית ואילו בחזית הדרומית (נפח וחושנייה) החזית של חט' 188 נפרצה ושריון סורי חדר לעומק הרמה. למעשה, מבחינת מה שתארתי לא היה הבדל גדול בין החזיתות. גם הכוח של חט'7 (צפ') יצא ברובו מכלל פעולה. הסיבה לכך שהחזית הדר' נפרצה בעוד קהלני עמד בפרץ בצפ', היתה ששם (דר') הפעילו הסורים את כח העתודה האסטרטגי שלהם (דיבי 1 המשוריינת עם טנקי T-62 חדשים) כדי לנצל את ההצלחה. כאשר שריון המילואים התחיל להגיע בטפטוף ביום השני, הם הצליחו לבלום את הפריצה בדר' רק משום שגם הכוח הסורי הפורץ עבר דילול וצמצום רציני מאד במהלך הפריצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבר שיש לו משפחה ברוסיה מספר שהסנקציות פגעו קשות במעמד הביניים האמיד ברוסיה, והביאו את חלקם כמעט לפת לחם. יש כאן כנראה התנגשות בין התכניות של פוטין, שראה בביידן נשיא חלש והכין את עמו לסיפוח אוקראינה, לבין התגובה הכלכלית המתואמת של המערב. לכן אני מעריך שפוטין יעשה הכל, כולל כמעט הכל, כדי לסיים את המלחמה מהר. ובכלל זה שימוש בנשק כימי. לגבי מטרות המלחמה: כשמנהיג דיקטטורי מדבר בכפל לשון, ומכין את עמו למלחמת כיבוש בעודו מנהל קמפיין תעמולה בינ"ל בטיעונים של מלחמת מגן, אני מאמין תמיד למה שנאמר כלפי פנים. האם יש לך דוגמה נגדית שמראה ההיפך? גם מן הצד השני, זלנסקי יודע שאם יוותר על דרום מזרח אוקראינה, יודח מהשלטון בבחירות הבאות, מפני שהעם לא יסלח לו על הקרבנות העצומים שהוקרבו לשווא. לדעתי פוטין גם ידרוש להשאיר בידיו את השליטה בתחנות הכוח הגרעיניות של אוקראינה, כדי להבטיח את ה-"נייטרליות" וה- "פירוז" שלה - בפועל, ממשלת בובות הכפופה לו. זלנסקי לא יוכל להסכים לכך. גם האמריקאים הולכים לכיוון של שינוי אסטרטגי במאזן הכוחות העולמי. הם התחילו להטיל סנקציות על חברות סיניות שמשתפות פעולה עם רוסיה, מה שיגרום לסינים לזרז עוד יותר את התכניות להקמת בלוק אנטי-מערבי, רוסי-סיני. ההתחייבויות של מנהיגי המערב להגדיל משמעותית את תקציבי הבטחון בשנים הקרובות מעידות גם הן על תפיסה של שינוי אסטרטגי: תום עידן הגלובליזציה וחזרה למאבק כוחות בין-גושי. ההתרחשות היחידה שתוכל למנוע תרחיש כזה, לדעתי, היא התגבשותה של דמוקרטיה בסין או ברוסיה. בפרט, הנסיון של המערב לעצור את הגל הלאומני בשתי המדינות האלו באמצעות מלחמה כלכלית נדון לכשלון. אלו מדינות בעלות מסורת אוטוריטרית חזקה, וגם אם ההנהגה מבצעת טעות אסטרטגית איומה, ייקח שנים רבות עד לשינוי כיוון מחודש - אולי עם מותו של אחד המנהיגים, וגם אז אין לדעת מה יקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה עוד חיזוק לדעה שהמלחמה הנוכחית היא חלק מתהליך ארוך טווח של היפוך מגמת הגלובליזציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאנו חיים בתקופה שמה שמאפיין אותה יותר מכל הוא כאוטיות. התחזית היחידה שאני יכול לחשוב עליה במונחים של כמעט ודאות היא מה שכתבת: "הנסיון [לשנות] ... באמצעות מלחמה כלכלית נדון לכשלון". על ההמונים הופעלו לחצים הרבה יותר קיצוניים וזה לא שינה כלום. אני לא קורא את פוטין כפסיכופט ולכן אני לא כל כך מאמין בתסריטי אימה של נשק כימי והירושימה. מצד שני, כפי שהיה אפשר לומר מן ההתחלה הרוסים נידונו לאבד את אוקראינה. תסריט של אוקראינה מפוררת וחלשה אינו החזון הרוסי, אבל נראה לי שהם יוכלו לחיות איתו, לפחות לעת עתה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |