|
ההצעה רחוקה מלהיות מושלמת, אך בכל אחד מהסעיפים יש בכל זאת שיפור כלשהו של המצב הקיים. אני אתן רק כמה דוגמאות:
- כיום ישנם ניגודי עניינים בולטים במועצה לניסויים בבעלי-חיים, היו על זה כתבות בעיתונים ובטלוויזיה, כולם יודעים שזה נכון, אבל אף אחד לא עושה שום דבר בעניין. גם העובדה שדיוני המועצה הם חסויים וחשאיים מסייעת בעדה להסתיר מהציבור באילו דרכים מתחמקים חבריה כבר שנים מעשיית המוטל עליהם על פי חוק, וכיצד הם פועלים למעשה לעידוד עקרוני של ניסויים בבעלי-חיים בכל המגזרים ולכל המטרות ולהגנה עליהם בכל דרך אפשרית.
- כיום נעשים בישראל ניסויים מיותרים לצורך הוראה. ברוב האוניברסיטאות בארץ הפסיקו לבצעם לפחות בבתי הספר לרפואה, אבל באוניברסיטה העברית, מעוז הניסויים בבעלי-חיים, עושים ניסויים כאלה "מסיבות אידיאולוגיות" (כפי שהתבטא אחד הפרופסורים שלהם בכנס שבו נכחתי). אנשים כמוהו נוחרים בבוז מול אלפי החלופות שיש לניסויים כאלה, ומסרבים אפילו להודות שיש ניסוי אחד בבעלי-חיים - אפילו כזה שנעשה לצרכי הוראה ותוצאתו ידועה מראש - שניתן להחליפו בטכנולוגיה כלשהי. אולי בית המשפט יצליח להסביר להם שמה שמספיק טוב בשביל כל שאר האוניברסיטאות בישראל ובשביל עשר האוניברסיטאות המובילות בארה"ב, טוב כנראה גם בשביל האוניברסיטה העברית בירושלים למרות האידיאולוגיות המפוקפקות שלה.
- כיום ישנן ועדות פנימיות בכל המוסדות המסחריים (!) שמבצעים ניסויים בבעלי-חיים, והוועדות האלה לא מספקות אפילו מראית עין של פיקוח שלא לדבר על פיקוח אמיתי.
- כיום, קופים ממעבדות לא זוכים לשיקום למרות שיש חווה מיוחדת למטרה זו שעומדת ריקה ומחכה לקלוט אותם. החוק הקיים מאפשר לכל מדען להמית את כל החיות שברשותו בתום הניסויים לפי שיקול דעתו הבלעדי, בלי שיצטרך להסביר שום דבר לאף אחד ובלי התייחסות לשאלה באילו חיות מדובר.
ההצעה של אורלב ושות' מנסה לשפר את הדברים האלה, וכמובן גם להגביל את הייצוא שהיום מתמצה למיטב ידיעתי בקופים של חוות מזור ובעכברים הטרנסגניים של הרלן (שמרחיבה בימים אלה את פעילותה בישראל גם לכיוון של גידול כלבי ביגל לניסויים, ועוד). לנסיינים ולנציגיהם ישנן הסתייגויות מהצעת החוק ויהיו בקרוב דיונים בוועדות הכנסת שייצקו תוכן קונקרטי יותר לתוך כל אחד מסעיפיה, אבל למרות שמדובר בהצעה שאיננה מושלמת בעיני, אני די בטוח שהמצב אחריה יהיה טוב יותר מהמצב לפניה.
|
|