 |
|
 |
||
|
||||
 |
ייתכן שלרופאים יש ניסיון שמנחה אותם מתי באמת צריך להציע את התרופה. זאת עובדה שגם במקרה שלי וגם במקרה של ירדן הסוף היה טוב גם ללא התרופה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ירדן סיפק פעם פרטים על מצבו הבריאותי אבל אני לא בטוח שהוא מעוניין שאנפנף בו, כך שאתייחס רק אליך: חשבתי שכל אדם מעל גיל 70 הוא בסיכון שמצדיק את מתן התרופה. עכשיו קראתי את עמדת משרד הבריאות וגיליתי שהם מדברים על "סיכון מ̲ו̲ג̲ב̲ר̲" כך שכנראה גיל לא בהכרח מספיק לכנס לקבוצתה המובחרת הזאת ואני מברך אותך על מדדי הבריאות האחרים שלך שהם כנראה טובים. על המשפט האחרון שלך אעבור בשתיקה רועמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי רופאת המשפחה שלי, בכללית יש פרוצדורה יומית של החלטה למי מציעים את התרופה, מבין המועמדים לאותו יום - באופן ארצי. רופא המשפחה יכול אולי לנסות לברר לאחר מעשה. במחשבים של הכללית אני רשום כבעל סיכון היסטרי - את זה אני יודע לפי השלב המאוד מוקדם שבו הציעו לי מנה שלישית ורביעית של החיסון. יכול להיות שהתסמינים שדיווחתי עליהם בשאלון הממוחשב (ואני לא זוכר מה בדיוק שאלו ומה בדיוק עניתי) היו כל כך קלים שפשוט נרשמתי כלא-סימפטומטי. האפשרות השנייה היא באג או בלגאן כלשהו, אבל זה כמובן לא יעלה על הדעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, אתה קורא את המפה לא נכון. למשל בוסטר שלישי ורביעי הציעו מיד לכל גילאי 60+ en bloc (ובו זמנית לכל מי שבקבוצת הסיכון), כך שאין כאן שום היבט ספציפי לגביך. ההתוויה לגבי התרופה האנטי-ויראלית החדשה-ישנה של פייזר היא יותר מצומצמת ממה שאתה חושב. התרופה אינה ניתנת לכל מאומת מקבוצות הסיכון (בני 60+, מחלות כרוניות) נניח ב-5 הימים הראשונים אחרי ההדבקה. הפעילות הרפואית של התרופה מוגדרת כמונעת החמרה של בעיות הנשימה אצל חולים קלים ובינוניים בקורונה. התרופה ניתנת רק למאומתי קורונה שיש להם סימנים ברורים של מגמת החמרה במצבם כמו ירידת לחץ הדם או רמת חימצון הדם. לדעתי זו הסיבה שכל העסק נדפק בישראל. אצלנו כדי שיהיה אפשר לנטר שינוי כזה החולה צריך להיות מאושפז או לפחות בהשגחה רפואית צמודה. מצד שני, בישראל אין אופציה לאשפז חולי קורונה שאינם קשים וקופות החולים לא ערוכות לניטור 24 ש' ביממה של מאומתים, כך שבכלל אין היתכנות ליצירת מצב של מתן התרופה. מי שקבל את התרופה היו מן הסתם מרשימת יחידי הסגולה של האליטה הפוליטית, הבטחונית והרפואית (טראמפים למיניהם) שאפשר להצמיד להם מעקב רפואי שוטף. אני חושב שאין טעם לקחת קשה את האפיזודה כעוד מקרה של העדפה של יחידי סגולה, מפני שלמרות הבדיקות הקפדניות והמפורטות של פייזר, אני עדיין מרשה לעצמי לפקפק ביעילות של התרופות. פשוט לפייזר יש יותר מדי מה להרויח מן הדיווחים החיוביים הללו ולעיתים קרובות הבדיקות המפורטות מתמקדות בהעדר סיכונים ותופעות לוואי של התרופות ולא באפקטיביות שלהן. אני לא יכול שלא להזכר באסוציאציה מימי שירותי הצבאי כאשר ארה"ב הצליחה למכור טילי פטריוט במיליארדי $-ים (לסעודיה וטייואן אאז"ן) על סמך דיווחים כוזבים על הצלחות הפטריוט ביירוט טילי סקאד במדבריות חצי האי ערב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי לוח הבקרה רק כשליש מהחולים המאושפזים הם במצב קשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שיש לפחות בבתי חולים מסויימים (של קופות החולים ?) את התרופה (פקסלוביד) עבור חולים כרוניים עם בעיות רקע, אבל גם לחולים הבינוניים המאושפזים יש כבר קשיי נשימה והם מקבלים חמצן. למעשה אני זוכר שדובר בשיא גל האומיקרון על אישפוז בבית גם לחולים כאלו. בכל אופן התרופה לא מיועדת לחולים כאלו, אלא לנשאים שמצבם עדיין טוב. אני חושב שהדיווחים על חלון של 5 ימים הם טעות. למעשה החלון קצת גדול יותר (צריך לקחת את התרופה במשך 5 ימים). גם המחיר של התרופה הוא סביר. הבעיה היא במקום אחר. אם תחפש בתקשורת, יש כמה מאמרים (בהארץ יש אחד) המתארים שהטיפול בתרופה מאוד בעייתי בגלל שהיא ניתנת ביחד עם תרופה נוספת והיא בעייתית מול תרופות אחרות (תרופות ללחץ דם גבוה למשל), כך שנטילת התרופה מצריכה רוקח מומחה והשגחה רפואית יומיומית צמודה. אני מניח שהחלטה מנהלית כלשהי החליטה להקצות את התרופה רק לחולים עם בעיות רקע שיש חשש סביר להדרדרות המצב. ההחלטה הזו הקטינה מאד את מאגר המטופלים (מפני שחולים כאלו בד"כ נוטלים תרופות אחרות). קופ"ח מכבי דווחה שהתרופה נרשמה ל-850 חולים. זו קבוצה קטנה, אבל זה נראה לי סביר כקבוצת בעלי מחלות הרקע בניכוי אלו שאינם מתאימים בגלל תרופות שהם נוטלים או המצב הרפואי הספציפי שלהם. אני חושב שההסבר הזה משקף את המצב. התרופה נמצאת במערכת, אבל game changer? זה עדיין רחוק מזה. במקרה הטוב, תדרש עדיין תקופת ניסיון של חודשים שבה ילמדו איך ומתי לתת אותה ומה יעילותה האמיתית. בבדיקת יעילות, אני חא מתכוון לסקר של מכבי שפחות או יותר דיווח שרוב החולים שקיבלו את התרופה לא חלו ולא מתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי איך התגובה שלך קשורה למה שאמרתי. אני הגבתי לטענה שלך ש”בישראל אין אופציה לאשפז חולי קורונה שאינם קשים״ והראיתי שלפי נתוני משרד הבריאות היא לחלוטין לא נכונה. מה הקשר בין התפלגות המאושפזים על פי מצבם ובין התגובה שלך שהיא כולה ניחושים, הנחות ומחשבות שלך על מאפייני השימוש בתרופות למניעת הדרדרות מצבם של חולי קורונה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שמדובר על מתן התרופה פקסלוביד. חולי קורונה שמאושפזים במח' הקורונה בבתי החולים אינם בקבוצת ההתוויה של התרופה ולא חשוב איך מגדירים אותם במשהב''ר. סליחה שבזבזתי את זמנך ותודה על חוות הדעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמש שמעתי על מישהו שרופא המשפחה שלו לא הציע לו את התרופה, אבל למחרת הוא קיבל טלפון מאיזה גוף מרכזי בקופ"ח כללית שממונה על הטיפול בקורונה, התרופה הוצעה לו ואפילו נשלחה לביתו באותו יום (ואגב, כמה שעות אחרי הגלולה הראשונה הוא כבר הרגיש הרבה יותר טוב, עם או בלי אפקט הפלסבו). אם ההחלטות האלה מתקבלות על בסיס יומי הכל מסתדר, אבל נשארת שאלה גדולה לא פחות: למה מדיניות כזאת נקבעת על בסיס יומי? יש להם מלאי תרופות שמספיק ליום אחד? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |