בתשובה לדב אנשלוביץ, 03/02/22 22:03
746163
לא צריך להשתין מהמקפצה (ובמזג האויר הנוכחי אין שום סיכוי שאעשה זאת) כדי להכיר בכך שלהחלטות שיפוטיות יכולה להיות ה̲ש̲פ̲ע̲ה̲ פוליטית. למעשה זה כל כך טריביאלי שאפילו ביבי וחבר סנג'ריו מבינים את זה!

אבל זאת ההזדמנות להגיד שהבעיות שעולות בשאלות כמו אביתר באמת לא צריכות להיפתר בידי מערכת המשפט, ולו הייתי שופט עליון הייתי מסרב לטפל בהן בכלל בטענה שבעצם הדיון אני מקבל כלגיטימים את חוקי האפרטהייד המתועבים שביסוד העניין כולו. עצם הרעיון לפיו "קרקעות מדינה" מעבר לקו הירוק הן רכוש הפקר שכל יהודי‏1 יכול להשתלט עליהן ומישהו כבר "יסדר" את העסק בעוד חוקים שייתפרו עפ"י הצורך אינו אלא גזל, שוד לאור היום ומעשה נבלה מעורר קבס. הכי נחמד זה לשמוע את אלה שמצדיקים את זה כי אלהים נתן את השטחים האלה לעמו הנבחר(א).

אלא שאינני שופט עליון, ואין לי שום מושג למה אני חוזר על מה שכתבו טובים ממני אלפי פעמים.
____________
1- אם כי אני מניח שבתיאוריה גם ערבים אזרחי ישראל היו יכולים להקים התנחלויות כאלה. יופי, המצפון הלאומי יכול להתפאר בנקיונו.
746186
אני מרגיש עצמי כמעט נבזה להסכים עם ביקורת על מערכת המשפט בימים אלו, אבל יש משהו שמטריד אותי. נניח שאריה דרעי במקום לשלוף את הקלף העדתי, דבר שבימינו מעיד כאלף עדים על אשמתו של האוחז בקלף, היה טוען טענה אחרת: אני מנהל מערכה לטיהור שמי במשך שש שנים. כשל כוח סבלי. כל מה שאני רוצה זה לגמור עם זה ולכן הסכמתי לעסקת הטיעון.
במילים אחרות איזה תרומה יש לזחלנות הידועה של מערכת המשפט שלנו למצב האיום ונורא שלה כיום (מבחינת האמון והתמיכה הציבורית). המערכת מתחפרת בתוך הררים של ניירות ופלפולים משפטיים, חוזרת ודשה במיני טענות שוליות וזכויות הזויות של נאשמים, כך שבינתיים החיים עצמם חולפים והכרעותיה של המערכת המשפטית נופלות כגשם על אדמה חרבה. סניגורים של המערכת יאמרו שהיא הופכת כל אבן בחיפוש אחר האמת ומגנה על זכויות הנאשמים לשווא. לי יותר מסתבר שהם מפחדים לעמוד מאחורי הדין ומעדיפים לפסוק לאחר שהרוחות יתקררו (והגוויה כבר התפוררה).
אני יכול להסכים עם הדעה שבתי המשפט לא צריכים להדיח נבחרי עם ממשרותיהם. אני לא חושב שצריך להסכים עם זה שבתי המשפט נמנעים מלומר את דעתם על אנשים המועמדים לבחירות. שלב נמוך בהיסטוריה שלנו הוא כאשר נוכלים, מחרחרי ריב ואנשים בעלי מנטליות עבריינית נבחרים לח"כים ושרים. שלב עוד יותר נמוך ממנו, הוא כאשר השופטים חוששים מפניהם ונמנעים מלעמוד בפרץ.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים