 |
הסיפור (כפי שמספר אותו חוזה חימנז) אודות ארגון הבריאות העולמי ב-2020, מתחיל עם היפוקרטס כ-400 שנים לפני הספירה (הזהרתי אתכם שזה נשמע אבסורדי!). הוא הציע שמקור המחלות הוא ב-"אוויר רע" וזו ראשיתה של תאורית המיאזמה שהייתה התאוריה האפידימיולוגית המקובלת עד המאה 19. זו לא הייתה התאוריה היחידה: במאה ה-16 ג'ירולמו פרקסטורו הציע תאורייה חלופית ושערורייתית לפיה מחלות עוברות מאדם לאדם. הוויכוח בין מחנה "האוויר הרע" למחנה "אנשים מדבקים" נמשך מאות שנים, עד המאה ה-19 בה בעקבות עבודתם של רבים וטובים התאוריה החיידקית של הפצת מחלות הרימה את ראשה, וכולם עברו להתווכח איתה במקום אחד עם השני.
מן הסתם ברור היום מי צדק בוויכוח הזה. אבל כדי לקדם את התאוריה (הנכונה) שלהם, יצאו החיידקיסטים (למשל קרל פליגה ו-צ'ארלי צאפין) בג'יהאד נגד הרעיון של "הדבקה מהאוויר". על רקע זה הודגשה האבחנה בין "הדבקה טיפתית" לעומת "הדבקה אירוסלית", ובגיבוי מדע קצת מפוקפק התגבשה הדוגמה (שאימצו אפדימיולוגים באופן כללי, ובפרט ה-WHO) לפיה הדבקה-טיפתית היא המקרה השכיח, והדבקה אירוסלית היא כמעט בגדר קוריוז. ההקשר ההיסטורי הזה נשמע אולי קצת תלוש, אבל עושה רושם שהוא נכון.
לכך מצטרפת אחת האנקודות ההזויות ביותר אליהן נחשפתי: המקרה המוזר של ה-5 מיקרון. מומחי ה-WHO וה-CDC, בגיבוי מסמכים והנחיות כתובות, האמינו בלב שלם שרק טיפות הקטנות מ-5 מיקרומטרים יכולות לנוע באופן חופשי באוויר ולשאת מחלות. זה קשקוש מוחלט וקל לבדיקה, אבל ככל הנראה אף אחד שם לא טרח לבדוק זאת. המספר הזה מגיע בסופו של דבר - אלא מה - מציטוטים שגויים שהוצאו מהקשרם. ספציפית, בנוגע להתפרצות שחפת בשנות ה-60: שחפת עוברת באוויר, ובדקו ומצאו שחלקיקים בגודל 5 מיקרון מסוגלים להפיץ אותה. ומכאן נראה שמישהו "הסיק"(!?) שחלקיקים גדולים מ-5 מיקרון לא יכולים לשאת מחלות באוויר. פרט לכך שזו לוגיקה די מדהימה בפני עצמם, אפילו באותם ספרים ומאמרים משנות השישים חקרו ומצאו שבאופן כללי גם חלקיקים בגודל 100 מיקרון יכולים להתפזר בחופשיות באוויר.
אז כשהקורונה התפרצה, העריכו שגודל החלקיקים בהם הוירוס יכול להתפשט הוא בין כ-9 ל-50 מיקרון, ולכן הפצת המחלה אינה אירוסלית. מומחים רבים ניסו לעדכן אותם שהסף "5 מיקרומטר" שרירותי ולא נכון בעליל, ונופנפו כלאחר ביד. יש שפע עדויות להתנגדות העזה והלא-רציונלית שהפגינו בארגון הבריאות העולמי לרעיון של הפצה אירוסלית. למשל, חימנז מעיד כאן על פגישה עם הועדה למניעת מחלות מדבקות של ה-WHO, בה ישבו אפס מומחים בהדבקה אירוסלית (אבל 6 מומחים לשטיפת ידיים), ש-
"rudely told us that they were TOTALLY CLOSED to the idea that airborne transmission is important for COVID-19".
נדרש הרבה לחץ מצד קואליציית מומחים ברחבי העולם (למשל למשל ולמשל) כדי שארגון הבריאות יזוז מעט מעמדתו, ורק במאי 2021 הוא התחיל להודות בחוסר חשק שאולי המחלה עוברת מהאוויר. מצד שני, עד היום הפרסומים שלהם בנושא דו-משמעיים במקרה הטוב וגובלים בשקר במקרה הרע. הם מסרבים בכל תוקף להודות באיזושהי טעות שהם אולי אי פעם עשו בנושא, ובקישור הקודם מצורפות מאות דוגמאות למדיניות מסוכנת ברחבי-העולם שמקורה בדיסאינפורמציה שהפיץ ה-WHO.
חלק מהמוטיבציה של ה-WHO ברורה: הם עשו סדרה של טעויות מביכות מאד שעלו בחיי-אדם וטריוליוני דולרים, והאחראים לכך מתקשים להודות בטעות ולקחת אחריות. מגעיל, אך אנושי. אבל יש כאן עוד סיבה, שמשחקת תפקיד גדול לפחות במידה דומה - ודווקא כאן, בחלק הקונספירטיבי ביותר - התעייפתי מלחפש קישורים וסימוכין לכל מה שאני כותב. חשוד מאד, אני יודע. אז במקום לפרט מה בדיוק הקונסיפירציה המדוברת, אסיים באבחנה ששוקי העלה קודם: כאשר מחלה מופצת טיפתית, האחריות על הדבקה היא פרסנולית (כל אחד צריך לשמור על עצמו) וזולה (שטיפת ידיים, מסכות בד). אבל כאשר מחלה מופצת באוויר, האחריות היא ציבורית (צריך לשמור על אוורור וחיטוי מבנים וחדרים) ויקרה (מטהרי אוויר, מסננים, נשמיות רפואיות).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש