בתשובה לדב אנשלוביץ, 17/11/21 12:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"כתרים" רבים נקשרו לראשו של מנדלבליט1, אבל אף אחד לא טען שהוא טיפש. כדי להצביע עליו כנאשם בהדלפה צריך להראות שיש לו מניע. כיוון שלא הראית כיצד ההדלפה הזו (להבדיל מהדלפות קודמות) מיטיבה עם התביעה לא הראית מניע. ואני אומר זאת תוך הסכמה שמשהו רקוב בפרקליטות, שכנראה לא יחקרו כמו שצריך כדי למצוא את המדליף, וכו'. ___________ 1 לאחרונה כינה אותו ח"כ דודי אמסלם כפוי טובה, כנראה משום שלא גילה נאמנות לקאפו די טוטי קאפי- "אני בז לו, הבן אדם לא נמצא ברמה הנדרשת, איך אמרתי, לא הייתי עושה אותו אפילו יועץ משפטי במחלקת החניה בעיריית ירושלים, מעבר לזה שהוא אחד מכפויי הטובה הכי גדולים, שנתקלתי בהם אי פעם בחיי" |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שאתה לא חושב שנכון להפעיל את השב"כ, איך היית מציע לחקור "כמו שצריך"? פוליגרף לכל מי שהמידע היה ידוע לו1? ____________ 1- כתבתי תחילה "לכל מי שנחשף למידע" ואז חשבתי על כך שבעצם זה ביטוי מעוות, שהופך את הנושא למושא (קצת בדומה ל"מצא חן בעיני"), ובאסוציאציה פרועה חסרת הקשר אציין שגם מה שקרוי "חומר אפל" הוא בעצם ההיפך מזה, הוא "חומר שקוף", ומכאן קל לקפוץ אסוציאטיבית לכך שהמילה "שקוף" עצמה הפכה את עורה: במקום שתתייחס לשקר שקל לראות את האמת שמתחבאת מאחריו, משתמשים בה לתאר דווקא את מה שנראה בקלות ("שקוף שאתה טועה"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעשות בפרקליטות משהו כמו מח"ש שבודק התנהגויות לא נאותות ופליליות. להכין ולפרסם קוד אתי לפרקליטות בו מי שמדליף מפוטר עם קלון2. ___________ 1 לשון סגי נהור כנראה היתה ה PC הראשון. 2 עם קלון = בלי פנסיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך אתה מדבר על שינוי מערכתי, לא ספציפית על החקירה שלפנינו. אני נוטה להסכים שדרושה רפורמה בפרקליטות, אבל כדאי לזכור גם שלהצעות כגון זאת שהצעת יש אספקט שממעטים להזכיר אותו: כדי שהפרקליטות תצליח להעסיק פרקליטים טובים לאורך זמן, אי אפשר להטיל עליהם מגבלות קשות כמו נכונות להיחקר בפוליגרף, הטלת קלון (שלא לדבר על אבדן הפניסה בעקבותיו), פיטורין על כל מעשה קל ערך וכד'. גם בלי זה השכר הגבוה של עו"ד מצליחים הוא בעיה עבור השרות הציבורי, ובניגוד לרופאים אי אפשר שאותו משפטן יהיה תובע בשרות הציבורי עד השעה 16:00 ואז ירוץ לפרקטיקה הפרטית שלו לתת ייעוץ לנאשמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים שמנדלבליט לא טיפש. אני חושב שהביטוי האידי: ער איז נישט קיין גרויסער חכם און נישט קיין קליינער נאַר. [ווירקליך] [הוא לא חכם גדול, מאידך, גם לא טיפש קטן.] מאד מתאים לו. ההגנה שלו על הבוס בפרשת הרפז, שהוא הצליח לצאת ממנה במזל רב, מוכיחה זאת1. כרגע הוא בעמדה של אויבו של נתניהו, והוא ינסה להכפיש אותו בכל דרך וגם בתקשורת. אתה אומר שמשהו רקוב בפרקליטות וכנראה לא יחקרו כמו שצריך, ואני שואל היכן אפשר לחפש את אותו "משהו". מי שמחליט אם כן לחקור או לא לחקור הוא היועץ המשפטי. ואם לא תהיה חקירה כראוי זה אומר שהוא בדיוק הוא אותו "משהו". ומיד מתבקשת השאלה למה שלא יחקור כראוי. אם מדובר באיזה זוטר, ולא בו עצמו, מה אכפת לו? 1 באידיש (כך למדתי משפטל) יש גם ביטוי שאומר שאם יש מזל לא צריך שכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה יש לך להגיד על החכם הגדול שמינה אותו לאחד התפקידים החשובים ביותר במכערכת המשפט? אה, בטח שהוא בכוונה רוצה אידיוטים שימושיים מתחתיו. אני חייב להודות שאם זה כך הוא באמת מצליח מאד לאורך כל הדרך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון בוודאי למינויו של מנדלבליט ליועץ משפטי על ידי נתניהו. שפטל נשאל פעמים רבות מדוע נתניהו מינה את מנדלבליט ליועץ משפטי, ותשובתו הייתה שהוא כלל לא מינה אותו. לדבריו אהרן ברק הוציא את הסמכות למנות יועץ משפטי מידי ראש הממשלה והעבירה ל"וועדת איתור". ועדת איתור היא זאת שמנתה את מנדלבליט. למרות זה, אני מעריך שלו נלחם נתניהו לא למנות את מנדלבליט הוא לא היה מתמנה, אבל אז כנראה מנדלבליט היה נוח לו, והוא לא התנגד. בזמן כהונתו של מנדלבליט כמזכיר הממשלה הגיע לנתניהו מכתב של ווינשטיין שבו כתב, אם אני לא טועה, שמנדלבליט לא ראוי לכהן בתפקיד ציבורי בכיר בגלל חלקו בפרשת הרפז. לי נראה שמטעמים מוסריים היה די בכך שנתניהו יילחם בכל כוחו לאי מינויו של מנדלבליט. הוא לא עשה זאת וזה היה לא בסדר לגופו ללא קשר לשאלה אם יבוא יום ומנדלבליט יהפוך מידידו לשונאו, כשימצא בסביבתו החדשה אישים חזקים מנתניהו. ייתכן שאדם חכם מאד שמבין את נפש האדם היה יכול להעריך שזה מה שיקרה למנדלבליט אבל איני חושב שאני כזה חכם וכפי הנראה גם נתניהו לא עד כדי כך חכם, ובכלל האם אמרתי פעם שנתניהו חכם? לו שעה לעצתי לזוז הצידה לזמן מה מיד אחרי הבחירות האחרונות, היו הליכוד והימין ומדינת ישראל היום במקום הרבה יותר טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שפטל, כהרגלו, לא אומר אמת. אחרי פרשת בראון-חברון מינה שר המשפטים (צחי הנגבי) ועדה בראשות שמגר (לא ברק) עם משה ניסים ורות גביזון. הועדה המליצה (לא החליטה) על הקמת ועדה ציבורית עם 5 חברים (נציג בית המשפט העליון, נציג הממשלה, נציג הכנסת, נציג האקדמיה ונציג לשכת עורכי הדין). הממשלה אישרה את הההמלצות של הועדה (ומאז שינתה אותם). הועדה לא "ממנה" אלא מגישה רשימה של מועמדים לממשלה שממנה את היועץ מתוך הרשימה. נציג הממשלה בועדה שהמליצה על מנדלבליט היה משה ניסים (מהליכוד), נציגת הכנסת היתה נורית קורן (מהליכוד), שניהם תמכו בהוספה של מנדלבליט, היחיד שהתנגד היה נציג בית המשפט העליון (גרוניס הסמולני). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |