|
ההגדרה המתמטית של מקדם ההדבקה היא מספר האנשים הממוצע שמדביק כל נשא. ברור לכן שככל שמספר הנשאים פוחת (מתקרב ל-0) התנהגות המקדם הופכת להיות אראטית יותר ויותר. במילים אפשר לומר שמדובר בהיפוכו של חוק המספרים הגדולים. כשיש מעט נשאים, מקדם ההדבקה תלוי מאד בטיבם של הנשאים הבודדים. בפועל גם שיטת החישוב וגם הוריאציה הגדולה במשך הזמן בין ההדבקה לבין גילוייה, מבטיחים שהפונקציה של מקדם ההדבקה תהיה יחסית חלקה. גם מספר הנשאים כרגע (בערך 10K) רחוק עדיין מ-0 ולכן אי אפשר לומר שמקדם ההדבקה חסר משמעות. כרגע המקדם הזה מייצג את הקושי של הוירוס להדביק חדשים בגלל שחלק גדול מהם מחוסנים זמנית. הצד המדאיג הוא שהעובדה שמקדם ההדבקה הוא בערך 1 באופן די עקיב, מלמדת על קיומם של פס או פסי הדבקה של נשאים הנושאים את הוירוס ומבטיחים את המשך נכחותו בשטח. כפי שהסבירו אחרים מקדם הדבקה שהוא הרבה פחות מאחד לא יהיה יציב, אבל ליד האחד יש לפחות 2 מצבים יציבים. א. כאשר הגבולות חדירים וחלק מן המאומתים החדשים נדבקו בחו"ל מתקבלת מעין שיווי משקל עם מקדם הדבקה קצת מעל 1. ב. כאשר יש % פחות או יותר קבוע של נשאים שאינם מתגלים. בגלל שיש הבדל בין המונה שהוא מספר המאומתים היום לבין המכנה שהוא ממוצע מספר המאומתים ב-10 הימים האחרונים, מספר הסמויים במונה גדול יותר ונוצר סמי ש"מ עם מקדם הפצה מתחת ל-1. צריך להבהיר את ההבדל בין המצב הזה לבין מה שיש בסין. בסין אני מניח שהוירוס נמצא במקלטים שונים (בע"ח, באזורי ספר, בחו"ל ובכמויות מזעריות בגופם של ילדים ואנשים עם בעיות חיסון) ויכול להתפרץ מחדש כאשר המצב ישתנה. (אני לא מדבר על זנים חדשים. אני מדבר על דעיכת החסינות הזמנית). העניין הוא שההתפרצות הזו תתחיל באוכלוסיה נקייה יחסית ובמוקדי התפשטות ספורים. לעומת זאת אצלנו, הוירוס נמצא בשטח וכל התפרצות תמצא אלפי מוקדים מוכנים להפיץ את הוירוס.
|
|