בתשובה לדב אנשלוביץ, 05/10/21 18:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רון ארד הוכרז רשמית כחלל צה"ל כבר לפני שנים. השגעון הלאומי של השקעת מאמצי עתק ב"השבת הבנים הביתה" לא התחיל עם בנט, גם כשמדובר בגופות או בחלקי גופות. אני מבין שיש משפחות שהעניין הזה חשוב עבורן מאד, אבל סיכון של חיי אדם כדי לענות על הצורך הרגשי הזה הוא פשע, וכל פעולה שנעשית במדינת אויב נושאת בחובה סיכון. אשר להופעותיו העלובות של ראש ממשלתנו, נראה לי שהוא מנסה ללמוד טריק או שניים מנתניהו, אלא שמישהו שכח לספר לו שבלי הכישורים המתאימים, במקום להיראות קוסם אתה יוצא ליצן. לפחות אין כאן פגיעה *חמורה* בבטחון המדינה, בניגוד ליציאות דומות של הביבי בשעתו, שהסירו עמימות ממבצעים שונים או מופע האימים שלו בקונגרס בימי אובמה. ____________ גילוי נאות: אני פטור מכל רגש כלפי השאריות הפיזיות של מי שהיה. לא ביקרתי בקבר הוריי כבר שנים רבות (עם יוצא מן הכלל אחד מטעמי סקרנות). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך. אבל נראה לי שהוא חולק על דעתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> רון ארד הוכרז רשמית כחלל צה"ל כבר לפני שנים. אתה בטוח? אשמח לתימוכין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי בטוח עד ששאלת. זכרתי, ככל הנראה את מה שכותבת הדודה: "בשנת 2005 הגיש אמ"ן דו"ח סודי לפיו ארד נפטר, כנראה ממחלת עור קשה, בין 1995 ל־1997 בלבנון. הרב הצבאי הראשי הסכים להכיר בו כחלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע" אבל לא את ההמשך: "אולם ראש הממשלה אריאל שרון התנגד לכך". עכשיו למדתי הוענקה לו דרגת סא"ל בהיותו בשבי (הוא היה סרן כשנשבה) והשאלה שזה עורר אצלי היא אם משפחתו מקבלת את משכורתו הצבאית כל השנים האלה - סתם סקרנות, אין עיני צרה בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברצוני להוסיף שלדעתי ישראל צריכה לסרב לכל מו''מ בנוגע לחטוף אברה מנגיסטו כל עוד החוטפים אינם מספקים מידע ברור על מקומו ומצבו. אנו לא צריכים להגרר שוב ושוב אחרי מנטליות העולם התחתון של החמאס. ישראל לא אמורה לשלם שום דבר כדי לקבל מידע על גורל החטוף ובודאי שאינה צריכה לנהל מו''מ על חתול בשק. ברור שאחד מסיבות הקיום של ערביי עזה הוא לנצל כל בדל הזדמנות כדי להציק לישראל. אנחנו לא צריכים לסייע בידם. להערכתי מנגיסטו כבר איננו בידיהם של אנשי החמאס. אילו היה, הם היו מטיבים יותר לעשות בו שימוש כדי לבחוש בביצה הישראלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחשבה שנייה, הדברים נכונים שבעתיים בכל הנוגע למו''מ על החזרת חלקי הגופות של חיילי צה''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נראה שחטיפת גנרל איראני למטרת מציאת פרטים על נסיבות מותו של חייל הוא מעשה שלא ייעשה, אבל אולי לא באמת זה הסיפור. הכול נראה מוזר מדי. אשר להופעתו של נתניהו בקונגרס, אני דווקא תמכתי במעשה הזה, שהציג בצורה ברורה את עמדתה של מדינת ישראל בהנהגתו. זה מה שהיה צריך, לדעתי, לעשות. לעומת זה, החלק האיראני בדבריו של בנט היה מאד לא ברור. המסקנה מדבריו, לפחות לפי התרשמותי, הייתה שצריך להמשיך בסנקציות על איראן, וזה לא מסתדר עם המדיניות הכללית המוצהרת שלו ושל החלופי שלו, שלא מתנגדים להפסקת הסנקציות תמורת לא כלום שיקבלו מאיראן. אשר להסרת עמימות ממבצעים שונים, אם התכוונת לגילו הארכיון האיראני שבו הוצגו בפומבי באופן ברור השקרים של איראן ומטרותיה האמיתיות בפרוייקט הגרעין שלה, כשאחר כך ביטל, בעצם, טראמפ את ההסכם והטיל סנקציות על איראן, גם כאן אני חושב שהיה נכון לעשות זאת, ולמעשה החלק של גילוי הארכיון האיראני בפומבי היה, לדעתי, החלק הכי מוצלח וחשוב של המבצע הזה. ואם היו גילויים נוספים, איני זוכר בדיוק לאילו מהם הכוונה, וצריך להתייחס לכל אחד ואחד מהם לגופו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום כבר ברור וידוע שביטול הסכם הגרעין היה כישלון אסטרטגי, ושכתוצאה מהם יכולתה של איראן בתחום הגרעין השתפרה בצורה משמעותית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלא זאת הנקודה החשובה כאן, אלא העובדה שנתניהו ידע, או לפחות היה צריך לדעת, שהופעתו בקונגרס לא תשיג שום דבר חיובי (מלבד חיזוק תמיכתם ששל חסידיו מבית) ולעומת זאת מסכנת את יחסי ישראל עם חלקים גדולים בציבור האמריקני. עוד לבנה ועוד לבנה, ולא עובר הרבה זמן והנה יש קושי לחדש את מלאי הטילים. אני לא טוען לקשר סיבתי ישיר, ואני מכיר בכך שחלקים מהמפלגה הדמוקרטית הם אנטי ישראליים בלי קשר לנתניהו, אבל בין אוקסיו-קורטז וראשידה טליב לבין חברי ''הרוב הדמוקרטי למען ישראל'' יש ציבור גדול מאד שעל ליבו ישראל צריכה להיאבק. הופעות נגד הנשיא בקונגרס לא ממש עוזרות לעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שכדי לשמח חלקים גדולים בציבור האמריקני צריך לסגת גם מיו''ש (אחרי שנסוגונו מרצועת עזה דבר שבוודאי שימח מאד את אותו ציבור), ולהקים שם מדינת טרור לתפארת. אני גם בטוח שהסכם נסיגה מהגולן עם אסד האב היה מביא את אותו ציבור (ואולי גם אותך בזמנו) לידי שמחה גדולה. אבל אני חושב שהשמחה שבלבם אינה הדבר היחיד אליו עלינו לשאוף. אולי צריך לנסות להזיז את חלקם מעמדתם כדי שיתחילו לשמוח מדברים אחרים. נאומו של נתניהו בקונגרס תרם, כפי הנראה גם לכיוון הזה. למשל, אולי בחירתו של טראמפ התאפשרה גם בגלל הנאום הזה, ולי אין ספק ששנות כהונתו תרמו רבות למדינת ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אולי בחירתו של טראמפ התאפשרה גם בגלל הנאום הזה" כן, אני בטוח שהמוני אמריקנים ראו את נאומו של ביבי ומייד השתכנעו להצביע טראמפ. אלטרנטיבית, עפ"י עדותו של חפץ היום במשפט: "יחד עם סרטון 'הערבים נוהרים' והנאום בקונגרס, זה נתפס בעינינו כאירועים מכריעים בבחירות" הנאום הועיל למערכת הבחירות של נתניהו. שים לב שאיני טוען שהנאום בקונגרס באמת היה באמת בעל חשיבות מכרעת לשינוי ההצבעה בארץ (אם כי סביר שאכן השפיע) אלא שכך זה נתפס ע"י נתניהו ומקורביו באותה עת. זה לא מ̲ו̲כ̲י̲ח̲ שזאת היתה הכוונה מראש, אבל בהתחשב בכך שהנזק המדיני1 היה מובטח, בעוד שינוי במדיניות ארה"ב כתוצאה מקריאת התיגר הזאת היה חסר כל סיכוי, הרי שלי אין כמעט ספק שבקבלת ההחלטה לנאום בקונגרס כנגד נשיא ארה"ב האינטרסים של המדינה עמדו רק במקום שני. בעיניך, כך אני משער, הקרע שנוצר עם המפלגה הדמוקרטית לא נחשב לנזק מדיני. הדגשתי כמה מילות מפתח בציטוט הבא: During the speech, House Democratic leader Nancy Pelosi was in “near tears.” “I was near tears throughout the Prime Minister’s speech — saddened by the insult to the intelligence of the United States as part of the P5 +1 nations, and saddened by the condescension toward our knowledge of the threat posed by Iran and our broader commitment to preventing nuclear proliferation,” she said .
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים ומעלה. בהחלט יש קשר ישיר. הקבוצה האנטי-ישראלית בבית הנבחרים האמריקני היא קטנה מאד וקיצונית אבל בעניין הטינה כלפי ישראל יש לה שוליים הרבה יותר רחבים של תומכי המפלגה שבעיניהם כהונתו של אובמה בבית הלבן משולה ללא פחות מימות המשיח. בסה"כ אפשר להבין לליבם. ביחס לכהונתו של צ'אקי רוצח ההמונים האינפנטילי, אובמה אכן נראה כמעשה ניסים. למי שמנחמים עצמם בגודלה המזערי של קבוצת העולם השלישי הזאת, כבר למדנו מברברה טוכמן ששני חברי בית הנבחרים ויין ומורס (אאל"ט) עשו לעצמם שם בכך שבמשך שנים היו השניים היחידים שהצביעו נגד הסיוע האמריקני לדר' וייטנאם. למי שלא זוכר איך הסתיים הדבר, אזכיר, שב-1975 כאשר הנשיא פורד ניסה לגייס סיוע חרום לדר' וייטנאם הקורסת, בהתאם להבטחות שנתן קיסינג'ר לממשלת דר' וייטנאם ב-1972, רוב בית הנבחרים הצביע נגד סיוע החירום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה מפתיע. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |