 |
המצב הקיים שאתה מבקש לשמר ממילא כבר התנתק לגמרי מהאינטואיציות הפרימאטיות הקשורות בנקמה ולהפרת-נורמות אליהן פנית כדי להצדיק את שימורו: הרי אותן אינטואיציות קוראות לכריתת ידיהם של גנבי-לחם, הוצאתם להורג של נואפים, והלקאה נמרצת לפרובוקטורים כמוני - ולא לשלושה חודשי מאסר, קנס, עבודות שירות או גידופים בפורומים אינטרנטיים.
אתה לא מסכים שבמהלך גלגולן אל הרטוריקה המשפטית והפלפולים הפילוסופים במערב המודרני אותן אינטואציות התרחקו כל כך מצורתן הגולמית, שלו היה גרעין של אמת בטענה שהאבולוציה של ההומוספיינס התנתה בהן את הסדר החברתי שלו - כבר מזמן היינו חוזים בקריסתו הצפויה? הראיות, לדעתי, מעידות אם כבר על השפעה הפוכה וקורלציה חיובית (סיבתיות לא דרושה כאן) בין זניחת האינטואיציות בדבר הפרת-נורמות לבין סדר-חברתי מוצלח.
טענה חזקה לא פחות לטעמי האישי היא העובדה1 שהאינטואציה הנ"ל נסמכת על אינטואיציה אחרת, יסודית לא פחות: עושה-העוולה או מפר-הנורמות חייב לפעול "באופן חופשי" כדי להיות ראוי לעונש (למשל, הנקודה השלישית כאן). ולמדנו במאה וחמישים השנים האחרונות שהתנאי הזה לעולם אינו מתקיים2. וכששתי אינטואיציות כל כך חזקות מתנגשות חזיתית, אין ברירה אלא לזנוח משהו. הטיעון השמרני-אבולוציוני שלך, גם הם מקבלים אותו במלואו, לא עוזר להכריע איזו מהאינטואציות לזנוח: את הראשונה או השנייה.
1 אני לא יודע מה אתה חש, אבל לדעתי יש די והותר ראיות שמחוקקים, שופטים ומושבעים ברחבי העולם לאורך כל ההיסטוריה המתועדת (וכנראה לפניה) חשו כך, והניסויים שנערכו בפסיכולוגיה ובאתיקה-ניסויית תומכים בכך.
2 משפטנים ופילוסופים כאחד אוהבים מאד לדון ב-"מקרי קצה" כמו צ'ארלס וויטמן או פיניאס גייג'. אבל התמונה העולה ממדעי המוח ברורה מאד: הם "לא מקרי קצה" בשום מובן.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש