בתשובה לAlucard, 03/10/21 13:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש לי שתי הסתייגויות שאותן כבר הבעתי בעבר, אבל אני חוזר עליהן אולי כדי להראות שלא חזרתי בי. הראשונה נושאה "חכמה בדיעבד". כאשר החל הגל הרביעי הייתה רוב האוכלוסייה מחוסנת, והוכח שהחיסון אכן הוריד בצורה מזהירה את התחלואה. לכן ההתעוררות מחדש של התחלואה הייתה לא מובנת. אמנם דווח שבדיקות הוכיחו שרמת הנוגדנים בדם יורדת אבל הדיווחים האלה לוו גם בדעות מומחים שהירידה הזאת לא צריכה להפחיד כי "הגוף זוכר". עם המידע הזה, לי לפחות לא היה ברור כלל שמתן מנה שלישית של חיסון יביא לתוצאה כה מובהקת כמו אחרי מתן המנה השנייה. וגם ההסברה שלוותה את השיתוק של הממשלה לנוכח התחלת הגל הרביעי לא הכילה איזה שהוא הסבר שאין מה לפחוד משום שמתוכנן מתן מנה שלישית שיוריד את התחלואה. אם תשים לב את תגובתי תגובה 741857 סייגתי במלים "או שהחיסון השלישי ישפיע יותר מהצפוי", כלומר חשבתי גם על אפשרות שהמנה השלישית תציל את המצב, אבל אז נתתי לאפשרות הזאת סיכוי קטן לנוכח העובדות שהיו לפנינו אז. אז אולי בדיעבד מסתבר שהצלחנו לדכא את הגל הרביעי מבלי להטיל על המשק והציבור מגבלות חמורות, אבל היה כאן הימור מסוכן. לנוכח הירידה בתחלואה מעז היום בנט לסנוט במומחי משרד הבריאות מעל בימת האום (הופעה שכמעט גרמה לי להקיא), אבל הירידה בתחלואה לא הייתה מובנת מאליה קודם. ההסתייגות השנייה קשורה ב"הכלת המתים". הגל הרביעי לווה בכמעט 1500 מתים עד כה. שמעתי אתמול גם שלפי מדד בלומברג הטיפול במגיפה בזמן הגל הרביעי היה במקום מאד לא טוב יחסית למדינות אחרות. האם היה מוצדק להרשות התקהלויות ולהשאיר את הכול פתוח, ובכך ללא ספק להגדיל את מספר המתים? האם היה מוצדק להביא את מערכת הבריאות למצב שבו מעדיפים להנשים אדם צעיר (שלא חוסן) על מבוגר, בגלל שסיכוייו טובים יותר? התשובה לשאלה הזאת לא מובנת מאליה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. הסרת המסכות במקומות סגורים (החלטה של הממשלה הקודמת), ההחזרה המאוחרת שלהן וההתעקשות לא להגביל התקהלויות היו שלוש החלטות שההשפעה המשקית שלהן זעומה אבל גבו מחיר כבד בחיי אדם בחודשים האחרונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשכתבתי את תגובה 743764 שבה עניתי לטענות כלפי נתניהו, נזכרתי ששכחתי לכתוב משהו שהתכוונתי לכתוב בתשובה לתגובתך זו. אני חולק עליך שהחלטת הממשלה הקודמת על הסרת המסכות במקומות סגורים הייתה שגיאה. המצב אז היה שברוב הישובים היו לפי הבדיקות אפס חולים, ואיני רואה טעם להכריח אנשים לעטות מסיכות במקומות שבהם אין חולים. היה טעם להחזיר את ההוראה לעטות מסיכות רק כאשר הסתבר ש"יבוא" הנגיף מחו"ל מצית שוב את האש, והתחלואה מתחילה לטפס. ייתכן שהיה צריך להקדים ולעשות זאת, אבל איני חושב שבשלהי כהונת הממשלה הקודמת, הסתובבות אנשים עם מסיכות הייתה מועילה במשהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא היתה שגיאה משלוש סיבות: האחת - הסרת המסכות במקומות סגורים מעלה את מקדם ההדבקה פי 1.6 בערך, כלומר שאם הוא היה 0.7 לפני, הוא יהיה 1.1 אחרי. המשך עטיית מסכות במקומות סגורים היתה מוודאת שהמצב הטוב יימשך. בתחילת מאי, לפני הדלתא ולפני הסרת המסכות, היינו במקדם הדבקה של בערך 0.8 כלומר שאפקט הסרת המסכות לבדו העלה אותו ל 1.2- ממצב של דעיכה למצב של התפשטות, עוד לפני הדלתא. התרעתי על כך גם מראש וגם בזמן אמת. השניה, והחשובה ביותר לדעתי - הסרת המסכות היתה צפירת ארגעה שהודיעה לציבור על חזל"ש מלא. הרבה יותר קשה להחזיר את הציבור למוד מלחמה אחרי ההרגעה המלאה. כל עוד יש מגבלה כלשהי בתוקף זה מצהיר בפני הציבור שמצב המלחמה לא הסתיים והרבה יותר קל להוסיף עוד מגבלות. אחרי ששחררת באופן מלא הרבה יותר קשה לגייס את הציבור לשמור על המגבלות. ראינו את זה בפועל. הזלזול בחובת עטיית המסכות המחודשת היה גדול עד שהמספרים עלו מאוד והאנשים התחילו לחשוש שוב. על זה לא חשבתי מראש אבל בדיעבד זה היה ברור. השלישית - דעיכת החיסון לא היתה הפתעה (או לפחות לא היתה אמורה להיות). היה מקום לשמור על שולי בטחון עד שתתברר מידת הדעיכה שלו. כל אלו היו נכונות גם בלי הדלתא. הדלתא רק החמיר מאוד את התוצאה השלילית. בהנתן שהמחיר הכלכלי של עטיית מסכות במקומות סגורים הוא זעום, וממש אפסי ביחס לאמצעים אחרים, הביטול של ההגבלה הזו בעיקר הצהרתי ("שוב ניצחנו את הוירוס") ומבחינת עלות/תועלת גרוע בהרבה אפילו מה"צאו לבלות" המפורסם. הייתי מצפה משר הבריאות ליותר מתינות, אחרי שהמגפה הוכיחה כבר מספר פעמים את הויראליות (הא הא) שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע איך אפשר למדוד מקדמי הדבקה כשסך כל החולים הפעילים במדינה הוא פחות מ 200 ובשמונים אחוזים מכל הישובים אין חולים כלל. אני חוזר ואומר שבמצב כזה עטית מסיכות לא תביא שום תועלת וחישובי מקדמי הדבקה לא רלונטיים. אבל ברור שצריך להיות נכון לכך שהמצב הזה ישתנה ולהתייחס בהתאם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי היה צריך לחזות, כדבריך, שהמגיפה תחזור1, אבל גם אם זה נכון זה לא אומר שצריך לחייב עטית מסיכות. חזרתי לכתוב עוד תגובה בגלל דימוי שעלה בדעתי. נניח שיש לך אפילו תחזית מזג אוויר ברורה שבעוד ארבעה ימים יתחיל לרדת גשם זלעפות זה לא אומר שבשלושת הימים הקרובים על הציבור ללכת במעילי גשם ומטריות, וזה גם לא יביא כל תועלת. כשייראו הסימנים הראשונים להתממשות התחזית אפשר יהיה ללכת לארונות ולהוציא את המעילים. 1 אני הייתי בטוח אז שהעסק הזה נגמר וטעיתי, אבל כמובן זה רק אני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחשבה נוספת, אני בכל זאת רוצה להסתייג ולחזור בי מעמדתי. אם הבדיקות מגלות הדבקות שאירעו שבוע או שבועיים קודם, ובכל השבועיים עד הבדיקה אין שום סימן להדבקה, אז אולי אין הדבר דומה לדימוי שלי לתחזית מזג האוויר וכן היה מקום לעטיית מסיכות גם כשלא נראו הסימנים, כי אז היו ההדבקות. אבל במידה רבה זאת חכמה בדיעבד. מי חשב אז כשהיו 200 חולים במדינה כולה שהדבר הזה חוזר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין הסיבה השנייה: מצד אחד, נכון שהסרת המסכות היתה צפירת הרגעה שאחריה קשה לחזור למוד מלחמה. מצד שני, הציבור לא יעטה מסכות אם הוא מרגיש שאין סיבה של ממש, ו"לשמור על מוד מלחמה" לא יראה לציבור כמו סיבה מספיק טובה. קצת יותר טוב לומר "אפשר בלי מסכות, כרגע, אבל אל תזרקו את החבילות, סיכוי גבוה שנצטרך אותן בקרוב שוב." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון - הרי זה עבד באותו ניסוח בדיוק עבור מסכות מסוג אחר בניינטיז. שנים הקופסאות האלה תפסו מקום יקר בבוידעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, בתגובה 741857 (ולא רק) כתבת במפורש על סגר כפתרון היחידי, עכשיו אתה פתאום מדבר על "מגבלות חמורות"?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שסגר הוא מגבלה מאד חמורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, סגר הוא מגבלה מאד חמורה. אבל יש עוד מגבלות, שאינן סגר, ושעד היום (כולל היום) נראה היה כאילו הן לא קיימות בעולמך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. המומחים לא אמרו שהירידה במס' הנוגדנים "לא צריכה להפחיד" (היו מי שהסבירו שכמות הנוגדנים היא לא כל הסיפור, ואולי היו מי שאמרו גם את מה שאתה טוען, אבל לא היה קונצנסוס כזה). 2. "אז אולי בדיעבד מסתבר שהצלחנו לדכא את הגל הרביעי מבלי להטיל על המשק והציבור מגבלות חמורות". כן, אולי. עם כל הכבוד ליכולת הניתוח שלך ושלי, ולמרות שאני יודע על עמדתך הכללית כלפי מומחים בתחומים שונים, אני משער שבנט הסתמך על חוות דעת קצת יותר מבוססות בקשר לצעדים שננקטו, ובמיוחד בקשר להשפעה הצפויה של החיסון השלישי. אני מסכים שאי אפשר להוריד מהפרק גם את האפשרות שהוא בן ערובה של אביר קארה, מועמד ברור לעריקה לליכוד, ושאנחנו פשוט בני מזל שההימור שנלקח הצליח. אולי פעם זה יתברר. מכל מקום, מי שתמך בנתניהו ששיקולים פוליטיים ליוו כמעט כל צעד שלו (למשל אי העברת האחריות הלוגיסטית למשרד הבטחון בתחילת הדרך, כי שר הבטחון דאז היה בנט) באמת לא רשאי לידות אבנים בתלמידו של הגדול מכולם. 3. אני מסכים איתך בקשר להופעה המבישה של בנט באו"ם וזה מדאיג מאד, לא בגלל הארוע עצמו שהוא די חסר חשיבות, אלא בגלל שכל ההסברים שאני מצליח להעלות בדעתי מצביעים על בעיה הרבה יותר גדולה. או שהוא לא התייעץ עם אף אחד, כלומר המגלומניה שלו חריפה אפילו מהמקובל בין פוליטיקאים, או שהוא מוקף באומרי הן מהסוג שהיה חביב על ביבי, או שיועציו גרועים עד כדי כך שהם באמת חשבו שזה נאום טוב, ושהשגריר של סרילנקה באמת מתלבט בשאלה אם הגב' אלרעי-פרייס מתפקדת טוב או שצריך לקרוא לסדצקי לחזור אל מתחת לאלונקה. קשה לי להחליט איזו אפשרות גרועה יותר. 4. מה שמעניין הוא מספר המתים מבין אלה שהתחסנו (כולל אלה שלא יכולים להתחסן). אלה שהחליטו לשחק ברולטה רוסית לא צריכים להשפיע על המשק. הפיל שבחדר הוא המספר הגבוה של הנפטרים שאינם בני ברית, ואני לא לגמרי בטוח שזה לא נלקח בחשבון, גם אם לא במודע. 5. קשה לראות איך לשנות את האתיקה הרפואית כדי למנוע את האבסורד של העדפת הבלתי מחוסנים, לא רק בהנשמה אלא גם בקבלת תרופות כמו רנ'נרון ואלה שעומדות בפתח, בלי שיהיו לשינוי הזה השפעות מרחיקות לכת על הרפואה בכלל, אבל ייתכן שצריך לגבש כללי אתיקה מיוחדים לעיתות חירום רפואיות. רצוי שזה יהיה במסגרת מאמץ עולמי כללי ליישם לקחים מהמגיפה הזאת לגבי העתיד, ובין השאר צריך לטפל גם בשאלת מחיר התרופות והחיסונים בעיקר, אבל לא רק, בעולם השלישי. 6. בעצם רוב התגובה הוא במידה רבה חזרה על מה שכבר כתבתי ולכן שיניתי טיפה את הכותרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי 1, לא אמרתי שהיה קונצנסוס, ודווקא בגלל שלא היה, הרושם היה שהמומחים לא יודעים. לגבי 2, אני לא מאמין שניתנה לבנט חוות דעת "יותר מבוססת", כי לו הייתה כזאת אני בטוח שהוא לא היה מהסס, ובצדק, לצטט אותה באוזנינו. אני בטוח שהוא היה מודע לרושם הרע שעשה השיתוק בפעולות הממשלה כנגד המגיפה. לא הייתה שום סיבה שלא לצטט את המידע הזה בשם אומרו, לו היה כזה. מבחינתו, לו הדברים לא היו מתאמתים היה לו את מי להאשים, וראינו שאין לו שום בעיה להאשים את המומחים גם כשאין סיבה לכך. השתיקה בעת השיתוק מוכיחה שלא היה לו מידע כזה. ותאר לעצמך שהחיסון השלישי לא היה משפיע. היינו אז במצב שבו התחלואה עולה פי שלושה כל שבועיים, ולו היינו ממשיכים כך אני בכלל לא רוצה לחשוב לאן היינו מגיעים. לגבי 4, אתה יכול לומר שלא אכפת לך מהבלתי מתחסנים מרצונם, אך לו היית רופא שניצב מולם, אני בטוח שהיית פועל ללא התחשבות בכך, ובצדק, ובכך היית פוגע אולי באלה שכן דאגו להתחסן, אך בכל זאת חלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
4: התייחסתי לבעיה הגדולה בסעיף 5, אבל סעיף 4 עצמו מכוון למשפט "הגל הרביעי לווה בכמעט 1500 מתים עד כה"; וכאשר מביטים על מספר המתים כמדד בפני עצמו ההבחנה בין מי שהתחסן לבין מי שלא התחסן חשובה בעיני. "להכיל את המתים" באופן כללי הרבה יותר קשה, אם כי לפעמים הכרחי, מ"להכיל את אלה שנטלו סיכון מיותר ומתו". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין ה"יציאות" של בנט, כששמעתי את הגילוי שלו בפתיחת מושב הכנסת בדבר המבצע לחשיפת פרטים על פרשת רון ארד, חשבתי שהדברים נאמרו מטעמי חוסר שפיות. אבל כאן יש איזה שהוא הסבר שמכניס היגיון איזה שהוא לפרסום. אוסיף גם שאם מדובר באיזה שהוא רעיון שעלה במוחו הקודח של רון בן ישי מבלי שיהיה מבוסס על מידע איזה שהוא, איני נותן להסבר הזה שום משקל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, לפי מה שאני שומע עכשיו, כן מדובר בהתבססות על מידע. ואם נכון מה שאני שומע עכשיו, ואם ברור שרון ארד אינו בין החיים, לדעתי הן המבצע הזה מיותר, ויותר מכך דבריו של בנט בנושא בפתיחת מושב הכנסת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רון ארד הוכרז רשמית כחלל צה"ל כבר לפני שנים. השגעון הלאומי של השקעת מאמצי עתק ב"השבת הבנים הביתה" לא התחיל עם בנט, גם כשמדובר בגופות או בחלקי גופות. אני מבין שיש משפחות שהעניין הזה חשוב עבורן מאד, אבל סיכון של חיי אדם כדי לענות על הצורך הרגשי הזה הוא פשע, וכל פעולה שנעשית במדינת אויב נושאת בחובה סיכון. אשר להופעותיו העלובות של ראש ממשלתנו, נראה לי שהוא מנסה ללמוד טריק או שניים מנתניהו, אלא שמישהו שכח לספר לו שבלי הכישורים המתאימים, במקום להיראות קוסם אתה יוצא ליצן. לפחות אין כאן פגיעה *חמורה* בבטחון המדינה, בניגוד ליציאות דומות של הביבי בשעתו, שהסירו עמימות ממבצעים שונים או מופע האימים שלו בקונגרס בימי אובמה. ____________ גילוי נאות: אני פטור מכל רגש כלפי השאריות הפיזיות של מי שהיה. לא ביקרתי בקבר הוריי כבר שנים רבות (עם יוצא מן הכלל אחד מטעמי סקרנות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך. אבל נראה לי שהוא חולק על דעתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> רון ארד הוכרז רשמית כחלל צה"ל כבר לפני שנים. אתה בטוח? אשמח לתימוכין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי בטוח עד ששאלת. זכרתי, ככל הנראה את מה שכותבת הדודה: "בשנת 2005 הגיש אמ"ן דו"ח סודי לפיו ארד נפטר, כנראה ממחלת עור קשה, בין 1995 ל־1997 בלבנון. הרב הצבאי הראשי הסכים להכיר בו כחלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע" אבל לא את ההמשך: "אולם ראש הממשלה אריאל שרון התנגד לכך". עכשיו למדתי הוענקה לו דרגת סא"ל בהיותו בשבי (הוא היה סרן כשנשבה) והשאלה שזה עורר אצלי היא אם משפחתו מקבלת את משכורתו הצבאית כל השנים האלה - סתם סקרנות, אין עיני צרה בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברצוני להוסיף שלדעתי ישראל צריכה לסרב לכל מו''מ בנוגע לחטוף אברה מנגיסטו כל עוד החוטפים אינם מספקים מידע ברור על מקומו ומצבו. אנו לא צריכים להגרר שוב ושוב אחרי מנטליות העולם התחתון של החמאס. ישראל לא אמורה לשלם שום דבר כדי לקבל מידע על גורל החטוף ובודאי שאינה צריכה לנהל מו''מ על חתול בשק. ברור שאחד מסיבות הקיום של ערביי עזה הוא לנצל כל בדל הזדמנות כדי להציק לישראל. אנחנו לא צריכים לסייע בידם. להערכתי מנגיסטו כבר איננו בידיהם של אנשי החמאס. אילו היה, הם היו מטיבים יותר לעשות בו שימוש כדי לבחוש בביצה הישראלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחשבה שנייה, הדברים נכונים שבעתיים בכל הנוגע למו''מ על החזרת חלקי הגופות של חיילי צה''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נראה שחטיפת גנרל איראני למטרת מציאת פרטים על נסיבות מותו של חייל הוא מעשה שלא ייעשה, אבל אולי לא באמת זה הסיפור. הכול נראה מוזר מדי. אשר להופעתו של נתניהו בקונגרס, אני דווקא תמכתי במעשה הזה, שהציג בצורה ברורה את עמדתה של מדינת ישראל בהנהגתו. זה מה שהיה צריך, לדעתי, לעשות. לעומת זה, החלק האיראני בדבריו של בנט היה מאד לא ברור. המסקנה מדבריו, לפחות לפי התרשמותי, הייתה שצריך להמשיך בסנקציות על איראן, וזה לא מסתדר עם המדיניות הכללית המוצהרת שלו ושל החלופי שלו, שלא מתנגדים להפסקת הסנקציות תמורת לא כלום שיקבלו מאיראן. אשר להסרת עמימות ממבצעים שונים, אם התכוונת לגילו הארכיון האיראני שבו הוצגו בפומבי באופן ברור השקרים של איראן ומטרותיה האמיתיות בפרוייקט הגרעין שלה, כשאחר כך ביטל, בעצם, טראמפ את ההסכם והטיל סנקציות על איראן, גם כאן אני חושב שהיה נכון לעשות זאת, ולמעשה החלק של גילוי הארכיון האיראני בפומבי היה, לדעתי, החלק הכי מוצלח וחשוב של המבצע הזה. ואם היו גילויים נוספים, איני זוכר בדיוק לאילו מהם הכוונה, וצריך להתייחס לכל אחד ואחד מהם לגופו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום כבר ברור וידוע שביטול הסכם הגרעין היה כישלון אסטרטגי, ושכתוצאה מהם יכולתה של איראן בתחום הגרעין השתפרה בצורה משמעותית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלא זאת הנקודה החשובה כאן, אלא העובדה שנתניהו ידע, או לפחות היה צריך לדעת, שהופעתו בקונגרס לא תשיג שום דבר חיובי (מלבד חיזוק תמיכתם ששל חסידיו מבית) ולעומת זאת מסכנת את יחסי ישראל עם חלקים גדולים בציבור האמריקני. עוד לבנה ועוד לבנה, ולא עובר הרבה זמן והנה יש קושי לחדש את מלאי הטילים. אני לא טוען לקשר סיבתי ישיר, ואני מכיר בכך שחלקים מהמפלגה הדמוקרטית הם אנטי ישראליים בלי קשר לנתניהו, אבל בין אוקסיו-קורטז וראשידה טליב לבין חברי ''הרוב הדמוקרטי למען ישראל'' יש ציבור גדול מאד שעל ליבו ישראל צריכה להיאבק. הופעות נגד הנשיא בקונגרס לא ממש עוזרות לעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שכדי לשמח חלקים גדולים בציבור האמריקני צריך לסגת גם מיו''ש (אחרי שנסוגונו מרצועת עזה דבר שבוודאי שימח מאד את אותו ציבור), ולהקים שם מדינת טרור לתפארת. אני גם בטוח שהסכם נסיגה מהגולן עם אסד האב היה מביא את אותו ציבור (ואולי גם אותך בזמנו) לידי שמחה גדולה. אבל אני חושב שהשמחה שבלבם אינה הדבר היחיד אליו עלינו לשאוף. אולי צריך לנסות להזיז את חלקם מעמדתם כדי שיתחילו לשמוח מדברים אחרים. נאומו של נתניהו בקונגרס תרם, כפי הנראה גם לכיוון הזה. למשל, אולי בחירתו של טראמפ התאפשרה גם בגלל הנאום הזה, ולי אין ספק ששנות כהונתו תרמו רבות למדינת ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אולי בחירתו של טראמפ התאפשרה גם בגלל הנאום הזה" כן, אני בטוח שהמוני אמריקנים ראו את נאומו של ביבי ומייד השתכנעו להצביע טראמפ. אלטרנטיבית, עפ"י עדותו של חפץ היום במשפט: "יחד עם סרטון 'הערבים נוהרים' והנאום בקונגרס, זה נתפס בעינינו כאירועים מכריעים בבחירות" הנאום הועיל למערכת הבחירות של נתניהו. שים לב שאיני טוען שהנאום בקונגרס באמת היה באמת בעל חשיבות מכרעת לשינוי ההצבעה בארץ (אם כי סביר שאכן השפיע) אלא שכך זה נתפס ע"י נתניהו ומקורביו באותה עת. זה לא מ̲ו̲כ̲י̲ח̲ שזאת היתה הכוונה מראש, אבל בהתחשב בכך שהנזק המדיני1 היה מובטח, בעוד שינוי במדיניות ארה"ב כתוצאה מקריאת התיגר הזאת היה חסר כל סיכוי, הרי שלי אין כמעט ספק שבקבלת ההחלטה לנאום בקונגרס כנגד נשיא ארה"ב האינטרסים של המדינה עמדו רק במקום שני. בעיניך, כך אני משער, הקרע שנוצר עם המפלגה הדמוקרטית לא נחשב לנזק מדיני. הדגשתי כמה מילות מפתח בציטוט הבא: During the speech, House Democratic leader Nancy Pelosi was in “near tears.” “I was near tears throughout the Prime Minister’s speech — saddened by the insult to the intelligence of the United States as part of the P5 +1 nations, and saddened by the condescension toward our knowledge of the threat posed by Iran and our broader commitment to preventing nuclear proliferation,” she said .
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים ומעלה. בהחלט יש קשר ישיר. הקבוצה האנטי-ישראלית בבית הנבחרים האמריקני היא קטנה מאד וקיצונית אבל בעניין הטינה כלפי ישראל יש לה שוליים הרבה יותר רחבים של תומכי המפלגה שבעיניהם כהונתו של אובמה בבית הלבן משולה ללא פחות מימות המשיח. בסה"כ אפשר להבין לליבם. ביחס לכהונתו של צ'אקי רוצח ההמונים האינפנטילי, אובמה אכן נראה כמעשה ניסים. למי שמנחמים עצמם בגודלה המזערי של קבוצת העולם השלישי הזאת, כבר למדנו מברברה טוכמן ששני חברי בית הנבחרים ויין ומורס (אאל"ט) עשו לעצמם שם בכך שבמשך שנים היו השניים היחידים שהצביעו נגד הסיוע האמריקני לדר' וייטנאם. למי שלא זוכר איך הסתיים הדבר, אזכיר, שב-1975 כאשר הנשיא פורד ניסה לגייס סיוע חרום לדר' וייטנאם הקורסת, בהתאם להבטחות שנתן קיסינג'ר לממשלת דר' וייטנאם ב-1972, רוב בית הנבחרים הצביע נגד סיוע החירום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה מפתיע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שצד החומרה בדברים של בנט נגד אלרועי-פרייס הוא בכך שהם מעידים שחכם גדול הוא לא (מן הנימוקים שפרטת). ובמדינה ששכניה אינם מועמדים לחסידי אומות העולם, לדעת שמנהיגיך אינם מן השורה הראשונה זה לא מעודד. אם לא רוצים לשקוע במרה שחורה, אפשר לזכור כי מדינאים מוצלחים הם לא בהכרח החכמים ביותר. הקנצלר ביסמרק, אחד המדינאים המצליחים ב-200 השנים האחרונות לא היה כפי הנראה חכם במובן של תחכום. הוא ניחן בעקביות, ביכולת להבחין בגורמים החיוניים לתוכניותיו ובאיזון המדוייק שבין דחיית סיפוקים לתעוזת מהמר. יותר מכך דוקא הצלחותיו שלא יאמנו במדינות האירופית, הביאו את גרמניה אל האסון הגדול בתולדותיה. כך שה"משוואה" אינה עובדת משני צידיה. אפשר לומר שבעלי המזל יכולים להסתדר גם בלי שכל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |