 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא מתרשם1 מהרציונליזם האופטימי של קרל סאגאן. הדברים הללו הם אשליה נעימה בה אנחנו מחזיקים (כמו רצון חופשי, נפש או דברים אחרים בסגנון). גם אם אנחנו היחידים ביקום (אפילו היחידים שאי פעם היו ואי פעם יהיו) אין לכך שום חשיבות אוביקטיבית בסה״כ של הדברים. אפילו להניח שיש בכלל חשיבות לעצם קיומה של תודעה זאת הנחת המבוקש. במילים אחרות: אז יכול להיות שאנחנו אלוהים. נו אז? זה אלוהים מאוד קטן, מוגבל, מצומצם ובר חלוף. הוא מרכז היקום רק בעיני עצמו. היקום לא פה בשבילו, למענו או בגללו והיקום הסתדר טוב מאוד גם בלי ה״אלוהים הזה״ (וסביר להניח שימשיך, אחרי זמן די קצר יחסית, שניה וחצי בקנה מידה קוסמי, את עסקיו כרגיל לאחר מותו של אותו ״אלוהים״). __________ 1 לפחות כרגע כשעל ראשי מונח כובע ה-Cosmicism. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין בכוחותי הדלים להצביע על ההבדל העקרוני בין יקום חסר יצורים תבוניים לבין היקום בו אנו חיים למי שזה לא ברור לו מאליו. מכל מקום ברור שאינני מדבר על ''חשיבות אוביקטיבית'' כי לא ברור לי בכלל איזו חשיבות אובייקטיבית יש לחיים, ליקום ולכל השאר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור. אני סתם ב/Cosmicism. לגבי יקום עם יצורים תבוניים: זכור לי מהילדות איזו קריקטורה מהמגזין פנטזיה 2000. לא זוכר בדיוק את הפרטים הגרפיים, אבל אני כן זוכר במעורפל שהיו שם שתי דמויות שמסתכלות אל שמי הלילה ובועות קומיקס בהן נאמר (בערך): א: מעניין אם יש עוד יצורים תבוניים אי שם ביקום... ב: אני לא בטוח שאני מסכים עם ההנחה שלך שיש יצורים תבוניים כאן אצלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שקריסת פונקצית הגל קורית רק כשיש מדידה, ומדידה מתרחשת רק כשיש צופה, הרי שללא צופים ביקום לא תתרחש אף קריסת פונקצית גל ולא היה המפץ הגדול. היה נכון! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שהיו. השאלה איזה מהם, תתקבל בדואר (כשתפתח את המעטפה כמובן). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |