בתשובה להקריבו המקוטב, 23/06/02 17:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
וכמו שנאמר: "בלי שלום, בלי שלום, עוד מאה שנים"... (שמיר, 1991 - ושלמה ניצן בפרודיה עליו, אז). אז - אם זה המצב (ואינני בטוח שאכן התמונה היא כה קודרת) - לא רצוי לוותר כבר עכשיו, ולהגיד משהו בנוסח, "או קיי, המקום הכי בטוח לעבריים (בכוונה אינני אומר "יהודים") הוא מדינת האינוויט אשר בקנדה, או חלקו הדרומי של האי טסמניה - בואו נסיים כבר את הטירוף הזה פה ונעבוא על נשינו, טפינו ופלאפלינו לשם"? כי - עאלק, המקום הזה הוקם על-מנת לשמש בית בטוח לאיזו חבורה של בני-אדם פעם, לא?? כעת - אל תבינו לא נכון, אישית אני כ"כ קשור לרחובות שגם לעבור לתל-אביב זו גלות בשבילי, שלא לדבר על מעבר רציני יותר. אישית גם לא אכפת לי ממסגרות מדיניות. אבל - כל הקטע הזה של ה"ציונות" ו"בית לאומי"... למי שכן מאמין בזה... קשה לי לראות את ההגיון שבדבר. דני. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי מפופק שבלואיזיאנה נותנים מקלט מדיני על פעילות פסאודו הומניטרית כתיבת תגובות באיל אכן נחשבת בממסד הלואיזיאני לפעילות פסאודו הומניטרית מרשימה כך שיש תקווה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אחלה - לעבור מן הגזענות היהודית-ערבית פה לגזענות של הדרום העמוק בארה"ב. באמת, סיבה מלהיבה לחצות חצי-עולם.... :-(((((((( |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני ישבתי במעצר בלואיזיאנה, ישבו איתי שלושה כושים מסריחים, אינדיאני (צ'ירוקי) מטונף וארבעה אדומי צוואר, ואני כמובן יהודי, השוטרים היכו את כולנו באותה מידה וגם ביניהם היה ייצוג שויוני לכל הגזעים בחברה האמריקאית. בקיצור, אני לא יודע על איזו גזענות אתה מדבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולם מכים את כולם - איזו אחווה... :-)))) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וודי אלן מספר שפעם הוא הוזמן למסיבת טוגה בקולג' בדרום. כשהוא הלך למסיבה, לבוש בסדין לבן עצרה לידו מכונית שנוסעיה גם היו לבושים בסדינים לבנים והציעו לו בתקיפות טרמפ. בדרך התברר לו שיעדם איננו בדיוק מסיבת הטוגה אלא מסיבה אחרת הכולת מצעדים ושריפה של מקלות עץ מוצלבים. כשהוא הבין היכן הוא נמצא, כל חייו עברו ביעף לעיני רוחו, ילדותו בעיירה הקטנה, החופש שבשיטוט בשדות, הילדה הבלונדינית בה היה מאוהב ועימה חלק שלגונים, פתאום הוא הבין שבעצם הוא חוזה חיים של מישהו אחר. בקיצור, הוא נכנס לוויכוח עם החברה מכוסי הסדינים והכובעים המחודדים ובסוף מצליח לזיין להם את המוח ולמכור להם בונדס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שנתיים שיחקתי סטריפ עץ או פאלי עם תיירת בלגית ליד המזרקה של אגם בכיכר צינה דיזינגוף. המטבע (חמישה שקלים) עף גבוה מידי והגיע איכשהו לפסל והתיירת שמאוד התבאסה מזה (זה היה מטבע שלה והיא תכננה להשתמש בו באוטומאט של המכבסה) שיכנעה אותי להוצא אותו משם. התחלתי לטפס אבל פתאום המזרקה התחילה להסתובב ורצועת הסנדל שלי נתפסה באיזה גלגל שיניים פנימי. בתוך מספר שניות יצאה אש ואחזה בשער אפי אך היא מייד כובתה ע''י סילון מים אדיר שאיים להטביע אותי. כל חיי עברו לנגד עיני ביעף, כמו בסרט משעמם במיוחד בלי פואנטה, אז יצאתי החוצה, וצעקתי על הקופאי. קיבלתי את הכסף בחזרה בתוספת התנצלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא גם התפשטה מתישהו, או שאתה...? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |