|
ירושלים הייתה בפרק זמן מסוים העיר היחידה שעדיין היו בה יותר מ 15 חולים פעילים, ואני כל הזמן עקבתי אחרי המצב בה כדי לראות מתי אנו מגיעים למצב שבו אני יכול להכריז שאין כבר שום ישוב בארץ שבו יותר מ 15 חולים. כאשר החל הגל הנוכחי, תחילה בבנימינה, ראיתי שמספר החולים הפעילים בירושלים ממשיך לרדת, והוא הגיע כבר ל 30 חולים פעילים. הדבר הזה נטע בי איזו תקווה שכל הגל הזה הוא תופעות מקומיות עקב חזרה של אנשים מחו"ל. אבל דווקא העובדה שגם בירושלים החל המספר לעלות הביא אותי להבין שלא מדובר בתופעות מקומיות, ויש לנו בעיה גדולה. אני חוזר עכשיו ממקום עבודתי (לשעבר) בו אני עדיין מבקר מידי פעם, וספרו לי שבאותה קומה שבה אני עובד התגלה חולה למרות שהיה מחוסן, וכל העובדים לא נכנסו לבידוד רק בגלל שהם מחוסנים. הפגזים מתקרבים. לעניין התנהגות הציבור, בסוף השבוע הייתי במטולה לרגל פסטיבל המשוררים. נראה לי שאני ורעייתי, אסתר חיות נשיאת בית המשפט העליון שישבה שתי שורות לפני ובן זוגה, ואולי עוד כמה מעטים היו היחידים באולם שעטו מסיכות, למרות שחילקו מסיכות בכניסה, ולמרות שכולם התבקשו לעטות מסיכות. להרבה אנשים לא היו מסיכות כלל, ורוב האנשים עטו אותם על הסנטר או הצוואר.
|
|