|
||||
|
||||
אה. לא ידעתי שזה אתה. אבל הנושא לא היה "תקינות פוליטית", אלא התיחסות לתופעה אחת ויחידה שמציקה לי אישית. העובדה שבאופן כללי ברירת המחדל של השפה היא מין זכר (שזה בסדר), אבל יש נטיה לכותבים לשכוח מכלל זה של השפה ולעבור מידי פעם לכתוב במין נקבה, אבל רק שמדובר בתפקיד נחות. זה מעצבן. לכפות על השפה העברית סקסטיות, ולפגוע בחוקי השפה בשביל זה. ואגב, כמו שכיף לצחוק על תקינות פוליטית, כיף גם לצחוק על הרגלים שמרניים שגורמים לאנשים לומר "רופא ואחות" אך לא "רופאה ואח". ולכן אמור "הנאנס סומם ע"י התוקפים". (אני מתחילה להזכיר לעצמי את קאטו הזקן). מאמר מעניין בנושא: |
|
||||
|
||||
האמנם ברירת-המחדל *של השפה העברית* היא מין זכר?! למיטב ידיעתי, הכלל היחיד המעדיף באופן שרירותי לשון זכר על לשון נקבה הוא הכלל לגבי רבים הכוללים זכר/ים ונקבה/ות (כמו במשפט זה). יש עוד משהו? |
|
||||
|
||||
טוב. בגדול, הרי הייתה זו רק הערת-צד שולית. אני באמת לא חושב שהיא פוגעת, ומתקשה לראות במשפט "הנאנס סומם ע"י התוקפים" תחליף סביר. את הרי יודעת למה: רוב ציבור הנאנסים מורכב מנאנסות. לכן, הערות-צד שכל כוונתם הומור (במקרה ההוא, לציין את שרירות לבו/ה של השופט/ת) אינהרנטית נגועות בסטריאוטיפים. ובאלו בדיוק השתמשתי. אין בזאת כדי לומר שהסטריאוטיפים הללו נכונים (כלומר מיצגים את המציאות, היגד פסוקי :-)) בהכרח, או ראויים (כלומר, חלילה, מייצגים את "הרצוי" שלי, היגד טלאולוגי). את המאמר אקרא כנראה רק בבית. תודה מראש. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |