|
||||
|
||||
אני מניח שהוא מתכוון לזה: הצעת חוק יסוד: החקיקה [ויקיפדיה] בפרט אחד הדברים שצריכים להיות מוגדרים שם זה מה מייחד חוק יסוד (כלומר: חלק מהחוקה) ומהו ההליך לחקיקתו (כלומר: שינוי החוקה). לכל מי שכל כך מתלהבים מהחוקה האמריקאית: תארו לכם מצב שבו הסנטור האוזר מציע שינוי בחוקה האמריקאית, מניח אותו על שולחן בית הנבחרים ב־10 באוגוסט. הדיונים בו בפועל בקונגרס מתחילים ב־17 (או 18?) באוגוסט וכל תהליך האישור מסתיים ב־24 באוגוסט. |
|
||||
|
||||
זה לא זה. הוא מדבר על חוק יסוד השפיטה שמגדיר את סמכויותיהם של השופטים. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי הוא צריך לשכנע בזמן הזה שני שלישים מתוך כל אחד מבתי הקונגרס ושלושה רבעים מהמדינות. אם הצליח, סבבה לגמרי. מה לעשות ואצלנו המצב החוקי שונה, אפשר לחוקק חוקי יסוד גם על ידי 23 חברי הכנסת. |
|
||||
|
||||
וזה מה שמסביר את מה שלדעתך הוא "לקיחת החוק לידיים" של בית המשפט העליון. כל החלטה אחרת היתה מכניסה למשחק הפוליטי בדלת האחורית חוק התגברות כולל: קביעה שחוק כלשהו הוא חוק יסוד היא אפשרות פתוחה בפני הכנסת, ובכך הוא היה הופך לחסין בפני ביקורת שיפוטית. האינטואיציה שלי טוענת בתוקף (כל הכשלונות המהדהדים שלה לא מפחיתים מהתקיפות מאומה, ובכך היא מזכירה את האקסית שלי) שהמצב היה צריך להיות הפוך; ככל שהחוק קרוב יותר לגעת בבסיס השיטה השלטונית, ככל שהוא בעל השלכות גדולות יותר על ההסכם החברתי הכללי שאנחנו מקבלים על עצמנו כאזרחים, ככל שהוא אמור להשאר על כנו זמן ארוך יותר, ובקיצור: ככל שהוא קרוב יותר להיות חלק מחוקה, כך ראוי שהביקורת השיפוטית עליו תהיה מדוקדקת יותר, תובענית יותר וסלחנית פחות. |
|
||||
|
||||
כלומר, האינטואיציה שלך מנוגדת לקביעת בית המשפט? |
|
||||
|
||||
התשובה מתחבאת בפיסקה האחרונה של תגובה 738431 ,למרות ההסתייגות שמגיעה אחריה. |
|
||||
|
||||
שים לב שהפתיל הזה החל בתגובה שלי שהצמדתי לתגובה 707305 ולא במקרה. אם תקרא אותה, אני בטוח שתיווכח שאתם, המצדדים בבית המשפט העליון ועוזריו, צריכים להידבר ביניכם, ולהחליט מה, בהגינכם על התנהלות בית המשפט העליון, אתם, בעצם, אומרים. |
|
||||
|
||||
הייתי גם שמח לו האזנת לקטע אליו קישרתי בתגובתי הזאת. הדובר היה בעבר איש הפרקליטות. |
|
||||
|
||||
התכוונתי לקישור שקישרתי בתגובתי תגובה 738357 . |
|
||||
|
||||
כמה שניות? הקישור שלך הוא לתוכנית בת 45 דקות. תסלח לי אם אקדיש אותן למשהו פחות נורא, למשל לתקיעת סיכות מתחת לציפורניים. אני מבין את הבעייתיות בכך שבית המשפט העליון, בהיותו המפרש העליון של החוק, נאלץ מדי פעם לפרש גם את החוקים שמגדירים את סמכויותיו שלו (מה שגורם לחוגים מסויימים להאשים אותו בחריגה מסמכות). השורה התחתונה היא שאם הפרשנות הזאת לא מקובלת על הכנסת היא יכולה לשנות את החוק כך שהוא יבטא בצורה טובה יותר את כוונותיה ובית המשפט ייאלץ לבלוע את הצפרדע. על הכנסת, כידוע, לא חלות כמעט שום הגבלות אותן היא לא יכולה לשנות בקלות, אולי מלבד בעניינים פרוצדורליים מסויימים. בצירוף נסיבות מספיק הזוי כדי להיות בהחלט סביר, גם העבדות יכולה לחזור ולהיות חוקית בארץ הקודש, כל עוד זכויותיו של עבד עברי נשמרות בקפדנות. אני לא יודע מה המסקנה שלך מהפארסה החוקתית שהתרחשה בהקמת ממשלת נתניהו-גנץ, אבל אחת המסקנות שלי היתה שאם בעקבות קוניקטורה זמנית כזאת משנים חוקי יסוד שנוגעים בבסיס צורת השלטון בישראל בלי שום דיון ציבורי ראוי (אני מתכוון כמובן לשאלה אם יש לומר "ראש ממשלה חלופי", "ראש ממשלה חליפי" או פשוט "חליף") הרי שכל המושג "חוק יסוד" ריק מתוכן. מהמעט שאני יודע על כל העניין, יש לי הרגשה שזה בערך מה שבית המשפט העליון ניסה להגיד למחוקקים: אם אתם רוצים לתת מעמד מיוחד לחוק יסוד, במטותא תתחילו מזה שאתם מתייחסים אליהם כבעלי מעמד כזה. (גילוי נאות: לא קראתי את ההחלטה, וכמעט לא נחשפתי לביקורת בעדה או נגדה, כך שלפחות המשפט האחרון עלול להתברר כחסר קשר למציאות. מה יש, רק לימין מותר?) |
|
||||
|
||||
הקישור מוליך לדבריו של עו"ד דוד פורר, בתוך התכנית. הוא מדבר כדקה וחצי, כלומר בערך 90 שניות. ליתר דבריך לא אתייחס. |
|
||||
|
||||
את הדקה וחצי שלו כן שמעתי, אבל אני די שמח שאינך מעוניין להמשיך כי נמאס לי להיות זה שאומר כל פעם ''עד כאן''. עד כאן. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |