בתשובה לדב אנשלוביץ, 13/05/21 6:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה שוב חוזר על השקר לפיו בית המשפט לערעורים בארה''ב זיכה את דמיאניוק. בזמנו הבאתי לדיון כאן באייל את כתב הפסיקה עצמו. נקבע שם שהסגרתו של דמיאניוק לישראל היתה בלתי חוקית מפני שהתעלמו מן המידע שזיהויו של דמיאניוק כאיוון האיום בעייתי ויתר על כן הרשות בארה''ב סירבה לספק את המידע הזה לביה''מ בישראל. אותו בית משפט אמריקאי קבע מאוחר יותר כי דמיאניוק שיקר בהצהרת ההתאזרחות שלו בנוגע לעברו ועל כן ביטל את אזרחותו וקבע שיש להסגירו לאוקראינה או לגרמניה. יתר על כן, הבאתי התיחסות בכתב של שפטל לפסיקה הנ''ל והוא לא טען שם שביה''מ האמריקני זיכה את דמיאניוק. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 711362 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית הסיפור בגוזמאה של שפטל על בי"מ של 19 שופטים בסינסינאטי שכביכול זיכה את דמיאניוק ב-1985. (מדובר בבי"מ פדרלי, גם לערעורים, שיש לו צוות של 19 שופטים המכהנים לפי תורנות). בפועל מדובר בשרשרת של פסיקות שאת רובן קיבל השופט Paul R Matia בין השנים 1985 ועד 1993-1994, בהן תחילה בוטלה הסגרתו של דמיאניוק לישראל והושבה אזרחותו, אח"כ הוגשה בקשה חוזרת לשלילת אזרחותו, נקבע כי הוא שרת כשומר מחנות בטרווניקי, מיידנק, פלוסנברג וסוביבור, אזרחותו נשללה בשנית ואושרה הסגרתו לליטא/אוקראינה/גרמניה (מדינות בהן נפתחה חקירה נגדו). ממליץ לקרוא את התמצית המצויינת בויקיפדיה. מצורף המסמוך בדגש על הפסיקה הספציפית בה נפסלה ההסגרה לישראל (נקרא Demjanuke vs Petrovsky) סיכום רשמי של התביעה בארה"ב הודעה לעיתונות של התביעה על הפסיקה של השופט Matia <קישור https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rc... פסה"ד> <קישור https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rc... ניתוח משפטי מפורט של פסה"ד> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני יודע הוא שלפי דברי שפטל לאחר שהוחזר מכאן לארצות הברית מצא בית הדין לערעורים שהוא אינו איוון האיום (לא מחמת הספק אלא באופן מוחלט). אם זה לא נכון והבאת את ''כתב הפסיקה'' עצמו, אשמח אם תפנה אותי אליו שוב, ואולי אלמד משהו חדש. בתגובה שאליה אתה מפנה בתגובתך הנוספת לא מופיע מקור כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצאתי כאן מאמר של שפטל על הפרשה בעקבות סדרה עליה ששודרה בנטפליקס, ובו גם התייחסות למשפט הזה בבית הדין הפדרלי לערעורים. אבן, אני מבין עכשיו שהמשפט עסק בהליך ההסגרה של דמיאניוק לישראל ולא באופן ישיר בשאלה אם הוא כן או לא איוואן האיום. אבל מדברים שנאמרו בפסק הדין אפשר להיווכח בקלות מה דעתו של בית המשפט גם בשאלה זו: "עוד בשנת 1978 או 1979 היה לממשל מידע ממקורות רשמיים בברית המועצות, המצביע על כך שהיו שני אוקראינים שהפעילו את תאי הגזים בטרבלינקה, איוון וניקולאי וכן ש"איוון האיום" היה אדם ששמו איוון מרצ'נקו ולא איוון דמיאניוק". מעניינים הדברים הבאים במאמר של שפטל שנובעים מעדויותיהם של ניקולי שלאיב בן זוגו של איוואן האיום למעשי ההרג, ועוד עשרות עדים שהופיעו במשפטו: "איוון האיום" - נולד במחוז דנייפרוטרובסק, ואילו דמיאניוק נולד במחוז ויניצה; איוון מרצ'נקו היה יליד 1911, ואילו דמיאניוק נולד ב - 1920; איוון מרצ'נקו נפל בשבי הגרמנים ב-1941 ואילו דמיאניוק נפל בשבי ב - 1942; איוון מרצ'נקו היה נשוי ואב לשלושה ילדים, אחד מהם היה בן 9 ב - 1942/3 ואילו דמיאניוק היה בשנים ההן רווק בן 22, ללא ילדים; איוון מרצ'נקו היה בעל צלקת אלכסונית על לחיו, ואילו לדמיאניוק אין כל צלקת על פניו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מול כל אלו עומדת העובדה שאיוואן דמיאניוק נכנס לארה"ב כאיוואן מרצ'נקו. עובדה זו צפה בדיוני ביה"מ העליון הישראלי. כאשר נשאל דמיאניוק מדוע השתמש בשם העלומים של אמו באחת מבקשות האזרוח, הוא לא ידע מה להשיב. לאור העובדות שנחשפו אחרי המשפט בישראל, יהיה קשה לזהות את דמיאניוק עם איוון האיום מטרבלינקה, כל עוד לא יוסבר כיצד יכל להיות בעת ובעונה אחת גם בסוביבור וגם בטרבלינקה. לכן כתבתי ששפטל ככל הנראה לא היה עורך דינו של איוון האיום מטרבלינקה. אין גם חולק על כך ששפטל עשה את חובתו בהגנה על דמיאניוק וכי השופטים לוין, דורנר וטל במחוזי טעו כאשר לא התיחסו ברצינות לקובלנותיו של שפטל על סירוב רשות ה-OSI בארה"ב להעמיד לרשותו את החומר שבידיה המטיל ספק בזיהויו של דמיאניוק. השאלה העיקרית שנשארת פתוחה היא מה גורם לך שוב ושוב לדבוק בטענה שדמיאניוק חף מפשע, למרות שהוכח לך כבר בק"נ טעמים שקרוב לודאי שזה אינו נכון. אגב, זיהויו של איוון האיום כאיוון מרצ'נקו כלל אינו ודאי (זה עולה מן הדו"ח של עוה"ד פרנק מן ה-OSI שאיני מצליח למצוא, אולי מפני ששמו לא היה פרנק). בין מפעילי המנוע בטרבלינקה היה לפחות עוד איוון אחד (זהו אחד. ישנה סברה, שניקולאי שכנראה ידע שעומדים להוציאו להורג, רצה לסייע לחברו הטוב ע"י בלבול החוקרים בשמותיהם של שותפיו האוקראינים שכפי שאתה רואה לא הצטיינו בגיוון שמותיהם. אני מצטרף להמלצה על הראיון של שפטל לקראת הסרט של נטפליקס ראיון בישראל היום עם שפטל. היה כאן כנראה ייעוץ משפטי חיצוני ולכן שפטל שלא כדרכו, נזהר כאן בדיוקן של עובדות. מצד אחד, זו פעם ראשונה שאני רואה את שפטל טוען במפורש שדמיאניוק לא היה ואכמן בשומקום. מצד שני, שפטל נזהר ולא מתחייב לגבי מקום המצאו של דמיאניוק בשנים 1942-1943. דמיאניוק כזכור טען שבילה אותן במחנה שבויים רוסיים בחלמנו. בפועל המסמכים הגרמניים שאומתו בביה"מ הגרמני (כולל תעודת טרווניקי) הוכיחו שלמעשה באותה תקופה דמיאניוק שימש כואכמאן של הס"ס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זיהוי איוואן האיום כמרצקנו לא היה רק על ידי שותפו אלא על ידי עשרות ואכמנים ועובדות כפייה אוקראיניות שהעידו במשפטו, וכן על ידי כמה פולנים שגרו ליד טרבלינקה והכירוהו ששפטל דיבר עמם בביקור שלו בפולין, אבל לפחות אחת מהן סירבה לבוא להעיד וכולם בסופו של דבר לא השתתפו בדיונים המשפטיים בישראל. כל זה מסופר בספר של שפטל. איני יודע מדוע אתה אומר שאני דבק בטענה שדמיאניוק חף מפשע למרות שאני חוזר ואומר שאיני בטוח בכך אלא חושב שזה סביר. איני יודע על אילו ק"נ טעמים אתה מדבר. חשיבתי שזה סביר נובעת אך ורק מדבריו של היועץ המשפטי חריש שאמר שיש סיכוי שיזוכה מאשמת היותו ואכמן, דברים שאותם צטטתי, וגם דבריהם של שופטי העליון שלדעתם עמדתו זו אינה מופרכת שגם אותם ציטטתי. עד כמה שאני מבין הדעה שהיה ואכמן מסתמכת על מסמך טרבניקי, אבל הסיפור של "שטרן" שיכנע אותי שהמסמך הזה מזוייף ושהתביעה ידעה זאת כפי שטען שפטל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנצל את ה"מציאה" גם כדי לצטט במדויק את דעתו של היועץ המשפטי מדוע אין לדעתו להעמיד לדין את דמיאניוק בעבירת היותו ואכמן: "אין זה מאינטרס הציבור לפתוח בהליכים נגד דמיאניוק באישומים חילופיים אם בסופו של דבר אין ביטחון כי לא יזוכה גם בהם. זיכוי נוסף ייצור תחושה של מפולת ואין בידנו כל ביטחון כי זיכוי כזה אינו אפשרי" ובג"ץ אומר בפסק דינו: ". . . כאשר סיכויי השגת הרשעה הם לדעת היועץ המשפטי לממשלה קטנים. לא נוכל לומר ששיקול זה מופרך הוא" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יפה איך אתם בעת ובעונה אחת מנסים לחשוף את קלונו וחרפתו של ביה"מ העליון וגם מודים שהדברים התפרסמו בגלוי בפסה"ד עצמו ואפאחד לא ניסה להסתיר אותם. בניגוד להרמזים המנוולים, מה שלא נאמר היה בכיוון אחר לגמרי. ברור לגמרי שיהיה מאד קשה לזהות את דמיאניוק כשומר אחד מני רבים במחנות. ומה ישתמע לכאורה ממאסר של 5 שנים שיקבל שומר חסר ייחוד באחד המחנות, לאחר שהואשם בתחילה כאיוון היום? (ונגרר כקרבן של משפט ראווה)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שום מושג מה עכשיו אתה רוצה. הציטוטים מדברים בעד עצמם. הם מספרים על הסיבה לאי העמדתו לדין של דמיאניוק בעוון היותו ואכמן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |