בתשובה לדב אנשלוביץ, 15/04/21 21:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
(אהבתי את טעות הכתיב, אני מניח שהיא לא מכוונת) אבל, לא נתניהו הדליף - מישהו (שאיננו נבחר, ולא נהנה מחסינות) הדליף לנתניהו. כן, ברור שמנדלבליט כעס שההדלפות פגעו בו, ופחות כועס כשההדלפות פוגעים באחרים. גם אתה זועם על ההדלפות כשהן פוגעות בנתניהו ובזמן אמת לא כתבת מילה (חיפשתי ולא מצאתי) על ההדלפות שפגעו בהרצוג או בברק. זה טבעי, ולא מוכיח כלום. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בזמן אמת כשהיו הדלפות מחקירות נתניהו גם כן לא כתבתי מילה, והתחלתי לכתוב רק מאוחר יותר כשהעניין הובא לדיון ציבורי, ונתתי את דעתי לנושא. לא תמיד אני מודע וחושב על כל מיני דברים כשהם קורים. אין לי ספק שלו ברק אולמרט ואחרים היו מתלוננים על הדלפות מחקירותיהם והייתי מודע לתלונותיהם הייתי מצדיק את התלונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם התלוננו... קצת קשה לי להבין איך לא היית מודע לתלונות שלהם... בכל מקרה, עכשיו, כשאתה מודע, האם אתה חושב שכל שאר היועצים המשפטיים שלא חקרו את כל ההדלפות היו "ראשי הנחש"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה כותב "קצת קשה לי להבין" אתה מתכוון שאני משקר? מעולם לא השתמשתי בכינוי "ראש נחש". פרקליט שמדליף מחקירה על מנת לפגוע בנחקר ראוי לעונש בכל מקרה, אפילו אם הנחקר הוא פלשתיני שחשוד במעשה טרור ולא מודה בכך. ואם הפרקליט הוא בכיר, פרקליט מדינה או יועץ משפטי, הוא ראוי לעונש גבוה מזה שנקבע בחוק. כלומר הייתי מושיב אותו 5 שנים מבלי שתהיה אפשרות להפחתה בעונש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא משקר... אני לא מבין איך לא היית מודע למשהו שהיה כותרת ראשית כמה ימים ושקשור לנושא שמעסיק אותך באופן כל כך אובססיבי. אני מניח שבזמן אמת לא חשבת שהן חשובות מספיק על מנת לזכור אותן. אני עדיין לא מבין מה אתה רוצה מהיועץ המשפטי לממשלה. ז"א, כן, אני מבין שאם זה היה תלוי בך היית רוצה שהחוק יחמיר יותר עם מדליפים12, אבל זה לא המצב היום, היום החוק אמנם קיים, אבל למרות אין סוף הדלפות בעלי אופי דומה נפתחו רק שתי חקירות, ורק אחת הסתיימה במשפט פלילי - וגם זה הסתיים ללא מאסר בפועל. למעשה, בכל מה שנוגע להדלפות כאלה, החוק הוא אות מתה, והיועץ הזה ממשיך בקו של קודמיו3. הבעיה שלך צריכה להיות עם החוק והמדיניות, ולא עם יועץ זה או אחר. 1 מסויימים, אני מבין שאת את המדליף לנתניהו לא היית שולח לכלא בכלל. 2 ואני חייב להודות שאני לא מבין למה. 3 שעד כדי כך לא הפריעו לך שאפילו לא היית מודע לקיומם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני כן זוכר הוא שכאשר נחקרה אותה גלאט ברקוביץ, נענשה, ועפה מהפרקליטות הייתי שלם לגמרי עם כך. איני זוכר כותרות ראשיות על תלונות של נחקרים אחרים בעבר, ואני בטוח שלו הייתי מודע להן, וגם הייתי יודע שיש חוק מפורש האוסר הדלפות, הייתי תומך בחקירתן ובהענשת המדליפים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גלאט ברקוביץ' נענשה לא על עצם ההדלפה, אלא על כך שנעשתה במכוון כדי להשחיר את פניו של שרון ערב בחירות. היא נענשה על הנסיון להשפיע באמצעות ההדלפה על הבחירות. זה המקרה היוצא מהכלל שמלמד על הכלל. כמוך, גם אני לא מאושר מהכלל ורואה בחומרה הדלפות מחקירת משטרה. אבל אני חושב שדי ברור שההדלפות מחקירת נתניהו והמנעות המערכת מלחקור הן לא המקרה יוצא הדופן, אלא להיפך, ולא תומכות בנרטיב שיש איפה ואיפה בין חקירות נתניהו לחקירות אחרות של מנהיגים פוליטיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהחוק מדבר רק על הדלפה ולא על השחרה למען איזו מטרה, ובכתב האישום מתייחסים רק לחוק. זה לא אומר שאכן מטרת ההדלפה לא הייתה מה שאתה אומר. אבל מה שמתמיה אותי הוא שאתה מייחס את השחרת פניו של הנחקר ורצון להשפיע על הבחירות רק למקרה של שרון, וכאילו אומר שבתיקי נתניהו זה לא כך. כאילו ''שלטון החוק'' הפך מ''כנופיה'' ל''ערכיה'' כשהתחילו להתעסק עם נתניהו. הצגה כזאת כאילו יש הבדל בין הפרשיות מהבחינה הזאת היא בעיני כל כך חסרת קשר למציאות, שבמקרים אחרים שבהם עלו טענות אבסורדיות כאלה, על ידי כל מיני משתתפים כאן בחרתי להפסיק לנהל עמם דיון. לי יש איזו השערה מדוע מקרה גלאט ברקוביץ הוא היחיד שזכה לטיפול, והוא שהיועץ המשפטי הישר היחיד היה רובינשטיין, והוא היה מהבודדים שקיים את חוק איסור ההדלפות. כדי לאמת את השערתי מעניין אותי לדעת אם מבין המקרים הרבים שהביא האייל המקשר היו הדלפות שאירעו בזמן כהונתו של רובינשטיין כיועץ המשפטי או שהיו אחרות בזמן כהונתו שלא טופלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא אני שמייחס את השחרת פניו וכו', זה בית המשפט שדן אותה. היא המקרה יוצא הדופן שכן חקרו והעמידו לדין. המקרה הרגיל הוא שלא חוקרים הדלפות, ראה תגובתי הקודמת. כל זה לשאלה האם יש מסע צייד ספציפי נגד נתניהו- והתשובה היא לא. אני לא אתווכח איתך על נורמות פסולות בפרקליטות, אני רק מתווכח על כך שהן מופנות כנגד נתניהו באופן אישי. הנרטיב הזה שקרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו בלבלת אותי לגמרי. הבנתי מהמשפט הראשון בתגובתך הקודמת, שהעובדה שמקרה גלאט ברקוביץ הוא היחיד זה בגלל שבאופן חריג היה שם עניין של השחרה וניסיון להשפיע על תוצאות הבחירות. האם הבנתי לא נכון? זה בדיוק מה שכתוב במשפט הראשון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי, לא כהבעת דעה עצמאית אלא כעובדה שהבנתי מהכתבות על פסק הדין1 שעל כך החמירו בדינה. מסתבר שטעיתי, וציטטתי באופן חפשי מתוך כתב האישום ולא מתוך הכרעת הדין. השופטת ייחסה חומרה לפגיעה האפשרית בחקירה ולמעמדה של גלאט-ברקוביץ': "כגודל האמון שניתן בה, כך גודל הפגיעה בהפרתו", ולא לתזמון של ערב בחירות, שהיה דווקא טיעון לטובת הנאשמת בשל זכות הציבור לדעת (אבל שהנאשמת חרגה בהרבה מעבר לאיזון הנדרש בין הדלפת מידע מתוך חקירה סמויה, שעלולה לפגוע בחקירה, לבין זכות הציבור לדעת) ______________ 1 כשאני מביע דעה עצמאית אני כותב "נראה לי" "אני חושב ש" וכיו"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם כתבת שזה מקרה יוצא מהכלל שמלמד על הכלל, כלומר שבמקרה של ההדלפות מחקירות נתניהו זה לא נעשה כדי להשחיר על פניו ולהשפיע על תוצאות הבחירות. ללא קשר, רציתי להוסיף שממה שאני למד עכשיו לפני מקרה גלאט ברקוביץ היו מקרים רבים שלא טופלו. לכן, ייתכן שהחמירו עמה משום שלא פעלו לפי הכלל ''אין עונשין אלא אם כן מזהירין''. אבל בדיעבד, המשפט שלה הוא כבר ההזהרה לגבי הדלפות העתיד. לכן יש להעמיד לדין את המדליפים בחקירות נתניהו שלדעתי הם שי ניצן ומנדלבליט, וכיוון שהכלל ''אין עונשין אלא אם כן מזהירין'' כבר לא תופש לגביהם, יש להתייחס אל עבירת ההדלפה אצלם בחומרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל מהותי בין המקרה של גלאט-ברקוביץ' לזה של ההדלפות מתיקי נתניהו, ואולי הוא עשוי להסביר את החומרה שבה התייחס רובינשטיין לדברים. פרשת סיריל קרן עדיין לא היתה ידועה כלל בזמן ההדלפה, והחקירה התנהלה בסודיות. גלאט-ברקוביץ' ביקשה אמנם לגרום לנזק פוליטי לשרון, אך עצם ההדלפה עשויה היתה לסכן את החקירה. כלומר, ייתכן שרובינשטיין החמיר באכיפה כדי להגן על התביעה, וכלל לא מדאגה לזכויות הנחקרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק לא מתייחס לנימוקים להפרתו, ועל התביעה להתייחס לחוק ולא לכל מיני עניינים שמסביב. הנימוק שאתה מביא, אני מבין שהוא השערה שלך ולא משהו שנאמר באופן רשמי, ולכן קשה לי להאמין שבכך מדובר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו נראית לי השערה סבירה מאוד. אם לא היה ברור, אני חושב שזו נקודה רעה מאוד למערכת אכיפת החוק לדורותיה, לא נקודה טובה לדור הנוכחי שלה. חוץ מזה, אני חושב שתתעניין בכתבה הזו: גלאט-ברקוביץ' ביקשה לבטל את כתב האישום נגדה אחרי שההדלפות מהחקירות של שרון נמשכו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את הכתבה. מסופר שם על הדלפות חדשות מחקירת שרון אבל לא מפורט במה מדובר, ולכן, וגם בגלל שהשופטים כנראה לא נתנו משקל לכך, אולי באמת מדובר בזוטי דברים אם בכלל. כפי שכתבתי בתגובה קודמת, כן נכון היה לקחת בחשבון את ההדלפות שקדמו להדלפה של ברקוביץ, ואולי לזכותה אפילו בהתאם לכלל ''אין עונשין אלא אם כן מזהירין'' בגלל שהיה נהוג עד אז להדליף, והעמדתה לדין דובר בתקדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקרה יוצא מהכלל מבחינת החקירה וההעמדה לדין של המדליפה. הנורמה של הדלפות שאינן נחקרות היא ותיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק לא מתייחס לכלל עליו אתה מדבר, ועל התביעה להתייחס לחוק ולא לכל מיני עניינים שמסביב. הנימוק שאתה מביא, אני מבין שהוא השערה שלך ולא משהו שנאמר באופן רשמי, ולכן קשה לי להאמין שבכך מדובר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר ל"רואה בחומרה הדלפות מחקירת משטרה" - אתה לא רואה הבדל בין חקירות של אנשים פרטיים1 לחקירות של אנשי ציבור? האם בהתנגשות בין זכות הציבור לדעת לזכותם של אנשי ציבור לפרטיות וחובתם של עובדי מדינה לקיים את החוק אין מקום לפשרה? 1 כמו ההדלפות המזעזעות מהחקירה של רצח תאיר ראדה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |