|
||||
|
||||
אילו הוועדה הייתה מצהירה שזו הסיבה בגללה אריאל לא קיבל את הפרס - אז כן, כנראה היה מקום להתערבות. אבל אני מצטרף לאריק, ומתקשה לדמיין כזו סיטואציה מלבד במיקרי-קיצון בהם הייתי כנראה תומך בהחלטת הוועדה (תרחישי "היטלר מתגלה כגאון בספרות תורנית" וכדומה). ערבוב שיקולים פוליטים ("ערכיים" עאלק) בפרסים הישגיים זו טעות קטגורית, שנזקה מוחשי וברור. בפסילה מצהיר גלנט שהכרה בכיבוש הישראלי והתנגדות לו אינן עמדות לגיטמיות. אני מבין שגלנט ובוחריו לא שותפים לתפיסה הזו, אבל - עובדתית - ישראלים רבים כן חושבים כך, והאקט של גלנט הוא סתימת פיות בוטה. מדובר בהתנגדות למדיניות מסויימת, ולא במאבק נגד מדינת ישראל כפי שהליכוד בחוצפתו בוחר למסגר את הדברים. זה בפרס-ישראל ולא פרס ממשלת-המעבר-ברשות-בליכוד. זו העצומה המדוברת, וחתומים עליה ישראלים רבים נוספים (שאולי מצטערים על כך עכשיו, אני לא חושב שהם העלו על דעתם שבחתימתם הם פוסלים את עצמם מקבלת פרסים מקצועיים והוקרה לאומית). ואגב, למה בעצם להסתפק בפסילה על סמך שיקולים פוליטיים, ולא להפוך שיקולים כאלה לקריטריון המרכזי בבחירת הזוכה? אפשר לחסוך את כל הטרחה הכרוכה בהקמת ועדה, ומלכתחילה להעניק את פרס-ישראל במתמטיקה לפוקד מצטיין במרכז הליכוד (הוא ראוי, המספרים שלו מצויינים!). אם תצליח להתגבר על הטון הסרקסטי שלי וההגזמה הרטורית, אשמח לשמוע ממך תשובה לשאלה הזו. |
|
||||
|
||||
עזוב את היטלר, קח משהו קרוב יותר: נניח שהיו עולות נגד אריאל טענות דומות לאלו שנגד משי זהב, אחרי שהוסכם שהוא ראוי מבחינה מקצועית. אני שוב מזכיר שאין לי עניין בהגנה על ההחלטות של גלנט, אלא על עצם היות השר הגורם הקובע בנושאים ערכיים ולא ועדה וקצועית. |
|
||||
|
||||
הטענות שעלו נגד משי-זהב (אם הן נכונות) הופכות אותו לדומה יותר להיטלר מאשר לגולדרייך (למען הסר ספק: אני לא חושב שהוא דומה לאף אחד מהם). ייתכן שאני חי בבועה, אבל אני מקווה שיש קונצנזוס מאד-מאד רחב נגד "דפוס של ניצול-מיני ואונס שיטתי", והסכמה גורפת שתמריצים נגד התנהלות כזו הם חיוביים ורצויים. "סתימת פיות" של מי שהביטוי-העצמי שלו הוא אלימות ועושק היא סתימת-פיות רצויה. מי שחושב שזה תיאור שמתאים גם לההתנגדות לשליטה הישראלית באיו"ש, יכול באותה מידה להכריז על מלחמת אזרחים וזהו. בסיטואציה בה השר היה מבטל את מועמדותו של משי-זהב בעקבות ההאשמות שהועלו נגדו, היה מקום לדיון בנושא (אני לא לגמרי בטוח מה עמדתי, כנראה שהייתי תומך בביטול המועמדות). אבל במקרה המדובר, הדילמה אפילו לא מתעוררת. |
|
||||
|
||||
ומי שחושב ש"אלימות ועושק" הוא תיאור המתאים לשליטה הישראל באיו"ש? |
|
||||
|
||||
...צריך להתנגד לשליטה הישראלית באיו"ש? |
|
||||
|
||||
כן, השאלה אם ראוי שיסתום את פיו של מי שהביטוי-העצמי שלו הוא השליטה הישראלית ביו''ש. |
|
||||
|
||||
זה תלוי במה בדיוק הוא מאמין, לא? מה כאן שנוי במחלוקת? (אני מניח שבכל הדיון הזו אנחנו שמים בסוגריים את השאלה עד כמה האמונה שלו קורקטיבית עם המציאות.) אני, למשל, מאמין שבשליטה הישראלית ביו"ש יש מרכיב משמעותי של "אלימות ועושק", אבל אין לי שום כוונה לסתום את פיו של כל מי שתומך בה. לו הייתי מאמין שמדובר בפשע חד-משמעי ונטול הצדקה נגד האנושות שעומד בשורה אחת עם זוועות מלחמת העולם השנייה , אז (א) הייתי מאד טועה, (ב) הייתי מצטרף למחתרת במאבקה לסתום את פיו של מי שתומך בו. (ובינתיים איבדתי באת הקשר לדיון המקורי.) |
|
||||
|
||||
כתבת: "'סתימת פיות' של מי שהביטוי-העצמי שלו הוא אלימות ועושק היא סתימת-פיות רצויה." ולכן אני שואל אם על מי שחושב שהשליטה הישראלית ביו"ש היא אלימות ועושק לבקש לפסול את מתן פרס ישראל למי שתומך בה. |
|
||||
|
||||
ומקל וחומר למי שמשתתף בה, כדוד בארי [ויקיפדיה]. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין למה אתה מתכוון. זו שאלה רטורית? אם לא, בתור מה אני אמור לענות לך מה מישהו שחושב X אמור לעשות בקשר ל-Y? עושה רושם שאתה מניח כאן הרבה הנחות שנראות לך מובנות מאליהן, אבל אני אפילו לא מצליח לנחש מה הן. |
|
||||
|
||||
לא רטורית. ההקשר של השאלה הזו היתה הצדקת לשלילת הפרס מאדם למרות הישגיו המקצועיים. להבנתי, כשהזכרת "סתימת פיות רצויה" התכוונת שמבחינת החשש מאפקט סתימת הפיות לגיטימי לשלול את מתן הפרס ממאן דהוא בשל דעותיו אם הדעות מבטאות תמיכה באלימות ועושק, ואין בעיה בכך שהשלילה תפגע ביכולת לבטא את הדעות הללו. אני כמובן מתייחס רק להיבט הזה ולא להיבטים אחרים שבשלילת הפרס. אז השאלה שלי מבקשת לברר את התחולה של ההגנה על סתימת הפיות במקרים שונים. האם לגיטימי שחבר הוועדה המתנגד להתנחלות יפסול מועמד התומך בה, ולא יחשוש מסתימת הפיות שכן הדעה מעודדת בעיניו אלימות ועושק ולכן ממילא הפסילה רצויה? האם לגיטימי שהשר יעשה כן? |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שאפשר (או רצוי) להגדיר באופן ברור-וחד מה לגטימי ומה לא. הרשיתי לעצמי להניח שישנם למשל מעשים שאי-הלגטימיות שלהם (במקום מסויים ובזמן מסויים, נגיד, בשנת 2021 במדינת ישראל) היא בקונצנזוס, וסנקציות עליהם מכל סוג הן לא מאד מעניינות. אני חושב שאולי המיוחס למשי-זהב נופל בקטגוריה הזו, ואם כך (בהנחה שהמעשים המיוחסים לו אכן נעשו וכו') - אז פסילה היפותטית של מועמדותו לפרס ישראל כנראה לא הייתה מטרידה אותי במיוחד. אולי אני טועה ומנותק, והמעשים המיוחסים לו אינם חריגה קונצנזוסיאלית מהלגטימיות. במקרה (מצער) זה, הייתי מתנגד גם לפסילה היפותטית של מועמדותו לפרס ישראל (ובמקביל, הייתי גם מתנגד ללגיטמיות שנותן חלק מהציבור לאונס ואלימות). השאלה כמה פלורליסטית ישראל צריכה להיות, השאלה כמה סבלנות ראוי לגלוי לדיעות\מעשים שחורגים בהרבה מהנורמה, והשאלה מתי קמפיינים של לגטימציה\דה-לגטימציה הם בעצמם לגיטימיים או לא - הן שאלות קשות ורחבות בהרבה מהנושא הספציפי כאן (ואין לי לגביהן דיעה מגובשת במיוחד). הנקודה שלי פשוטה בהרבה: אני מתנגד לסנקציות נגד דיעות ומעשים שהקונצנזוס סביב אי-הלגיטימציה שלהם אינו מובהק, וטוען שמדובר בסתימת-פיות שהיא בעצמה לא לגטימית. כמובן שכל המסגרת שאני מתאר כאן נשברת כאשר לוקחים אותה לקצה: היא מתארת את חוקי המשחק שאני רוצה ומוכן לשחק אבל כאשר חוצים גבולות מסויימים (וכל אחד מן הסתם מציב אותם במקומות שונים) הכלים נשברים. כאשר אתה כותב על "תמיכה באלימות ועושק" בהקשר של איו"ש - על מה אתה שואל? מה אמור לדעתי לעשות מישהו שחושב שישראל מבצעת רצח-עם באיו"ש? הוא צריך להפסיק להטריד את עצמו בזוטות כמו פרס-ישראל, ולהצטרף למחתרת (אבל הרבה לפני זה, הוא צריך להתיישר עם המציאות). |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |