|
||||
|
||||
סליחה, חשבתי שאנחנו מגיבים בקונוטציות חופשיות. אתה אמרת שבג"צ הוא סכנה לדמוקרטיה, ועניתי שבינתיים נראה שהסכנה היא מהליכוד. אם תרצה להיצמד לנושא השיחה - דב אמר שהשאלה על ג'ינג'ים טיפשית, והסברתי מדוע היא לא. מה הקשר בין השאלה לתשתית שבג"צ (נניח) הכין? |
|
||||
|
||||
לא אמרתי שבג''ץ הוא סכנה לדמוקרטיה, ציינתי עובדה פשוטה. טענת שהכנסת תוכל למנוע החלטות של בית המשפט, במקרה זה הרג ג'ינג'ים, על ידי שינוי החקיקה. אני אומר שהיא לא בהכרח תוכל לעשות זאת. |
|
||||
|
||||
ציינת דעה, לא עובדה. מכל מקום, אני שמח לשמוע שאינך רואה בבג''צ סכנה לדמוקרטיה. לא טענתי שהכנסת תוכל למנוע שום החלטה. אמרתי אילו מהלכים יהיה ראוי בעיני שהכנסת תעשה במסגרת תסריט תיאורטי. |
|
||||
|
||||
זה שבית המשפט התקדם לכיוון ביטול חוק יסוד, כלומר קרוב לכך יותר מבעבר, זו עובדה שנראה לי שיהיה קשה למצוא מומחה למשפטים שיחלוק עליה. הפרשנים נחלקים בעיקר בשאלה אם הדבר טוב או רע. |
|
||||
|
||||
גם לא אמרתי שבג''ץ איננו סכנה לדמוקרטיה, אגב. לא התייחסתי לכך בתגובה שלעיל. |
|
||||
|
||||
רגע, לדעתי שי הבדל בין "העליון מתקדם בבטחה לשלב בו יבטל גם חוקי יסוד." ו"בית המשפט התקדם לכיוון ביטול חוק יסוד". כמו ההבדל בין "אני מתקדם בבטחה לקוטב הצפוני" ו"אני מתקדם לכיוון צפון". לאיזה מהם התכוונת? ויש גם את "יש מעט מאוד, אם בכלל, מומחים למשפט שיחלקו על כך שבג"צ התקדם לכיוון ביטול חוק יסוד", שזאת הצהרה שלישית. עליה הכי קל לדון באופן עובדתי. "גם לא אמרתי שבג"ץ איננו סכנה לדמוקרטיה, אגב. לא התייחסתי לכך בתגובה שלעיל." לדעתי זה עלה במשתמע מתגובתך. אפשר לפתור את זה בקלות - אם אתה חושב שבג"צ הוא סכנה לדמוקרטיה, לא ברור על מה אתה מתלונן. אם אינך חושב כך, אני מתנצל שקפצתי למסקנות. |
|
||||
|
||||
נראה לי קצת סמנטיקה לא מעניינת במיוחד. כתבתי את מה שרציתי לכתוב ולא את מה שאני אולי חושב ואולי לא אבל לא מעוניין לכתוב. |
|
||||
|
||||
"בית המשפט התקדם לכיוון ביטול חוק יסוד" זאת הצהרה כל כך כללית שאפשר לצקת לתוכה כמעט כל תוכן, במיוחד אם אם לא מבדילים בין תנועה מהותית לתזוזה קטנטנה. אם, למשל, מומחה למשפט טוען ש"הממשלה וחלק מחברי הכנסת מתנהגת יותר ויותר באופן שנוגד את עקרונות המנהלת התקין והמסגרת החוקית של מדינת ישראל. לכן אנו רואים יותר ויותר מקרים בהם בג"צ נאלץ להתערב" גם על זה אפשר לומר שבג"צ "התקדם לכיוון" ביטול חוק יסוד. לדעתי בג"צ לא צריך להיות בעמדה מעל או מתחת לממשלה או לכנסת, אלא צריך לקיים איזון סמכויות בין שלושת הרשויות בין השאר כדי למנוע מצב בו המדינה מתנהגת באופן שחורג מכללי המוסר הבסיסיים (לכן גם לא תהיה לי בעיה אם בג"צ יבטל את חוק יסוד: הרג הג'ינג'ים). אם מבחינתך "בג"צ מתקרב לכיוון ביטול חוק יסוד" שקול ל"הכנסת מתקרבת לכיוון חקיקה שחורגת מגבולות המוסר הבסיסי", אין בינינו מחלוקת. רק עדיף שתבהיר את זה, כי הטענה הזאת יוצרת רושם אחר לחלוטין מ"העליון מתקדם בבטחה לשלב בו יבטל גם חוקי יסוד". |
|
||||
|
||||
אם הייתי מרצה למדע המדינה ותלמיד היה מספר לי את עלילות הבג"ץ בגרסה שהימין הישראלי חי בה, הייתי שוקל ברצינות להציע לו לשקול מסלול לימודים אחר. העובדה שהרשות השופטת היא החלשה מבין 3 רשויות השלטון, היא מוסכמה שמי שאינו יודע אותה, נמצא בתחום הלא נכון. לא רק שהרשות המבצעת מחזיקה גם בהירארכיה וגם בארנק של כל ארגוני השלטון (כוחות ביטחון, מוסדות גביה, ביטוחים לאומיים) אלא שהיא גם מחזיקה בידה את הארגון שאמור לאכוף, את פסיקות ביה"מ (המשטרה). בסופו של דבר, גם אם הבג"ץ יורה לרוה"מ להתפטר אין בידו שום אמצעי לאכוף זאת. הפררוגטיבה היחידה בידי השופטים במקרה כזה היא להתפטר. איש אינו חולק על כך שהשופטים צריכים לפעול ע"פ החוק ולא לחוקק אותו. העובדה שלעתים ביה"מ נדרש לגלות יצירתיות במציאת החוק אינה סותרת את ההסכמה הכללית בעניין זה. הנאראטיב של ביה"מ החתרני שהתיישב כל כך טוב בימין הישראלי, הוא בדיה הקורסת ממשקל עצמה. אם היה שמץ של אמת בטענות על ביה"מ (חתרן, קושר קשר להפיכה, מנסה לחוקק בעצמו) שומה היה על הממשלה והכנסת לסרב למלא את הוראותיהם ולחכות להתפטרותם. במקום זאת ממשיכים לקונן על הפסיקות ולהסית נגד השופטים. בישראל, יש שני תנאים מיוחדים ההולכים נגד האקסיומה לעיל. ראשית הלקונה בחקיקת היסוד שהוזכרה, המאלצת את ביה"מ העליון להגדיר כל מיני דקלרציות וחקיקה רגילה כחוקי יסוד. זה אינו תפקידו, אבל מה הוא אמור לעשות כאשר הכנסת מסרבת לתת בידו את הכלים הללו? התנאי השני, הוא שלשופטים העליונים בישראל יש הרבה השפעה על בחירת מחליפיהם (נניח יחסית לארה"ב). אפשר להתווכח אם ההשפעה רבה מדי או מדוייקת. אבל היא אינה גליץ' של המחוקק הישראלי. היא קיימת שם כדי ליסד בי"מ שמרני שאמור לרסן עודף חקיקה והשתנות חדשים לבקרים. ושוב, הכנסת יכולה לשנות את המצב באמצעות חקיקת יסוד ואינה עושה זאת. לענ"ד גם בשיטה הנוכחית השלטון מקבל בחלוף הזמן את השופטים שהוא רוצה. זה שמציגים את קוצר הרוח והתאוותנות של השלטון להחליף את השופטים, כאיזשהו קשר אפל של השופטים זו פשוט נבזות. יתכן שיש דוגמאות שבהן בגלל התנאים שציינתי ביה"מ חרג מן המנדט שלו ויתכן שצריך לדון ולתקן פרצות, אבל מכאן ועד להזיה כאילו ביה"מ מנהל מהפכה נגד הרשויות האחרות מפרידים ת"ק פרסא. העובדה שההזיה הזו מקובלת על קהל כל כך רחב בימין, פשוט נפלאתה מבינתי. רפורמה של בתי המשפט עושים בכנסת ולא ברחוב, בתקשורת ובהמון. איכשהו נראה לי שיש פער עמוק בין השכנוע העצמי בזדון הרשות השופטת לבין תחושת הבטן הציבורית אני לא רואה דרישה ציבורית נלהבת להחליף את הטייפ של השופטים. |
|
||||
|
||||
גם היועץ המשפטי לממשלה הוא להלכה חלק מהרשות המבצעת, אז? אני מוכן להתערב שאם המשטרה תצטרך לבחור, היא תציית לבית המשפט ולא לשר אוחנה שהיא איננה סופרת כלל. "איש אינו חולק על כך שהשופטים צריכים לפעול ע"פ החוק ולא לחוקק אותו" - בהחלט ייתכן שכבוד הנשיאה חיות חולקת על כך. אני בהחלט מסכים, הכנסת אשמה שהיא לא לוקחת את המושכות לידיה. האשם מס' 1 הוא כמובן בנימין נתניהו. מה שמטריד אותי הוא שאם הכנסת לא תפעל מהר, בית המשפט עלול לקבע את סמכויותיו שלו כך שהכנסת תאבד את יכולתה לגבור עליו. |
|
||||
|
||||
אפשר להגיד שהכנסת אשמה כקולקטיב, אבל זה די מפספס אינפורמציה על המצב כפי שהוא. הכנסת היא לא אדם אחד ספציפי שאפשר להאשים ואפילו נתניהו לא אשם במצב (במובן של ״הוא לא עושה מספיק״). נתניהו היה שמח אם הוא היה יכול לחליש את בתי המשפט ולחזק את שלטונו/ממשלתו/את הכנסת שיש לו בה רוב, אם היה לו רוב שהוא היה יכול לגייס כדי לעשות זאת. אבל לנתניהו אין רוב והכנסת היא במוד של פוליטיקה פרטיזנית. הסיבה שהכנסת מהססת לקחת על עצמה סמכויות ולמנוע כל סכנה של עודף סמכויות בידי בג״ץ (בגלל אי בהירות חוקתית) נובעת מחשדנות של חלקים בכנסת כלפי חלקים אחרים בכנסת. המצב לא נובע מאיזו קונפירציה מרושעת של משפטנים ו-Deep State (כפי שאוהבים לתאר את המצב ביביסטים). הסיבה שאין למדינת ישראל חוקה מסודרת נובעת מכך שקשה עד בלתי אפשרי ליצר קונצנזוס בכנסת (או אפילו בציבור) לגבי התוכן של החוקה הזאת. כל צד שיהיה מעוניין לקדם חוקה, צריך לשכנע את הצד השני (ויש גם צד שלישי, רביעי וחמישי) שהחוקה הזאת תפעל גם לטובתו ושהיא לא טריק מלוכלך שנועד כדי לחזק צד אחד במאבק הפוליטי על חשבון הצד השני. בהצלחה שיהיה לנו. כמו שאמרתי למעלה - זה מנותק מהמציאות לדרוש חקיקה מסודרת בכנסת בנושאים של חוקי היסוד הבסיסיים ביותר של מדינת ישראל, כאשר אפילו תקציב אי אפשר להעביר פה כמו מדינה נורמלית או לקיים ממשלה שלא מתפרקת כל חודשיים. אפשר להאשים אישית את נתניהו רק במובן הזה: הוא צריך ללכת ורק אז אפשר להתחיל לדמיין קואליציות יציבות יותר שיכולות לעסוק בנושאים הללו עם קונצנזוס רחב והסכמה רחבה יותר. כל עוד תקועים עם האיש הזה שהוביל אותנו לפלונטר הפוליטי הנוכחי, נשאר במצב שאפילו חקיקה פשוטה היא אתגר מורכב ומסורבל. חוקה?! חוקי יסוד?! ביטצ׳ פליז. |
|
||||
|
||||
אתה באמת עומד מאחרי האמירה "בהחלט ייתכן שכבוד הנשיאה חיות חולקת על כך" ש"השופטים צריכים לפעול ע"פ החוק ולא לחוקק אותו"? |
|
||||
|
||||
אני שמעתי באזני את דניאל פרידמן אומר שבית המשפט העליון הפך את עצמו לבית מחוקקים. |
|
||||
|
||||
שאלתי לגבי הגב' חיות. דיעותיו וסגנונו של האדון פרידמן מוכרים לי במידת מה (אם כי מידת התמיכה בדיעותיו ע''י משפטנים בכירים באקדמיה אינה ידועה לי). |
|
||||
|
||||
כן, זו פרשנות אפשרית לדברי נשיאת בית המשפט על ביטול חוק יסוד. |
|
||||
|
||||
יש לך דוגמא כלשהי (מכל מדינה, בכל זמן) למצב בו המערכת המשפטית עמדה מאחורי הפיכה, ותפסה את השלטון? מהצד השני - יש הרבה דוגמאות (מהרבה מדינות, וגם מהזמן האחרון) לראשי-מדינות שרמסו את בתי-המשפט באמתלות שישמעו מוכרות מאד לאוזן הישראלית כדי לתפוס את השלטון (הודו, טורקיה, רוסיה, הונגריה...). זה גלוי וברור - באופן שהיה קומי אלמלא היה נראה שהוא הולך להוביל לטרגדיה - שהימין הישראלי רק מאמץ באופן מגושם את הדוגמאות האלה כמודל לחיקוי. |
|
||||
|
||||
יש מרחק רב בין הפיכה ובין ''השופטים צריכים לפעול ע''פ החוק ולא לחוקק אותו''. |
|
||||
|
||||
כזכור, החוק נתן לבית המשפט את הכח ל''חוקק''. |
|
||||
|
||||
כן, אני זוכר את הדיון הזה. אני חושב שגם השופטים מרחיקי הלכת ביותר אינם מפרשים את עניין ''הצדק'' באופן מרחיב כמוך, ואם יעשו זאת, אצפה מנבחריי להשתדל להסיר את ההתייחסות ל''צדק'' מהחוק. |
|
||||
|
||||
כנראה כל הדיונים על רצח ג'ינג'ים והדחות רמטכ"לים בלבלו אותי. אם אני מבין נכון, הבעיה שמטרידה אותך אינה קשורה למצב החוקי בישראל (בו לבית המשפט יש תפקיד מוגדר היטב בהתמודדות עם לאקונות וסתירות בחקיקה, כמו גם לגבי שמירה על חוקי המשחק שהכנסת קובעת - גם כשמדובר בהחלתם על הכנסת והממשלה). אילו זו הייתה הבעיה, הפיתרון היה פשוט (חקוקה הדוקה ומפורשת יותר על ידי הכנסת) והביקורת שלך הייתה מופנית כלפי חברי-הכנסת ולא כלפי השופטים. נכון? הבעיה היא "פרסונלית" או "מוסדית": אתה חושש\מעריך\מאמין\בטוח שהכנסת חסרת אונים כי בתי-המשפט ממילא יעשו מה שמתחשק להם (גם אין ברור שאין להם סמכות לכך)? אתה טוען שיש בכוחם להכתיב לגופי הרשות המבצעת (משרדי הממשלה, הצבא, המשטרה) כיצד להתנהל, ושהם משמתשים בכוח זה בלי הגבלה ומבלי שלכנסת יש אפשרות להתערב? האם זה תיאור הוגן של עמדתך? |
|
||||
|
||||
אולי כדאי להתחיל מהמקרה הכללי של n רשויות נפרדות, ובסוף להציב n=3. |
|
||||
|
||||
אני מתעניין באסימפטוטיקה, כש-n הולך לאינסוף. השערה: בתי המשפט תמיד סמולנים יותר משאר הרשויות, בקבוע אוניברסלי שאינו תלוי בממד. |
|
||||
|
||||
יש כאן שני עניינים שונים. לגבי פסילת חוקים רגילים, הביקורת שלי בהחלט מופנית גם כלפי חברי הכנסת, ואני חושב שכתבתי את זה כבר לא פעם. עברו יותר מ-25 שנים מאז פס"ד המזרחי, ויש משמעות של הסכמה בשתיקת הכנסת. אני חושש מנטילת חירות של בית המשפט לעצמו לפסול חוקי יסוד. זה עדיין לא קרה ולכן לא יהיה נכון להגיד "שהם משתמשים בכוח בלי הגבלה", אבל כן הונחה תשתית רעיונית לאפשרות הזו בדיון בתוקף חוקי יסוד. אני רוצה שהמילה האחרונה תהיה של הכנסת. |
|
||||
|
||||
תכבד הכנסת ותחוקק את חוק יסוד החקיקה. כיום המצב הוא הפוך: הכנסת מתייחסת לא ברצינות לחוקי יסוד (כל מה שהיה מסביב לממשלת החילופים). אם כך הכנסת, מה נלין על השופטים? לדוגמה, העובדה שפתאום אין שר משפטים: תוצאה לא רק של הפלונטר הפוליטי אלא גם של פגם בחוקי היסוד. |
|
||||
|
||||
מה בכלל המשמעות המיוחדת של חוקי יסוד אם מפעילים את העקרונות שאמרו למעלה כמו ״שופטים לא צריכים לדון בסתירות עם חוקי יסוד. פשוט החוק האחרון קובע״ או ״המילה האחרונה צריכה תמיד להיות של הכנסת״? כל הרעיון מאחורי חוקה / חוקי יסוד הוא הגבלה על כולם *כולל הגבלות על הרוב, הממשלה והכנסת*. חוקה וחוקי יסוד זה משהו שצריך להיות קשה לשנות, גם לרוב, אחרת באיזה מובן הם יסוד? אם אפשר באמצעות כל רוב מזדמן של 61 חברי כנסת למחוק את כל ספר החוקים ולכתוב אותו מחדש, בשביל מה צריך בכלל חוקי יסוד? |
|
||||
|
||||
על פניו, נראה שאני בסה"כ מסכים איתך. אבל מכיוון שכמעט בכל סוגייה קונקרטית (ובפרט בעניין בתי המשפט) אנחנו לא מסכימים - כנראה שמתחבא כאן בכל זאת עניין עקרוני עליו אנחנו חלוקים. ואני חושב שלב העניין הוא במשפט "אני רוצה שהמילה האחרונה תהיה של הכנסת". כידוע, השיטה בישראל מבוססת על נציגים (חברי הכנסת הם נציגי הבוחרים ברשות המחוקקת, והשרים הם נציגי הכנסת ברשות המבצעת), וכמו כל שיטה המבוססת על נציגים היא חשופה לשתי בעיות קשות: (א) "בעיית הסוכן": חברי הכנסת והשרים אמורים אמנם בתאוריה לייצג אחרים, אבל לרוע המזל יש להם (כמו לכולם) אינטרסים פרטיים שלעיתים קרובות עומדים בסתירה לאינטרסים הציבוריים\מגזריים אותם הם מתיימרים לשרת. בפועל קל מאד לנציגים (קל מידי) לטשטש את הקונפליקט, ולפעול בעקביות ולאורך זמן למען אינטרסים לגמרי אחרים מאילו המוצהרים. (ב) "בעיית המדגם המיקרי": הכנסת מונה בסה"כ 120 אנשים (=מעט), שנבחרים בתהליך בו מובנית אקראיות אינהרנטית וגדולה. ואם זה לא גרוע מספיק, אז חלק גדול מסמכויות הכנסת (ויתר על כן, הממשלה) יכולים לצאת בפועל בהסכמת מספר קטן מאד של אנשים מתוכם. גם אם מישהו מחזיק בגישה אולטרא-נאיבית1 לפיה נציגי הציבור הנבחרים באמת ובתמים מייצגים את הציבור, הביטחון שלו בכך שנציגי הציבור האלה באמת מייצגים את הציבור כרגע ספציפית בעניין הזה צריכה להיות תמיד מאד נמוכה. לשתי הבעיות האלה אין פתרונות, אבל יש דרכים to mitigate את האפקטים שלהם במידה מסויימת, וכולן נשענות על אותו עיקרון בסיסי: החלשה ופיקוח. זו הרציונאליזציה שמנחה למשל את עקרון הפרדת הרשויות, והיא זו עליה - בין השאר - נסמכים האידיאלים (הארכאיים...) של עיתונות חופשית וחופש הביטוי. את המשפט "אני רוצה שהמילה האחרונה תהיה של הכנסת" הייתי יכולתי אמנם לכתוב בעצמי, אבל אני חושד שהכוונה שלי הייתה שונה לגמרי משלך, כי מבחינתי חסרה בו סיפא מובנת מאליה "...אבל שיהיה לה מאד קשה לומר את המילה האחרונה הזו". אפשר, תיאורטית, לדמיין מצב בו מערכת המשפט תופסת את השלטון בישראל ומכוננת מעין "מועצת שומרי החוקה" שמחזיקה את הכנסת והממשלה בבי...בירכיים, באופן שמעקר מתוכן את הדמוקרטיה הישראלית. ואם אתה מעריך שלשם הדברים הולכים, אז העמדות שלך אכן סבירות מאד. אבל באמת? לשם הדברים הולכים? אתה באמת מאמין בזה? כאמור, אני לא מכיר אף תקדים היסטורי של מהלך כזה בשום מקום (ובמקביל מכיר תקדימים רבים ורלוונטים של התרחיש ההפוך), ואני באמת ובתמים לא מבין איך אפשר להתסכל בראייה מפוקחת על המאבק שהתפתח לאחרונה בין הכנסת לבתי-המשפט, ולראות בו משהו אחר פרט לקואלציה של פופליסטים\מושחתים\פנאטיים-אידיאולוגיים שמעוניינים להסיר מעצמם את הפיקוח והמגבלות המובנות בדמוקרטיה הישראלית (איש-איש מהסיבות הנגזרות משמות התואר המתאימים לו מבין השלושה). אני מוכן להתערב על סכום גדול של כסף וביחסים מצויינים לצד השני שהדמוקרטיה בישראל לא תתמוטט בגלל הפיכה של שופטים, וגם לקבל התערבות ביחסים טובים (אבל גרועים לכולם) שהדמוקרטיה הישראלית כן תתאיין בגלל שחיקת המערכת-המשפטית ונטרולה. 1 "אולטרא נאיבית": ראשית בגלל "בעיית הסוכן", אבל באופן עמוק יותר כי בבסיסה ההנחה ש-"רצון הציבור" הוא מונח עם תוכן ממשי, ולא רק סלוגן קליט. |
|
||||
|
||||
הערה: ממשל שבו הכח הוא בידי שופטים נקרא kritarchy ואכן יש לכך מעט מאד דוגמאות. |
|
||||
|
||||
צורת השלטון באירן די מתקרבת לזה, כשהחוקה היא השריעה. |
|
||||
|
||||
שם המילה האחרונה היא של המנהיג העליון. השווה את מעמדו של רפסנג’ני למעמדו של חמנאי. רפסנג’ני יצר במקור את התפקיד הזה מתוך ההנחה שהוא כנשיא ירכז את הכוח, הוא טעה. |
|
||||
|
||||
זה דווקא נקרא תיאוקרטיה (שלטון דת) וקצת יותר נפוץ |
|
||||
|
||||
תודה על התשובה המפורטת. (א) אין סיבה להניח שמי שאינו סוכן לא ילקה בבעיות ניגוד האינטרסים של הסוכן. (ב) הגדלת מספר הנציגים בהחלט באה בחשבון, ואשמח גם להגדלת הייצוגיות על ידי ביטול אחוז החסימה. ברור שאין ייצוג מושלם בכל רגע ורגע, אבל החלטנו על קירוב של פעם בארבע שנים. אני לא רוצה לדבר על תרחישי ''יום הדין'', אבל בפועל אפשר לראות ששליטת הגורמים המשפטיים הולכת ומתחזקת. נוכח החלטות הייעוץ המשפטי, אין לשר אפילו הזכות להביא את עמדתו לדיון הוגן בבית המשפט. אני חושב שזהו מצב בלתי נסבל. |
|
||||
|
||||
ודבר אחרון, אולי שכחתי. נסה וריאציה של מסך הבערות, ובה בית המשפט בשליטה של מי שאינך מזדהה עם עמדותיהם. האם עדיין היית מרוצה מיחסי הכוחות שבין הממשלה ובינם? |
|
||||
|
||||
אין לי צל של ספק שממשלה ימנית ומושחתת תזיק (הה, כבר מזיקה) לי ולסביבתי הקרובה עשרות מונים משופטי בג''ץ שבאו מהשקפת עולם ימנית. או בניסוח אחר - את העסקה של החלפת שלטון הנתניהו, שריו וחרדיו בממשלת מרכז שמאל ליברלית, מול החלפת ההזדהות הפוליטית של כל שופטי העליון, אני לוקח בשתי ידיים ומוכן להוסיף בונוס. |
|
||||
|
||||
אולי עכשיו אתה מוכן לזה, השאלה אם תהיה מוכן לזה *אחרי* שהשמאל יהיה בשלטון. על כל פנים, זו לא סתם החלפת הזדהות פוליטית. דמיין דברים חשובים מאוד שהיית רוצה שהממשלה הזו תשיג, ואז תבטל אותם. דוגמה? בשבילך, נניח שהממשלה סוף סוף באמת מעוניינת לגייס חרדים, או אולי לקצץ בקצבאות הילדים. אולי שוב יש מגפה והיא רוצה לסגור את מוסדות החינוך הפיראטיים. אבל העליון, מעשה שטן, מחליט שזה מנוגד לכבוד האדם או להיות ישראל יהודית ודמוקרטית ומבטל את ההחלטות. |
|
||||
|
||||
כל הענין הוא שלהערכתי - בלי קשר לצד הפוליטי - בית המשפט משפיע על המתרחש במדינה הרבה פחות מהממשלה, ורוב רובן של החלטותיה - גם החשובות מאד - לא מופרע על ידי בית המשפט. |
|
||||
|
||||
נתתי לך דוגמה תיאורטית קונקרטית, אתה חושב שהיא כל כך מופרכת ובלתי אפשרית? |
|
||||
|
||||
לא זוכר באיזה סרט, הנשיא אומר לעוזר שלו- "אז תירה בהם". העוזר עונה: "אדוני הנשיא, אתה לא יכול לירות בהם" והנשיא עונה: "מה זאת אומרת אני לא יכול לירות בהם?". זו תמצית מערכת היחסים בין בג"ץ לממשלה. הממשלה רוצה לפתור בעיות שיש לה, ובג"ץ מניא אותה מלהשתמש מאמצעים שאינם עולים בקנה אחד עם "ערכי היסוד של השיטה". סאגת המסתננים הדגימה את זה היטב. ואז קמה זעקה- באיזו זכות השופטים ישליטו את הערכים שלהם על הממשלה? התשובה היא שאלו לא הערכים של השופטים, אלא הערכים של המדינה. הבעיה היא שלא מוסכם על הכל מהם הערכים של המדינה. חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו הכריזה על ערכים מסוימים כערכים של המדינה ובכך נתנה לבג"ץ כלי חזק להגיד לממשלה- "אתה לא יכול לירות בהם". כן, זה נותן לבג"ץ כח גדול. כן, שופטי בג"ץ אינם נבחרים על ידי הציבור. אני חושב שכך נכון, והטענה שזה בעייתי היא טענה ריקה. מישהו צריך להגיד "אתה לא יכול לירות בהם" ובמדינה שלנו הוגדר שבג"ץ זה המישהו הזה. יתכבדו אלו שטוענים שהערכים האלה לא מקובלים עליהם ויציגו את סט הערכים שכן מקובל עליהם שהם ערכי המדינה. הייתי צריך לומר- שיחוקקו את סט הערכים שמקובל עליהם1- אבל הם אפילו לא מציגים אותם. מה סט הערכים שעומד בבסיס הכליאה של המסתננים? הרי זה סט ערכים שמוותר לחלוטין על ה"דמוקרטית" מפני ה"יהודית". __________ 1 ואכן- חוק הלאום היה צעד בכוון הזה. |
|
||||
|
||||
מצטער, אריק, אבל אני חושב שזו טחינת מים. כל מה שכתבת כאן נאמר ונענה ודוין כבר. |
|
||||
|
||||
נאמר ודוין, אבל לא נענה. אני לא ראיתי עדיין מישהו חושף את סט הערכים המתחרה לזה של בג"ץ. לא באייל ולא בקרב חברי הכנסת שאוהבים לשנוא את בג"ץ1. נא האר את עיני. ____________ 1 כן ידוע סט הערכים המתחרה של חברי הכנסת של רשימת הציונות הדתית (סמוטריץ', רוטמן, סטרוק, בן גביר ומעוז. את וולדיגר אני לא מכיר). אני בספק גדול שמירי רגב ודודי אמסלם מחזיקים באותם ערכים. אבל רגב ואמסלם לא חשפו את הערכים שלהם. |
|
||||
|
||||
אין דבר כזה ''ערכי בג''ץ'', לכל שופט יש ערכים משלו. |
|
||||
|
||||
כן אמרו את הערכים ואת השיטה המוצעת. אתה פשוט מסרב להקשיב כי אתה לא מסכים. מדינת ישראל האידיאלית היא: 1) כל רוב בכנסת זכותו לחוקק כל חוק. אפילו חוקים שסותרים את גוף החוקים הקיים. הרי העם הוא הריבון והעם בחר לכנסת. מה זאת אומרת שיש הגבלות על המחוקק על ידי פקידים ושופטים שאף אחד לא בחר? כן לשלטון נבחר ולא לשלטונחוק. 2) יש חוק חדש והוא סותר חוק קיים? בשביל זה לערב שופטים? פשוט מסכימים על העקרון ״חוק אחרון קובע״ ואין שום בעיה. 3) יש חוקי יסוד? אז מה? מותר ואפשר לשנותם תמיד וכראות עיני המחוקק בלי שום הגבלות. יכול להיות שהכנסת מיצרת אבסורדים, אבל אז מה. זה מה שהציבור בחר וזה מה שהציבור מקבל. הציבור לא מרוצה ממצב החקיקה? שיחליף את הכנסת בבחירות הבאות. זה תפקיד של המערכת הפוליטית הנבחרת לפתור את הבעיות הללו ולא של השופטים או הפקידים. 4) אין דבר כזה ״ערכים של מדינה״ מעבר לערכים שמקדם השלטון הנבחר / הרוב בכנסת ובממשלה המכהנת. הרוב קובע. זאת מהות הדמוקרטיה. אין אספקטים נוספים למושג דמוקרטיה. שלטון העם. זהו. זאת ההגדרה ואין מעבר לזה שום תוכן למושג. איזונים ובלמים? על מה אתה מדבר? מקום שבו לא נותנים לרוב הנבחר לשלוט כראות עיניו זה דיקטטורה. 5) מדינת ישראל היא מדינה יהודית. נקודה. מי שלא מסכים, מערער או שואל שאלות בנושא אז ״האאא!״ הוא ״Small!״ או ״הוא סתם אויב!״ והוא לא יריב פוליטי לגיטימי. יופי, הנושא הזה סגור ובואו נחזור לדבר על שלטונחוק והדיקטטורה של השופטים (שהם בעצם שליחי השמאל ושל האויב שמנסים לערער את סעיף 5 שהוא בעצם עיקר העניין כולו - העמדה הפוליטית שלנו היא בעצם מלחמה על עצם קיומנו ולא סתם איזה עניין זניח של גובה מיסים וכל מיני זוטות). |
|
||||
|
||||
>> אין דבר כזה ״ערכים של מדינה״ זה לב הענין. אני חושב שזו רמאות, כי בסעיף הבא את אומרת "מדינת ישראל היא מדינה יהודית. נקודה." זה ערך. ואם רוב מקומי קובע שזו מדינת כל אזרחיה אז זה בסדר להחליף את הערך הזה? לא נראה לי. לכן זו רמאות. גם מבחינתך יש ערכים של מדינה, אבל את צריכה לחשוף אותם, כמו שחשפת את "מדינה יהודית, נקודה". |
|
||||
|
||||
זאת לא רמאות. אלו פשוט שני דברים שונים. אחד עוסק בעיקר והשני הוא סתם עניין של התנהלות פורמלית של מדינה. את הויכוח על חקיקה, שלטון חוק, מעמד בג״צ והשופטים עושים בזירה הפוליטית ועל ידי הפתק ששמים בקלפי. יש כאן התנהגות שהיא לא לרוחנו ואנחנו עובדים במסגרת הכללים על לשנות את המצב הקיים בו איזו אליטה שמאלנית פוגעת בשלטון הרוב הלגיטימי והנבחר שלנו. לגבי המדינה היהודית - זה כבר לא ויכוח אזרחי-פוליטי. זהו סלע קיומנו והפסד בויכוח הזה הוא מפלה לציונות ולעם היהודי. לא פחות. על זה לא באמת מתוכחים. על זה רבים או נלחמים. באופן דמוקרטי כשאפשר, אבל גם באלימות (אם וכאשר יהיה צורך בכך). (למען הספר ספק ולפני שיקפוץ פה מישהו עם איזו תגלית של ״מתחזה!״ אלו לא באמת האמונות שלי. Just playing the devil's advocate) |
|
||||
|
||||
את אומרת אותו הדבר כמוני. יש עיקר (מה שאמרתי- ערכים יסודיים של המדינה) ויש כל השאר. את הערכים היסודיים לא משנים ככה סתם, בלי איזו מלחמת אזרחים עסיסית, וכל השאר פוליטיקה מקומית. עד כאן אנחנו מסכימים, והשאלה היא מה נכנס תחת הכותרת של ערכים יסודיים של המדינה. הקונצנזוס פעם היה שהכרזת העצמאות מגלמת את הערכים הללו. מדינה יהודית שמטרתה להיות בית לעם היהודי, אבל גם "תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.1" כעת העמדה שאת מציגה יוצאת מהקונצנזוס הזה ואומרת- יהודית ותו לא. בג"ץ שומר עדיין על הקונצנזוס הישן וממשיך להגן גם על ערכים של "יהודית" וגם על ערכים של "דמוקרטית". זה שהוא שם אותם באותה מדרגה עליונה של סלע קיומנו יוצר דיסוננס אדיר. כשלא מסכימים מה הוא סלע קיומנו יש בעיה גדולה. ואדגיש- העמדה שלך היא זו שיצאה מתוך הקונצנזוס הקיים ומבקשת לשנות אותו. בג"ץ הוא זה שמנסה לשמר אותו. ________ 1 בין העקרונות האלה, שהכרזת העצמאות מאמצת אותם עבור המדינה: לישב סכסוכים בדרכי שלום, להימנע מאיומים ושימוש בכוח על מנת להשיג שטחים ועצמאות מדינית, לפתח יחסי ידידות בין עמים המבוססים על כבוד לעקרונות שוויון הזכויות וההגדרה העצמית של עמים, קידום ועידוד הכבוד לזכויות אדם ולחירויות בסיסיות לכולם ללא הבדל גזע, מין, לשון ודת. |
|
||||
|
||||
ואחזור לדמותי הרגילה (חזרה לארון הקבורה If you will). אני כמובן מסכים. זה מה שמדהים אותי בפוליטיקה הישראלית כל פעם מחדש. השמאל/מרכז הישראלי הוא הצד השמרני בסיפור והימין הישראלי, בעיקר בעשור האחרון, הפך להיות לא פחות מאשר גורם חתרני/רפורמיסטי. הם רוצים לקחת משהו שהיה בקונצנזוס בקרב הרוב המוחלט של הקשת הפוליטית1 ולהפוך אותו על הראש. _____ 1 מדינה יהודית-דמוקרטית, זהירות מעריצות הרוב, הפרדת רשויות, איזונים ובלמים, זכויות המיעוט, גבולות כוח השלטון, הגבלת כוחה של הממשלה והגבלת כוחו של ראש הממשלה ושלטון החוק. |
|
||||
|
||||
מהצד הפרקטי יותר של הפוליטיקה זו נראית כמו שבירה לכוון השמרנות כדי לזכות בנתח ממצביעי ש"ס. הליכוד, שהקיא מתוכו חרותניקים מובהקים כבני בגין, דן מרידור ומיקי איתן, תוך שהוא מתייג אותם כ"שמאלנים" משום שהביעו עמדות ליברליות, התנתק לחלוטין ממורשת ז'בוטינסקי ואימץ גרסה שמרנית פופוליסטית. כשמירי רגב, דודי אמסלם ושות' יוצאים נגד עליונות המשפט הם מחרים-מחזיקים אחרי הרב עובדיה יוסף (ובגין מתהפך בקברו). ואכן הליכוד זוכה ל 30% מהקולות בנתיבות (ש"ס 39%). את יריית הפתיחה למרוץ אל השמרנות נתן נתניהו עצמו כבר ב 1997 בביקורו אצל הרב כדורי מהצד האידאולוגי, האידאולוגיה של גוש אמונים בסוף הצליחה להתנחל בלבבות. היא כבשה את המפד"ל ותפסה מאחזים גם בליכוד. לאידאולוגיה השמרנית (במובן אנטי ליברלית, כי אכן האידאולוגיה של גוש אמונים היא רדיקלית לגמרי) יש כיום שלשה קודקודים- המסורתי מזרחי של ש"ס, הדתי לאומי של המתנחלים, והחרדי. הליכוד הוא היום מפלגה שמרנית שפונה מהמרכז אל שניים מהקודקודים האלה ומשתפת פעולה עם השלישי. ניתן עדיין למצוא שרידים למפלגת חירות בליכוד- גלעד ארדן, ניר ברקת- אבל הם מהלכים בין הטיפות. |
|
||||
|
||||
אתה מדבר על מיקי איתן שטען שבג"ץ עושה דה לגיטימציה לכנסת, או על זה שהציע לשלול מבג"ץ את הסמכות לבטל חוקים? |
|
||||
|
||||
כן, בהחלט. מיקי איתן אמנם התנגד קולנית לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וראה בה שינוי של כללי המשחק, אבל מיקי איתן היה חרותניק, והוא עדיין ליברל שדוגל בשלטונחוק. לכן הוא חרותניק שכבר לא יכול להצביע לליכוד: "מערכת שלטון החוק עומדת בפני מתקפות חוזרות ונשנות, שנועדו למנוע בירור של חשדות נגד רה"מ. תהליך של הדתה, הדרת נשים, ופגיעה בחובת הגיוס התפשט לבלי הכר ומחנה לאומני, ימני-קיצוני, הכולל שותפות עם תלמידי כהנא, הפך טבעי". |
|
||||
|
||||
אז אפשר להיות חרותניק ועדיין לטעון שבג"ץ עושה דה-לגיטימציה לכנסת? |
|
||||
|
||||
מתוך מיכאל איתן [ויקיפדיה]: בשנת 2005, בעקבות פסיקת בג"ץ שביטלה את החלטת ועדת הכנסת שלא להסיר את חסינותו של ח"כ מיכאל גורלובסקי במסגרת בפרשת ההצבעות הכפולות, ביקר איתן את התערבות בית המשפט בנושא כשטען כי "בג"ץ הצטרף למסע הדה-לגיטימציה שחוגים מסוימים מנהלים נגד הכנסת. זו עליית מדרגה באקטיביזם של בית המשפט נגד הכנסת שעלול להוביל לעימות" |
|
||||
|
||||
הוא התנגד לחקיקה. אבל הוא התייחס אליה כמו שהיא: חקיקה. הכנסת הסמיכה את בית המשפט והכנסת לא טרחה מאז לשנות את ההסמכה. |
|
||||
|
||||
טוב נו. המהפכן של האתמול הוא השמרן של המחר. השבירה של הימין אל כיוון אנטי ממסדי היא מהפכנית בקונטקסט של התנועה הציונית ושמרנית בקונטקסט של ההיסטוריה של עם ישראל. אם עושים זום אאוט אז כמובן שהתנועה הציונית עצמה היתה חתרנית/מהפכנית ושינתה סדרי עולם. אפשר לראות את זה ככה - הימין של השנים האחרונות הוא פוסט ציוני ומתגעגע ל״אלפיים שנות״. אפשר לראות את זה כחזרה למקורות / שמרנות. כמי שמעניינת אותו מדינתי (ישראל) יותר משמעניין אותי הסנטימנט המוזר הזה שמנסה בכוח לחזור לימי השטעטל, הם השמאלנים החתרנים שרוצים להפוך פה הכל על הראש ואני הימני השמרן שרוצה לשמר את הסטטוס קוו שהיה פעם בקונצנזוס בכל המפה הפוליטית. למשל, כל הרעיון והשפה בה הם משתמשים בדיבור הזה על ה״לעלות עם D9 על...״ - זה ז׳רגון וסגנון של דיבור ציורי של מחבלים / בוגדים במדינה. לא פחות. זה לא מקרי. להגיד סתם שהם רוצים לעשות שינויי חקיקה מסוימים כדי לבצע רפורמה במעמד בתי המשפט זה ניסוח משעמם מידי ושמפספס את זרמי העומק והסנטימנט האמיתי של חתרנות הרעיונות שלהם ולכן זה לא הניסוח הנפוץ יותר בשימוש. |
|
||||
|
||||
Hear, hear! הקורא ירדן ניר-בוכבינדר מוזמן להגיב.
|
|
||||
|
||||
דוגמה נוספת לשפת המחבלים של אנשי פסאודו ימין שיכולה לא לבייש פעיל חמאס. ״החלום שלי - לפוצץ את בניין ביהמ"ש העליון״ חבר כנסת במדינת ישראל בקריאה להשמיד את מוסדות מדינתו. אם זה לא סמול קיצוני בוגד וגייס חמישי בכנסת ישראל, אני לא יודע מה זה סמול קיצוני בוגד וגייס חמישי בכנסת ישראל. |
|
||||
|
||||
לא שאני מסנגר על זה, אבל מדובר על חרדי נואש שמנסה בכוח להגן על אורח חיים שלא עובד. |
|
||||
|
||||
נו אז? גם תומכי אלדולה אלאסלאמיה פי אלעראק ואלשאם הם אנשים נואשים שמנסים בכוח להגן על אורח חיים שלא עובד. הקונטקסט של הפתיל הוא אנשים השייכים למחנה ה״ימין״ ומדברים כמו מחבלים על מוסדות מדינת ישראל. אפשר להסביר למה הם מדברים בשפה של מחבלים/בוגדים (חרדי נואש שמנסה בכוח להגן על אורח חיים שלא עובד), אבל זה לא סותר את זה שהם מדברים בשפה של מחבלים/בוגדים. |
|
||||
|
||||
מזמן הכתרתי את המפלגות החרדיות (וגם את בנצי גופשטיין) כאנטי ציוניות. אני חושב שיש מקום למפלגות אנטי ציוניות בכנסת למרות סעיף 7 א. המפורסם. השאלה אם יש להן מקום בממשלה. |
|
||||
|
||||
כלומר - הזכות להבחר לרשות המחוקקת לא נותנת לך בהכרח את הזכות להיות חלק מהרשות המבצעת ? |
|
||||
|
||||
כן. זה לא יהיה המקרה היחיד בו על חברות בממשלה חלות מגבלות חמורות יותר מאשר על חברות בכנסת. ברוח הלכת דרעי-פנחסי: לא יוכלו להיות חברי ממשלה אבל כן יוכלו להיות ראש ממשלה ;) |
|
||||
|
||||
יש הבדל בין מפלגה לא ציונית למפלגה אנטי ציונית. יש הבדל בין לא להיות מעריץ גדול של מוסדות המדינה לבין אמירה פומבית לכך שהחלום שלך זה לפוצוץ אותם או לעלות עליהם עם D9. יש הבדל בין פלסטינאי שלא אוהב יהודים לבין מנהיגי טירור רצחניים שנואמים נאומי ״בסכינים וגרזנים״. |
|
||||
|
||||
השימוש שלהם במונח „מחבלים״ לא חדש. לפני עשר שנים בערך, אנשים מהסביבה שממנה מגיע פינדרוס דיברו כך על עמיתיהם לישיבת פוניבז’. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שזה שאול מ: 'אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים שׁוּעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים וּכְרָמֵינוּ סְמָדַר' |
|
||||
|
||||
והפלג של פינדרוס כונה שונאים. בטח על שם השונרים, או התנאים. |
|
||||
|
||||
הכרם שלהם הוא סמדר. 1. האידיאולוגיה הליטאית יותר שמרנית בשיח הציבורי. כך לפחות עד נאום השפנים. ההקצנה האידיאולוגית שלה מצד אחד והפרגמטיות שלה לשבת עם השמאל לא ברורה לי עדיין. 2. לדעתי הוא היה בתחרות עם הציונות הדתית מי יותר קיצוני מול בית המשפט העליון, שאגב כבר תורגם להפגנת 'המליון' בזמנו נגד בית המשפט העליון. 3. אין חידוש באיבה הנצחית של הליטאים מול השמאל החילוני, לפחות מאז נאום השפנים ב 90'. זה בא לידי ביטוי גם בסקרים כדי להמחיש את האיבה והתיעוב כלפי החילונים. לפי הסקר האחרון בשאלת השכנות לחרדי הליטאי: ערבים 10%, חילונים 33%, אתיופים 66%. |
|
||||
|
||||
זה אחד מהרגעים האלה שבהם הרעיון בן שנות 3000 של חלוקה בין ישראל ליהודה נשמע די מפתה. |
|
||||
|
||||
ברשותך, באותה שאלה בסקר, איזה שכן היית רוצה לפי הסדר הבא: 1. ערבי 2. חרדי 3. יוצאי ברהמ לא יהודים 4. אתיופים יהודים 5. דתיים לאומיים |
|
||||
|
||||
1. שמשלם ועד בית כשצריך. 2. שמטפל בנזילות באינסטלציה שלו לפני שהוא מרטיב לי את התקרה ודן אותי לחודשים עם עובש. 3. שלא עושה רעש מוגזם בשעות שאני (או יותר חשוב ילדי) רוצים לישון. 4. שמוכן להשקיע קצת בבנין והתשתיות שסביבו כשצריך. 5. שלא כופה את מנהגיו ואורחות חייו על שאר הדיירים בשכונה. 6. שלא מתפרנס על חשבוני. 7. אם יש לו ילדים נחמדים שמשחקים עם הילדים שלי ועל כן גם חושף אותם לערכיהם של הוריהם - עדיף שלא יהיה גזען, מיזוגן, או אלים כלפי משפחתו. |
|
||||
|
||||
2. לפני כעשור- תביעה ברשם הבתים המשותפים - שנה וחצי עד ביצוע תיקון כולל תביעת הוצל"פ. צרות צרורות ועצבים ושוכרים שברחו לי מהדירה. 3.זה תלוי בשכונה. יש שכונות שהשקט גורם לך ולכולם לשתוק. כל פעם שבאים אלי אורחים עם ילדים קטנים אני נכנס לסרטים שלא יעשו רעש לשכן מהבניין השני. 7. פעם זה היה מקובל. היום זה עדיין קורה או פחות? |
|
||||
|
||||
7. מה קורה פחות, להיפגש עם ילדי השכנים או להיות גזען אלים? מסביבתי הקרובה מפגשי ילדים בכניסה\שכונה קרובה כן קורים. מה שקורה פחות - ולצערי משפיע עמוקות על איכות חיי הילדים - זה משחקים חופשיים בחוץ עם ילדים אחרים, ולא בבית. להערכתי כמות השעות שילד ביסודי מבלה היום מחוץ לבית (כלשהו) ירדה בסדר גודל מאז שאני הייתי בגילו. סיבה אחת ברורה היא שיש פחד גדול יותר ולכן לא מרשים לילדים להסתובב בחוץ לבד. בטח יש עוד סיבות. |
|
||||
|
||||
אם אני לא מעוניין לדעת מיהו השכן שלי, למה שיהיה לי עניין מהערכים שלו? |
|
||||
|
||||
מה בתגובה שלי רמז שאני לא מעונין? |
|
||||
|
||||
לא טענתי שאתה מעוניין או לא. טענתי שמאחר ואני לא רוצה לדעת מיהו השכן שלי, הרי שאין לי גם עניין מהם ערכיו. אני מעדיף שהשכנים לא ישפטו אותי ובתמורה אני מוכן להתחייב שלא לשפוט אותם. אני מעריך שלו היו לי היום ילדים קטנים, הייתי מרוצה מאוד מזה שהם כל היום בבית תקועים במסך. בר מינן מה שקורה בחוץ -'Welcome to the zoo '. |
|
||||
|
||||
לתקוע ילד כל היום מול המסך זו עצה רעה מאד שנזקה ידוע ונחקר זה מכבר. |
|
||||
|
||||
השכן הטוב ביותר ברשימה הנ״ל הוא זה שלא יהיה לי שמץ של מושג מה הוא מכל הנ״ל, איזו מוזיקה הוא אוהב, איך הוא נראה או אפילו איך קוראים לו. אם הוא חי את חייו ונותן לי לחיות את חיי, מצידי שהוא יהיה החיזר מהנוסע השמיני של רידלי סקוט. |
|
||||
|
||||
מסכים איתך. טוב שכן קרוב ושתקן מאח רחוק וקשקשן. |
|
||||
|
||||
מה שהפונז כתב (ופחות מה שאלוקרד כתב, או אפילו ההפך, אני אוהב מידת-מה של ידידות ותקשורת עם השכנים). אבל ceteris paribus, יש לי בכל זאת העדפות מגזריות. 1. ערבים. אני ארגיש שאני מגשים חלום קטן. 2. אתיופים. אני ארגיש שותף להגשמת חלום קטן. 3. חרדי, 4. דתי לאומי. המחשבה הראשונה נגד היא "זה יצריך אותי לשנות הרגלים פה ושם". במחשבה שניה, אם כך אז זה טוב. בהנחה שהם יהיו נחמדים וכו' אין לי כמעט ספק שאני אמצא את עצמי מתחשב במה שנדמה לי שהם רוצים אפילו בלי שהם יבקשו (בלי ריחות של אוכל ביום כיפור, בלי... לא יודע מה בשבת). אני חושב שזה יהיה תרגול טוב לי וחינוך טוב לבן שלי. 5. יוצאי ברית המועצות לא-יהודים. שקול לחלוטין לבני המגזר שלי (חילונים עבריים ילידי הארץ). יש לי שתי שכנות יוצאות ברית המועצות ואין לי מושג אם הן יהודיות. אם השכנים ההיפותטיים ישימו צלב על האשוח בנובי גוד אבין שהם נוצרים, אבל זה עדיין לא יהווה שום הבדל מבחינתי (ומבחינת הבן שלי) לעומת יהודים צברים חילונים. יהיה נחמד, מאוד בקטנה, אם אוכל לתרגל איתם את הרוסית שלי (כנראה לא, זה לא קרה עם אותן שתי שכנות), ולעניין זה לא משנה אם הם יהודים או לא. |
|
||||
|
||||
שבתי שוב לשאלה המקורית בסקר וראיתי שלא שאלתי את השאלה בשלמות וגם עובדים זרים הושמטו ; 'האם יפריע או לא יפריע לך לגור בשכנות קרובה עם משפחות מכל אחת מהקבוצות הבאות: יוצאי אתיופיה, דתיים לאומיים, חילונים, יוצאי ברית המועצות שאינם יהודים, ערבים, עובדים זרים?" חרדי חסידי: 1. דתיים לאומים - 70% 2. יוצאי אתיופיה - 61% 3. חילונים - 39% 4. יוצאי ברהמ לא יהודים - 15% 5. ערבים - 10% 6. עובדים זרים - 10% חרדי ליטאי: 1. יוצאי אתיופיה - 63% 1. דתיים לאומים - 57% 3. חילונים - 33% 4. יוצאי ברהמ לא יהודים - 8% 5. ערבים - 8% 6. עובדים זרים - 7% חרדי מזרחי: 1. דתיים לאומיים ויוצאי אתיופיה- 77% 2. חילונים - 51% 3. יוצאי ברהמ לא יהודים ועובדים זרים - 11% 5. ערבים - 4% מעניין לראות את ההתפלגות בהתאמה ליתר המגזרים. ---- אני כמו אלקורד - השכנות הטובה תבוא לידי ביטוי בכך שלא נפגש לעולם עם השכנים. גרתי ואני גר עם כולם. כמדומני שהיום הכניסה שלי כוללת ערבים,נוצרים, יהודים מכל המגזרים וסטודנטים מכל העולם. מבחינתי כל עוד השכן לא מציק לי שיהיה מבחינתי מישה הפינגויין. |
|
||||
|
||||
האם התוצאות הפתיעו אותך? נראה לי שזה הסדר שהייתי מנחש, פחות או יותר. |
|
||||
|
||||
האתיופים היא הפתעה. כמדומני שלמעט הרב עובדיה שקירב אותם, הליטאים לפחות עדיין לא רואים בהם יהודים על פי ההלכה. חרדי אשכנזי ליטאי מעדיף שכנות עם אתיופי פי 2 מחילוני אשכנזי שיתכן וסבותיהן סרגו ביחד על אותה מרפסת? לגבי היתר - אין הפתעות. |
|
||||
|
||||
זה די פשוט, הוא חושש פחות מסכסוך שכנים עם האתיופים מאשר עם חילונים. |
|
||||
|
||||
אני מעלה 3 השערות למה הקבוצה של יהדות אתיופיה [ויקיפדיה], היא המועדפת מכל הקבוצות היהודיות בישראל,אצל הזרם החרדי-ליטאי : 1. כי האתיופים מובחנים כחלשים חברתית עקב צבע עורם וזאת בניגוד לחילוני לבן שמוחזק אצלו כחזק כלכלית ופיזית ומאיים. 2. זה יכול להוכיח לא גזענים ואין להם בעיה לגור אפילו ליד 'שחורים'. 3. כי הם עושים אבחנה בין מי שיכול לאיים על הערכים האידיאולוגיים שלהם לבין מי שלא.1 ------ 1 יתכן והאתיופים לא יכולים לאיים על החרדי הליטאי כי הם בכלל לא מוחזקים כיהודים כשרים לשיטתם. כמו שאני זוכר האתיופים לא קיבלו מלכתחילה את הכשרות האשכנזית וזאת בניגוד לעמדתו הברורה של הר' עובדיה שהם כשרים למהדרין גם ללא טבילה וברית מילה.2 2 עולה בי המחשבה שאולי פסיקתו בעניין האתיופים קשורה גם לאופיו המרדני מול האליטות הדתיות לאומיות (מפדל) והאשכנזיות ששלטו ברבנות. 3 אולי משהו בסגנון ' אם אתם מתנשאים עלינו בני עדות המזרח, אני אביא לכם שחורים על הפרצוף'. לימים בן ארי ואחרים מיישמים זאת על רטוב מול האליטות מהשמאל האשכנזי החילוני. 3 ב-92 זה בא לידי פוליטי מול הר' שך. |
|
||||
|
||||
סליחה על השאלה. |
|
||||
|
||||
'סקר שנערך עבור המכון הישראלי לדמוקרטיה במארס האחרון, ושתוצאותיו פורסמו השבוע מראה ש- 59% מהיהודים בישראל מאמינים שעדיף שיהודים וערבים יחיו בנפרד. באפריל 2021, אז נערך סקר דומה עבור המכון, רק 45% מהנשאלים היהודים חשבו כך, לפני מבצע "שומר החומות" והשבעת הממשלה בה תומכת רע"ם.' ---- |
|
||||
|
||||
א. הקישור שבור. ב. אני לא מצליח להבין את המשמעות של סקרי "משאלות הלב" האלו. אדם יכול להיות השמאלני ביותר בעולם, יפה נפש ומחבק עצים, ולהאמין ש"עדיף" שהיהודים והערבים יחיו בנפרד... לצערנו המציאות מחייבת אותנו למצוא פתרונות מתוך הנחה שאנחנו לא יכולים לחיות בנפרד... |
|
||||
|
||||
א. https://www.haaretz.co.il/news/education/2022-06-05/t... |
|
||||
|
||||
' חוץ מאלימות הדבר הכי בולט בספר הוא שלא ניתן לדבר על יחסי מזרחים וערבים בלי לדבר על מזרחים ואשכנזים. "זה באמת אחד הדברים החשובים שגיליתי. והסיבה היא שמשלב מסוים, האשכנזים היו הדומיננטיים בקביעת סדר היום הפוליטי והחברתי – גם של המזרחים וגם של הערבים. הפלסטינים משמשים ככלי במאבק בין אשכנזים למזרחים. בחברה הישראלית, הקצנה של שנאת ערבים, בדיוק כמו אהבת ערבים, היא אמירה פנים יהודית. כשאני מצהיר שאני בעד מתן זכויות לפלסטינים זה נועד גם למצב אותי בתוך החברה הישראלית כמי ששייך לצד 'הנאור', ואם אדבר נגד ערבים, יכול להיות שבמקרים רבים זה דווקא בשביל 'להראות' לאשכנזים". --- הארץ ,רונן טל. |
|
||||
|
||||
איזו גננת היית מעדיף שתטפל בילדיך,בהנחה וכולן דוברות עיברית ; 1. ערביה 2. חרדית 3. אתיופית יהודית 4. דתיה לאומית 5. חילונית 6. עובדת זרה |
|
||||
|
||||
7. ביבי, אחרי ניתוח לשינוי מין. |
|
||||
|
||||
בידרמן הכניס אותך לאווירה? |
|
||||
|
||||
באם יורשה לי לשאול - מה מיוחד במטפלת קיבוצניקית ? האם זאת התרבות הקהילתית שהיא מגיעה ממנה המשרה בך/במשפחה רוגע. או שאתה מניח מראש שקיבוצניקים הם אנשים טובים על פני סתם עירוניים או לא מזוהים? אני מניח שאתה - וכל אדם - תעדיף להפקיד את בנותך במקום שאתה בטוח, ולא רק מההיבט הבטחוני אלא גם - ויש כאלו שזה בעיקר - מההיבט התרבותי. יכולת להניח את הקיבוצניקית בסעיף 'חילונית', שכן אין זיהוי ראשוני ברור בין חילונית לקיבוצניקית כמו השאר ברשימה. האם אתה סבור שיש חילונית ויש קיבוצניקית ? |
|
||||
|
||||
הא וזאת החרדית וכו'. |
|
||||
|
||||
נובמת. חשבתי שתקשר ל''מאשה והדב'' |
|
||||
|
||||
מעניין - או לא - מה עוללו לנו במעון/פעוטון/ויצו/שכנות/משפחה. ומנושא לנושא באותו נושא - מתי האנושות תוכל להתמקד בפענוח פשעים דרך עיני התינוק או החתול או הנאשם ? אני חושב שזאת תהיה עוד דרך לתקן את העולם זאת בכפוך לכך שהבינה המלאכותית תדע לזהות פשעים דרך חריגות ניכרות מהערכים. מראה שחורה היא המראה הכי נכונה בתקופתנו. בעונה הרביעית הCrocodile (Black Mirror) [ויקיפדיה] רוצה את האמת דרך כל עין. תינוק כאדם בוגר ואפילו שרקן יהיו הוכחה לכל הפשעים של האדם באשר נראו. |
|
||||
|
||||
תיקון קישור - |
|
||||
|
||||
או, בזכותך זכיתי לחזות לראשונה בסרטון 'הכלה' המפורסם. לא התרשמתי. ברור שקיבוצניקית היא תת-קבוצה (כמעט תמיד) של חילונית, אבל תת-קבוצה קטנה וממוקדת. ותיקון כמה אי-דיוקים: דיברנו על גננת, ולא על מטפלת, ופשוט הנסיון שלי (שכמו שרמזתי לא בעדינות מתבסס על חוק המספרים הקטנים עד מאד) עם תת הקבוצה הנ"ל היה מוצלח. אבל אם כבר שאלת - היתה לנו גם מטפלת נהדרת שהיא קיבוצניקית במקור. |
|
||||
|
||||
1. מאוד התחברתי למה שהכלה אמרה 'אמאל'ה איזו יפה אני'. מודעות עצמית בימים אלו אינו דבר של מה בכך. 2. קוסמת לי המחשבה שמי שמחוברת לחי ולאדמה תתחבר יותר לעבודה עם ילדים. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |