בתשובה לדב אנשלוביץ, 30/03/21 13:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למרבה השמחה, מקדם ההדבקה מוסיף ויורד, ואכן הירידה היא לינארית. ברגע שמקדם ההדבקה יפסיק לרדת אתה תראה את ה"התעגלות" בגרף הלינארי. נגיד אם מספר המקרים הפעילים יירד בחצי כל שבוע, אז בשבוע הקרוב יירדו 4000, בשבוע אחריו 2000, אחריו 1000 וכן הלאה, ובגרף הלינארי זו תהיה "התעגלות". |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום סיבה לחשוב ש''מקדם ההדבקה'' יישאר קבוע. אולי אתה זוכר שכאשר התחלתי לפרסם את גרף החולים קשה בפורמט הישן ניסיתי להתאים לו גם פונקציה מעריכית. אבל הפסקתי את הנוהג הזה כי ראיתי שהמגפה לא מתפתחת בצורת פונקציה מעריכית. לכן למקדם ההדבקה אין שום חשיבות בניבוי התפתחות המגיפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שעבור כל סט תנאים של התנהגות אנושית ותנאי סביבה יש מקדם הדבקה מסוים. כמובן שהתנאים משתנים כל הזמן- גם שיעור המחוסנים, גם ההתנהגויות האנושיות וגם מזג האוויר וקרינת ה UV- אבל כל עוד השינויים קלים גם השינוי במקדם ההדבקה יהיה קטן. אחרי ירידה רצופה במקדם ההדבקה בזכות הגידול המתמיד בשיעור המחוסנים, הוא נשאר די יציב בשבוע האחרון ברמות נמוכות (ואולי יעלה קצת בגלל ליל הסדר, אתמול והיום כבר נראה גידול מסויים בשיעור החיוביים), ולכן בכל זאת אני חושב שתהיה התעגלות בגרף המקרים הפעילים הלינארי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגרף של המאובחנים כבר התעגל. זה נובע בעיקר מההתייצבות במספר המחוסנים. לעומת זאת גרף החולים הקשים ממשיך בירידה הלינארית וללא ארועים מיוחדים ימשיך בכך עוד מספר שבועות. צריך לציין שגם לאחר שנה של מגיפה, עדיין נותרו בעינן שאלות מרכזיות ללא תשובה. א. מהו המנגנון שמונע חיסון עדר? ברור שזהו המנגנון של השתנות הוירוס. אבל לא ברור באיזה אופן הוירוס שורד תקופות של מקדם הדבקה נמוך. האם זה כפי שטענו הסינים באמצעות הדבקה מבחוץ או שגם בתוך המדינות יש מנגנון המבטיח את המשכיות הוירוס. בגלל ההופעה הספוראדית אך המתמידה של חולים גם במקומות בהם ההדבקה דוכאה מאד, אני נוטה לישוב שהתשובה השנייה נכונה. ב. מה חלקם של הילדים ומוסדות החינוך בשרידות של הוירוס? עד עכשיו אין הוכחות ודאיות לכך שסיכויי ההדבקה תלויים חזק בכמויות הוירוס. בילדים מתחת לגיל 10, יש כמויות וירוס קטנות ביחס למבוגרים. הוירוס מתקשה להתרבות בילדים, אבל דומה שהוירוס מצליח להתקיים ולהפיץ עצמו גם בכמויות קטנות ולכן קיימת הדבקה והפצה גם בקרב ילדים. ג. האם יש אפשרות להכחיד את הוירוס ע"י חיסון הילדים? מאחר והתשובה כנראה שלילית באופן מעשי, אין היום תכניות לחסל ילדים מתחת לגיל 12. ד. האם המצב של רמת נגדנים גבוהה והמשך קיומו של הוירוס בציבור המחוסן מחייב הופעת זנים עמידים וגלים עתידיים של מגיפה? ה. מהי רמת הסיכון כתוצאה מתופעות לוואי של החיסונים? זוהי שאלה קריטית כאשר באים לתכנן מדיניות של חיסון כללי (כולל ילדים) כדי לנסות להגן גם על העשירון של בעלי בעיות חסינות שלא ניתן לחסן אותם. ברור שהסיכון אינו גדול. אך מה גודלו ביחס לסיכויי המחלה הלא גדולים אף הם בקרב אוכלוסיה בריאה וצעירה. אם נצליח בעתיד למדוד בדייקנות ובאמינות את רמות תחלואת הקבע מקורונה ואת התחלואה והתמותה של תופעות הלואי של החיסון, זה יהיה מעדע חיוני בהמשך המערכה נגד הקורונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החדשות הטובות הן שפייזר עובדת על תרופה למחלה, וכבר התחילו את השלב הראשון של המחקר על אנשים לאחר שבמבחנה התקבלו תוצאות מעודדות למדי. אם התרופה תימצא יעילה ייתכן שזאת פריצת דרך גם עבור תרופות לוירוסים אחרים, כי היא תוקפת אנזים שהרבה וירוסים משתמשים בו לחיתוך חלבונים. חצאי תשובות בקשר לשאלות שלך: א. מקדם הדבקה נמוך לא אומר שהוירוס נעלם כהרף עין, ופה ושם נשארים כיסים מזוהמים שעלולים לגרום להתפרצויות מקומיות. בטווח הארוך, אם לא יתפתחו זנים חדשים ולא יגיעו חולים מבחוץ המחלה אכן אמורה לדעוך עד העלמותה המוחלטת, אבל כל עוד העולם כולו לא הגיע למצב הנחשק זה לא יקרה. אפילו חצבת ופוליו, עם שעורי חיסון עולמיים גבוהים טרם מוגרו. ב. הילדים ימשיכו להיות מדגרת וירוסים אם לא יחוסנו, אבל על אש קטנה מהסיבות שפירטת. ג. לא הייתי מציע לחסל את הילדים מתחת לגיל 12, למרות שהרעיון פחות גרוע ממה שהוא נראה ממבט ראשון. פרעה ניסה פעם משהו קצת פחות דרסטי, ותראה איפה הוא היום... ד. המצב לא *מחייב* הופעת זנים חדשים, אבל ללא ספק מעודד זנים כאלה, אם יתפתחו, להשתלט על אוכלוסייית הנגיפים במהירות. החיסון מעניק להם יתרון אבולוציוני. ה. אף אחד לא יודע בוודאות מלאה אם בעוד 30 שנה המחוסנים יפתחו ALS, טרשת נפוצה או שיגדל להם זנב. כרגיל, כל מה שאפשר להגיד הוא שעפ"י מיטב המידע שבידינו הסיכוי לכך קטן מאד עד אפסי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לחסל", אלוהים אדירים! מקווה שזו אינה טעות פרוידיאנית. צ"ל כמובן לחסן. לגבי הסיכונים של תופעות לוואי ארוכות טווח: לא חשבתי על כך בכלל. מכיון שאיננו יודעים עליהם, מה הטעם? כוונתי לסיכונים די מיידיים. בבריטניה מתו כ-300 איש בתוך 24 שעות מקבלת החיסון מבעיות דם שונות. אמנם לא ברור לגמרי הקשר בין החיסון למוות, אבל אין ספק שיש תופעות לוואי וחלקן אפילו קטלניות. הבעיה היא שמדובר בהשוואה בין סיכון מאד קטן מתופעות לואי לסיכון מאד קטן של מחלת קורונה בקרב צעירים ובפרט ילדים. אם אתה רוצה לשכנע הורים לסכן את ילדיהם בחיסון שכפי הנראה לא יביא להם תועלת ישירה, אתה חייב להציג נתוני סיכון ברורים ואמינים ולא רק לסמוך על הבערות או האלטרואיזם של ההורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מתפלא על כך שאחרי שהסכמת אתי שאולי לא תהיה התעגלות, אתה חוזר לסורך אחרי צפייה בגרף המעודכן שפרסמתי היום, שאכן הירידה בו הייתה קטנה מכפי ששיערתי, אך מדובר ביום אחד בלבד. ושוב אני נזכר בסצנה מאותו סרט אותה אני מתאר בתחילת תגובה 139160 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, למה אתה קורא לגרף שאני מציג ''הגרף הלינארי''. לדעתי זה גרף החולים בפועל כפנוקציה של הזמן. ישנם פרקי זמן שהוא מתנהג בצורה לינארית, וישנם פרקי זמן שלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסקאלה שלך היא לינארית ולא אקספוננציאלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שתהיה אקספוננציאלית? מדובר באיזו דת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק עניתי על השאלה שלך, שאמנם הופנתה לאריק, "למה אתה קורא לגרף שאני מציג "הגרף הלינארי'?". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום שסקאלה אקספוננציאלית מציגה קצב בצורה טובה יותר. כשמעניינים אותנו מספרים מוחלטים כמו אותם 2000 מאושפזים שהם כנראה גבול הקיבולת של בתי החולים במבנה הנתון, אז הסקאלה הלינארית יותר מעניינת. אבל כשמעניין אותנו קצב התפשטות או דעיכת המגפה סקלה לוגריתמית תתן תמונה טובה יותר. לדוגמה- הקצב של התפשטות המגפה בגל הראשון היה המהיר ביותר, אבל אי אפשר לראות את זה בסקאלה הלינארית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהגרף הישיר מתאר בצורה הטובה ביותר את מה שקורה, וכל מיני משחקים בו לא משפרים שום דבר. אבל אולי זה עניין של טעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם אתה רוצה לראות את קצב ההשתנות צייר את הנגזרת של הגרף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הנגזרת היא לינארית. גידול פי 2 מ-100 ל-200 או מ-1000 ל-2000 ייתן שתי נגזרות שונות מאד (100 ו-1000 בהתאמה), אבל פקטור הגידול הוא זהה בשתיהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלא תהיה שום התעגלות, משום שכדי שתהיה התעגלות צריך שתהיה סיבה. מה שיהיה הוא שכאשר מספר החולים בפועל יתקרב למספר המאושפזים הוא ''יתעגל'' מעט עד שיגיע לשפוע של גרף המאושפזים, ואז שני הגרפים שבעצם הם אותו גרף ירדו לינארית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות. כשאני מסתכל על הגרף הלינארי של ניו זילנד במאי באמת היתה בו מעט מאוד התעגלות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |