בתשובה לדב אנשלוביץ, 20/03/21 19:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גרף |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התאריך ב"לוח הבקרה" התחלף בטרם התעדכנו הנתונים, ומיהרתי מדי לפרסם את הגרף. להלן הגרף המעודכן, ועכשיו ניכרת יותר ה"אנומליה של סוף השבוע": גרף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטיול ואעדכן את הגרפים בערב. המספרים הם 15765 חולים בפועל. 529 חולים קשה 816 מאושפזיפ. ירידה מרשימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דב, החרויות האלה שאה לוקח לעצמך באופן חד צדדי לצאת לטיול ולדחות את פרסום הגרף היומי הן שערוריה. אני לא רוצה לאיים, אבל אם הזלזול הזה בקוראיך הנאמנים יימשך יהיה עלי לשקול את המשך העסקתך. ראה הוזהרת1. _________________ 1- ובהקשר הזה, מה אמר הגמדון לנילס הולגרסון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה הוזערת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שקראתי את זה בילדותי אך איני זוכר שום דבר חוץ מזה שנילס רכב על ברווז, וגם לא שום גמדון. מה אמר הגמדון (בהנחה שאכן היה כזה)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת תהיתי אם השוטה קרא את הספר, כמוך, או צפה בסדרה המצוירת כבני דורי. אני לא יודע מה כתבה לגלרף, אבל בטלוויזיה היה גמד שנילס הציק לו. כעונש חינוכי הגמד כיווץ את נילס, וכך יצא למסע שלימד אותו לכבד את בעלי החיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי פעם את אריה אלדד מספר שבצעירותו גילם (בקולו) את תפקידו של נילס בתסכיתי הרדיו. שנים רבות אחר כך שהיה כבר רופא ועמד לנתח מישהו, תוך כדי תחילת תהליך ההרדמה הפציאנט זיהה את קולו ושאל כשהוא כבר מנומנם קצת אם לא מדובר בקולו של נילס. אלדד מספר שלא היה בטוח אם זה טוב או רע לפציאנט שהוא מזהה את קולו של נילס, ולכן הוא עודד את המרדים להשלים במהרה את התהליך לקראת הניתוח. . . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספר? אני מנחש שאתה לא קראת אלא הסתפקת בצפייה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם כתבת במפורש שאתה לא יודע מה לגרלף כתבה. היא כתבה שני כרכים עבים בפונט קטן. הסיפור שלא נגמר? קצר לידו. מלחמה ושלום? נובלה לעומתו. ואיך העלילה? אם אתה רוצה קורס מתקדם בגאוגרפיה של שבדיה, בהיסטוריה שלה, בתושבי המחוזות השונים שלה ובמאפייניהם, זה הסילבוס עבורך (בהנחה שלא אכפת לך שהוא כבר קצת התיישן). וכן, יש שם גמד שהופך את נילס לקטן במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי שני כרכים? סליחה, יש שלושה. אני פשוט מעולם לא צלחתי את השני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו קראתי בויקיפדיה שהוא אכן נכתב "ככלי עזר לשיעורי גיאוגרפיה והכרת המולדת השוודית". לזאת רמזת? מסע הפלאים של נילס הולגרסון [ויקיפדיה] (וגם אישוש לזכרונו של דב, אלדד גילם את נילס בתסכית) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, התכוונתי שמי שמתייחס למסע הפלאים של נילס הולגרסון כאל “ספר” (ביחיד) חזקה עליו שלא קרא את היצירה. לא שמתי לב שציינת זאת בעצמך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אם כך קראתי תקציר של הספר המקורי. טוב, אל תגלו לאף אחד אבל גם את דון קישוט אני מכיר רק דרך העיבוד לילדים רכים, ומן הסתם זה נכון גם להרבה ספרים אחרים (גוליבר? רובינזון? הברית החדשה?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר את התקצירים לילדים, אבל הגרסאות המקוריות של רובינזון קרוזו, מסעות גוליבר ודון קישוט (את השניים הראשונים קראתי רק בשפת המקור) מומלצים. פשוט ספרים טובים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסעות גוליבר (ששמו השני הוא Travels into Several Remote Nations of the World. In Four Parts. By Lemuel Gulliver, First a Surgeon, and then a Captain of Several Ships) בשפת המקור לא מומלץ למי שאנגלית אינה שפת אמם. אנגלית של המאה ה-18. זה לא שקספיר אבל אני לא הצלחתי אפילו להגיע לליליפוט. ראיתי שיש תרגום של ג. אריוך, הזכורה לי לטובה מ"חרב של כבוד" (בתרגום טיפה ארכאי, בדיוק במידה הראויה). אפילו בסדרה המוסרטת, האמריקאית לדעתי (אאל"ט טד דנסון היה למואל גוליבר), "תרגמו" את הטקסט. מומלץ לשרה מירי רגב. מחבר הספר מיזנטרופ לא קטן וגם דומני מעט מיזוגני. העובדה שהסאטירה העגמומית הזו הפכה לספר ילדים מצליח מעידה על כישרון ההומור והדימיון של סויפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנגלית אינה שפת אימי ואני עדיין ממליץ עליו בשפת המקור. למעשה אני ממליץ על קריאת ספרות אנגלית קלאסית (מסעות גוליבר, רובינזון קרוזו, מובי דיק, אות השני, גטסבי הגדול, אוליבר טוויסט, פיטר פן, אליס בארץ הפלאות ומעבר למראה, חטיפה, חשיבותה של רצינות וכו’) בשפת המקור כדרך יעילה ומהנה לשיפור השליטה בשפה האנגלית ולהעשרתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוף. גם את "משחקי הכס" לא הצלחתי לצלוח באנגלית. הבאת לי רעיון שאני שמח לתת בחינם, מפני שאם יקרה, אהנה ממנו מאד: מהדורות דו-לשוניות. לגבי סויפט, אני לא יודע. האנגלית שלו די "טרחנית" לטעמי. אני מתכוון שיש הרבה התחכמויות שהן חלק מן הפלטפורמות הספרותיות של מדע בדיוני והסאטירה כנגד ספרי מסעות ומגלי עולם שהיו נפוצים בזמנו. את מלוויל הייתי שמח לקרוא במהדורה דו-לשונית. השפה שלו יפה מאד: "Call me Ishmael. Some years ago—never mind how long precisely—having little or no money in my purse, and nothing particular to interest me on shore, I thought I would sail about a little and see the watery part of the world. It is a way I have of driving off the spleen and regulating the circulation." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתיחה של מובי דיק בשפת המקור עשתה עלי רושם נחמד מאוד, אפילו קליל מהצפוי, אבל אז זה נהיה לי יותר ויותר מייגע, עד שבשלב מסוים (קצת אחרי תחילת ההפלגה) ההתקדמות שלי נעצרה. במדד ''כמה שעות פנאי נוספות אני צריך ביום כדי שיהיה סביר שאחזור אליו'' הוא במקום לא רע, כנראה באזור הארבע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Hence, המהדורה הדו-לשונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש ברשותי את המהדורה שכוללת את שלושתם, עוד מימי ילדותי. זכור לי שנהניתי מאד וקראתי אותו כמה פעמים, וחלק מהסיפורים הלכאורה משניים עניינו אותי לא פחות מסיפור המסגרת האווזי-הולגרסני. לאור התיאור המפחיד שלך בדקתי, ולא כצעקתה: שלושת הספרים בבת אחת מכילים כ-700 עמודים. יש ספרים בודדים בסדרת הארי פוטר שארוכים ממנו. למרות הפונט כמות המילים בעמוד דומה אם לא פחותה יחסית לספר רגיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, לא הצלחתי לצלוח את הכרך השני ולטעמי זה היה לא מספיק מעניין כדי להצדיק כזה אורך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תיפול עלי הרוח, יהיה מעניין לחזור אליו היום אחרי עשרות שנים ולראות איך הוא (או אני) שורד את מבחן הזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ניסיתי, לא נרשמה התלהבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא ספר להקראה, זה לנוער שקורא בעצמו. נסיוני הדל עד כה מראה שאין קורלציה בין ספרים שהיו אהובים עלי לבין מה שהעוד-לא-נוער קורא. זה לא מעיד על איכות הספר, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ואיזי יכולים גם לחזור לפתיל מתגובה 684078. פחות מ 5 שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגלות שאני עקבי בדעותי וזכרונותי על טווח זמן שכזה הוא תעודת כבוד לעניות דעתי. כבר מעמיד אותי מעל 90 אחוז מהפוליטיקאים שמציפים את מסכינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צק צק. זו קבוצת ההתייחסות שאתה רוצה למדוד את עצמך מולה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו היתה סתם דחקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני הייתי צריך להוסיף אמוטיקון של לשון בצד. אני שמח שאתה לא מתכוון לרוץ לפוליטיקה [קריצה]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בילדותי לא היתה בארץ טלוויזיה, כך שהתשובה ברורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שידידיה כבר אמר: "ראה הוזערת". אני מסרב להתנצל על משחקי מלים, טפשיים ככל שהם! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערב התפרסם בינתיים עדכון נוסף, אבל למען העקביות אני מעדכן לפי המספרים שפורסמו בבוקר. גרף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניכרת בלימה של ירידת התחלואה בכל שלושת הגרפים, אבל ייתכן שמדובר ב''אנומלית יום הבחירות'', כלומר באפקט דומה לזה שקורה בסוף כל שבוע, כשיש יום חופש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המגמה היורדת חזקה ויציבה. כיוון שמספר המקרים הפעילים הוא כבר פחות מרבע משיאו, אז בגרף הלינארי מתחילה התעגלות. אבל גרף לוגריתמי הוא הצגה טובה יותר כי התפשטות ודעיכת המגפה היא "אקספוננציאלית". מקדם ההדבקה המפורסם הוא מכפלה, ולכן ציר Y שגם הוא במכפלות יהיה הצגה מתאימה יותר. נראה לי שבגרף לוגריתמי היינו רואים אפילו התעצמות של מגמת הירידה בשבועיים האחרונים. עם זאת, בשיעור החיוביים בבדיקות נרשמת בימים האחרונים בלימה במגמה היורדת. זה יכול להיות גם בגלל התמעטות מהותית במספר הבדיקות לעומת השבוע הקודם, במיוחד ביום הבחירות אבל גם בימים האחרים- לדוגמה ביום שני האחרון 58 אלף לעומת 86 אלף ביום שני הקודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לעקוב אחריך. הייתה כבר הסכמה בינינו שלא תהיה "התעגלות" בגרף החולים בפועל, וטענתך הייתה שזה לא יקרה בגלל שהילדים מדביקים פחות. עכשיו לא רק שהם מדביקים פחות הם גם בחופש, וכשנדמה לך שבכל זאת יש התעגלות אתה אומר שיש התעגלות לפי איזה חוק אריק חדש שדורש התעגלות כשמגיעים לרבע משיא הגובה1, חוק שלא הזכרת אותו בוויכוח. דעתי היא שלא צריכה להיות התעגלות בגלל שאין שינוי במצב, והסברתי את מה שאתה קורא לו "התעגלות" בהתנהגות הגרף כרגע באפקט זמני של יום הבחירות, ואני מניח שזה יחלוף בהמשך. נראה אם באמת יש התעגלות בימים הקרובים. אשר לגרף לוגריתמי, אולי הוא מלמד משהו אם מניחים שמדובר באיזו פונקציה מעריכית, אבל ממש איני רואה שום טעם בהתבוננות בו. הגרף הישיר מראה לי בדיוק מה קורה, ואיני חש צורך לעשות עליו כל מיני פעולות. 1 החוק הזה דווקא מתאים לתחושה הקודמת שלי שגם כשאמרת שלא תהיה התעגלות ציפית שתהיה כזאת. גם המושג "שואף ל" חיזק את תחושתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירידה מ 80000 ל 40000 מקרים פעילים ומ 8000 ל 4000 יתנו את אותו מקדם הדבקה, אבל יתנו זוויות שונות בגרף לינארי. זה הכל. כמו שהמגפה מתפשטת אקספוננציאלית כך היא גם דועכת. ההצגה בגרף לינארי מקטינה את הקצב שרואים בחלק התחתון של הגרף ומגדילה בחלק העליון. למשל בגל הראשון היה מקדם הדבקה גבוה מאוד אבל בגרף לינארי הוא נראה די שטוח. זה מעבר הדרגתי, אין "חוק אריק". רק ציינתי שבאותה מגמה כבר ירדנו לרבע מהמקסימום, ולכן התופעה הזו כבר בולטת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה 734229 כתבת: "כתבתי שאני מצפה שלא תהיה התעגלות, ואתה תמה על כך שאני מצפה שכן תהיה". עכשיו אתה כותב: "כיוון שמספר המקרים הפעילים הוא כבר פחות מרבע משיאו, אז בגרף הלינארי מתחילה התעגלות", אבל לא אומר שלכאורה קורה משהו שונה ממה שציפית שיקרה. עזוב. אין שום סיכוי שאצליח להבין אותך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בערך על מגפת הקורונה בישראל [ויקיפדיה] מופיע גרף לוגריתמי (עדיף לראות בערך כי אפשר להגדיל, אבל לא הצלחתי לקשר את הגרף המוגדל) שאפשר לראות בו את יתרונות ההצגה הלוגריתמית. הקו הכחול המקווקו בגרף הזה הוא של ממוצע נע 7 ימים של מספר המקרים החדשים היומי. ניתן לראות בו בבירור שקצב העליה (המכפלה היומית) בגל הראשון היה התלול ביותר, וכך גם בתחילת הגל השני, בסוף מאי, כאשר המספרים עוד היו קטנים. כמו כן רואים את ההאצה בחצי השני של יוני עם ההקלות (פתיחת אולמות ארועים) אל תוך התחלואה. אפשר לראות שהסגר השני השפיע כמו הסגר הראשון (בערך אותה זווית) אבל היה קצר יותר, והכי חשוב- שההתעגלות הנוכחית בגרף הלינארי לא מופיעה (עדיין?) בגרף הלוגריתמי. היינו שקצב הירידה (למעט גיהוק קטן באמצע אפריל, השפעת חג הפסח?) עדיין חזק למדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מצות עושות גיהוקים, זה ידוע). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה יופי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
0.9% חיוביים אתמול, שיעור שלא היה כמותו מאז יוני. אולי היום ומחר קצת יעלה בגלל ליל הסדר. גם מספר המקרים הפעילים מאיים לשבור את הרצפה מנובמבר, ולחזור לרמות שלא נראו מאז יוני. טפו טפו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב גם שגרף החולים בפועל בנוי על המספרים שמתפרסמים בסוף היום1 בעוד ששני הגרפים האחרים בנויים על נתוני הבוקר. לכן הנקודה האחרונה בגרף החולים בפועל שאני לוקח מנתוני הבוקר אינה מתאימה ואני מעדכן אותה מידי יום. כלומר הנקודה האחרונה שמראה כאילו על עלייה קטנה במספר תתעדכן מחר ואני מעריך שהמספר הזה ירד בערך ב 1000. אנחנו כבר לא ברבע מהמקסימום אלא בערך בעשירית ממנו. היכן ה"התעגלות"? 1 זאת משום שהתחלתי לפרסם את הגרף כאמצע תקופת המגיפה ולקחתי את הנתונים מהאתר הידוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרבה השמחה, מקדם ההדבקה מוסיף ויורד, ואכן הירידה היא לינארית. ברגע שמקדם ההדבקה יפסיק לרדת אתה תראה את ה"התעגלות" בגרף הלינארי. נגיד אם מספר המקרים הפעילים יירד בחצי כל שבוע, אז בשבוע הקרוב יירדו 4000, בשבוע אחריו 2000, אחריו 1000 וכן הלאה, ובגרף הלינארי זו תהיה "התעגלות". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום סיבה לחשוב ש''מקדם ההדבקה'' יישאר קבוע. אולי אתה זוכר שכאשר התחלתי לפרסם את גרף החולים קשה בפורמט הישן ניסיתי להתאים לו גם פונקציה מעריכית. אבל הפסקתי את הנוהג הזה כי ראיתי שהמגפה לא מתפתחת בצורת פונקציה מעריכית. לכן למקדם ההדבקה אין שום חשיבות בניבוי התפתחות המגיפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שעבור כל סט תנאים של התנהגות אנושית ותנאי סביבה יש מקדם הדבקה מסוים. כמובן שהתנאים משתנים כל הזמן- גם שיעור המחוסנים, גם ההתנהגויות האנושיות וגם מזג האוויר וקרינת ה UV- אבל כל עוד השינויים קלים גם השינוי במקדם ההדבקה יהיה קטן. אחרי ירידה רצופה במקדם ההדבקה בזכות הגידול המתמיד בשיעור המחוסנים, הוא נשאר די יציב בשבוע האחרון ברמות נמוכות (ואולי יעלה קצת בגלל ליל הסדר, אתמול והיום כבר נראה גידול מסויים בשיעור החיוביים), ולכן בכל זאת אני חושב שתהיה התעגלות בגרף המקרים הפעילים הלינארי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגרף של המאובחנים כבר התעגל. זה נובע בעיקר מההתייצבות במספר המחוסנים. לעומת זאת גרף החולים הקשים ממשיך בירידה הלינארית וללא ארועים מיוחדים ימשיך בכך עוד מספר שבועות. צריך לציין שגם לאחר שנה של מגיפה, עדיין נותרו בעינן שאלות מרכזיות ללא תשובה. א. מהו המנגנון שמונע חיסון עדר? ברור שזהו המנגנון של השתנות הוירוס. אבל לא ברור באיזה אופן הוירוס שורד תקופות של מקדם הדבקה נמוך. האם זה כפי שטענו הסינים באמצעות הדבקה מבחוץ או שגם בתוך המדינות יש מנגנון המבטיח את המשכיות הוירוס. בגלל ההופעה הספוראדית אך המתמידה של חולים גם במקומות בהם ההדבקה דוכאה מאד, אני נוטה לישוב שהתשובה השנייה נכונה. ב. מה חלקם של הילדים ומוסדות החינוך בשרידות של הוירוס? עד עכשיו אין הוכחות ודאיות לכך שסיכויי ההדבקה תלויים חזק בכמויות הוירוס. בילדים מתחת לגיל 10, יש כמויות וירוס קטנות ביחס למבוגרים. הוירוס מתקשה להתרבות בילדים, אבל דומה שהוירוס מצליח להתקיים ולהפיץ עצמו גם בכמויות קטנות ולכן קיימת הדבקה והפצה גם בקרב ילדים. ג. האם יש אפשרות להכחיד את הוירוס ע"י חיסון הילדים? מאחר והתשובה כנראה שלילית באופן מעשי, אין היום תכניות לחסל ילדים מתחת לגיל 12. ד. האם המצב של רמת נגדנים גבוהה והמשך קיומו של הוירוס בציבור המחוסן מחייב הופעת זנים עמידים וגלים עתידיים של מגיפה? ה. מהי רמת הסיכון כתוצאה מתופעות לוואי של החיסונים? זוהי שאלה קריטית כאשר באים לתכנן מדיניות של חיסון כללי (כולל ילדים) כדי לנסות להגן גם על העשירון של בעלי בעיות חסינות שלא ניתן לחסן אותם. ברור שהסיכון אינו גדול. אך מה גודלו ביחס לסיכויי המחלה הלא גדולים אף הם בקרב אוכלוסיה בריאה וצעירה. אם נצליח בעתיד למדוד בדייקנות ובאמינות את רמות תחלואת הקבע מקורונה ואת התחלואה והתמותה של תופעות הלואי של החיסון, זה יהיה מעדע חיוני בהמשך המערכה נגד הקורונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החדשות הטובות הן שפייזר עובדת על תרופה למחלה, וכבר התחילו את השלב הראשון של המחקר על אנשים לאחר שבמבחנה התקבלו תוצאות מעודדות למדי. אם התרופה תימצא יעילה ייתכן שזאת פריצת דרך גם עבור תרופות לוירוסים אחרים, כי היא תוקפת אנזים שהרבה וירוסים משתמשים בו לחיתוך חלבונים. חצאי תשובות בקשר לשאלות שלך: א. מקדם הדבקה נמוך לא אומר שהוירוס נעלם כהרף עין, ופה ושם נשארים כיסים מזוהמים שעלולים לגרום להתפרצויות מקומיות. בטווח הארוך, אם לא יתפתחו זנים חדשים ולא יגיעו חולים מבחוץ המחלה אכן אמורה לדעוך עד העלמותה המוחלטת, אבל כל עוד העולם כולו לא הגיע למצב הנחשק זה לא יקרה. אפילו חצבת ופוליו, עם שעורי חיסון עולמיים גבוהים טרם מוגרו. ב. הילדים ימשיכו להיות מדגרת וירוסים אם לא יחוסנו, אבל על אש קטנה מהסיבות שפירטת. ג. לא הייתי מציע לחסל את הילדים מתחת לגיל 12, למרות שהרעיון פחות גרוע ממה שהוא נראה ממבט ראשון. פרעה ניסה פעם משהו קצת פחות דרסטי, ותראה איפה הוא היום... ד. המצב לא *מחייב* הופעת זנים חדשים, אבל ללא ספק מעודד זנים כאלה, אם יתפתחו, להשתלט על אוכלוסייית הנגיפים במהירות. החיסון מעניק להם יתרון אבולוציוני. ה. אף אחד לא יודע בוודאות מלאה אם בעוד 30 שנה המחוסנים יפתחו ALS, טרשת נפוצה או שיגדל להם זנב. כרגיל, כל מה שאפשר להגיד הוא שעפ"י מיטב המידע שבידינו הסיכוי לכך קטן מאד עד אפסי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לחסל", אלוהים אדירים! מקווה שזו אינה טעות פרוידיאנית. צ"ל כמובן לחסן. לגבי הסיכונים של תופעות לוואי ארוכות טווח: לא חשבתי על כך בכלל. מכיון שאיננו יודעים עליהם, מה הטעם? כוונתי לסיכונים די מיידיים. בבריטניה מתו כ-300 איש בתוך 24 שעות מקבלת החיסון מבעיות דם שונות. אמנם לא ברור לגמרי הקשר בין החיסון למוות, אבל אין ספק שיש תופעות לוואי וחלקן אפילו קטלניות. הבעיה היא שמדובר בהשוואה בין סיכון מאד קטן מתופעות לואי לסיכון מאד קטן של מחלת קורונה בקרב צעירים ובפרט ילדים. אם אתה רוצה לשכנע הורים לסכן את ילדיהם בחיסון שכפי הנראה לא יביא להם תועלת ישירה, אתה חייב להציג נתוני סיכון ברורים ואמינים ולא רק לסמוך על הבערות או האלטרואיזם של ההורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מתפלא על כך שאחרי שהסכמת אתי שאולי לא תהיה התעגלות, אתה חוזר לסורך אחרי צפייה בגרף המעודכן שפרסמתי היום, שאכן הירידה בו הייתה קטנה מכפי ששיערתי, אך מדובר ביום אחד בלבד. ושוב אני נזכר בסצנה מאותו סרט אותה אני מתאר בתחילת תגובה 139160 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, למה אתה קורא לגרף שאני מציג ''הגרף הלינארי''. לדעתי זה גרף החולים בפועל כפנוקציה של הזמן. ישנם פרקי זמן שהוא מתנהג בצורה לינארית, וישנם פרקי זמן שלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסקאלה שלך היא לינארית ולא אקספוננציאלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שתהיה אקספוננציאלית? מדובר באיזו דת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק עניתי על השאלה שלך, שאמנם הופנתה לאריק, "למה אתה קורא לגרף שאני מציג "הגרף הלינארי'?". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום שסקאלה אקספוננציאלית מציגה קצב בצורה טובה יותר. כשמעניינים אותנו מספרים מוחלטים כמו אותם 2000 מאושפזים שהם כנראה גבול הקיבולת של בתי החולים במבנה הנתון, אז הסקאלה הלינארית יותר מעניינת. אבל כשמעניין אותנו קצב התפשטות או דעיכת המגפה סקלה לוגריתמית תתן תמונה טובה יותר. לדוגמה- הקצב של התפשטות המגפה בגל הראשון היה המהיר ביותר, אבל אי אפשר לראות את זה בסקאלה הלינארית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהגרף הישיר מתאר בצורה הטובה ביותר את מה שקורה, וכל מיני משחקים בו לא משפרים שום דבר. אבל אולי זה עניין של טעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם אתה רוצה לראות את קצב ההשתנות צייר את הנגזרת של הגרף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הנגזרת היא לינארית. גידול פי 2 מ-100 ל-200 או מ-1000 ל-2000 ייתן שתי נגזרות שונות מאד (100 ו-1000 בהתאמה), אבל פקטור הגידול הוא זהה בשתיהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלא תהיה שום התעגלות, משום שכדי שתהיה התעגלות צריך שתהיה סיבה. מה שיהיה הוא שכאשר מספר החולים בפועל יתקרב למספר המאושפזים הוא ''יתעגל'' מעט עד שיגיע לשפוע של גרף המאושפזים, ואז שני הגרפים שבעצם הם אותו גרף ירדו לינארית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות. כשאני מסתכל על הגרף הלינארי של ניו זילנד במאי באמת היתה בו מעט מאוד התעגלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף החולים בפועל חצה בירידתו את המינימום שהיה בין הגל השני לשלישי, והגיע לערך שהיה לאחרונה רק בסוף יוני כשהחל הגל השני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה, ומערכת החינוך עדיין עובדת בהילוך שני רבע גז (כיתות ה'-י'), חצאי ימין ושעות וקפסולות. שכחו אותם כמו סמרטוטים רטובים בצידי הדרך שלא מעניינים אף אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפס מקרים חדשים בשבוע האחרון בעשרות ישובים קטנים, וגם בשוהם, קרית מלאכי, עתלית, בית"ר עילית ואלעד | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל עדיין יש מקומות עם מספרים עולים (אבו גוש, נתיבות, קריית ים, ועוד). ועדיין שיאורי ההתחסנות אצל הבדווים בנגב נמוכים בצורה מגוחכת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע אם חוזים אנו ב"התעגלות" של אריק, אבל אין ספק שמתחילת השבוע קצב הירידה של מספר החולים בפועל ירד באופן פתאומי לכ 200 ביום בעוד ששבוע קודם היה 600 ויותר. איני יודע מה הסיבה לכך. האם לפני שבועיים חל איזה שינוי במצב? קשה לי גם לחזות איך זה יימשך. אולי הגרף יתעשת ויחזור לרדת בקצב יותר גדול או שאולי תתחיל עלייה שתגרור אחריה גם את מספר המאושפזים והחולים קשה. אז יתברר, אולי, שחגיגות סיום המגיפה היו מוקדמות מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיעור החיוביים בבדיקות נשאר נמוך מאוד, 0.5%. הכי נמוך מאז השפל במאי שנה שעברה. בנוסף נכנסנו לספירת העומר- עונת ההדממה של חתונות במגזר היהודי. לשאלתך- ליל הסדר היה לפני 10 ימים, כל המשפחות מתקבצות ויושבות בלי מסכות ערב שלם בחדר אחד. כך שאני לא מודאג מהעליה במקדם ההדבקה לאחרונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפיצוי לכך, עוד שבוע מתחיל הרמדאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך האוכלוסיה שמעל גיל 15 (6.547 מיליון איש) יש כבר 75% מחוסנים במנה שניה. אם תוסיף את המוגנים חלקית - מחוסנים במנה ראשונה ומחלימים- אנחנו כבר כמעט ב 90%. הואיל ואני משוכנע שבני 0-15 מידבקים משמעותית פחות ממבוגרים אני חושב שללא וריאנטים עמידים לחיסון- למגפה אין דרך להתפרץ בחזרה. יכולות להיות התפרצויות מקומיות בכיסים מעוטי חיסון אבל לא באוכלוסיה הכללית המחוסנת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה משוכנע שילדים מידבקים פחות? (חשוב לי לדעת כי אני מתלבט אם להחזיר את בני הצעיר לבית הספר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודוק- ילדים עד גיל 14. הצטבר גוף גדול מאוד של עדויות עקיפות: - תגובה 717094 - למרות שבתי הספר אמרוים להיות כר פורה להתפרצויות המוניות, לא ידוע לי על מקרה של התפרצות המונית בבית ספר יסודי. - מדינות רבות הצליחו לבלום את המגפה בלי לסגור את בתי הספר היסודיים והגנים. לא היה יכול לקרות אילו ילדים היו מידבקים כמו מבוגרים. - בחקירות האפידמיולוגיות בארץ התברר ש 73% מהילדים שדיווחו על מקור ההדבקה נדבקו עקב מגע עם מבוגר ו–27% נדבקו עקב מגע עם ילדים. - מבין 350 מפיצי על שנמצאו בחקירות אפידמיולוגיות בארץ, 17 היו מתחת גיל 18. חמישית מחלקם באוכלוסיה. וזה כשכרכו יחד גם את בני ה 15-17 שהפרופיל האפידמיולוגי שלהם כבר יותר דומה לזה של מבוגרים. מפיצי על אחריאים ל 70-80% מסך ההדבקות. - כל האוכלוסיה מתחת גיל 16 לא מחוסנת, משהו כמו שליש מהאוכלוסיה, ובכל זאת בחזרה לשגרה האחרונה אין התפרצות מחודשת של המחלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה שהבאת היא בת כמעט שנה. הצטברו כל כך הרבה נתונים מאז, מעדיף משהו חדש יותר. 27% זה די הרבה, לא? תודה על הנתונים. בפני עצמם הם לא היו מספיקים לי, אבל אם אראה המשך של מגמת הירידה גם אחרי פתיחת בתי הספר כנראה אשתכנע. כמה זמן צריך לחכות כדי לדעת שהפתיחה לא השפיעה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרגע שהשתכנעתי הפסקתי לחפש נתונים חדשים שיתמכו בדעתי. אילו היו התפרצויות בבתי ספר יסודיים בכל התקופות שבהן הם היו פתוחים הייתי חושב מחדש. היתה אחת בביאליק (קטנה למדי ביחס להתפרצויות בגימנסיה [גילאי 16-18] ובכוללים [גילאי 16-20]). לכאורה ילדים קטנים היו אמורים להדבק מילדים קטנים אחרים הרבה יותר מאשר ממבוגרים. תחשוב על האינטראקציות בטווח קרוב בין ילדים בגן חובה וביסודי. אתה יכול להסתכל על מדינות שלא סגרו את היסודיים בכלל כמו דנמרק ותאילנד. אתה יכול להסתכל מה קרה למקדם ההדבקה כשפתחו את הגנים וכיתות א'-ד' אחרי הגל הראשון והשני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרגע שמשרד הבריאות החל לפרסם את חלוקת המאומתים לפי גילים, יש לנו נתונים ישירים על הדבקה בקרב ילדים, ואיני יודע למה צריך לחפש כל מיני מקורות מהעולם. למשל, לפי העדכון מהבוקר, נדבקו בערך 30 ילדים עד גיל 9, מתוך כלל המאומתים. זה בדיוק המצב שמלמד על תחלואה בקרב ילדים קטנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו כן, כיוון שילדים צעירים שנדבקו אין אצלם סימפטומים, ייתכן שמספר המאומתים גבוה עוד יותר יחסית לקבוצות מבוגרות, ולכן גם פוטנציאל ההדבקה גבוה יותר ממה שהוא מתבטא במספר הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגנים פתוחים כבר חודש וחצי, 35 ילדים בגן, בלי מסכות, בלי ריחוק ועם ארוחות משותפות. מ.ש.ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש נתונים על התחלואה העדכנית בגנים? בקרב גננות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחלואה בגנים לא מעניינת רק בסדר שני - כי ילדים מאומתים אינם חולים. הנתון המענין הוא האם פתיחת הגנים מעלה את התחלואה באוכלוסיה הכללית, והתשובה לכך ברורה ושלילית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לבקשתך בנק ישראל מנתח את נתוני הקורונה ומראה שסיכון ההדבקה במערכת החינוך הוא זניח, 4% בלבד, ושאפשר היה ליטול סיכון ולפתוח את מערכת החינוך גם במהלך גלי תחלואה גדולים. על הדרך הוא מפריך את התירוצים של המגזר החרדי לתחלואה העצומה שם, ומראה שהיא נובעת מההתנהגות הפושעת וההתעלמות מההנחיות: "בנק ישראל תוקע סיכה בבלון התירוצים החרדי. הבנק בדק את שיעורי התחלואה והאשפוז, בהתחשב בתנאים הייחודיים של הערבים והחרדים: הצפיפות המשפחתית, הדירות הקטנות, הצפיפות העירונית, וגם הגיל הצעיר של האוכלוסייה בהתחשב בכך שעיקר ההדבקה בישראל היה בקרב צעירים. מתברר שגם כאשר מתחשבים בכל התנאים הללו, התחלואה החרדית עדיין מחרידה: שיעורי התחלואה החרדיים, בניכוי כל התירוצים, היו גבוהים פי 4.2 מאלה של יהודים שאינם חרדים, ושיעורי האשפוז היו גבוהים פי שלושה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי גישה למאמר. מה הכוונה "סיכון של 4%"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הניתוח של כל המקרים שבהם מערכת החינוך נפתחה ונסגרה, ביחס לשיעורי ההדבקה באוכלוסייה לפני ואחרי הפתיחה, הביא את בנק ישראל למסקנה שמערכת החינוך תרמה 4% לגידול בהדבקה. בקיצור, היא הגדילה את הסיכוי להידבק מ-7% ל-7.3%, לא יותר מכך." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה המקור: דו"ח בנק ישראל, פרק ז' זה בסוף, עמ' 258. לא קראתי עדיין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי קישור לדו״ח. הדו״ח המלא: יש הודעות קודמות לעיתונות עם חלקים ממנו שפורסמו קודם: (לא קראתי) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |