בתשובה לאריק, 26/02/21 23:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
על כך שילדים חולים באופן יותר קל מעולם לא היה וויכוח. אבל הם נדבקים ומדביקים לא פחות. רואים זאת בלוח הבקרה. הוויכוח היה על מידת הזהירות בפתיחת הגנים ובתי הספר. אולי חשוב לפתוח אותם לפני שפותחים מקומות אחרים בגלל חשיבותם, אבל אסור לזלזל בתרומתם להתפתחות המגיפה, ולא להתחשב בנתון הזה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האגדה האורבנית על ילדים שהם נדבקים ומדביקים באופן זניח, נולדה בשל הפוזיציה של הורים עובדים שרוצים מערכות חינוך פתוחות (בייבי סיטר) ואיננה מבוססת על עובדות בדוקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניחוש שלי שבעלי סימפטומים מדביקים יותר מחסרי סימפטומים, כי הסימפטומים כוללים פליטה מוגברת של רסס לאוויר, שיעול בעיקר. אבל חסרי סימפטומים עדיין מדביקים כי עדיין הם מסוגלים לפלוט רסס (במיוחד על ידי צעקות או שירה). צעקות או שירה רווחים יותר אצל ילדים, בהשוואה לרוב המבוגרים, מסיבות חברתיות. צעקות או שירה הם אמצעי קומוניקציה. ילדים משחקים זה עם זה, נאבקים זה עם זה הקירבה החברתית הזו מלווה בצעקות או שירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדות בהערת רגל 2 בתגובתי אינן אגדה אורבנית. הן מופיעות בדו"ח משרד הבריאות שהד"ר אלרעי-פרייס חתומה עליו. הדו"ח קובע כי בדרך כלל כיוון ההדבקה הוא ממבוגרים לילדים, ולא להיפך – 73% מהילדים נדבקו ממבוגרים, ורק 27% נדבקו מילדים אחרים. היית מצפה שילדים ידבקו יותר מילדים אחרים בגלל שהם שרים ביחד, צועקים ביחד, ובאים במגע עם נוזלי גוף בתדירות גבוהה בגילאים צעירים. אבל בפועל זה לא המצב. הדו"ח קובע שמבין 350 מפיצי על שזוהו בישראל 17 בלבד היו מתחת גיל 18. שיעור הילדים באוכלוסייה בישראל הוא 26%. בפועל פחות מ 5% ממפיצי העל היו מתחת גיל 18. כיוון שמפיצי על אחראים ל 70-80% מסך כל ההדבקות ניתן לקבוע בוודאות גבוהה שמבוגרים מדביקים פי כמה מילדים. כן ניתן לראות בדו"ח שפתיחת שנה"ל גרמה לזינוק גדול יותר במספר החולים ככל שהגיל היה גבוה יותר. בני 15-17 נדבקו הכי הרבה, ואחר כך 12-14. אצל בני 9-11 היו רק מחצית ההדבקויות מאשר אצל בני 15-17, ואצל בני 6-8 עוד פחות. כלומר - אפילו אם בני 15-17 נדבקים כמו מבוגרים, אז ככל שאתה יורד בגילאים הם נדבקים פחות ופחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הריאות בנפח קטן יותר, הפה מרסס מגובה נמוך יותר? יש למישהו סטטיסטיקה על ההתפלגות בקרב נמוכי קומה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא עניין של גובה. אילו הגובה היה הפקטור העיקרי ילדים היו מדביקים ילדים, ומבוגרים היו מדביקים פחות את הילדים. אני משער שמחלה קלה יותר, כפי שיש לילדים, מתבטאת גם בעומס נגיפי קטן יותר בלוע, ומכאן סיכון הדבקה נמוך יותר. משום מה ילדים מתמודדים מצוין עם הוירוס,והסיכון למחלה קשה עולה עם הגיל לכל אורך טווח הגילאים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה תוספות. הסיבה שילדים חולים פחות ידועה היטב: יש להם פחות קולטני ACE2 על תאי המעי והראות ולכן הוירוסים מתקשים לחדור לתאים ולהתרבות. הסיבה שיחדים פחות מדבקים פחות מובהקת. צפיפות נגיםית קטנה יותר בגלל הסיבה הקודמת וכפי שאמרת פחות שיעול וסילוני אירוסול. יחד עם זאת, גם אם הילדים אינם מפיצי על, המורים שלהם הם לגמרי מפיצי על. ההוכחה היא בדרך הניסוי: סגרים ללא סגירת בתי הספר היסודיים פחות יעילים. לכן אני מייחס חשיבות שולית לנושא הכמותי של הדבקת ילדים. בסופו של דבר הילדים מביאים את הוירוס מביה"ס ומפיצים אותו בין הבתים. בית הספר, גם היסודי הוא מרכז של הפצת המגיפה גם אם אינו החשוב בהם. גם בעניין הסיכון למחלה קשה העולה עם הגיל, לא הייתי קובע מסמרות. מה שאנו יודעים ללא כל ספק הוא שהמבוגרים מתמודדים עם המחלה הרבה פחות טוב מן הצעירים. הקורלציה בין מוות מקורונה לגיל הרבה יותר מובהקת מהקורלציה בין מחלה קשה לגיל. נראה שבקורונה המחלה הקשה קשורה לתגובה לקורונה יותר מאשר לקורונה עצמה. נראה שאנשים לא בריאים, מבוגרים ובפרט הסובלים מלחץ דם לא תקין, מגיבים לקורונה בצורה חריפה יותר וזה גורם להם נזק רב יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מה מבוססת המסקנה המשונה ש"סגרים ללא סגירת בתי הספר היסודיים פחות יעילים"? כי בצרפת, למשל, עשו בנובמבר סגר שכלל סגירת חנויות אבל פתיחה של מערכת החינוך. זה עבד וממשיך לעבוד גם עכשיו. בדנמרק, למשל, פתחו את בתי הסר היסודיים במאי והם ממשיכים להיות פתוחים גם היום. וכך גם במדינות רבות נוספות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק עכשיו "מתרחש" משהו שצפית לפני זמן רב: ההפרדות של עקומות ההדבקה והתחלואה הקשה. סופסוף רואים דיכוי משמעותי ועקיב של התחלואה הקשה שירדה אל מתחת ל-50 ח"ק חדשים בכל יום. יש לכאורה התייצבות של מספר הח"ק הכללי קצת מתחת ל-800, אבל לדעתי זה מייצג ארועים בעבר ולא את ההווה. אני חושב שהירידה במספר הכללי תתחדש בקרוב ותמשיך לפחות עד להתבססותם של הזנים העמידים יותר שכבר נמצאים כאן. כל האינדיקציות הן שזו תוצאה של החיסונים. לעומת זאת עקומת ההדבקה שוב בעלייה וזו תוצאה צפוייה של פתיחת המסחר והחינוך. לדעתי, מה שהיה בעבר הלא רחוק החידה של חוסר הדרמטיות של השפעת החיסונים, די פתור כרגע. קרוב לודאי שהתופעה הבולטת של הדבקה מוגברת בגלל הזנים, איזנה את ההשפעות של החיסונים במשך זמן רב. הוריאציה הגדולה מאד במשך הזמן בין ההדבקה להופעת התחלואה הקשה והמוות, מרח את השפעת החיסונים על תקופה ארוכה של שבועות (ואולי חודשים) ולכן השפעת החיסונים, לפחות עד עתה, היתה מאוד איטית ולא מרשימה. לדעתי, יש סיכוי רב שההשפעה על התחלואה הקשה תתפוס תאוצה ותמשך בתקופה הקרובה. בתחום ההדבקה המצב פחות ברור. נכון לעכשיו קשה לראות בודאות שחולי קורונה מחוסנים חולים באופן יותר קל. ההשפעה הזו קצת מוסתרת ע"י השפעת החיסונים במניעת הדבקה. ההשערה שלי היא שהמצב הנוכחי קצת מרמה. החיסונים פחות אפקטיביים במניעת הדבקה ויותר אפקטיביים במניעת תחלואה מכפי שנראה עכשיו. אני מניח שחלק גדול יותר מחולי הקורונה המחוסנים הם חסרי תסמינים ולכן הם "מתחת לראדאר האימות". בעתיד הנראה לעין, יהיו גלים עולים ויורדים של הדבקה במקביל להפחתה משמעותית וקבועה אני מקווה, במספר המאושפזים והח"ק. צריך עדיין לראות מהי ההשפעה האמיתית של החיסונים על מניעת הדבקה והפצה, כדי לדעת מה יהיה המחיר הכלכלי של התבססות הקורונה בחיינו. רק כאשר נדע לאשורו מה יהיה היקף הקורונה לאורך זמן בעתיד, נוכל לדעת עד כמה ישפיע על המצב הכלכלי שם. כרגע עושה רושם שהממשלות מפזרות כסף לכל עבר מבלי לחשוב על כך שהמשבר הכלכלי העמוק עדיין לפנינו. יובל נח הררי האופטימיסט בכל עת פרסם מאמר ב-ynet בו הוא מכריז על ניצחון המדע על הוירוס. אני כסקפטיקן טכנולוגי פחות בטוח בכך. נכון שהמדע הוכיח אפקטיביות נגד המגיפה, אבל שאלת העלות-תועלת נשארה פתוחה והתשובה תלוייה במידה רבה בהיקף הנוכחות הקבועה של הקורונה בחיינו ובהשוואה הבלתי נמנעת בין המצב הכאוטי של המערב הטכנולוגי למצב הקופא על שמריו של הסמכותניות והשמרנות הסינית. המגיפה השחורה במאה ה-14 דללה וסדקה את השמרנות האירופית והדתית ואפשרה את פריצת הרנסאנס והעת החדשה, אבל אירופה דאז לא נצבה על פתחו של משבר אקלימי, שאם לשפוט לפי קורונה אין לנו שום כלים ויכולות להתמודד איתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היכן ראית ירידה ל 50 בגרף החולים קשה? בחמשת הימים האחרונים המספרים היו 104 99 93 81 68. היום (הקו השחור) הוא בינתיים 41, אבל הוא יעלה בוודאי ללמעלה מ 50 עד סוף היום. חוץ מזה אם תתבונן בגרף תראה שההתנהגות שלו משום מה מחזורית במחזור של 8 ימים, ואנו כרגע בסופה של ירידה שאחריה מן הסתם תגיע שוב עלייה עד שוב קרוב ל 100 חולים חדשים בעוד כארבעה ימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. היום האחרון שוב הטעה אותי. מעבר לכך הממוצע השבועי היום הוא 85 (או אפילו יותר אם הם עדיין כוללים את היום האחרון). יחד עם זאת כל השבוע האחרון הוא ירידה אחידה וחד משמעית מן ה-100 לכיוון ה-50. לאחר אפקטי הסופ"ש, אני חושב שהירידה תמשך לכל הפחות עוד שבועיים-שלוש עד שנתייצב על הירידה האמיתית שגרמו החיסונים בתחלואה הקשה. אנו גם לא יודעים בודאות מה ההשפעה של הזנים על התחלואה (להבדיל מן ההדבקה) ולכן קשה לדעת על איזו רמת תחלואה העקומה תתייצב. לעת עתה מותר לקוות שיחס המאושפזים ביחס למספר הנשאים יהיה נמוך מבעבר וזו בעצם ההפרדה בין ההדבקה לתחלואה. בד"כ לזנים שהם מדבקים יותר ופחות אלימים יש יתרון אבולוציוני והם בד"כ מנצחים. הקורונה יכולה להיות חריג (לא בהכרח נדיר) מפני שלאלימות הוירוס יש קשר להתרבות שלו. יתכן שבקורונה כדי להיות מדבק יותר, אתה צריך להיות אלים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התנתקות הח"ק - ברוך השם. הירידה במספר הח"ק אמורה להיות מתונה, מונוטונית ומתמשכת. זהו ממוצע נע ארוך מאוד, שמושפע מעט מאוד מתנודות מקומיות. על כן קפיצות בגרף הזה אמורות להיות בעיקר פרוצדורליות, כמו שימור הסטטוס בשבת ושינוי שלו רק ביום ראשון. מהסתכלות על צורתו של פילוח הח"ק בדשבורד נראה שבני ה 50-59 תפסו את מקומם של בני ה 70-79 כקבוצה השניה בגודלה. בני ה 70-79 התחסנו מוקדם יותר וחלקם הולך וקטן. בני ה 50-59 התחסנו מאוחר יותר ולכן השפעת החיסון אצלם על כמות הח"ק עדיין קטנה, אבל גם היא תלך ותגבר. הנתון האופטימי ביותר הוא שרק 33 ח"ק הם מתחת גיל 30. מחצית האוכלוסיה הצעירה יותר עדיין אחראית לאחוזים בודדים מסך המצבת, אז יש עוד הרבה לאן לרדת. ככל שתתגבר השפעת החיסון בקרב בני ה 40-49 וה 50-59 בשבועות הקרובים גם קבוצות אלו ייצרו פחות ופחות ח"ק חדשים. חוסר הדרמטיות של השפעת החיסונים- מסכים. הדבקה מוגברת מצד אחד, ההתגברות ההדרגתית של יעילות החיסון לאורך זמן מצד שני, והממוצע נע הארוך של מאושפזים וח"ק מצד שני. כולם תרמו לכך שהירידה היא מתונה. מתוך אותן סיבות למתינות קל גם לחזות שהמגמה היורדת תמשך לאורך זמן. נצחון המדע על הוירוס- עוד מוקדם להגיד. רק אתמול קראתי (באיחור) על גילוי זן רקומביננטי בארה"ב. גלים עלים ויורדים של הדבקה- בעיקר יורדים. יותר מחצי מהאוכלוסיה כבר קיבלו מנה ראשונה. 8% נוספים נדבקו רשמית והחלימו, ומתברר שיש עוד הרבה מאוד עם נוגדנים בדמם. ככל שחלק גדול יותר באוכלוסיה אינו בר הדבקה R יורד. עכשיו רק נשאר לבדוק כמה זמן מחזיק מעמד חיסון טבעי וכמה מלאכותי. הנוכחות של קורונה בחיינו- כבר ברור שנוכחות תמשיך להיות. הטווח האפשרי של הנוכחות הזו גדול מאוד, ועוד מוקדם להתנבא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל נכון, ובנוסף - פתיחת הגנים והכיתות הנמוכות אחרי הסגר השני לא הביאה לשום עלייה בתחלואה בשבועות העוקבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יכול להיות שקצת ילדים נדבקים זה מספיק גרוע. אי אפשר לעשות את הקפיצה הלוגית מ״נדבקים פחות״ אל ״לא מהווים וקטור מספיק משמעותי להתפשטות המחלה בהעדר וקטור אחר״. בקיצור, תשובה טובה לשאלה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספיק גרוע למה? לעליה באשפוזים ותחלואה קשה של ילדים? לא משמעותי. בני 0-19 מהווים מעל 40% מהמקרים החדשים אבל חלקם באשפוזים ובמקרים הקשים זניח. אפילו אם יהיו פי 5 מקרים חדשים ליום בגיל הזה, עדיין זה לא יזיז הרבה לגרף המאושפזים והח"ק. להדבקת מבוגרים? גם לא. אם מבוגרים מדביקים פי חמישה מילדים אז אתה יכול להמיר כל מבוגר שהתחסן בחמישה ילדים שנדבקו1. קצב המתחסנים הוא עדיין 50 אלף ביום (קצב המבוגרים שנכנסים לאזור השקט של 10 ימים אחרי מנה שניה עוד גבוה יותר), לפיכך (כששאר התנאים שווים) אתה יכול להדביק כמה ילדים שאתה רוצה בלי שסכום הווקטורים יעלה. __________ 1 תחת ההנחה שלא נבדקה שמחוסנים לא מדביקים. קח פקטור 2 במקום 5, עדיין טוב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |