 |
אני חושב שהפסימיות קצת מוקדמת, וזאת מכיוון שעדיין מוקדם לצפות להשפעה מאג'ורית של החיסונים על מקדם ההדבקה.
איך אני מגיע לזה?
ובכן, כפי שכבר נאמר כאן פעמים רבות, המספרים שאנחנו רואים היום משקפים הדבקות מלפני 8-12 יום (חמישה ימי דגירה פלוס מספר ימים לבדיקה ודיווח). בגרסה הפשוטה ביותר, מקדם ההדבקה מחושב על פי היחס בין מספר המאומתים החדשים המדווחים היום (כלומר האמיתיים לפני 8-12 יום) לבין מספרם חמישה ימים קודם (כדי לבחון מחזור שלם) ולכן משקף את המצב לפני 13-17 יום. כלומר מה שאנחנו רואים היום בגרפים משקף את מקדם ההדבקה לפני 13-17 יום, בממוצע נניח ב-25 בינואר.
כמה מהאוכלוסייה היתה מחוסנת ב-25 בינואר? ובכן, כדי להגיע לאפקטיביות מלאה נדרשים עשרה ימים אחרי המנה השנייה, וב-25 בינואר היו במצב הזה בסה"כ 2.4% מהאוכלוסייה. בנוסף אליהם היתה קבוצה של אנשים שזכו לחסינות חלקית - כל מי שהיה בין שבועיים אחרי המנה הראשונה לעשרה ימים אחרי השנייה, שהם כ-19% מהאוכלוסייה. בהנחה פשטנית שממוצע החסינות בקרב קבוצה זו עומד על 50% מהמקסימום, נקבל שב-25 בינואר אם נניח יעילות של 90% במניעת הדבקה, המצב היה מקביל ל-11% מחוסנים, מה שאמור להוריד את מקדם ההדבקה בכ-11% (כלומר, למשל, שבמקום 1.12 הוא יהיה 1). אם נוסיף לכך את העובדה שרוב המחוסנים בשלב הראשון היו מאוד מבוגרים ולכן לא כאלה שנוטים להיות מפיצי על, המספר כנראה אפילו נמוך יותר. זה אומר שהשינוי הצפוי הוא בינתיים מינורי - אפשר אפילו לטעון שמגמת הירידה במספרים ביומיים האחרונים משקפת אותו וזה לא יהיה מופרך.
המסקנה - עדיין מוקדם להסיק שהחיסונים לא משפיעים על מקדם ההדבקה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש