 |
עיקר העלות היא לא כלכלית אלא בריאותית.
לא יודע בדיוק כמה ואילו משאבים נדרשים כדי לטפל ב-1,000 חולי קורונה קשה, אבל מדובר כנראה בעיקר בכח אדם + שטח במחלקות. שני אלה בהכרח באים על חשבון טיפול בחולים אחרים (ובאותם 1,000 חולים), בלי קשר לתקציב שעומד לרשותך. וזה לא כולל מעגלים משניים, כמו אנשים שנמנעים מטיפול מונע/בדיקות בבתי חולים כי חוששים להידבק בקורונה.
צריך להבין איך משכנעים את הסרבנים להתחסן, לא לאזן את העלות הכלכלית של הסירוב שלהם.
אם העלאת מס בריאות תעודד אנשים להתחסן, מה טוב. אבל ספק אם זאת הדרך האופטימלית.
לדעתי צריך להתמודד עם זה היא משני כיוונים:
1. לבדוק מדוע אנשים מסרבים להתחסן ולראות איך מתגברים על הקשיים האלה. בכתבה שראיתי הבוקר ואני עצלן מכדי למצוא עכשיו הגיעו למסקנה שהאוכלוסיות הבעיתיות (לפחות מבין אלה שהם מעל גיל 50) הם חרדים, ערבים ועולי ברה"מ, וכל אחת כנראה לא מתחסנת מסיבה אחרת (בהתאמה: זלזול בחומרת המחלה והיעדר נגישות; פייק ניוז בקהילה וחוסר אמון במדינה; פייק ניוז עקב צריכת חדשות מערוצים רוסים והיעדר אמון בגופים ממשלתיים), ולכל אחת צריך להתייחס בנפרד.
2. להעניש את מי שלא מתחסן. בין אם ע"י הצבת תנאי של בדיקה שלילית (במימון הנבדק) כתנאי כניסה למקומות מסויימים, אי מימון ימי בידוד/מחלה מקורונה. הצעה מעניינת (לא בהכרח טובה) שנתקלתי בה היא להודיע שהחל מתאריך מסויים החיסונים יפסיקו להינתן בחינם, וזאת במטרה לייחס ערך לחיסון ולייצר תחושת נהירה.
בנימה חצי-קשורה - אם יש מספיק חיסונים, אולי כדאי לשקול לאפשר למחלימים מקורונה להתחסן. חיסון כנראה מעניק הגנה יותר טובה, וזה יפתור loophole, שלא מעט אידיוטים כנראה ישמחו לעשות דרכו קפיצת ראש, לפיו מי שחלה והחלים מקורונה גם כן זכאי להקלות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש