בתשובה לדב אנשלוביץ, 03/02/21 9:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לענין התחמקותו של נתניהו. הקישור שנתתי בתגובה קודמת להחלטת הועדה מיוני 2019 לא היה נכון (נתתי פעמיים את הקישור להחלטה מפברואר 2019 בטעות) הנה היא כאן. מפורטת בה רוב השתלשלות העניינים. אני אתן פה תקציר של כל השתלשלות העניינים, שיהיה. אתה יכול לקפוץ ולהתחיל היכן שמתחילות ההדגשות. יש גם תקציר יותר מקוצר כאן ביוני 2018 הפנה היועמ"ש את נתניהו לועדה כי חל איסור של כללי אשר על המימון המבוקש, ואם נתניהו רוצה אותו עליו לפנות לועדה לקבל היתר בהתאם לכללים. ביולי 2018 נתניהו הגיש בקשה לועדה, וכעבור שבועיים הועדה שלחה מכתב שמבקש מנתניהו הסברים לגבי תורמים הפוטנציאליים, טיב הקשרים עימם, היקף החובות לגבי שכר הטרחה, פירוט הכספים ששילם נתניהו עד כה ו"מה טעם נדרשת עזרה של אנשים מבחוץ."1 במקום לענות לשאלות באי כוחו של נתניהו טענו לחוסר סמכות של הועדה. בטיעון בע"פ מול הועדה הם גם טענו כנגד עצם בקשת המידע והאסמכתאות, כנגד רמת הפירוט שנדרשה וכנגד מועד הבקשה. באוקטובר 2018 הועדה דחתה את טענת העדר הסמכות, וביקשה מבאי כוחו של נתניהו לקבוע דיון בגוף הבקשה. בנובמבר 2019 ענו עורכי הדין של נתניהו שהם לא מעוניינים בדיון נוסף ומבקשים שהוועדה "תקבל החלטה בבקשתו של ראש הממשלה על בסיס המסמכים שהוגשו לה עד כה". בנובמבר 2019 הועדה דחתה את הבקשה ואמרה: "מימון הוצאות משפט איננו מסוג העניינים בהם מוצדק ליתן היתר אישי לחריגה מהכללים, וכי, ככלל, לא מדובר בסוג העניינים 'שהוא מוצדק בנסיבות המקרה ותקין מבחינה ציבורית.' .... כפי שנקבע בעבר, נדרשות נסיבות אישיות ייחודיות וכבדות משקל ביותר כדי לחרוג מכך. נסיבות כאלה כלל לא הוצגו בפני הוועדה." הוועדה עמדה בהחלטתה על כך שנתניהו לא נתן מענה לשאלות שנשאל ולא סיפק לוועדה מידע מפורט לגבי יחסיו עם המממנים הפוטנציאליים ומדוע הוא נזקק לתרומתם. בינואר 2019 הגיש נתניהו בקשה נוספת ומחודשת לקבלת סיוע במימון הוצאות הגנה מפרטרידג' ומיליקובסקי בסך כולל של שני מיליון דולר. שם נמסר לראשונה שנתניהו כבר קיבל ממיליקובסקי את ה 300 אלף דולר2 כהכנה לדיון, נמצא בעיון בבקשות קודמות לועדה שב 2009, בבקשה של נתניהו מהועדה שמיליקובסקי יממן עבורו את המס על הרווחים מהמניות, נמצא קשר עסקי ביניהם, שנתניהו העלים מן הועדה בבקשתו הנוכחית. כאן התעוררה פרשת המניות3 בפברואר 2019 דחתה הועדה בקשה זו והורתה לנתניהו להחזיר את 300 אלף דולר למיליקובסקי. היא ציטטה החלטה קודמת שלה מ 2010 שבעצמה ציטטה החלטה קודמת שלה מ 2003, שתיהן דחו בקשות למימון הליכים משפטיים בתרומות. העיקרון שנקבע בעבר היה – בטרם יפנה שר לנדבת תרומתם של בעלי הון, עליו למצות את יכולותיו ממשאביו והונו העצמי. "אין זה ראוי ששר או סגן שר בממשלת ישראל יידרש לנדבת ליבם של בעלי ממון וגם/או של בעלי עסקים שכן מטבע האדם הוא שאנשים אלה עשויים לראות ... בתרומות שהם תורמים לו, משום שלח לחמך" (ההחלטה מ 2003). ניתן לסטות מן העיקרון הגלום בכללים במקרה בו מתקיימות נסיבות מיוחדות בהן המבקש הניח את דעת הועדה שאינו מסוגל לממן את המבוקש ממקורותיו הכספיים. עורכי דינו של נתניהו מתחו ביקורת קשה על החלטת הועדה. במרץ 2019 הם הגישו עתירה לבג"ץ נגדה. בג"ץ התבקש להורות לבטל את החלטת ועדת ההיתרים ולהתיר לנתניהו לגייס כספים לצורך הגנתו ממקורביו. ב 8 במרץ 2019 מתפטר יו"ר הוועדה, השופט ד"ר עוני חבש, עקב לחצים פוליטיים לדבריו. במשך עשרה ימים לא מובא דבר ההתפטרות לציבור, וגם לא לבג"ץ, שעומד לדון בעתירה. הדבר מתגלה יום לפני הדיון בבג"ץ4. בג"ץ החליט לא לדון בעתירה לגופה5, והוביל את הצדדים להסכמה: הועדה תאפשר לנתניהו השלמת טיעון בפניה בעל-פה, ותשמע את הדברים בלב פתוח ובנפש חפצה, ונתניהו ימציא לועדה לבקשתה את כל הפרטים לצורך הדיון המשלים כאמור. לאחר הדיון המשלים הועדה תקבל החלטה על סמך כל הנתונים החדשים. בג"ץ נתן להסכמות תוקף של פסק דין. ב 15 באפריל 2019 ביקשה הועדה מנתניהו את הפרטים בהתאם להתחייבות בבג"ץ: תמונת מצב בנוגע לרכושו של ראש הממשלה, ותשובות לשאלות המקוריות מיולי 2018 (שאז בחר לא לענות עליהן והעדיף לטעון לחוסר סמכות של הועדה) בתשובה הודיע עו"ד נבות תל צור כי הם אינם מוכנים למסור מידע וטען כי אין מקום להתנות את קיום הדיון החוזר בתנאים מוקדמים כל שהם. הועדה השיבה שמבחינתה מתן פרטים נוספים הוא תנאי לשימוע נוסף בעל פה והוא הבסיס להסכמה בבג"ץ. במאי 2019 הודיעו באי כוחו של נתניהו לועדה שהוא מוותר על המימון ממיליקובסקי, ונשאר עם פרטרידג', ואולי יציג תורם נוסף אחר. הוא ביקש להימנע מהצבת תנאים מקדימים לקיום הדיון החוזר ולקבוע בהקדם דיון חוזר בפני הוועדה ולמצער לקבוע ישיבה מקדמית בה ימסור את הסתייגות ראש הממשלה ממסירת הצהרת הון שהתבקשה ממנו. הועדה השיבה שכל עוד נתניהו עומד בסירובו למסור פרטים לא תיקבע ישיבה נוספת. בו ביום חיווה את דעתו מבקר המדינה (הקודם, שפירא) שהוא מאמץ את הבקשה של נתניהו לקבוע ישיבה מקדמית עם הוועדה כדי שלא יפנו שוב לבג"ץ. הוא ביקש לפשר- הוועדה תאפשר לנתניהו לטעון את טענותיו ולמסור לפחות חלק מהנתונים שדרשה הוועדה, לתת הסברים לגבי השלמת הפרטים או אי השלמתם או הסבר על הקושי המתלווה לכך, על מנת שהוועדה תוכל להתרשם ממקור ראשון ולהחליט בהתאם. הוא מזכיר שבכספתו מצויות הצהרות הון של המבקש, שניתן להציגן לוועדה בכפוף לאישורו של נתניהו ובישיבה זו ניתן להציע אפשרות זו. הועדה לא קיבלה את עמדתו. מבחינתה מסירת המידע היא תנאי הכרחי לקיום הדיון, וההצעות שהעלה מבקר המדינה אינן עמדתו של נתניהו, אלא הצעות של המבקר בלבד. לו היה מוכן נתניהו למסור חלק מהנתונים שהתבקשו ולאפשר לוועדה לעיין בהצהרות ההון ניתן היה לצפות כי יעלה יוזמה זו בעצמו, וימסור פרטים חלקיים לפחות בהתאם להתחייבותו בבג"ץ, לפני קביעת ישיבה מקדמית. אחרי חודש מבקשתה של הועדה מנתניהו לפרטים, הועדה הודיעה לו ב 19 למאי שהיא נותנת לו שבוע נוסף, לפני שתדחה את בקשתו סופית. עו"ד נבות תל צור השיב "למיטב ידיעתי, ראש הממשלה בוחן מספר אפשרויות העומדות לרשותו בסוגיית מימון הגנתו המשפטית." ושהוא מעביר את פניית הועדה לעו"ד עמית חדד. עו"ד עמית חדד פנה לועדה ב 23 למאי בבקשה לדחיה של 30 יום. הועדה נענתה לבקשתו לדחיה נוספת אבל אם לא תענה תוך 30 יום הבקשה תדחה סופית. ביוני 2019 מתמנה מתניהו אנגלמן למבקר המדינה, נתניהו ערך מסע שכנועים בקרב חברי כנסת לטובת בחירתו6. ב 23 ביוני, יום לפני פקיעת ההארכה, מוגשת לועדה בקשה להקפיא ל-30 יום את פנייתו של נתניהו. הועדה לא הסכימה לדחיות נוספות ודחתה ב 24 ביוני 2019 את כל בקשותיו של נתניהו להיתר. באוגוסט 2019 מתפטרים שלשה חברי ועדה נוספים אחרי עימות עם אנגלמן, שתקף אותם על שהורו לנתניהו להחזיר את 300 אלף הדולר למיליקובסקי. כעבור כמה ימים אנגלמן מחליט להחליף גם את השניים הנותרים וממנה הרכב חדש מלא לועדה. טוב, אני צריך הפסקה... ___________ 1 שים לב: מלכתחילה הועדה אומרת שהמבקש צריך להסביר לה למה הוא צריך בכלל לקבל את הכסף ולא יכול להסתדר לבד. זה צריך להיות מקרה מיוחד כדי שהועדה תאשר חריגה מהכללים. כך היה גם במקרים קודמים שהועדה לא אישרה לשרים השתתפות במימון הוצאות משפטיות, פירוט בהמשך גוף ההודעה. 2 הכסף התקבל ממיליקובסקי מחודש מרץ 2017 עד חודש מרץ 2018 ,לפני תחילת כל התהליך. כלומר שנתניהו לא הודיע בכלל ליועמ"ש שכל תהליך הבקשה הוא גם בדיעבד על כספים שהתקבלו כבר. 3 החלטות הועדה לא פורסמו בכלל עד 2011, ולכן אף אחד מחוצה לה לא ידע על פרשת המניות עד שהוזכרה בהחלטתה מפברואר 2019. אז העיתונאים החלו לחפור בענין והסיפור יצא לאור: הרווח החריג של נתניהו והקשר של החברה הנמכרת לטיסנקורפ. 4 מדוע הוסתרה התפטרותו של השופט חבש מהציבור ומבג"ץ? מעריב 17.3.2019 5 פסק דין בג"ץ 19/1820 18.3.2019 6 גורם בליכוד: "מינוי אנגלמן - ניצחון ענק לנתניהו" מאקו 3.6.19 |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני מחפש לצורך הדיון שלנו הוא מידע על אפשרות שבמסגרת היחסים של נתניהו עם מילקובסקי, אפשר למצוא רמז ל"תמורה" שהעניק נתניהו למילקובסקי במסגרת הייחסים האלה כדי שאפשר יהיה לסווג את העזרה הכספית למימון הוצאות משפט שהעניק מילקובסקי לנתניהו כטובת הנאה עם תמורה, כדי שהעניין הזה יוכל להיחשב כמשהו שהוועדה בסמכותה לדון בו. אם נתניהו הסתיר מידע כזה, אז הוא לא בסדר, והוועדה אולי יכולה להניח שבחומר המוסתר יש משהו כזה. אני חושב שהצהרת הון, למשל, אינה רלוונטית לכך. אתה מציף אותי בחומר ובוודאי משקיע בכך לא מעט, אבל הרבה יותר היה פשוט לו הצבעת "ברחל בתך הקטנה" על משהו שנתניהו הסתיר שבו אפשר היה לגלות תמורה ממנו למילקובסקי. רציתי להעיר (ללא קשר), שכאשר קראתי לראשונה את כללי אשר הבנתי במה הם עוסקים וגם כתבתי כאן מה אני מבין. שתי הדוגמאות מהמקור הראשון שהבאת מאד שימחו אותי כי הם הראו באופן שאינו משתמע לשני פנים שהבנתי נכון, דוגמא למקרה שאינו בסמכות הוועדה, ודוגמה למקרה שהוא בסמכותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צוללות, דב, צוללות! (תאר לעצמך בדמיונך צוללת מפוליאסטר שחור הנישאת בהפגנתיות ברחוב שלך) טיסנקרופ מכרה צוללות לישראל ומצריים. המניות של טיסנקרופ עלו בגלל המכירות. ישנה בטקסס חברה המייצרת פלדה בשם סידריפט ומיליקובסקי היה מבעליה וגם נתניהו החזיק מניות שלה. חברה זו היא ספקית של טיסנקרופ. באי כוחו של נתניהו טענו שהמניות נקנו ב-2003 כאשר נתניהו היה באופוזיציה ולא בממשלה ונמכרו עוד לפני פרשת הצוללות. אלא שבינתיים התברר שהתמונה יותר מסובכת. מיליקובסקי לא בדיוק מכר את מניותיו אלא המניות הועברו לחברת אחזקות בשם גרפטק במעין מיזוג חברות ונמכרו רק ב-2015. ועוד לא ספרנו שמיליקובסקי ונתניהו חולקים בן דוד שלישי, דוד שמרון, שהוא גם יועצו של נתניהו, נציגו של נתן בארץ, עוה"ד של מיקי גנור נציג טיסנקרופ בארץ ומואשם בתיק 4000 כי פעל למען טיסנקרופ אצל נתניהו מבלי לידע אותו שנתן ונתניהו עשויים להיות בעלי עניין בטיסנקרופ. בקיצור, נתניהו ונתן אינם רק בני דודים, הם גם שותפים עסקיים. מה שטוב לנתן, טוב גם לנתניהו. מצבו של נתן בארה"ב יותר גרוע ממצבו של נתניהו בארץ. מעניין כמה הטבות והנחות קיבל הטקסני מיליקובסקי מן הממשל (של בוש?) מבלי לידע את הרשויות שהוא מממן שליט זר שהוא מקורב ובן חסות של הממשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביקשת שאנחה אותך למקום שבו מספרים שנתניהו התחמק מלהציג את קשריו עם מילקובסקי לוועדה. מדובר על כל התקופה מאוגוסט 2018 עד יוני 2019. מרגע שהועדה ביקשה ממנו את הפרטים קפץ לו הפיוז. בסוף הוא משך את בקשתו למימון ממיליקובסקי כי לא היה מוכן למסור את הפרטים (אפילו שהתחייב לכך בבג"ץ). אולי התמורה היתה בהזמנת הצוללות מטיסנקורפ? מי יודע? הרי טיסנקורפ חילקה שוחד על ימין ועל שמאל. אולי חלק מהשוחד הגיע לנתניהו דרך מיליקובסקי? כל המטרה בכללי אשר היא להמנע ממצב שאוכל לשאול את השאלות האלה. ושוב- אתה מתעלם מהדוגמה השלישית, שהיא מתנה אישית (ורשמית לא "בתוקף היותו עובד ציבור", ולכן לא חל עליה חוק המתנות) והיא כן בסמכות הועדה. לדוגמה- השר גלנט קיבל במתנה מחברו הקרוב המיליארדר רמי אונגר כרטיסים לגמר המונדיאל 2018 ברוסיה שאונגר בעצמו קיבל במתנה, אבל שוויים 2200 דולר. גלנט שילם על הנסיעה והלינה מכספו. הוא פנה ליועמ"ש בבקשה להנחיה כיצד לנהוג. להלן עמדת היועמ"ש: "מפנייתך עולה כי מר אונגר הוא חבר אישי של השר גלנט מזה שנים רבות. בנסיבות אלה, אין מקום לומר כי המתנה ניתנת לשר גלנט באשר הוא עובד הציבור. משמע, חוק המתנות אינו קובע איסור על קבלת המתנה. לצד זאת, גם אם הוראות חוק המתנות אינן אוסרות על קבלת המתנה המוצעת, חלים על השר הכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים (כללי אשר), הקובעים בסעיף 6(3)(א) כי שר לא יקבל שכר או טובת הנאה, זולת שכרו. בנסיבות העניין, קבלת כרטיסים לגמר המונדיאל (גם אם זה אינו מלווה בכרטיס טיסה או בלינה בבית מלון), מהווה טובת הנאה לעניין כללי אשר. על כן, ככל שהשר מבקש לקבל אישור לקבלת הכרטיס למרות האיסור החל בכללי אשר, עליו לפנות בבקשה האמורה לוועדת ההיתרים הקבועה בכללי אשר. כמו כן, נוכח הצהרת השר על יחסי חברות קרובים עם מר אונגר, יש מקום לבחון האם למר אונגר ישנם עסקים או עניינים אשר עשויים להיות מושפעים מעיסוקו של השר גלנט כשר הבינוי והשיכון, ולגבש במידת הצורך חוות דעת למניעת ניגוד עניינים בהתאם." גלנט הלך לקבל אישור מהועדה. הועדה שאלה שאלות על אופי הקשר בין גלנט לאונגר, כמה זמן הם מכירים, כמה פעמים הם נפגשים ובאילו נסיבות. (הם מכירים עשר שנים, מעת שגלנט היה אלוף בצה"ל) הוועדה לא היתה מאושרת. ממש לא. אבל בסופו של דבר אישרה הועדה לגלנט לקבל את הכרטיסים בכפוף להרמת תרומה שלו בשווי העולה על שווי הכרטיסים. אני מתחנן בפניך לקרוא את כל חמישה העמודים של החלטת הועדה בעניינו של גלנט כי הכל מפורט שם. בבקשה, בבקשה, בבקשה! אחזור שוב- כל טובת הנאה אסורה לחברי ממשלה בכללי אשר, למעט בהיתר מיוחד. טובת הנאה תמורת דבר מה, אנחנו מסכימים. טובת הנאה שלא בתמורה, אנחנו לא מסכימים. מתנה "בתוקף היותו עובד ציבור" היא לפי חוק המתנות. אסורה לכל עובדי הציבור. מתנה אישית מותרת לעובדי ציבור, אבל אסורה לחברי ממשלה בכללי אשר. כל מתנה אישית לחבר ממשלה חשודה שהיא ניתנת לו בגלל מעמדו ולכן אסורה עד שיקבל היתר. ככה לא אני אומר. ככה אומרים היועמ"ש, מבקר המדינה והועדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את כל החלטת הוועדה בעניינו של גלנט (בלווית הרבה פיהוקים). לעניות דעתי כיוון שמדובר במתנה מחבר ולא נמצאה כל "תמורה" מצד גלנט לאותו חבר, מדובר במקרה מובהק של מתנה מותרת, והוועדה אכן פסקה כך1, אבל לדעתי היה עליה לפסוק כך בלי הרבה קשקושים ובלי חמישה עמודים וכמובן ללא התניה במתן תרומה. אלא מה? מדובר בעידן נתניהו. מדובר בשר בממשלת נתניהו. מדובר במיודענו מנדלבליט שלפי עדותו שי ניצן אוחז בגרונו. וחברי הוועדה הם אותם חברי וועדה שיפרסמו את פסיקתם בעוד חודש חודשיים בעניינו של נתניהו (בניגוד לוועדות בשתי הדוגמאות הקודמות שהיו, אני משער, בזמן אחר עם חברים אחרים), ואסור שתהיה מראית עיין של איפה ואיפה. וכמו שאמר שי ניצן פעם בעניין אחר: "ודי לחכימא". אבל שים לב שהשפה היא אותה שפה שבה אני מדבר. כן "מתנה באשר הוא עובד ציבור" או לא? ואם לא האם אפשר למצוא בקשרים עם נותן התרומה איזו "תמורה"? זה השלד. השאר קשקושים. 1 ומכאן שטענתך שלשר אסור לקבל מתנה בכל מקרה לפי כללי אשר אינה נכונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, כל הסיפור במקרה של גלטנט הוא מאד מוזר. מרגע שמיודענו מנדלבליט הזכור לטוב ראה שאי אפשר להגדיר את הכרטיסים האלה כמתנה "באשר הוא עובד ציבור", הוא היה צריך לסיים בכך את העניין, ולא להעבירו לטיפול וועדת ההיתרים. איני חושב, מקריאת כללי אשר, שוועדת ההיתרים היא מעין גוף חוקר שתפקידו לקיים חקירה אם הייתה או לא הייתה תמורה עבור הכרטיסים. עצם העברת העניין לטיפול הוועדה היא מסימני הזמן החדש בעידן נתניהו. אם יש איזו תמורה שאיש לא מכחיש אותה, או אז מקבל טובת ההנאה יכול לפנות לוועדה, והיא תוכל במקרים חריגים להרשות לו ליהנות מטובת ההנאה1. אבל אם אין תמורה נראית לעיין, למשל ראש ממשלה התחתן וקיבל מתנות בחתונתו, המתנה כשרה ואין לוועדת ההיתרים שום תפקיד. 1 נדמה לי שמישהו הביא כאן דוגמה לאיש ציבור שכתב איזה ספר לילדים וקיבל שכר זעום על כך, שפנה לוועדת ההיתרים וזו התירה לו לקבל את הסכום הזה. זו דוגמה לתפקידה האמתי של וועדת ההיתרים לפי כללי אשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקרה של גלנט וכרטיס הכדורגל הוא מוזר? מדוע לדעתך פנה גלנט לוועדת ההיתרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גלנט לא פנה לוועדת ההיתרים. מנדלבליט העביר בנוהל מיוחד את העניין אליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מנדלבליט שנשמע בקלטת בהיותו הפצר אצל גבי אשכנזי אומר "בלשכה", אומר שהוא לא אמר "בלשכה" אלא אמר "איש קשה"? זה מנדלבליט. לאחרונה הוא עושה הרבה דברים מוזרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלטה בבקשת השר יואב גלנט השר פנה לבקש היתר חריג לקבל את זוג כרטיסי הכדורגל מפני שגם נותן המתנה, ידידו רמי אונגר, לא שילם בעד הכרטיסים אלא קבל אותם במתנה. מאחר ואונגר לא התכוון ללכת למשחק, הוא הציע להעביר את הכרטיסים לידידו. לכאורה, היה אפשר לראות בכרטיסים "שווי פרוטה" (כמו למשל כרטיסים המחולקים בחינם כדי שהאיצטדיון לא יראה ריק בשידורי הטלביזיה). מכאן גם הפיתרון ה"מוזר" שגלנט יתרום את שווים האמיתי של הכרטיסים לועד למען החייל. לא מוזר ולא דובים ולא חתולים. יש כאן דוגמה מובהקת לפעולה תקינה של המנהל הציבורי וכללי האתיקה, דווקא מול גלנט ואונגר שאינם דווקא צדיקים ידועים בתחום האתיקה הציבורית. אנשי ציבור, בפרט אלו מהם המשתכרים יפה (במקרה זה שרים וסגני שרים שבעניינם עוסק דו"ח ועדת השופט אשר) לא צריכים לקבל מתנות וטובות הנאה בכלל ובוודאי שלא להסתיר אותם. במקרים חריגים אפשר לפנות לועדת היתרים שתמצא סידור כלשהו. צא ולמד עד כמה פסולה ונפסדת התנהגותו של האדם שאתה מתעקש לגונן עליו ויהי מה. הוא מסתיר ומכחיש את טובות ההנאה שהוא מקבל. כשהדבר נחשף הוא מסרב לספק מידע על היקף וטיב הקשרים ואחרי שנפסק מה שנפסק הוא מסרב למלא אחריו ולהחזיר את הכסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשרות אחרת: שי ניצן החזיק אותו בגרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
„הוועדה סבורה שככלל, אין זה ראוי ששרים יקבלו טובות הנאה מבעלי הון. עם זאת, נוכח עמדת היועץ המשפטי לממשלה כי אין מדובר במתנה לעובד ציבור באשר הוא עובד ציבור, ונוכח עמדת מבקר המדינה כי באופן חריג ובהתחשב בנכונות השר לתרום את שווי טובת ההנאה ניתן להיענות לבקשה, מחליטה הוועדה כי בנסיבות הייחודיות של מקרה זה, היא מתירה לשר לקבל את הכרטיסים, בכפוף להרמת תרומה בסך 10,000ש"ח. התרומה תינתן לארגון המסייע לחיילים בודדים, כהצעת השר.״ כלומר: גלנט שילם בסופו של דבר יותר מערך הכרטיסים (2,200$). האם זה נראה לך רלוונטי לנתניהו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין גלנט כתבתי את מה שחשבתי, ומה שחשבתי בעיינו של גלנט אולי דומה גם במקרה של נתניהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר: הוא יוכל לקבל את המתנה ממילוקובסקי בכפוף לתרומה כספית שלו (ולא על חשבון המדינה) של כמיליון ש״ח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. כתבתי שהוועדה לא נהגה כשורה גם בעניינו של גלנט ולמעשה כל העניין לא היה צריך להגיע אליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכבד אותך שקראת את כל הקישור. אבל הרגת אותי עכשיו. בנין ההסתדרות בגודל של הבורג' ח'ליפה עומד מולך ואתה אומר שהוא לא שם. לא נראה לי שנוכל להמשיך בנושא. רק אתקן אותך בעובדות- 1. חברי הוועדה עכשיו אינם אותם חברי ועדה. ההחלטה בעניינו של גלנט היתה ביולי 2018, ובאוגוסט 2019 אנגלמן החליף את כל חברי הועדה באנשים כלבבו (כבר כתבתי לך את זה יותר מפעם אחת). לכן אתה יכול להיות אופטימי (ואני פסימי) לגבי החלטה חדשה בעניינו של נתניהו. 2. הטענה שלי היא לא שלשר אסור לקבל מתנה בכל מקרה, אלא שקודם כל אסור, ואז אפשר לבדוק את המקרה ולקבל היתר באמצעות ועדת ההיתרים. הצגה חליפית של הטענה- כל טובת הנאה שמקבל שר, בתמורה או לא בתמורה, חייבת בהיתר מהועדה, למעט מתנה "בהיותו עובד ציבור" שממילא אסורה לפי חוק המתנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. בקישור הראשון שהבאת בתגובה 732296 מובאת החלטת וועדת ההיתרים מסוף 2018 וחתומים על ההחלטה אותם חברי וועדה שהחליטו בעניינו של גלנט גם כן בסוף 2018. יכול להיות שמאוחר יותר היה דיון נוסף אבל סיפורו של נתניהו כבר התנהל בסוף 2018. 2. הראה לי איך אתה מבין את זה ממה שכתוב בכללי אשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכללי אשר כתוב: "שר לא יקבל שכר או טובת הנאה, זולת שכרו שמשלמת לו המדינה" הסכמנו שטובת הנאה יכולה להיות ללא תמורה, היינו מתנה. אז כתוב שם ששר לא רשאי לקבל כלום, לא שכר ולא מתנה, זולת שכרו מהמדינה. מסכים עד כאן? _______________ 1 טובת הנאה היא פשוט מונח כולל יותר, שכולל גם הנחה, פטור ודברים שקשה לכמת את ערכם הכספי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מסכים. טובות הנאה שבה מטפלים כללי אשר הם טובות הנאה עם תמורה. טובת הנאה ללא תמורה זו מתנה ובאחת הדוגמאות שציטטתי נאמר בפרוש שזה לא בסמכות הוועדה כי זאת טובת הנאה ללא תמורה, כלומר מתנה. ובמתנות (שבהן לא עוסקים כללי אשר וממילא גם לא וועדת ההיתרים) מתעסק חוק המתנות. והוא מפריד בין מתנה "באשר הוא עובד ציבור" ומתנה אחרת (כמו למשל הדוגמה שלי: מתנה לחתונה, דוגמא שלא התייחסת אליה) שהיא מותרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> טובות הנאה שבה מטפלים כללי אשר הם טובות הנאה עם תמורה. איך אתה קובע את זה? >> באחת הדוגמאות שציטטתי נאמר בפרוש שזה לא בסמכות הוועדה כי זאת טובת הנאה ללא תמורה לא נכון. הדוגמה היתה של מתנה "באשר הוא עובד ציבור" שחוסה תחת חוק המתנות, והועדה לא עוסקת בה. במתנות אישיות הועדה עוסקת כל הזמן! >> מתנה לחתונה, דוגמא שלא התייחסת אליה, שהיא מותרת אם גלנט מתחתן ומקבל מאונגר שיק של 20,000 ש"ח מתנה לחתונה הוא צריך לדווח עליה ולקבל היתר מוועדת ההיתרים להחזיק בה. תאורטית הוא צריך לשאול את היועמ"ש שלו על כל המתנות, גם הסדין החשמלי מהדודה סימה, אבל היועמ"ש יגיד לו שכמו בחוק המתנות, הוא לא צריך ללכת לועדה על "מתנה קטנת ערך וסבירה שניתנה לפי הנהוג בנסיבות הענין". על שיק של 2000 ש"ח כמתנה לחתונה מחבר מיליארדר אולי היועמ"ש של משרד החינוך יחשוב שסביר לפי הנהוג, ואולי לא, אבל ב 20 אלף אני משוכנע שלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טובת הנאה עם תמורה? קבעו אנשלוביץ ונתניהו. היועהמ"ש, מבקר המדינה וועדת ההיתרים שדנה במקרה של גלנט חושבים אחרת. מדברים על איסור של כל טובת הנאה שבין המקבל לנותן עשוי להתקיים ניגוד עניינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מתנה קטנת ערך וסבירה שניתנה לפי הנהוג בנסיבות העניין'' בחוק המתנות מתייחסת בדיוק לחלק של מתנה ''באשר הוא עובד ציבור''. החוק מאפשר מתנה ''באשר הוא עובד ציבור'' עם היא קטנה. הסתכל בלשון החוק. על מתנות שאינן כאלה אין בחוק שום מגבלה כספית. אין בחוק מגבלה על סכום של מתנה מחבר בחתונה. את זה אתה המצאת. לנתניהו היה מסמך חוות דעת כתוב של המשפטן וינרוט שלפיו מותר לו לקבל מתנות מחבר. הוא ביקש את חוות הדעת הזאת כי את הסיגרים והשמפניות הוא קיבל בטרם הפך להיות עובד ציבור, והוא התייעץ עם וינרוט אם מותר לו להמשיך לקבלם כשהמעמד שלו משתנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שלא קראת את הקישור בתגובה 732398? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי עכשיו ברפרוף. אם יש שם משהו מיוחד שאני צריך ללמוד הצבע עליו. בקריאה המרפרפת ראיתי משהו חדש שלא ידעתי. שאסור לעובד ציבור להזמין לאירוע משפחתי (אני מדבר רבות על חתונה שלו) מישהו שהמארח יכול להשפיע על עתידו במסגרת תפקידו הציבורי. זה מעניין אבל גם די ברור. ומזה דווקא נובע שכן מותר לו לקבל מתנות מבני משפחה וחברים שלא שייכים לקטגוריה זו. אם יש עוד משהו מעניין הצבע עליו. כבר קראתי די. יש גבול. זה כמו להפנות מישהו לספר התנ''ך, במקום להצביע על פסוק רלוונטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא "מישהו שהמארח יכול להשפיע על עתידו במסגרת תפקידו הציבורי"... זה לא כל כך ארוך או מסובך (בטח לא למישהו שמבין את החוק טוב יותר משופטי בית המשפט העליון והיועץ המשפטי), אבל הנה כמה ציטוטים (עם הדגשות שלי): "כפי שיפורט בגוף החוזר, על עובד ציבור אסור לקבל מתנות אלא על פי התנאים שנקבעו לכך בחוק ובתקשי"ר. איסור זה חל גם על מתנות הניתנות במסגרת שמחות ואירועים משפחתיים." "על כל העובדים לתת את דעתם לכך שבמקרים בהם ידובר בקבלת מתנה או טובת הנאה בשווי כספי שאינו נהוג בנסיבות העניין, בדגש על מתנות מצד גורמים עימם הם מצויים בקשרי עבודה או גורמים הנזקקים לשירותם, הם עשויים לתת את הדין במישור הפלילי ו/או המשמעתי." "עובד יימנע להיענות להזמנה לאירוע משפחתי, חברתי או אחר, מאת אדם שאיננו חבר לעבודה, הנזקק להחלטתו, להמלצתו, לטיפולו או לכל שירות אחר, במישרין או בעקיפין, הקשורים במילוי תפקידו, באחריותו ובסמכויותיו וכן יימנע עובד להזמין אדם כזה לאירוע כאמור לעיל" "תכליתו של חוק המתנות היא להבטיח טוהר מידות בשירות הציבור. הוא נועד לחזק את אמון הציבור ברשויות השלטון. הוא מכוון למנוע תחושה בציבור שעובד הציבור מקבל את שאינו "מגיע לו". הוא בא להקדים תקופה למכה ולשלול רינונים כי המתנה נועדה להשפיע על שיקול-דעתו של עובד הציבור, ושהיא באה לא רק באשר הוא עובד ציבור אלא בעד פעולה הקשורה בתפקידו." "על עובד ציבור לנהוג בדרך ההולמת את מעמדו, תפקידו וחובותיו כעובד ציבור. בכלל זה אסור לעובד הציבור לקבל מתנה, לא מעובד אחר ולא מכל אדם מקרב הציבור, אלא על פי התנאים שנקבעו לכך בחוק ובתקשי"ר" "כאשר הציבור מאבד את אמונו ברשויות השלטון, הוא מאבד את אמונו באמנה החברתית המשמשת בסיס לחיים משותפים. יש ליתן משקל נכבד לשיקולים הבאים לקיים, לשמר ולפתח את תחושת הציבור, כי משרתיו אינם אדוניו, וכי הם עושים את מלאכתם למען הציבור, מתוך יושר וניקיון-כפיים" "חוק המתנות והתקשי"ר מחריגים מקרים מסוימים, ומגדירים מהן מתנות או טובות הנאה שהינן "מותרות", ובכלל זה מתנה הניתנת לעובד מחבריו לעבודה ו"מתנה הניתנת לעובד לרגל אירוע אישי או משפחתי, שניתנה לפי הנהוג בנסיבות העניין"." "את החריגים הללו יש לפרש לאור תכלית האיסורים הקבועים בחוק ובתקשי"ר, וכן על רקע פסיקות בית הדין למשמעת בעניינים כגון אלה, אשר הרשיעו בשנים האחרונות עובדי מדינה בכירים בעבירות משמעת בשל כך שהזמינו לאירועים משפחתיים (חתונה, בר מצווה) מוזמנים אשר באים איתם במגע עקב מילוי תפקידיו של העובד בשירות המדינה, וקיבלו מהם מתנות כספיות חריגות מהמקובל." "ויוער, כי הנאשם בשל קבלתם של טובת הנאה כאמור, לרבות הזמנות קבלנים לחתונת בנו וקבלת מתנות כסף, בהם היה עלול להימצא לפחות במצב פוטנציאלי של ניגוד עניינים, בשעה שיידרש להחליט אם להתקשר פעם נוספת עם אותו קבלן, דרכי הפיקוח על ביצוע עבודותיו, או סך התמורה בעבורן." "חשוב לציין כי בית הדין למשמעת הרשיע את הנאשמים באותם מקרים, על אף שלא נקבע כי עצם קבלת המתנה פגעה בפועל בשיקול דעתו של עובד המדינה. " "על כל עובדי המדינה לזכור, כי בהיותם עובדי מדינה חלים עליהם כללי התנהגות שהם רחבים יותר מאלה המכוסים על ידי עבירות פליליות כגון שוחד או הפרת אמונים, וכי הדין המשמעתי מחיל עליהם חובה מוגברת להימנע מהימצאות בסיטואציה של ניגוד עניינים ומקבלת מתנות מגורמים עימם הם באים במגע במהלך עבודתם או שקיימת אפשרות ממשית וצפויה כי יבואו עמם במגע בעתיד" "בכל מקרה של ספק "על עובד הציבור להיוועץ תחילה ביועץ המשפטי של משרד או של יחידת הסמך, למסור לו המידע הרלוונטי ולפעול לפי הנחיותיו."" "מקרים בהם ידובר בקבלת מתנה או טובת הנאה בסכומי כסף גדולים שאינם מתקבלים על הדעת מצידם של מקבלי שירות, יתכן וימוצה עם העובד הדין הפלילי בגין עבירות שוחד ועבירות מרמה והפרת אמונים, עוד בטרם ימוצה עימו הדין המשמעתי." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור, כל האיסורים לא נוגעים לחברים ובני משפחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. זה לא קיצור - זאת פרשנות שמנוגדת לטקסט המפורש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הראה לי בטקסט פסקה שאוסרת על קבלת מתנה מחבר או בן משפחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה לי איפה יש איסור בחוק על רצח בגרזן של אנשים שגרים ברעננה? אין איסור על "קבלת מתנות" מחברים ומבני משפחה. מה שיש זה איסור מפורש על קבלת מתנות בשווי כספי שאינו נהוג בנסיבות העניין ממכל אדם מקרב הציבור ללא אישור מראש כולל כמתנה לחתונה. בהנחה שקרובי משפחה וחברים הם בני אדם מקרב הציבור, ושמדובר במתנה גבוהה באופן משמעותי ממה שנהוג לתתת בחתונות, ושלא התקבל לכך אישור מראש, אז ברור מהטקסט (ומההגיון הבריא) שזה אסור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי המסמך הזה מותר לעובד ציבור לקבל מתנות בתנאי שמדובר במתנות שאינן "באשר הוא עובד ציבור", ומאד הגיוני שהכלל הזה נכון גם לשרים וסגני שרים. כללי אשר וועדת ההיתרים לא מוזכרים בכלל במסמך הזה כי בניגוד למה שטוען אריק כללי אשר לא עוסקים במתנות, ואין זה בסמכותה של וועדת ההיתרים לקבוע אם המתנה מותרת או אסורה, ואני מניח שזה תפקידו של יועץ משפטי איזה שהוא של המשרד או של המדינה. אז מסתבר שזה נכון שלא כל מתנה מותרת ולפי כללי המשמעת האלה קבלת מתנה "בשווי כספי שאינו נהוג בנסיבות העניין" הינה עבירה משמעתית. זה באמת חדש לי וגם מדובר בניסוח קצת מעורפל (כי מה זה סכום "בנסיבות העניין"?), וגם נוגד את מה שאני יודע על חוות דעת כתובה שנתן עורך הדין וינרוט לנתניהו לפיה מותר לו לקבל מתנות מחבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה סכום ''בנסיבות העניין'' - אני לא משפטן, אבל נראה לי שחצי מליון שקל כמתנה לחתונה (למשל) זה קצת הרבה. יש הרבה חוות דעת של הרבה עורכי דין, בשביל זה הם מקבלים כסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאמרתי ''בנסיבות העניין'' זה קצת מעורפל. אני מסכים שחצי מיליון שקל לחתונה יכול להיות פסול ''בנסיבות העניין'', אבל שני כרטיסים אפילו יקרים למשחק כדורגל, כפי שקיבל גלנט נראים מתאימים היטב ל''נסיבות העניין''. אשר לוות הדעת של וינרוט, איני מאמין שהוא כתב שם משהו שהוא חושב שאינו נכון משפטית, תמורת כסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מדובר היה על גמר גביע העולם, לא על משחק בין הפועל חדרה למ.ס. אשדוד) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא חש שכל הדיון המשפטי הזה נעשה פאתטי וכל מי ששוקע בו, אם שמו אינו דב, מתרשם עד איפה העמיקה השחיתות וחוסר הבושה של נתניהו. בלא משים, אתה מוציא את ראש ממשלתנו רע יותר מכולנו החמוצים. אני בעבר לא ממש התרשמתי ממעלותיו האזרחיות של גלנט, אבל האם אינך מסוגל להבחין בהבדל בהתנהגות בין גלנט שמתנהג כפי שמצופה משר לבין נתניהו שנוהג כמו אחרון הקמצנים התחמנים? המקרה של גלנט מוכיח עד כמה כל הטיעונים שלך הם טיעונים של סניגור המנסה להגן על נוכל. בכלל לא משנה מה היו היחסים בין אונגר לגלנט לפני ואחרי ומה היה ערכם האמיתי של כרטיסי המונדיאל של גלנט. מאחר וכל העניין נידון והוחלט לאור השמש השקופה, ברור שאי אפשר לבוא לגלנט בטענות בעניין. אגב נדמה לי, שגלנט זכה בכך שלא במתכוון. בגלל הנסיעה של גלנט למונדיאל הרוסי, הוא נעדר מישיבת ממשלה חשובה והיה צריך להסביר למה. כך צף כל סיפור הכרטיסים. אבל גלנט עשה מה שצריך לעשות: הניח לצוות המקצועי לטפל בעניין וקיבל עליו את הכרעתם. השווה זאת להתנהלותו של בנימין נתניהו. בן דוד של רוה"מ שהוא טייקון עסקי צריך לממן את בתו של רוה"מ מנישואים קודמים, משום שאשתו הנכחית היא "הקשה ביותר להתמודד עמה מכל הנשים הקיימות"? זה המנהיג הנועז והבטוח בעצמו עבורו אתה רוצה להצביע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קבל במתנה קישור על נתניהו שלפני תיק 1000 (כתבה במגזין ליברל). מסתבר שבעבר הוא גם ידע להיזהר. וכבר לפני עשרים שנה הוא ידע להעריך סיגרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה ? גם מוניקה אוהבת סיגרים . 1 לעניין תיק 999 : 1."הרוצחים בשואה לא היו בהכרח סדיסטים צמאי דם. הם היו אנשים רגילים ופשוטים, אנשים כמוך וכמוני, שבנכונות, אפילו ברצון ובתשוקה, לקחו חלק בתהליך שתכליתו היחידה הייתה השמדת עם". זאת אמת היסטורית . 2. "יש אנשים ויש תנועות בישראל שחושבים שאנחנו צריכים להיות 'כור היתוך', שיבשל ויטחן את כל האנשים עד שייצא בסוף אדם ישראלי אחיד. ישראלי כזה שישכח את המורשת הייחודית של העדה שלו, שיתנתק מכל המיוחד והשונה שיצרו אבותיו במשך הדורות". זאת השקפת עולם שמרנית קלאסית . בקיצור לקחו 2 משפטים שביבי אמר ובנו על זה תיק - שמזכיר תיק אחר - וכל היתר , בבחינת 'מעריב לנוער והקשיש' בעריכת רוגל אלפר . 1 זה קטע דמוקרטי כזה לאהוב סיגרים , ניחוח שמעלה געגועים לשמרנות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התעמקתי אבל לענ''ד כללי ועדת אשר מתיחסים אך ורק לשרים וסגני שרים ולכן כל הדיבורים על עובדי ציבור, עובדי מדינה ומתנות לא שייכים. כללי אשר מדברים במפורש על איסור כל טובת הנאה מלבד שכר. במקרה של גלנט נאמר במפורש שאין ממשק ניהולי בין שר התעשייה גלנט לבין רמי אונגר ושהם היו ידידים מנוער ולכן אין כאן עניין לחוק המתנות ובכל זאת ועדת ההיתרים ראתה כאן עניין לכללי אשר כדי למנוע מצב של טובת הנאה שעשוייה לגרום לשר ניגוד עניינים. בגלל שלא היה אפשר להחזיר את התמורה לאונגר (היו אלו כרטיסי חינם) הסתפקו בפיתרון של העברת שווים האמיתי שלהכרטיסים לועד למען החייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון וידוע שכללי אשר חלים על שרים וסגני שרים וחוק המתנות חל על כל עובד ציבור, ולא חדשת בכך דבר. אשאל גם אותך את השאלה שאני שואל כאן את כל המתעניינים בדיון הזה. האם " לענ"ד " מותר לשר (או לסגן שר) לקבל מתנות מחברים ובני משפחה בחתונתו? האם זה מותנה בכך שיפנה לוועדת ההיתרים מספר פעמים כמספר הצ'קים ששלף מהתיבה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל שאני חושב על כך יותר, החוק שרקחת כדי לזכות את נתניהו בדין, עשוי להיות חוק טוב יותר מהחוק כפי שהוא קיים היום. נניח שעבירת השוחד או המעילה באמון קיימת רק כאשר ניתנה תמורה בעבור המצנה. א. במקרה זה יכול עובד הציבור לקבל כל מתנה שיתנו לו ללא הגבלה וללא ועדות מתנות או ועדת היתרים. ב. חוק זה יפתור את הבעיה באופן יסודי מפני שאפאחד לא יתן מתנות לעובדי ציבור, שהרי בכך יבטיח שהם לעולם לא ירצו לעזור לו. לשאלתך, הנקודה הקובעת היא אם קבלת המתנה עשוייה להעמיד אותו בניגוד עניינים במסגרת עבודתו הציבורית. לכן הקרבה המשפחתית, גודל המתנה או מספר הצ'קים אינו מהותי. אם אביך הקשיש נותן לך ספר ואתה שר הקצבאות הפנסיוניות, אז אולי כדאי לך לדחות את המתנה או לבקש היתר. כאמור לא חוק מוצלח במיוחד, אבל בניגוד לתפישתך, הרבה פעמים החוק קובע מסגרת כללית והשופט בשר ודם נקרא למלא אותה בתוכן לפי ערכיו. רובנו איננו משפטנים, בכל זאת רובנו יודעים היטב מה זה שוחד ומעילה באימון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
די כבר. נמאס לי לפרש לך את מה שאני כותב ברמה של כיתה א'. תקרא מה כתבתי. כמו שבחוק המתנות מתנה באשר הוא עובד ציבור קטנה וסבירה מותרת, כך בהחלטות הועדה והמלצות היועמ"ש מתנה אישית קטנה וסבירה מותרת. בגלל שאין בחוק המתנות שום דבר על מתנות אישיות, קיימים כללי אשר. "על פי המצב המשפטי בישראל - מותר איש הציבור ממי שאינו כזה הוא בכך שעל ממלא התפקיד הציבורי, לדרגותיו וברמות שונות של התייחסות, מוטלות חובות נוספות. נורמות ההתנהגות המחייבות אותו גבוהות יותר, ואינו יכול להפריד לענין זה בין "כובעו" הפרטי ל"כובעו" הציבורי. הדרישה היא - בין השאר - שקיפות, כדי שתתאפשר ביקורת. חובת הדיווח על פי כללי ועדת אשר, ובדומה כללי האתיקה של חברי הכנסת, יוצרים שקיפות זו. אדם שלבש את גלימת השר וחבר הכנסת (ולעניינים שונים גם עובדי ציבור אחרים), הפקיע עצמו במידה מסוימת, אף אם לא מלאה, מפרטיותו וענייניו היו לנחלת הכלל; ובכך גם החיל על עצמו, מכוח הוראות הדין וההחלטות למיניהן, הגבלות שונות. הגבלות אלה מטרתן לא רק שקיפות וגילוי נאות, וכתוצאה מניעת לזות שפתיים - אלא גם הרתעה." (מתוך אותה החלטת היועמ"ש בעניין וייצמן סרוסי אונגר) אתה מעלה על דעתך שגלנט יקבל מיליונים מחבר שלו אונגר ולא צריך לדווח על זה, בגלל שהוא לא נתן לו תמורה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון. צ"ל: אם היא קטנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא מקבל מתנה לחתונה בגובה 20000 שח, לדבריך הוא צריך לדווח. ואם יש בחתונתו 300 אורחים נכבדים וסכום כל המתנות מסתכם ב 150000 ש"ח, אז גם אז הוא צריך לדווח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא חייב לדווח בהצהרת ההון השנתית שלו על כל ההכנסות שלו מכל המקורות. סעיף 10 בכללי אשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר גמור. אין לי בעיה עם זה. אבל הוא לא צריך לפנות לוועדת ההיתרים לגבי כל צ'ק. הרי זה אבסורד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אבל מה קורה אם אונגר נותן לגלנט חברו הטוב מתנה לברית בסך 100 אלף ש"ח? מה לדעתך החוק או הכלל שגלנט צריך לנהוג על פיו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שהבנתי מאיזה מסמך שאליו קישר האייל המקשר, כיוון שלא נהוג לתת באירוע של ברית מילה מתנה כל כך גדולה יש בכך אולי עבירה משמעתית, ללא קשר אם עובד הציבור הוא שר או סגן שר או לא. אבל זה לא קשור בכללי אשר שאינם עוסקים במתנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ענית. מה לדעתך צריך לעשות גלנט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שכתוב במסמך הזה, כדי שלא יעבור עבירה משמעתית עליו לסרב לקבל את המתנה הזאת או להחזירה לבעליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאלתי מה כתוב במסמך. שאלתי מה לדעתך צריך לעשות גלנט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד משהו לעניין 2. אני חוזר שוב על דוגמה שכבר חזרתי עליה הרבה פעמים. האם ראש ממשלה שמתחתן ומקבל צ'קים במסיבת החתונה צריך לבקש היתר מהוועדה לגבי כל צק וצק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כבר מזמן לא קרה. אבל יו״ר הכנסת לשעבר יולי אדלשטיין התחתן במהלך כהונתו. זכור לי במעומעם שהנושא עלה אז בדיון הציבורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אומר שהכל קשור לעידן נתניהו. מה עם החלטת היועמ"ש אליקים רובינשטיין משנת 2000 בפרשת ויצמן-סרוסי? האם זה גם אותו עידן? "ט) כללי ועדת אשר, שנתקבלו על ידי הממשלה לפי המלצתה של ועדת השופט אשר, אוסרים בצורה מפורשת על שרים קבלת "כל שכר או טובת הנאה", ובכלל זה כספים כבמקרה דנן1 (החריגים הם רכוש, השקעות, פנסיות וכדומה, ואינם מתקיימים כאן). ישנה גם ועדה להיתרים במקרים מסויימים. י) הכללים קבעו איפוא נורמה גבוהה יותר לשרים, הרחיבו לגביהם את האיסור הנורמטיבי, ואסרו על קבלת כספים, בלא זיקה לשאלה אם נתקבלו בקשר לתפקיד. יא) ההנחה שביסודם היתה, ככל הנראה, כי היתר לקבלת כספים ואי דיווח עליהם, עלולים לפתוח לעיתים פתח, למי שכוונתם אינה טהורה, להסוות כספים, ליצור מחויבויות וכדומה. יב) באשר להפרת חובת הדיווח, מטרת הטלתה של החובה (ובפרט כלל 9 העוסק בהצהרה השנתית) היתה שקיפות וביקורת על השרים. אין מקום לענין זה להפרדה בין היותו של הנבחר איש פרטי לבין היותו שר, שכן ככזה מעמדו הוא דו-מהותי, ויושב הוא כבתוך אקווריום שקוף. האיסור לקבל הכנסות מחוץ לממשל וחובת הדיווח הן חגורות הביטחון שנקבעו לשמירת טוהר המידות, למניעת הזיווג שבין ההון הפרטי לשררה הציבורית. עירוב היוצרות הפוטנציאלי הוא המדאיג. באי הדיווח נפגעת השקיפות ונמנעת יכולת הביקורת. השקיפות דנן היא כלפי מבקר המדינה, המשמש שליח הציבור (ובשינוי המחויב בכנסת)." _____________ 1 ההדגשה שלי. המקרה דנן בפרשת ויצמן-סרוסי הוא מתנות מחברים. אלו שאינן אסורות על פי חוק המתנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב ש"ובכלל זה כספים כבמקרה דנן", אם מדובר במקרה של קבלת הכספים של ויצמן, זה נכון רק אם ויצמן נתן איזו תמורה לכספים. אם לא נתן, רובינשטיין, לדעתי, טעה. אם הכספים האלה ניתנו לו אך ורק עקב חברות, לדעתי הם כשרים. ואם רובינשטיין פסל את הכספים האלה למרות שהיו מתנות מחברים בלבד, אז אולי "עידן נתניהו "התחיל עוד קודם, ולעזר ויצמן נעשה עוול. שים לב שבתיק 1000 איש לא מזכיר את כללי אשר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |