בתשובה לאריק, 25/01/21 14:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין צורך להוסיף לצרת הקורונה גם מאניה-דפרסיה. הנתונים כרגע לא מצדיקים זאת. נעשה חישוב גס: נתמקד רק בגילאי 60+ שאחראים ל-70% מן התחחואה הקשה. בערך 80% מהם חוסנו. הערכות ראשונות שנעשו בישראל לגבי שבועיים לאחר מנה ראשונה דברו על 33% ירידה בהדבקה, מה שאמור לשכפל עצמו גם לתחלואה. מכפלת הגורמים נותנת ירידה של 18%. ב-19 בינואר מספר הח"ק חדשים ביום הגיע לשיא של 187. חלף כשבוע והוא עומד כרגע על כ-140. ירידה של 25%. הערות: א. הגרף שהבאנו כאן מהניסוי של פייזר לא הוכיח עצמו. בגרף שם היתה צניחה חד פעמית של ההדבקה לאחר 10 ימים מן המנה הראשונה(?) ומשם ההדבקה היתה פחות או יותר בקצב אחיד, כאשר הקצב אצל המחוסנים היה קטן פי 20 מאשר בקב' הפלסבו. כפי שכבר הזהרתי לא צריך לגזור מניסוי שנערך על חתך אוכלוסיה רגיל (לדעתי הרבה יותר מזה), מה יקרה עם קבוצה מבוגרת יותר. חברות הפרמא זרקו מספרים כמו 95% שהם אולי משהו שהם קבלו בניסוי. במציאות זה כנראה לא יקרה. בסה"כ מה שחברות הפרמא יכולות להבטיח זה רמת נגדנים גבוהה בדם. מה המשמעות של זה כבר תלוי בתנאי הסביבה. ב. המוטציות, ההדבקה במוקדי החיסון, חוסר ההלימה בין צפיפות החיסונים לצפיפות הנשאים, אין ספק שפעלו כדי למרוח את התוצאות, אבל לדעתי הציפיה לשובר שיוויון היתה מלכתחילה שגוייה בגלל ערבוב 2 תופעות שיש להם התנהגות זמן שונה. ג. תוצאות הקורונה באות ב-2 פאזות. הפאזה הראשונה היא הופעת הסימפטומים שיש לה הסתברות 95% בטווח 14 יום מן ההדבקה. הפאזה השנייה היא ההתחלואה הקשה וההחלמה או המוות. לפאזה הזאת טווח זמן הרבה יותר רחב וחולים יכולים להיות חולים במשך שבועות רבים עד להחלמה או חהיפך. אם מנסים למדוד השפעת חיסונים על התחלואה הקשה, ההשפעה תמרח בין החל משבועיים ועד 5-6 שבועות ואפילו יותר. לכן אין סיבה להתאכזב מן ההתחלה המהוססת והזרזיפית. אכזבה צריכה לבוא רק אם המגמה תתהפך ותתריש התפרצות בתוך התפרצות. ד. צריך להבדיל גם בין תחלואה קשה למוות. צעירים היו חלק מן התחלואה למן ההתחלה (20%) וזה התרחב עוד לפני ש"הוכרזו" המוטציות החדשות, כך שההבדל אינו דרסטי. מן הצד השני, נראה שסיכויי ההחלמה מדרדרים חזק עם הגיל (ואני מדבר על ח"ק בלבד). יתכן שממוצע הזמן שמבלים חולים קשים צעירים בבתי החולים גדול יותר מזה של המבוגרים בגלל נושא התמותה. לכן ירידה הדרגתית של האשפוז והתחלואה הקשה לא צריכה להפתיע. ה. אני מקווה שסקלות הזמן השונות הן הסיבה שעד עכשיו לא ראינו השפעה על התמותה. לדעתי לא רק מותם המאוחר של חולים משיאי ההדבקה בתחילת הגל השלישי אלא גם ההדבקה במוקדי החיסון מסבירים את התמותה הגבוהה המתמשכת. כאן אפשר עדיין להמשיך לצפות לירידה יותר מהירה בעתיד. . ו. לגבי פאזת הנשאים הפעילים, הסיבה היחידה שמצדיקה המשך המתנה לצניחת מס' הפעילים היא כניסת הצעירים למעגל החיסון והשפעה יותר טובה של החיסון עליהם. ז. לסיכום, אפשר להמשיך לצפות לנסיגה מהירה בשתי הפאזות, אבל גם אם זה לא יקרה, עדיין אין צורך לחפש סיבות מדוע החיסונים אינם עובדים. ח. מתי להתחיל לדאוג? בשני מצבים. ראשית, התפרצות בתוך התפרצות תסמן הופעת וריאנטים שחסינים לחיסון. שנית, כאשר יופיע סף הפצה (נשאים) שאי אפשר לרדת ממנו, או שהמגיפה תהפוך מחזורית או עונתית. במקרה זה חיסון הקורונה יהפוך לחיסון שפעת שיהיה טעם לחסן רק את קבוצות הסיכון וגם זה רק במקרה שתוכח יעילותו בקבוצות אלו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הסברים טובים. בכל מקרה אתה מאיר את הנקודה שלא כדאי להסתכל באופן פשטני, כי הגורמים בפועל מורכבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"... כפי שכבר הזהרתי לא צריך לגזור מניסוי שנערך על חתך אוכלוסיה רגיל (לדעתי הרבה יותר מזה), מה יקרה עם קבוצה מבוגרת יותר. חברות הפרמא זרקו מספרים כמו 95% שהם אולי משהו שהם קבלו בניסוי. במציאות זה כנראה לא יקרה. בסה"כ מה שחברות הפרמא יכולות להבטיח זה רמת נגדנים גבוהה בדם. מה המשמעות של זה כבר תלוי בתנאי הסביבה." אני לא חושב שזה נכון. יש הבדל בין מכירת תרופות למכירת שולחנות. למיטב הבנתי חברות הפארמה לא יכולות סתם לזרוק מספרים, מאחורי כל מספר חייב להיות ניסוי שנערך בתנאים מבוקרים, בשקיפות מוחלטת ועם גישה של הרגולטורים לניסוי תוך כדי הביצוע שלו. ה-95% לא לקוח מעלון מכירות, וכפי הנראה הוא אמיתי לחלוטין (כדאי לציין ש-75% היה מכניס לחברות הפארמה את אותו רווח).השנה שחברות הפארמה "פיתחו את התרופה" התמקדה בעיקר בלבדוק מה קורה למחוסנים אחרי שהם פיתחו נוגדנים בתנאי הסביבה, רוב הפיתוח נעשה עוד לפני ששמענו על הקוביד. הנתונים שיצרניות החיסונים פרסמו כללו גם חלוקה לפי גיל, מין ומוצא אתני. למשל, האפקטיביות של החיסון של פייזר הוא 94% עבור אנשים מעל גיל 65. אפקטיביות - משמע - אי קבלת המחלה ב"תנאי הסביבה" - ונראה שזה מה שמתרחש במציאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חולק על חלק ממה שכתבת, אבל נראה לי שהכי חכם זה להתאזר בסבלנות נניח עד סוף מרץ 2021 ואז אם אתה צודק פלוס א. לא תצוץ איזו מוטציה ישראלית אלימה ב. יצליחו לחסן 80-90% מן האוכלוסיה תהיה כאן חגיגה עוד יותר גדולה מן החגיגה בעיר ווהאן כאשר העוצר שם הוסר במרץ 2020 אאז"ן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין על מה אפשר לחלוק, מדובר בעובדות. אני גם לא מבין איזה מידע חדש בנושא הזה יהיה לך בסוף מרץ, לא נתתי תחזית, התייחסתי למה שהיה עד היום. אם אתה מחפש למה לדאוג - אז הנה כמה התייחסויות לעתיד: 1. מוטציה מוצלחת שתהיה עמידה לחיסון יכולה לצוץ בכל מקום (ולאו דווקא בישראל) תגיע לכל מקום (כולל ישראל). 2. הוירוס יכול לקפוץ לבעלי חיים (הוא כבר עשה את זה), ואולי לחזור לבני אדם. כולל מוטציות. 3. אנחנו לא יודעים לכמה זמן החיסון תקף. 4. אנחנו לא יודעים כמה החיסון מגן מהדבקה. 5. גם אם מדינת ישראל כולה תהיה מחוסנת, מדינת ישראל תלויה בכלכלות של ארה"ב ואירופה. נראה שלשתיהן יקח הרבה זמן להתחסן. (ואין לי שמץ של מושג כמה זמן יקח לכלכלה להתאושש אחרי זה) 6. עד עכשיו קצב החיסונים הסביר בישראל בא בעיקר מאוכלוסיה שמשתפת פעולה. אוכלוסיות שפחות משתפות פעולה (מתנגדי חיסונים וחרדים) יחוסנו פחות מן הסתם. 7. חיסון עדר תלוי בזה שאלה שלא יחוסנו יתפזרו באופן אקראי, אני חושב שזה לא סביר. אני לא חושב שתהיה סיבה לחגיגה בסוף מרץ, החלק האופטימי שלי מקווה לפחות סימני שאלה בסוף מרץ, ולחגיגות באמצע אוגוסט. בינתיים, יש מספיק מה לדאוג, לא צריך להוסיף דברים שלא קיימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול להבטיחך שאני מחפש סיבות לא לדאוג ולא סיבות לדאוג. בהמשך אם תרצה, אענה ביתר פירוט, אבל נכון להרגע בגרף ח"ק חדשים - יומי, חדשות רעות. שינוי מגמה. קפץ בחזרה ל-180 (השיא 187). כתבתי שיש טעם להמשיך לחכות לחדשות טובות בשבוע-שבועיים הקרובים, אבל נכון לרגע זה, ניצחו מצוקים את אראלים והגורמים הדוחפים את התחלואה מעלה מנצחים את האפקטים גם של הסגר וגם של החיסונים, אם בכלל יש כאלו. כרגע כל ההודעות האופטימיות של מקופ"ח כללית ומכבי שאצלם בסניף החיסון מגן ב-100% מזכירות את זה רופא יהודי אורתודוכסי בשם ולדימיר זלנקו ריפא 700 איש מקורונה (בסוף התברר שהוא לא אורתודוקסי ואפילו לא יהודי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע מיהם המצוקים והאראלים, אבל אם אתה מחפש סיבות לאופטימיות - אז 1. בלי חיסון (דה פקטו) גם בארה"ב וגם בבריטניה יש בשבועיים האחרונים ירידה חדה בחולים החדשים. 2. בישראל, גל החולים החדשים נמצא בירידה משמעותית ועקבית בשבוע האחרון (על תסתכל על הנתונים היומיים, הם סתם מבלבלים, תסתכל על ממוצע נע). 3. אין לקופות החולים בישראל אינטרס לשקר לנו (ז"א, יש להן, אבל לא בכיוון הזה), אני לא זוכר שהן שיקרו לנו בעבר, ואני לא רואה שום סיבה לא לסמוך עליהן בעניינים רפואיים. ההשוואה של האמינות שלהן לאמינות של ממשל טראמפ היא לא רצינית. 4. לפי הצפי, אנחנו נראה השפעה משמעותית של החיסונים על מספר החולים הקשים החדשים (לא על מספר המאובחנים או על מספר המתים) באמצע פברואר. לא ברור לי מה ההגיון בלהסתכל עכשיו על מספר המאובחנים ולהגיד שהחיסונים לא עובדים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוק: ניצחו אראלים את מצוקים. אבל זה ממש לא חדש. התרומה של המצוקים (חכמי ישראל) להורדת התמותה מקורונה לא הייתה חיובית במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בסוף צדקתי: חכמי ישראל (הרבנים) ניצחו את מוחות האבן בממשלה:) חשבתי שאראלים זה הטובים ומצוקים הרעים. למדתי משהו. תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אפשר לעשות טעות כזאת אחרי שרואים את אראל סגל? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |