בתשובה לאריק, 23/12/20 13:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בכל תגובותיי באייל, את הורדוס הזכרתי רק בהקשר לאבני הכותל והיחס המורכב של לייבוביץ כלפיו. לעניין מה שהושקע בבריאות, אכן בתקופת כהונתו הראשונה של נתניהו הייתה ירידה בהשקעה בבריאות, אך צריך לזכור שמדובר בתקופה הנוראה של פירות הסכמי אוסלו תקופה שבה הייתה ירידה בכל הפרמטרים הכלכליים, וממילא גם בהשקעה בבריאות. כשהמצב הכלכלי הגיע לשפל, נתניהו כשר האוצר של שרון התחיל להוציא את המדינה ממנו, ומאז הייתה גם עלייה יפה בהשקעה בבריאות, שהגיעה בסופו של דבר לא רק לכעשרים אחוזים מהשפל אלא גם ליותר בצורה משמעותית ממה שהיה בתחילה ב 1996. ועובדה שזה הספיק. המדדים שמפרסמים הגופים החיצוניים מצבעים על כך. ונראה לי שזו תהיה תגובתי האחרונה לפתיל זה, כי אני כבר רואה שאנו מתחילים להיכנס לתסבוכת שלא יהיה לי כוח להתמודד עמה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תקופת כהונתו הראשונה של נתניהו? לפי מה שאני זוכר, באותן שנים השגשוג שגשג (להבדיל מהשנים שבהן נתניהו היה שר האוצר של שרון). בוויקיפדיה חסרים ערכים על הכלכלה בשנות אוסלו (כולל על הרפורמות שנעשו בשנות ממשלת רבין). יש פירוט טוב של הרפורמות שנעשו בזמן ממשלת שרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנתונים שלך שגויים. התוצר לנפש בישראל עלה ברציפות מלפני 1995 עד סוף שנת 2000. רק אז הוא נתקע במקום עד אמצע 2006, ומשם המשיך לעלות. לכן המשפט "מדובר בתקופה הנוראה של פירות הסכמי אוסלו תקופה שבה הייתה ירידה בכל הפרמטרים הכלכליים" שגוי. בסך הכל מ 1996 עד 2018 התוצר הריאלי לנפש הוכפל וההוצאה הראלית הממשלתית לבריאות לנפש עלתה באופן זעיר. גם חלקו של משרד הבריאות בתקציב המדינה ירד מ 8.1% בשנת 1996 ל 7.4% בתקציב 2017-18. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה כאן תמונה שונה שדווקא מאשרת את דבריי. בדיוק ב 1996 עצירה של הגידול בתלג לנפש עד בערך 2004. אחר כך חזרה לעליה בתלג לנפש יחד עם עליה בהשקעה בבריאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדולרים, שלי בשקלים. דולרים זה טוב להשוואה בינלאומית. שקלים זה טוב להשוואת כח קניה בתוך המדינה לאורך שנים. שים לב למשל לשנת 2008, שנת המשבר העולמי, שהציגה 20% עליה בתמ"ג בדולרים. כנראה השקל התחזק מאוד באותה שנה מול הדולר. בכל מקרה, גם בשלך העליה בתמ"ג לנפש מ 95' עד 18' היתה יותר מ 100%. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיארתי לעצמי שהוויכוח ייכנס לכל מיני נישות כמעט בלתי רלוונטיות (עכשיו כבר הגענו לדולרים שקלים), ולכן הבעתי כבר את רצוני לסיים את הוויכוח הזה, וזה אכן מה שקורה. אני זכרתי שבשנות כהונתו של נתניהו כשר האוצר היה מקובל על הכול שמצב המשק קשה, ושהוא הצליח לחלץ את המשק ממצבו הקשה ולכן, בעצם, הבאתי את הנימוק הזה שההשקעה בשנות השפל של המשק הייתה יותר קטנה באופן טבעי. אבל אולי אענה לך בדרך אחרת. אתה עצמך אומר שמצב מערכת הבריאות בארץ הוא טוב. תפקידה של הממשלה להפנות כספים למקומות שבהם הוא נחוץ יותר. עם כל הכבוד למערכת הבריאות יש גם ביטחון חינוך רווחה וגורמים אחרים שגם בהם יש להשקיע. אז אם מצב מערכת הבריאות הציבורית הוא טוב, תפקידה של הממשלה להפנות את הכספים למקומות שבהם הוא נדרש יותר. אתה אמנם מקדים תרופה למכה ואומר שלפי התחזית שלך מצב מערכת הבריאות עומד להחמיר, אבל תקופת הקורונה הראתה שאתה לא מי יודע מה חזאי טוב, ואולי לממשלה ישנם חזאים טובים יותר. וכפי שאמרתי בתגובה אחרת אם בשנים הקרובות נראה הרעה במערכת הבריאות הציבורים, שלח לי תזכורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אנחנו מסתכלים על שני גרפים שמראים דברים שונים, השאלה מי מהם משקף נכון היא רלבנטית. גרף שמראה עליה שנתית של 20% בתמ"ג הריאלי ב 2008 לא משקף נכון. אבל עם הזכרון שלך אני לא יכול להתווכח. תשובתך השניה היא עניין של מדיניות. אתה אומר- אם זה לא מקולקל אל תתקן את זה. זו גישה לגיטימית, גישה של תחזוקת שבר. לדעתי זו לא גישה שמתאימה לממשלה, כל ממשלה. זה מתכתב עם הביקורת שלי על הממשלה הנוכחית שאין לה מדיניות כלל, ושאתה לא רואה בזה ענין קריטי. ממשלה צריכה לצפות פני עתיד ולנהל מדיניות בהתאם. לניהול השוטף אפשר להסתפק בפקידים. ברור שהשמיכה תמיד קצרה מדי, אבל צריך להסתכל קדימה. גרעון ממשלתי שמושקע בתשתיות ובהכשרת עובדים הוא עסקה משתלמת מאוד. אבל כדי להזיז דברים צריך שרים שעסוקים בענייני משרדם יותר מאשר בפוליטיקה הבין מפלגתית והפנים מפלגתית שלהם. אני אגיד המסילה הרביעית באיילון עד שאני אהיה כחול בפרצוף. זו הדוגמה הקלאסית למה חייבים להסתכל קדימה. ב 2006 השלימו את המסילה השלישית וכבר אז היה ברור ומוסכם על הכל שחייבים להכין את המסילה הרביעית באופן מיידי, כי זה צוואר הבקבוק הקריטי של כל רשת הרכבות במדינה. הנזק למשק מ 12 שנות העיכוב1 הוא עצום. אחוזים שלמים של תוצר נזרקו לפח בפקקים של הכניסות לתל אביב. מי יודע, אולי גם מחירי הדירות בגוש דן היו משתוללים פחות. הכשלון הוא גם של ממשלת אולמרט ושר התחבורה מופז (2006-2009) וגם של ממשלות נתניהו ושר התחבורה כץ (2009-2019). זאת בדיוק הבעיה של תחזוקת שבר ברמה הלאומית- אם תתחיל לפתור את הבעיה כשהיא כבר כאן, אתה תפתור אותה בעוד עשר שנים. אם תגלה שצריך להכשיר יותר רופאים רק כשיהיה בהם מחסור בפועל, יהיו לך מספיק רופאים בעוד עשר שנים בשביל הכמות שאתה צריך היום. אגב פקידים, שלא תחשוב שהביקורת שלי מוגבלת לממשלה- במקרה של משרד החינוך דעתי היא שהבעיה היא לא הממשלה אלא המשרד עצמו, היינו הפקידים. המערכת של משרד החינוך נמצאת בתקופת האבן, והסתדרות המורים בימי הביניים (שזה עוד יותר גרוע). למשרד החינוך הגיעו הרבה שרים עם כוונות טובות שנגפו בפני המערכת. מהניסיון שלי המורים והמנהלים הם רובם ככולם אנשים טובים, ערכיים וחדורי שליחות, אבל הם עובדים במערכת מסרסת ומדכאת. _____________ 1 12 שנה זה עוד בלי להיות חכם מראש, זה רק להמשיך ב 2006 את מה שכבר ברור וסוכם ואושר שנחוץ ולא למזמז אותו עד 2018. במקרה האופטימלי הזה המסילה היתה מוכנה ב 2012, כאשר בפועל הביקושים היו גדולים מהתחזית ושלוש המסילות הגיעו לקצה הקיבולת כבר ב 2010. כעת התחזית היא שהמסילה הרביעית תושלם ב 2026, כלומר 16 שנות פיגור מול הביקושים בפועל. אבל עכשיו גם ארבע מסילות כבר לא מספיקות, וצריך שש. הפרויקט הענק הזה, גדול בהרבה מפרויקט המסילה הרביעית, יצא לדרכו הפתלתלה רק בשנה שעברה, לפחות בשבע שנים של פיגור, כי כבר ב 2012 היה ברור ומקובל על הכל שהוא צריך לצאת לדרך באופן מיידי כדי להיות מושלם בזמן. הצפי הנוכחי לסיומו הוא 2030. קצת חשוד שיצליחו להשלים את הפרויקט הענק הזה 4 שנים בלבד אחרי השלמת המסילה הרביעית, אבל אני מקווה שאת כל הבעיות הרב מערכתיות של התכנון, כמו בעית הניקוז שהיתה אבן הנגף הראשית, כבר פתר פרוייקט המסילה הרביעית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. זהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראת עד הסוף? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברפרוף. הסוף, זה זה שלא שייך לנושא מערכת הבריאות? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |