 |
|
 |
||
|
||||
 |
הקשר לעונש מוות הוא הצדקה של מוות בתור עונש מוסרי וצודק. מן הסתם אי אפשר לגזור ישירות אחד מהשני, אבל העיקרון דומה. לגבי הפרדה בין האירוע להשלכות שלו, דרג את האפשרויות הבאות לפי כמה הן ישמחו אותך: 1. טראמפ מת. מייק פנס זוכה בבחירות וממשיך את הקו של טראמפ, רק ביותר אוונגליסטי. 2. טראמפ מחלים ומפסיד בבחירות. 3. טראמפ מת וביידן זוכה בבחירות. אני חייב להודות שמבחינתי זה 1<2<3. ההבדל בין 2 ל-3 לא גדול (למרות שעם ההתבטאויות של טראמפ ביום-יומיים האחרונים, 3 מתחיל לתפוס פער). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב ומקווה ש־1 אינו נכון. מהמעט שאני יודע על פנס הוא קיצוני, אבל לא בלתי צפוי כמו טראמפ. אני לא חושב שהוא „ירצח מישהו בשדרה החמישית״, או סתם יצא בהפגנתיות ללא מסכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין את הקשר לעונש מוות, ואנחנו מסכימים שזה לא שקול, אז נראה לי שזה לא ממש עוזר כאן, זה מערפל יותר ממבהיר. אם אני שומע עכשיו שטראמפ מת, אני לא יודע עדיין מה יהיה אחר כך. אני חושב שהשמחה שלי היא לא מזה שעכשיו העניינים ישתפרו, אלא מזה שנעשה סוג של צדק. בעצם, אולי אחזיק בשתי השמחות, אבל אני חושב שבנפרד; ובפתיל הזה אני שואל על השנייה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין איך זה שטראמפ ימות כנשיא מכהן זה ''צדק''. צדק, לפחות לדעתי, זה שטראמפ יפסיד בבחירות לנשיאות ברוב מוחץ, ישפט על בגידה ומרמה, יורשע, ישב בכלא איזה שנה שנתיים, יקבל חנינה (מנשיאה, אם לאלוהים יש חוש הומור)... וכשיגיע למאה ועשרים וילך לעולמו, המוות שלו יהיה ידיעה שולית בעמוד שש ובדיחה בתוכניות הלילה בטלויזיה (זוכרים שפעם בחרנו בכשלון בוגדני לנשיא...). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אני שמח שמישהו שכנע אותך לוותר על הדרישה שקמיליה תשיר על הקבר שלו שירי הילולים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלושה גברים בסירה (מלבד הכלב)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הר שלוסן בוסן מבקש לא לבלבל בין שיר היתולים לשיר הילולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הר שלוסן ידוע בחוש ההומור שלו - דוקא שהוא מבקש לא לבלבל היתולים והילולים ברצינות תהומית ממש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב תודות על התיקון. (האמת, דרישת השלום מהזמר הנכבד היתה שווה את הטעות.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דרישה - תקווה. אתה מבין את ההבדל? מעולם לא קיוויתי שמישהו ישיר על הקבר שלו, או של כל אחד אחר, שיר הילולים, או כל שיר אחר. להבדיל מהפסד בבחירות דמוקרטיות, ממשפט צודק מענישה הוגנת ומשכחה (כל הדברים להם אני מקווה) - שירה על קבר לא מקדמת את תחושת הצדק שלי. אבל זה אני - אצלך זה אחרת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרישה, תקווה, ערגה, השתוקקות, אני איש פשוט - לא מבין ניואנסים. ולא אכפת לי שכל מי שבא לו ישיר על הקבר שלי שירי היתולים או הילולים. חוץ מהאריס, אולי (וזה מתוך התחשבות במבקרים). ובבורותי גם נראה לי שבחירת טראמפ היתה צלצול השכמה למפלגה הדמוקרטית, אבל היא לא ממש התעוררה מהיקום המקביל בו היא נמצאת1. יש מצב שהציבור האמריקאי יצלצל שוב - למרות טראמפ ולא בגללו. אבל אם אתה חושב אחרת זה סבבה לגמרי. הנושא הזה הוא לא משהו ששווה להתווכח עליו. __ 1.ראיית המציאות כשחור ולבן בתוספת תחושת הצדקנות המונופוליסטית מזכירה קצת את מפלגת העבודה הישראלית והלייבור האנגלי. אבל זה כבר נושא לסיפור אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא באמת ניואנס, זה שתי מילים שונות לגמרי. כל הכבוד! הראת לי כמה אתה גאון ואני אדיוט. לצורך העניין, היית יכול לחסוך שלוש תגובות, הייתי מקבל את זה כהנחת יסוד מראש. עכשיו, כש"ניצחת" את איש הקש שהמצאת אולי נסה לקרוא לפני שאתה מגיב? קיוויתי שהבחירה בבוש הצעיר תבהיר לבוחר האמריקאי כמה נזק אדם עלול לגרום אם הוא חותך את האף על מנת להרגיז את פניו. הבחירה בטראמפ הוכיחה לי שטעיתי. בהחלט יש מצב שהבוחר האמריקאי "יצלצל שוב". אני חושב שזה עצוב. לא ברור לי למה אתה חושב שאני חושב שזה "סבבה לגמרי". בכלל, לא ברור לי לאיזה חלק בתגובה שלי אתה מתייחס. (ראית המציאות בשחור לבן ותחושת צדקנות מונופוליסטית מאפיינת קיצוניים פוליטיים. יש כאלה במפלגת העבודה הישראלית, בהלייבור הבריטי, בהמפלגה הדמוקרטית בארה"ב, בליכוד בישראל,בשמרנים בבריטניה, במפלגה הרפובליקאית בארה"ב... ולמעשה, כמעט כל מפלגה בעולם. לשם דוגמה נסה לדבר עם מי שכתב את זה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיית המציאות בשחור לבן מאפיינת את השמאל (מפלגת העבודה הישראלית עוד קיימת?) למיניו? כי הוא רואה את האיסלאם כרוע העולמי הבלעדי, מהגרים ומבקשי מקלט כסכנה בטחונית וחברתית, מפגינים על זכויותיהם כאנרכיסטים ואנטיפה ומערערים על הסדר הקפטילסטי החזירי כקומוניסטים? לתומי חשבתי שאלו מאפייני הימין העולמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה מאד! חיוך ראשון של הבוקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוכנעתי בטעותי. השמאל לא נוטף צדקנות. ___ ולגופו של עניין - לא דיברתי על המושג הערטילאי ״שמאל״ (שמשמעותו תמיד יחודית לדובר), אלא על נותני הטון במפלגה הדמוקרטית (שאני אחד המתפקדים בה, סתם כדרך אגב). אין לי כוונה להגרר לדיונים חסרי תוחלת מסוג זה, אבל אשמח אם אתה והאלמוני לא תייחסו לי את תמונת המראה שלכם. תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך שהתסריט שלך הוא יותר צדק. אבל גם סתם מוות מקורונה בעת כהונתו זה קצת צדק. ציטוט אסוציאטיבי (ופאסיבי אגרסיבי, הרבה יותר ממה שאני מתכוון) ממאיר אריאל: "מה את כל כך צודקת? מה את כל כך באמת חושבת שאת הצדק היחידי עלי אדמות? הנה תסתכלי גם עלי רגע, תראי איזה חתיכת צדק. לא מי יודע מה, אולי רק עפר לרגלייך, אבל גם כן חתיכת צדק של עפר לרגלייך." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שיש הרבה סוגים של צדק. אבל מוות נראה לי כמו עוול, ולא מתיישב עם תפיסת הצדק שלי... (וזה חוזר קצת לטענה של האלמון האיילי בקשר לעונש מוות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוול למי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי - עוול לחברה, לקורבנות ולנוול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת שאתה מעדיף את התסריט שבו הוא נשאר בחיים, נשפט וכו'. מה דעתך על התסריט ההפוך, שבו הנבל ממשיך לחיות באושר ובעושר עד 120, ומת מרוצה מעצמו ונערץ על רבים? בהשוואה לו, האם מוות בזמן הכהונה הוא עוול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאולי פחות עוול אבל עדיין עוול. איך שאני רואה את זה, מוות הוא צדק אם מונע בוודאות מהנבל לעשות עוולות חמורות יותר מהעוול שבעצם המוות שלו (או אם הנבל הוא לא אנושי). מוות שמקצר את הזמן בו הנבל נהנה ממעשה הנבלה שלו נראה לי כמו עוול. אני לא מצליח לחשוב על מקרה בו מוות שמונע מהנבל להנות ממעשי הנבלה שלו (אבל לא מונע ממנו לעשות אותם) יראה לי צודק. אולי זה לא תמיד עוול (תלוי בכמה כוונה רעה יש מאחורי המעשים) אבל זה לא נשמע לי צדק. במקרה הספציפי הזה, אין לי כדור בדולח אז אין לי וודאות לגבי ההשלכות של מעשיו העתידיים, הוא כבר הספיק להנות ממעשי הנבלה שלו, ולדעתי הכוונה הרעה מאחוריהם היא די מוגבלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק השבוע "מחלק מוסר" ב'הארץ' נדרש לשאלה המוסרית של שמחה לאיד. משם: "מספר החיפושים של המונח 'שמחה לאיד' זינק ב-30,500% ב-2 באוקטובר, לאחר הודעתו של הנשיא טראמפ כי הוא והגברת הראשונה אובחנו כחיוביים לקורונה". וגם: 'בספר "כשדברים רעים קורים לאנשים אחרים" מציין הפילוסוף האמריקאי ג'ון פורטמן ששמחה לאיד אינה נובעת מהסבל של הזולת, אלא מהתחושה שאנחנו רואים את הצדק מתרחש לנגד עינינו. כשאדם מקבל את מה שבעינינו מגיע לו, אנחנו מרגישים שמשהו בכל זאת עובד בעולם. פורטמן סבור כי כאשר שמחה לאיד מייצגת רדיפת צדק, לא רק שהיא אינה תכונה שטנית – היא אפילו מידה טובה'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על המידה הטובה יש הרבה ספרים ובכולם לא ראיתי את הנקמה כערך שווה ערך למידה טובה. או שלא ראיתי טוב או שיש עוד פרשנות למידה הטובה . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שלא קראת את המאמר המלא שהפונז קישר עליו, נכון? אני לא כועס, אתה לא רוצה לפרנס עוכרי ישראל וכאלה, רק תדע שאתה מתפרץ כאן לדלת פתוחה לרווחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טרם הספיקותי לקרוא. אבל יש לי שכנים שמאלנים נחמדים שיש להם הארץ. אני אשדוד להם את העיתון בלי שאף אחד ידע ואקרא אותו במחשכים ואז אחזיר אותו באותו קיפול. וכך לא אפרנס את עוכרי ישראל וגם ארגיש יותר חכם. מבטיח לעדכן. שבת שלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול להבין אותו. אני נוטה להקל בחומרת הפשעים של טראמפ. אני מניח שגם אם הגב' קלינטון היתה נבחרת: א. איש הרקטות הקטן מקוריאה לא היה מתפרק מנשקו. ב. ההתחממות הגלובלית היתה נכנסת לשלב בלתי הפיך. ג. אולי 50% ממתי הקורונה היו מתים גם ללא הכאוס שטראמפ זרעבבית הלבן. ובכל זאת: מכיון שלדעתי כבר עלינו על המסלול המהיר לקץ הציביליזציה, להיות שם עם הידע שמנהיג האנושות הנבחר ראה עצמו מחוייב לקטום באיבו כל ניסיון לתקן את התהליך ועוד מרח זפת את כל אלו שהזהירו מפני מה שקורה, משרה מצב רוח מזופת באמת. כאשר מתרחש אסון גדול על האנושות, יש חצי נחמה בידיעהשאין זה באשמתה. אין זה המקרה שלנו. טראמפ לא קרה לנו. בני אדם בחרו אותו לשלטון. האם הם היו צריכים לדעת יותר טוב? אני לא יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק סעיף ג' שלך מספיק חמור. הבה נדבר על ה-50% הנו(מיו)תרים: לכמה מנהיגי מדינות במילניום הנוכחי יש 100,000 אזרחים חפים מפשע שמתו כתוצאה ישירה ממחדליהם על מצפונם? ועוד במדינות המפותחות? היחידי שעולה בראשי במיידי זה אסד הבן. ולא ברור שהוא עומד בקריטריון השני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רבות חשבתי על על "מה היה קורה אילו קלינטון" ב 2016. היו לי שני תסריטים בראש. באחד, הסטנדרטי, היא השפוטה של וול סטריט בדיוק כמו טראמפ. סופגת ביקורות קשות מהאגף השמאלי במפלגתה, שמנסה לשים לה רגליים כל הזמן. אצל הרפובליקאים כשלונו של טראמפ מחזיר את מיט רומני למרכז הבמה, יחד עם שניים שלשה מהמתמודדים הצעירים. בקיצור, עולם כמנהגו נוהג. בשני, ההזוי בהקיץ, היא קורעת את המסכה מעל פניה ועושה את מה שהיא רצתה באמת לעשות עוד מזמן נשיאותו של בעלה. היא מתחילה לתקן את החוליים היסודיים של הכלכלה האמריקאית- שלטון התאגידים, העדר המוסר, אי השוויון. אם כבר הזוי בהקיץ, אז בתסריט הזה קורה לה מה שקרה לקנדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש ארוע משמעותי באלקטורט האמריקאי. ביידן זוכה בסקרים ל290 אלקטורים ללא המדינות המתנדנדות, כלומר חוצה את ה-270 הדרושים לניצחון. זה אומר שהמשך התהליך הוא בעיקר לפרוטוקול. ביידן כבר זכה. לצערי, דוקא החדשות הטובות האלו מאירים באור שלילי את הדמוקרטיה המערבית המתירנית. שוב ושוב אנו רואים שבמצבי פילוג ההכרעה עוברת לידי מגזר החולות הנודדים. אותם מצביעים שדעתם אינה מקובעת והם עשויים להצביע לצד זה או אחר לפי הנסיבות. שוחרי הדמוקרטיה הנאורה יאמרו שזה feature חיובי. יאמרו הללו, תהא ההכרעה בידי אלו שאינם שבויים בדעותיהם המקובעות ומסוגלים להתאים את החלטותיהם לנסיבות המשתנות. מאידך, יש לי ספק גדול אם המגזר הנודד תואם את הפרופיל שמייחסים לו רואי הלבנות. לו היה מדובר בציבור של אנשים משכילים, אחראים ובעלי דעה ומודעות פוליטית, ניחא. במילים אחרות אם מאבחנים שמדובר באנשים המודעים להשפעה שיש למציאות הפוליטית על אורח חייהם הפרטי, אזי ניתן היה לבנות על הכרעתם. בפועל נראה כי כמעט בכל מקום המבנה הפוליטי של האלקטורט הוא שונה. הנטייה הפוליטית היא יותר עניין של זהות ומגזריות ופחות של שיקול דעת רציונלי. את המגזר החיוני של הפתוחים לשינוי, ממלאים יותר מדי אנשים שניתן לתארם כ-drifters ביותר ממובן אחד. אופורטוניסטים, רודפי הזדמנויות, רדיקלים וליברטריאנים תלושים ובעיקר מזדנבים המנסים לנחש את רוחהזמן ולזנק על העגלה המנצחת הם אפיונים יותר שגרתיים של המגזר המתנדנד. התוצאה היא שההכרעה הפוליטית היא יותר תוצאה של ספינים, דיסאינפורמציה תקשורתית ומהלכי תמיד, מאשר של שיקול אזרחי וטובת הכלל. מהי המכשלה הדמוקרטית? נראה לי שיותר מכל דבר אחר, מה שמצביע יותר מכל דבר אחר על המכשלה בתיאוריה הדמוקרטית הוא העובדה שגם כאשר ההכרעה הלכה לצד השני, 42% או 43% מן האלקטורט האמריקאי חושב שנוכל, בדאי ואדם שברור שהוא נעדר כישורים בסיסיים לתפקיד ראוי להצביע עבורו. אם יש משהו המעיד כאלף עדים על מכשלותיה של השיטה הדמוקרטית, זוהי העובדה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מי זה איש הרקטות הקטן? טראמפ השפיל את ארצות הברית במגעים הלא מוצלחים עם צפון קוראה. ב. קשה לדעת. אבל היו ננקטים צעדים שונים מוקדם יותר. ג. יש כאן גם עניין של שליטה בקונגרס. הקונגרס הכשיל את יוזמת ביטוח הבריאות של אובמה. אם במקביל לבחירת קלינטון היתה גם שליטה דמוקרטית בשני בתי הקונגרס (בכלל לא מחויב המציאות אבל יש מתאם לא רע) אז להרבה יותר אמריקאים היה ביטוח בריאות סביר. מעבר לכך, ממשל טראמפ הזניח את הרשות הפדרלית שנועדה לטיפול באותם משברים. לא ברור לי אם ממשל קלינטון היפותטי היה מתחיל להגיב מוקדם מספיק, אבל יכול להיות שהיו בו תהליכים יותר מסודרים. אבל כנראה שלא קטנוניות כזו גלויה מול מדינות רפובליקאיות. שלא לדבר על כך שעצרות שלו הפכו לאירועי הדבקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''איש הרקטות הקטן''- כך כינה טראמפ את קים ג'ונג און לפני שהתיידד איתו. אופייני למפעלות טראמפ הוא ששום דבר טוב לא יצא לארה''ב מן הידידות החדשה הזו. הדבר היחיד שהרויחה ארה''ב מדיניות טראמפ באיזור, זה חיסכון כספי שנבע מביטול תמרונים משותפים עם דר' קוריאה. המחיר היה שבדרום קוריאה ובשאר בנות הברית של ארה''ב הבינו שהיא משענת קנה רצוץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי ההתחממות הגלובלית: זה לא דבר בינארי. התחממות גלובלית היא כבר בלתי הפיכה במובן הזה שהעולם כבר מתחמם לא מעט שנים ומה שכבר התרחש הוא בלתי הפיך (גם לו היינו מצליחים להחזיר את העולם לטמפרטורות של טרם המהפכה התעשייתית יש נזקים שלא ניתן לתקן). אבל המסלול העתידי נתון לשינויים. אם ב-"תרחיש קלינטון" הטמפרטורה בשנת 2100 עולה בשתי מעלות וב-"תרחיש טראמפ" היא עולה בשלוש זה הבדל גדול מאד, גם אם שני המקרים גבוהים ממה שהיה רצוי. תחת קלינטון המאמצים האמריקאיים והעולמיים להאטת ההתחממות היו גדולים יותר, והתוצאה היתה שהיה לנו ולמערכות הטבעיות יותר זמן להתמודד עם ההתחממות והיינו סופגים פחות נזקים בלתי הפיכים (כמו אבדן מינים, חורבן סביבות מחיה, היעלמות קרחונים, העלמותם של איים ואבדן שטחי חוף). היא לא היתה עושה "ניו דיל ירוק", אבל די אפילו בכך שהיא לא היתה מתאמצת להכשיל כל פעולה בנושא כדי שהיינו היום במצב טוב יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המסקנה שלי ממשבר הקורונה - אם לא יבוא מהפך משמעותי בעקבותיו בגישה הבינלאומית למניעת מגיפות, עד סוף המאה הזו וירוסי הקורונה דור 3, 4 ו-5 יחזירו את האנושות מאות שנים אחורה. אולי זה יפתור חלק מבעיית ההתחממות, על הדרך. כמו שכבר כתבתי כאן - לו הקורונה הנוכחי היה פוגע לא רק בזקנים, היינו חוזים כבר היום בהרס הציויליזציה כפי שאנחנו מכירים אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי. השפעת הספרדית פגעה בכל הגילאים ובבני 20-40 יותר מאשר בזקנים, היא הרגה מיליונים רבים אבל לא הביאה להרס הציביליזציה. עשרות מגפות אחרות בחמש מאות השנים האחרונות לא הביאו להרס הציביליזציה - למה שהבאות בתור תגרומנה לזה? אני גם משער שהיכולת שלנו להתמודד עם מגפה חדשה תתפתח משמעותית בעשורים הקרובים בזכות התפתחויות גם בטכנולוגיות שלנו בתחום הביולוגיה (ראה למשל את ההשפעה של הקריספר על כל חקר הגנטיקה והיכולת לשכתב דנ"א), גם במחשוב (בדגש על AI) וגם בהבנה שלנו את הפעילות של תתי מהערכות בגוף והאינטראקציה ביניהן. מובן שגם הקורונה תיתן דחיפה משמעותית מאד לתקצוב מחקר בכל הנושאים האלה וגם תספק לא מעט חומר גלם למחקר אפידמיולוגי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציביליזציה היום הרבה יותר גלובלית מצד אחד, ומפונקת מצד שני, מאשר לפני מאה שנה. סביר להניח שהיום השפעת הספרדית היתה קוטלת סדר גודל יותר, בגלל קישוריות גלובלית וצפיפות אוכלוסין מוגברות. תראה מה עשתה הקורונה - מגיפה הרבה פחות גרועה (הרבה = פקטור 100 בערך) לכלכלה העולמית. לגבי הפסקה השנייה שלך - אני מאד מקווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"תראה מה עשתה הקורונה" אתה מסכם את האירוע בעת התרחשותו. התסריט בו אנחנו רק בתחילת הדבר המתגלגל הזה שמכונה ״משבר הקורונה״ הוא תסריט סביר (בלשון המעטה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא: * בשפעת הספרדית טיפלו בצורה גרועה (גם ביחס לסטנדרטית של אותה תקופה) בגלל מלחמת העולם הראשונה * היום יש טיפולים הרבה יותר טובים בזיהומים המשניים של שפעת הייתה לנו חזרה גנרלית עם "שפעת החזירים" (מגפת השפעת ב-2009 [ויקיפדיה]). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ענית לא על קישוריות מוגברת, ולא על צפיפות אוכלוסיה. הוספת גורמים נוספים, השאלה עכשיו היא מי תורם יותר. נראה לי שהחזרה הנוכחית יותר ''גנרלית''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצד השני של הקישוריות המוגברת הוא התקשורת הטובה. יש יכולת להפיץ מידע (ואמנם גם דיסאינפורציה, אבל זו נפוצה מהר בכוחות עצמה, וזה היה ידוע כבר בזמן השפעת הספרדית) ולכן יש כלים הרבה יותר טובים לנטר את התפשטות המחלה. אם יש רצון, אפשר לטפל בה הרבה יותר טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו רואים כמה נפלא זה עובד. אתה כותב כאילו אנחנו ב-2019. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההמלצות הפשוטה לשטוף ידיים ולחבוש מסכות עברו מהר. אני מנסה לחשוב איך היו מתאמים דברים כמו ערים אדומות באמצעים של תחילת המאה. זה שאין לנו יכולת פוליטית להשתמש במידע הזה זה משהו אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אענה רק את תחושת הבטן האינטואיטיבית שלי: ההשפעות של תיאום טוב יותר, הוראות טובות יותר וטיפול רפואי טוב יותר הן לינאריות. ההשפעות של תחבורה בין עירונית ובין לאומית שוטפות ושל צפיפות האוכלוסין היא אקספוננציאלית. אם נגיף השפעת הספרדית הגיע למאה מיליון אנשים תוך זמן x, היום היה מגיע לחמישה מיליארד בזמן רבע x. הלקח הקשה שלמדתי השנה הוא שגם הרפואה של היום לא היתה מחסלת אותו בפחות משנה, ובזמן הזה, מספרי המתים היו עצומים ומערכות הרפואה והכלכלה היו קורסות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח מישהו בפרברי גוש דן כבר עשה על זה סימולציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סימולציה? מה זה??? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה אולי לאסימילציה של אוכלוסיות שונות שמשפיעה יותר מכל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארצות הברית, עם שלטון עוין, הגיעה עדיין להרבה פחות חולים באותו פרק זמן, עם אוכלוסיה גדולה בהרבה. הקורונה הרבה יותר מדבקת מאשר השפעת הספרדית, ולמרות זאת מצליחים להגביל את ההתפשטות שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(עכשיו מגיע חרמפפף מצידך לאלמון האיילי, תגובה 726565. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוחות גדולים חושבים דומה.סתם, נראה לי שבמקרה ההוא לקיתי בתופעת 'האחרון זוכה': מיד אחרי התגובה של האלמון היתה תגובה נוספת עם קישור. בצוק העיתים והקשב, נכנסתי לקישור האחרון, וכשחזרתי כבר הראשון נשתכח ממני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא שקול, אבל מערב אותם גורמים ולכן מאפשר הסתכלות יותר כללית על השאלה, מבלי לערב תחושות אישיות לגבי טראמפ. במיוחד אם אתה מסתכל על מותו של טראמפ מקורונה בתור סוג של צדק (אלא אם התכוונת לצדק פואטי?). אבל לא באתי לשכנע. אם לדעתך זה לא מועיל, זה בוודאות לא מועיל לך. בתזמון מעולה, הנה נקודת מבט נוספת: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כבר נקודות מבט, סקירה עוד יותר מעמיקה של השאלה עוד מלפני שטראמפ חלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מספיק זמן פנוי לכל הסרטון, אבל מזפזופ קצר: א. אחלה גיטרה בהתחלה. ב. מה (לעזאזל) הקטע של האישונים המאורכים האלה? זה מקריפ בטירוף. ג. אשמח לצפות בשאר כשיתאפשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. עוד יותר מקריפ בגלל שהעדשות מתגלגלות לה והאישונים משנים כיוונים כל הזמן... (אתה באמת שואל? היא מגלמת cat girl שזה ביטוי ליחסים המסובכים שלה עם נשיות מתיילדת בסגנון קוואי, אנימה או הנטאי - מביך אותי שאני יודעת את כל זה...) ג. מומלץ. :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת יפה מאוד (ולקח לי יותר מהזמן הנקוב, כי ברגעים מסוימים היא מדברת מהר, הכתוביות קטנות, אני ב-FOMO ומחזיר אחורה). זה נוגע ליד השאלה שלי, אבל לא חזיתית בה. כי כמובן שאני מקבל שאנחנו כחברה או מדינה צריכים להשתדל לא לנקום, אבל השאלה שלי היתה, אם לא נקמנו, האם זה רע לשמוח שהגורל "נקם" (ובפתיל עם האייל האלמוני, השאלה היא האם זה באמת צדק). אני נוטה להשתכנע שזה לא מאוד רע, אבל יותר רע מטוב; אפשר לקבל את זה לכל היותר כגילטי פלז'ר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |