|
||||
|
||||
לא רוצה. גם לא הבנת אותי, גם הצהרת שזה לא מפריע לך להתווכח וגם שכחת מה כתבת ואז האשמת אותי בהתעלמות. אי אפשר לנהל כך שיחה, והמינימום שאתה יכול לעשות זה לתת איזושהי אינדקציה שתפסיק להתנהג כך. במקומך הדבר הראשון שהייתי עושה זה להתנצל, אבל המינימום שאפשר לעשות זה להכיר בכך שלא הבנת אותי ולשאול למה דיברתי על רציונליות. הסיבה שאני מתעקש על זה היא חשש שגם את המשך דבריי תפרש לא נכון. |
|
||||
|
||||
אין בעיה. אתה מצטרף בזאת כמספר שתיים לקבוצת המשתתפים שלא אטרח לענות לתגובותיתם. כך גם אי אפשר יהיה לדעת אם כן או לא הבנתי אותך. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי, אתה מחרים אותי בגלל שלדעתך אני מתחמק ממתן תשובה או בגלל התעקשות שתנסה להבין אותי? במקרה הראשון, אני מבטיח שברגע שתראה רצון להבין אותי תקבל תשובה. בעצם, למקרה שאינך סומך עלי, אני מוכן אפילו לתת את התשובה מראש בתנאי שלאחר מכן תגיד מה לא הבנת בהודעות שלי ותבקש הסבר. במקרה השני, אני מחזק את ההחלטה שלך. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |