|
||||
|
||||
==> את הפקקים ניתן יהיה לצמצם רק אם בכל רכב יסעו כמה אנשים. כמה תיקונים קלים. המילה "רק" איננה נכונה. גם בכביש צפוף מכוניות יכולות לנוע מהר. פקקים הם בעיקר תופעה אנושית. בויקיפדיה כתוב למשל: "צי כלי הרכב הרובוטיים על הכביש יתאם מרווחים קבועים בין המכוניות ובכך יאפשר הקטנת המרחק ביניהן, בלי להסתכן בהתנגשויות. פרסומים שונים חוזים כי נסיעה במהירות 120 קמ"ש תצריך מרחק של 6 מטר בין המכוניות, לעומת 60 מטר הנחוצים במהירות זו כאשר הנהג הוא אנושי". לגבי התיזה שהקיבולת שתתפנה תיצור ביקוש נוסף עד לחזרה לאותו מצב.. זה נכון אולי כשסוללים עוד מסלול אחד באיילון. לגבי שינוי כל כך דרמטי שבו הקיבולת גדלה בכל הכבישים - ואופי הנהיגה עצמו משתנה - בכלל לא ברור שזה נכון. |
|
||||
|
||||
לא שומרים על מרחק בלימה? תחשוב עד כמה קל יהיה ליצור שם פקק. |
|
||||
|
||||
תחשוב ממה מורכב מרחק בלימה. ולמה מרחק הבלימה של רכבים אוטונומיים הוא אפילו גדול יותר ממרחק בלימה של רכב אנושי, גם כאשר המרווח בין המכוניות עצמן קטן יותר. |
|
||||
|
||||
במיוחד כאשר כל המכוניות גם מדווחות בזמן אמת על מה שקורה (אמנם מצריך חתיכת רוחב פס, אבל אלון מאסק דואג לזה!). |
|
||||
|
||||
אם כל המכוניות מדווחות בזמן אמת, זה אומר שמכונית אחת יכולה לאלץ מכונית אחרת לבלום. |
|
||||
|
||||
כן, ו...? אם המכונית הראשונה בשיירה נאלצת לבלום, האחרונה מתחילה בבלימה כמעט בה בעת. תאונות שרשרת הולכות להיות נדירות יותר מתושב בני-ברק בלי קורונה. |
|
||||
|
||||
מה מרחק הבלימה של קרון ברכבת? |
|
||||
|
||||
אתה נוסע בפקקים באיילון? המרווח שנשמר בין מכוניות בנסיעת עומס רחוק מאד מששים מטר. בתנאי עומס מכוניות נוסעות בצפיפות, לא במרחק של 6 מטר אולי אבל גם לא הרבה יותר גדול. אדם שיושב תופס שטח של מ"ר אחד. רכב תופס שטח של בערך 8 מ"ר; רכב על נתיב נסיעה בכביש, עם מרווחים של 6 מטר, תופס יותר משלושים מ"ר. כל עוד היחס בין ה-payload לבין הקופסה שנושאת אותו הוא כזה והשטח שמוקצה לכבישים הוא נתון וקבוע, תתקשה מאד למנוע פקקים. בכבישים שאינם עמוסים אין משמעות לכך שהקיבולת תגדל (בהנחה שזה יקרה - יום אחד, לאחר שכל המכוניות שאינן אוטונומיות-דרגה-חמש תיעלמנה). המשמעות היא רק בכבישים העמוסים. צווארי הבקבוק - הגשרים, המחלפים וכו' - יישארו אותם צווארי בקבוק; העליה בקיבולת שלהם תיצור ביקוש שיאזן בסופו של דבר את העליה. |
|
||||
|
||||
נראה לי שצריך להסביר את הנקודה באופן קצת יותר מפורט. הפרמטר המעניין של הכביש הוא לא כמה מכוניות נכנסות בו סטטית. אלא, ההספק: כמות שעוברת בו בשעה. לדוגמא דמיין שלאורך איילון צפון יש 1000 מכוניות. המספר הוא מספיק קטן ואז הן נוסעות מהר ולוקח להן 10 דק להגיע מההתחלה עד הסוף. אז ההספק יהיה 6000 מכוניות לשעה. מה יקרה אם נכנסות לאיילון בבוקר 2000 מכוניות במקום 1000? אז המרווחים בין האנשים קטנים יותר ואז הם נוסעים לאט יותר (הסבר למטה). יקח להם 20 דק להגיע מההתחלה עד הסוף אז ההספק יישאר 6000 לשעה (במציאות הוא כנראה יהיה נמוך מ 6000). הדבר הזה נובע מכך שאנשים נוסעים ב 100 קמ"ש כאשר יש מרווח של כ 50 מטר בין רכב לרכב. כשהרווח נהיה קטן יותר, מהר מאד נהיה פקק למרות שלכאורה אנשים יכולים להמשיך לסוע ב 100 קמ"ש. למה? קודם כל זוהי עובדה אמפירית.. אבל תופעה אחת שקורית היא שנהג אחד בולם וזה שאחריו מגיב באיחור קל ובולם טיפה חזק יותר וכן הלאה וכן הלאה. אבל מכוניות רובוטיות יכולות לשמור על מרווחים קטנים הרבה יותר, לפני שתופעות כאלו קורות. אני כאן רק מסביר מה שמומחים אומרים. הנה מאמר אחד. הוא אומר שההספק של כבישים יכול לגדול ב 273% כתוצאה מהמעבר למכוניות עם בקרת שיוט אדפטיבית. שים לב, זו לא מכונית אוטונומית, זו בסה"כ בקרת שיוט שיודעת לשמור על מהירות ועל מרחק מהאוטו שלפניה. יש לי דבר כזה באוטו שלי היום, אני פשוט לא מפעיל את זה. וזה עוד לפני שנלקח בחשבון תקשורת בין רכבים, שתגדיל את המספר עוד יותר. לפי המאמר, גם אם חלק מהמכוניות יפעילו את התכונות האלה כבר יהיה שיפור (פרטים במאמר). לא צריך לחכות לימות המשיח. |
|
||||
|
||||
תופעה שקורית כבר היום היא שהוספת נתיבים לא מעלימה את הפקקים. |
|
||||
|
||||
נכון. אבל להוסיף 273 אחוז להספק? בכל הכבישים? זה מקביל לכך שנשלש את כמות כל הנתיבים בכל הכבישים ובערך באותו זמן. כמו שאמרתי: אי אפשר להסיק מהנסיון שלנו על הרחבת כביש בודד. אני אפילו לא בטוח שהוספת נתיב היא אנלוגיה מספיק מדוייקת. |
|
||||
|
||||
ליתר דיוק, לפי הדיווח הזה (לא מצאתי את המאמר המקורי), 273% זה כשכל המכוניות מדברות ביניהן. בקרת שיוט אדפטיבית אצל כל המכוניות אמורה להגדיל את ההספק לפי המאמר ב־40%. וכזכור, „כל המכוניות מדברות ביניהן״ משמעו גם שהמכונית שלי יכולה לבקש לא רק מהמכונית שמאחוריה אלא משורה שלמה של מכוניות שמאחוריה (תודה רבה על התיקון, שכ״ג) לעצור סתם כך פתאום. |
|
||||
|
||||
שם המאמר המקורי מופיע בסוף המאמר אליו קישרתי. לגבי המספרים אתה צודק; עשיתי קצת ערבוב בין המאמר למה שכתוב בויקיפדיה באנגלית. |
|
||||
|
||||
מובן שהקיבולת של כביש היא פונקציה גם של מספר הנתיבים וגם של מהירות התנועה. אבל הפקקים באיילון, כמו גם בכבישים אחרים, לא נובעים רק (או אפילו בעיקר) מכך שהמכוניות מתקרבות אלו לאלו ואז ספונטנית נבהלות מעצמן ומאטות. הם נובעים במדה רבה, ואפילו עיקרית, מהמגבלות בצווארי הבקבוק. אם אתה יורד מהאיילון בגשר ההלכה, נגיד, אז יש מקום ל-X מכוניות עד הרמזור. ברגע ש-X התמלא המכוניות מתחילות לחרוג לתוך האיילון עצמו. המהירות האפקטיבית בנתיב הימני יורדת לקרוב לאפס, והתוצאה היא שהמכוניות שלא יורדות בהלכה עוברות שמאלה ומייד מצופפות את שאר הנתיבים - מה שמהר מאד מביא אותם לעבור את הסף הקריטי. במקביל, כמובן, המכוניות שרוצות לרדת שם בולמות ומתחילות לחתוך ימינה מוקדם יותר ומוסיפות לכאוס. גם אם היית מצליח להגדיל את הקיבולת של האיילון ב-273% (שזה מספר שאוכל להאמין לו כשאראה אותו מתרחש במציאות על כביש אמיתי) התוצאה היתה שהיית מביא הרבה יותר מהר הרבה מכוניות שרוצות לרדת בהלכה והזנב של הטור הזה היה הולך אחורה כל הדרך עד הירידה לארלוזורוב, שם הוא היה מצטרף לזנב שהולך לשלום וכן הלאה. הרובוטיקה יכולה להעביר גם 273% יותר מכוניות בצומת מרומזר (אפילו באוטופיה שבה כל המכוניות משוחחות ואין צורך ברמזורים פיסיים)? אני מתקשה להאמין. למה אתה לא מפעיל את הבק"ש האדפטיבי? אחלה דבר. היה לי כזה ברכב שעד לפני שנתיים ועבד יפה מאד, ירד לחמישים קמ"ש כשהיה צורך ועלה בחזרה ל-130 ללא התערבות מצדי, יכולתי לנסוע ככה את כל כביש 6. אבל הוא לא צמצם בכלום את המרווחים - סביר שאני הייתי שומר פחות. |
|
||||
|
||||
הרבה יותר יעיל וזול לכבישים עמוסים בעיר (ובפרברים סמוכים) הוא לעבור לרכבים קלים, כגון מכונית זעירה וריקשות (לנוסע יחיד/זוגי). אבל יש האינטרסנטים שמעוניינים לחייב קניית רכב פרטי בינוני הם יביאו נימוקים מדוע רכבים זעירים אינם טובים. מדובר בפתרון מיידי, כמעט ללא השקעות ציבוריות. העובדה שיש קטנועים כבר עשרות שנים מוכיחה שיש לזה ביקוש. המדינה אמורה לתמוך על ידי מיסוי נמוך, אבל כאן בדיוק מופיעים האינטרסים (רכב גדול מייצר הכנסה ממיסים, וכן תמיכה ביבואנים גדולים). |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |