|
||||
|
||||
אם זה הכלי היחיד שנשאר, זה בגלל שהממשלה מיסמסה כל כלי אחר. כשהתכוונו לפתוח את מוסדות החינוך בקפסולות ועם הגבלות, הממשלה החליטה למסמס את ההחלטה ולפתוח את הכל כרגיל. כשהועלתה תוכנית הרמזור, הממשלה התמהמה ובסוף אישר חצי מההגבלות שהתכוונו להטיל על ערים אדומות. כשדיברו על הגבלת תפילות המוניות בראש השנה, המציאו "מתווה" חסר שיניים. ההכרח להטיל סגר, אם קיים, נמצא באחריותה המלאה של הממשלה. הוא לא מוסרי, לא הוגן ולא סביר כמו רופא שיניים שמתעלם מחור בשן של הפציינט, ואז כשהפציינט בא אליו עם כאבים עזים אומר "אין ברירה, חייבים לעקור לך את השן". רק שכדי שההשוואה תהיה מדוייקת, צריך להוסיף עוד כמה רופאים שעמדו ברקע וצעקו "יש פה חור, תעשה עם זה משהו". הסינים הצליחו ע"י הנהגה של משטר דרקוני מעל ומעבר להגבלות הנוכחיות. דווקא מדינות אחרות שנקטו באסטרטגיה הופכית לאסטרטגיה של ממשלת ישראל (בניית מערך קטיעות יעיל, יציאה מדורגת וזהירה מהסגר, הנחיות ברורות, העברת הטיפול לאנשי מקצוע ללא התערבות מצד הדרג הפוליטי ועוד ועוד) הצליחו לשמור על רמת הדבקה סבירה גם בלי לרתך דלתות של בתי מגורים כדי למנוע מחולים לצאת מהבית1. _________________ |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |