|
||||
|
||||
מקארתניזם! |
|
||||
|
||||
טוב! ושאלה- איך אני יודע איזה שיר אני הכי אוהב? הרי בבוקר אני יכול לאהוב יותר את "היא באה השמש", בצהרים את "ל.ס.ד" ובערב את "שדות תות". אם אני מנסה להזכר איזה שיר שמעתי הכי הרבה פעמים לפני שיצא לי מהאף, אפילו זה קשה לי. זה היה לפי תקופות. פחחח... הרי אני אפילו לא מסוגל לבחור את עשרה השירים הכי טובים שלהם. תגובה 687404 |
|
||||
|
||||
היא באה השמש? |
|
||||
|
||||
"שבלול" יצא ב 1970. אין ספק שהיתה השפעה. |
|
||||
|
||||
מצעד השירים הכי ביטלס לא של הביטלס: 1. תראה מה עשית של להקה אוסטרלית בשם Jet. לא רק שהם גנבו את המלים של Sexy Sadie, גם העיבוד והנגינה מאוד ביטלסים. המתופף ממש עושה רינגו, וישנו קטע המעבר שמזכיר כל כך הרבה שירים של הביטלס עם מעבר התופים, צבע הגיטרה, ומהלך בס מקארטני קלאסי (כמו באובלדי אובלדה) שמבוצע על הגיטרה. 2. זורעים את זרעי האהבה של Tears for Fears. כל השיר באווירת התקופה הפסיכדלית של הביטלס (I am the Walrus) ויש בו אפילו סולו קרן יער 3. מר שמיים כחולים של ELO. ג'ף לין הוא אוהד גדול של הביטלס, והיה גם חבר של ג'ורג' הריסון. השיר כולו (למעט ה outro הארוך אחרי שהשיר "נגמר", שחוזר להיות ELO) ספוג באווירה ביטלסית. מקצב הפתיחה מזכיר את קטע המעבר מ A day in a life ויש כמה רפרורים שנראים לי מכוונים לגמרי- צליל הפטיש המכה, ההתנשפויות והטרומבון. ובעברית? לדעתי המקום הראשון הוא של "מי מפחד מגברת לוין" של השלושרים (הלחין שלום חנוך). הפזמון מזכיר את צוללת צהובה, וככל שהשיר מתקדם הוא נכנס יותר לאווירה ביטלסית עם החצוצרה ובסוף קצת Hey Jude. מעניין שהאווירה הביטלסית הזו שאני מדבר עליה שייכת לא מעט לביטל החמישי ג'ורג' מרטין. |
|
||||
|
||||
הסולו ב- Sowing the seeds of love נשמע לי כמו חצוצרה, ולא קרן יער (וגם זה ביטלסי, ע"ע Penny Lane). |
|
||||
|
||||
נכון. הסולואים הם חצוצרה ואורגן המונד. זה רק אני או שמעבר הגיטרה כאן מזכיר מאוד את Ticket to ride? |
|
||||
|
||||
גם לדעתי יש דמיון מסוים. נחמד. |
|
||||
|
||||
ולרשימה שלך אני מוסיף את In My Own Time, שיר מוקדם של הבי-ג'יז. |
|
||||
|
||||
וואלה, לא הכרתי. אם היית אומר לי שזה טייק מוקדם ולא מוצלח של taxman הייתי מאמין.האוסטרלים האלה אפילו אימצו מבטא ליברפולי. |
|
||||
|
||||
3א. גם סולו הגיטרה המוצלח באמצע מר שמיים כחולים מאד האריסוני באופיו. 3ב. לחובבי הז'אנר - השיר כולו מתנגן על סצינת הפתיחה של שומרי הגלקסיה Vol2, וכיוון שזהו החלק הכי מוצלח בסרט, אני אשים אותו כאן. כי עצים רוקדים על שמיים כחולים, כמה רע זה כבר יכול להיות? |
|
||||
|
||||
>> סולו הגיטרה המוצלח באמצע מר שמיים כחולים מאד האריסוני באופיו. דווקא לי הסולו הזה לא נשמע האריסוני במיוחד. בפרט, הפראזה האחרונה בסולו היא ב"שני קולות" עם סאונד דיסטורשן, שזאת פרקטיקה שהפכה לפופולרית מתישהו בשנות השבעים, ולא זכורה לי מאף שיר של הביטלס. |
|
||||
|
||||
השלושרים באופן כללי, ובפרט, חוץ מגברת לוין, גם ''האוהבים את האביב'', קומפלט עם מעבר הודי כדי לא לקפח את הריסון. |
|
||||
|
||||
אם מדובר על הביטלס המוקדמים, אז זו כמעט שאלה חסרת משמעות כי מרחב הצליל של כלל הרוקנרול של התקופה היה מצומצם. אבל שיר אחד בכל זאת הצליח לבלבל ציבורים רחבים לחשוב שהוא של הביטלס, המוקדמים אני מניח. פעם היתה בגל"צ התוכנית "נכון לעכשיו", ובה החידון "תו השעה", שבה מאזינים היו צריכים לזהות שיר על סמך קטע קצרצר מתחילתו, שהלך והתארך ככל שהתארכו הימים ללא פיתרון. היו מעלים חמישה מאזינים ליום, אאז"נ, והיו כמובן תמיד כאלו שבזבזו את הזמן עם ניחושים של שירים מפורסמים הרבה יותר מדי. שיר אחד בלט כשיר זיקית: לא משנה מה היו הצלילים, פעם ביומיים-שלושה מישהו היה מנחש שזה "Umbrella של הביטלס", כשהכוונה כמובן ל-Bus Stop של ההוליז (ההוליס?). אני צריך להודות שהנער שהייתי גם חשב שזה של הביטלס, עד שהתגלחתי על זקנם של אותם מאזינים. |
|
||||
|
||||
יו, איך אני זוכר את "תו השעה" (בהתחלה עם דובי לנץ ובהמשך יואב קוטנר). נדמה שגם כשסכומי הזכייה תפחו עקב חוסר זיהוי, הם היו לא יותר מכמה אלפי שקלים, והיום בטח היו מעוררים הרבה פחות התרגשות. הייתי מתחרפן ממאזינים שמתקשרים ואומרים משהו כמו "יש פתיחה של פסנתר, אז אני מנחש שהשיר הוא 'עוף גוזל' ". כאילו שאם יש 8% דימיון במוזיקה, אז הם יקבלו 8% מהפרס. ובחזרה לענייננו: לדעתי השיר הישראלי ההכי מושפע-ביטלס, נדמה לי שאפילו במוצהר, זה "מה איתי" - קומפלט עם ה"נה נה נה" סטייל היי ג'וד. |
|
||||
|
||||
תמיד חשבתי שהלחן של ''מה אתי'' הוא של שמוליק קראוס. עכשיו ראיתי שהקרדיט משותף לו, לג'וזי כץ ולשלום חנוך. כשאני מזמזם לעצמי את השיר אני יכול לנחש למי מגיע הקרדיט על כמה מהפראזות. |
|
||||
|
||||
הנה ג'וזי כץ מספרת על הלחנת "מה אתי", ועל הקרדיט שהיא קיבלה באיחור גדול. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |