בתשובה לאריק, 19/08/20 1:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חדשות הקורונה בישראל הגענו למאה אלף מקרים. לא חלמתי שנגיע לשם עוד בקיץ. לפני חודשיים, ב 21 ביוני, היינו ב 21 אלף מקרים. ההתפרצויות במגזר החרדי מתחילות לשכוך, אבל מחליפות אותן התפרצויות במגזר הערבי (כולל הדרוזי, שעד לפני חודש היה המגזר הנקי ביותר מקורונה). שיעור החיוביים החדשים בבדיקות במודיעין עילית ירד פלאים מ 26.6% רק לפני 4 ימים ל 9.5% כעת (ועוד עם חפיפה בין הנתונים, כלומר שהירידה גדולה יותר). שיעור סך החיוביים מסך האוכלוסיה בעיר הגיע ל 4.4%, לעומת 4.7% בבני ברק. נראה לי שבשתי הערים, לבד מן המאמצים של הרשויות, גם חיסון העדר כבר נותן את אותותיו1. עם 41% מהאוכלוסיה בגיל 0-14 (בני ברק), לעומת 27.7% השיעור הארצי (להשוואה, באיטליה רק 13.6%), ולאור שיתוף הפעולה הנמוך עם הרשויות בשלבים המוקדמים של המגפה, אני משער שיותר מקרים אסימפטומטיים חמקו שם מתחת לרדאר, ויש כבר 50% בעלי נוגדנים בבני ברק. מה שאומר שהסכנה להתפרצות חדשה שם בקרוב נמוכה עד לא קיימת, ובעוד מספר שבועות, כשהמקרים הפעילים הנוכחיים יסתיימו, בני ברק תהיה אולי המקום הבטוח ביותר בארץ. נראה שהמערכת הולכת ומשתפרת עם הזמן. תוצאות הבדיקה מגיעות עכשיו תוך 24 שעות. ביולי התבשרנו1 שמשרד הבריאות בוחן שימוש באיגום דגימות (pooling), לא חלפו מספר ימים (חלף יותר מחודש) ואנחנו מתבשרים שמשרד הבריאות אישר2 את האיגום. "כעת, לאחר אישור משרד הבריאות והפרסום המדעי, החוקרים מתכננים לקדם את יישום השיטה במעבדות הווירולוגיות ברחבי הארץ... עתה, כדי להתחיל לבדוק דגימות מאוגמות, כל מעבדה צריכה לרכוש רובוט שיעשה את שלב איגום הדגימות המקורי... אז, במסגרת המתווה של משרד הבריאות, המעבדות צריכות לעבור את תיקוף השיטה במכשירים שלהן: הרצה של השיטה החדשה במקביל למעבדה הרגילה, עד שיזוהו 30 חולים חיוביים בשתי השיטות. "הם יכולים להשלים את זה בתוך יום-יומיים", משוכנע הרץ." נקווה. _________ 1 בסקר הסרולוגי שנערך בארץ על דגימות דם ממרץ ואפריל התגלה ששיעור בעלי הנוגדנים היה גבוה פי עשרה משיעור החיוביים. 1 10-8 דגימות במבחנה אחת: הפתרון האפשרי לבעיית זמני ההמתנה ווינט 16.7, "לאחר מספר פגישות שהתקיימו במשרד בנושא לאחרונה העריך מנכ"ל המשרד פרופ' חזי לוי בשיחה עם "ידיעות אחרונות" כי המהלך הרחב צפוי להיכנס לשימוש בקרוב: "אני חושב שזה לא ייקח לנו יותר מכמה שבועות, אלא הרבה פחות. אין זמן לזה, ואני מקווה שתוך כמה ימים נוכל להכניס את זה לשימוש"." 2 בעלות נמוכה יותר, בקצב מהיר יותר: ישראל אישרה לראשונה שיטה לייעול בדיקות קורונה הארץ 21.8, |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור מהו התוקף של חיסון עדר. כמה מחקרים מראים שלפחות אצל חלק מבעלי הנוגדנים, הם יעלמו תוך כמה חודשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן הכנסתי את הסייג ''בקרוב'' אחרי ''התפרצות מחודשת''. ובעוד פחות משנה כבר יהיה חיסון בע''ה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הני"ט יש הרבה מאמרים חדשים מעודדים, שהתגובה החיסונית נשמרת כהלכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה כתבה ב-ynet, שהוחלט להפסיק את הבדיקות הסרולוגיות, מפני שלמעשה אין חיסון עדר. כמות הנגדנים הספציפיים היא בדעיכה למן הרגע הראשון של התפרצותם. משום מה אין לידיעות אלו שום השפעה על המשך הפרסומים על המירוץ לחיסון. יתכן שהחיסונים יוצרים מסה קריטית של נגדנים וגם מחזקים את תאי הדם הלבנים מסוג T. חיסון המוני ואוניברסלי, אפילו אם הוא יוצר חיסון לשבועות בודדים בלבד, עשוי לדכא את אוכלוסיית הוירוס. מי יודע. בכל מקרה, צריך כנראה להמתין עוד כדי לדעת מה הן העובדות. תחושת הבטן שלי אומרת, שכל החיסונים לא יעבדו. בפרט, אם האפקט של הגנה אישית ארוכת טווח, אינו קיים, והאפקטיביות שלהם בנוייה על פעולה מאורגנת ומתואמת, אין כאן חדשות טובות. למדנו בשנים האחרונות ובשנה האחרונה, שפעולה בינלאומית סולידרית ומתואמת, אינה מכישוריה הבולטים של האנושות. אגב, בכתבה מסופר שבימים אלו ממש מנסים חיסון נגד איידס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני סומך על ני''ט יותר מאשר על טמקא. והם קישרו משם להמון מחקרים. חלקם עדיין לא עברו ביקורת עמיתים, והלשון היא עדיין זהירה, אבל נראה שהנוגדנים של מי שהחלים, גם עם סימפטומים קלים, מחזיקים לפחות כמה חדשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאז"ן הכתבה בטמקא היא בעצם תרגום של כתבה ב-NYT. כפי שכתבתי צריך לחכות עוד זמן כדי לברר מה הן העובדות לאשורן. הכתבה שציינתי, המסתמכת כאמור על ה-NYT טוענת בדיוק את ההיפך מדבריך. נאמר שם שאין שום טעם בהמשך הבדיקות הסרולוגיות היקרות, משום שנכחות נגדנים בדם אינה מבטיחה חסינות ובדיקה כזו אינה יכולה לספק תעודת ניקיון לנבדק. עוד, צריך לציין שהידיעות על היעילות והאפקטיביות של החיסונים הנבדקים (ע"ע המכון הביולוגי שלנו), מגיעות מגורמים בעלי עניין ומאיסטרות בלגינא פוליטיות. העליתי את ההשערה שיש הבדלים עקרוניים בין חיסון מלאכותי לחיסון טבעי ולכן אין להסיק מאחד על השני. אבל אני ממש לא יודע. כאמור העובדות בשלב זה, ממש לא בדוקות. יש גם את הידיעות בנושא תרופות הפלסמה. אחרי שהעניין נכשל כישלון חרוץ בכמה ניסויים מבוקרים, העניין צץ שוב ומופיעים ידיעות על הצלחת טיפולים בפלסמה. זה קצת מזכיר את התקופה (ימי אייזק ניוטון בערך) בה החלו לנסות את עירויי הדם. עד שכל הנושא של סוגי דם שונים, לא התבהר מדעית, הרגו כך לא מעט חולים. בטיפולים רבים שאלת האיך לא פחות חשובה משאלת המה. יתכן שצריך לדעת יותר על הטיפולים בפלסמה כדי להפוך אותם ליעילים וזה מה שנעשה כעת ויתכן שסתם מדובר בטובע הנאחז בכל קש. אין ספק שההתפתחות המדעית הרבה יותר מהירה בזמננו. מצד שני, עדיין יש דברים רבים שאי אפשר להאיץ אותם. שטף האינפורמציה לא תמיד חיובי. לפעמים היא סתם סותרת-עצמית ומבלבלת. לאלו מאיתנו שהגורל יתן את הזמן לכך, אני מניח שדברים רבים יתבהרו בעתיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי למדו להעשיר אותה או משהו כזה תגובה 720051 . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרסום הרפואיהמקורי המאמר ב-NYT רפרפתי ב-2 הלינקים וכנראה הרושם שקיבלתי בתאור העברי די שגוי. לא כל מה שכתוב, קוהורנטי, אבל זה לוז הדברים פחות או יותר: זה לא שאין חיסון לטווח ארוך, אלא שלבדיקות הסרולוגיות יש ערך נמוך בבדיקת החסינות, בגלל שהנגדנים פוחתים תוך כמה שבועות מרגע השיא שלהם. החזון של לתת לאנשים תעודה "סגולה" ע"ס בדיקת הנוגדנים הוא שווא. בכלל לבדיקות הדם המסובכות והיקרות האלו יש ערך נמוך כבדיקה פרטנית לנבדק. הן פשוט לא טובות מספיק. למעשה נטען שיש טעם לעשות בדיקות סרולוגיות רק במקרים מסויימים שהעיקרי בהם הוא הערכת סטטיסטית של מידת החשיפה בעבר לקורונה של אוכלוסיות גדולות. בחלק מן הציטוטים, נאמר שדוקא החיסון הטבעי לקורונה הוא ארוך טווח יחסית והסיכוי של אדם לחלות ממש (להבדיל מלהידבק) בקורונה לאחר שהבריא ממנה הוא קטן. ההסבר היה שלהבדיל מן הנגדנים הספציפיים, תאי הדם הלבנים (T או B) נשארים ברמה גבוהה זמן ארוך אחרי ההחלמה. וכעת לפרשנות האישית שלי לדברים (כולם מוזמנים לקרוא בעצמם ולחלוק עליי): אפשר להשתמש בחיסון העדר כהסבר לבלימה הטבעית במספרי המתים והחולים קשה מעבר לשיא גל ההדבקה, אבל אי אפשר לבנות על חיסון העדר כשיטה למגר את המגיפה. אין כנראה דרך בדוקה לדעת מי חסין ומי עשוי בכל זאת לחלות שוב. גם העובדה שכבר חלית והבראת, אינה ערובה לכך שאינך נשא ומפיץ. הוירוסים כנראה נמצאים בגופם של המבריאים, הם פשוט אינם יכולים לגרום להם נזק קשה. יתכן שזהו ההסבר מדוע בונים על חיסון המוני סימולטני בחיסון מלאכותי. רק בדרך זו, יהיה אפשר לגרום לירידה משמעותית בפקטור ההפצה. ממה שקורה היום ברוסיה, אפשר לקבל כיוון ולהבין מדוע החיסונים כנראה לא יעבדו. אופי החשיבה הבירוקרטי של השלטון יתבטא בחיסון של חיוניים, מועדפים ומקורבים מיד עם יציאת התפוקות המסחריות הראשונות של החיסון. החיסון הסלקטיבי הזה יאפשר לוירוס להתחסן בפני החיסון ויהפוך את המשך החיסון לחסר תועלת. דרך הפעולה הנכונה היא לצבור כמויות אספקה אדירות של החיסון ורק אז לחסן באופן המוני ואוניברסלי אוכלוסיות שלמות. קשה לי להאמין שהשלטונות יוכלו לעמוד בדרישות לקבל את החיסון מיד כאשר יצא מפסי הייצור. זה גם הופך את התהליך להימור בלתי נסבל, מפני שאתה נדרש להמר all in על חיסון אחד ויחיד שאינך בטוח שדוקא הוא מוצלח ולא נפל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה קצת פסימי מדי. אני לא שוגה באשליות שנמגר את הקורונה. הוירוס הזה כנראה ישאר איתנו כמו וירוסי השפעת. אחרי כמה סבבים שלו בעולם לרוב האוכלוסיה יהיה חיסון טבעי, גם אם לא מלא, מפניו, והמחלה תהפוך להיות הרבה יותר קלה. בתוספת חיסון מלאכותי, בתקווה כמו זה של החצבת, האוכלוסיה תהיה מחוסנת בחיסון עדר ולא תהיה התפרצות של מגפה. גם אם החיסון יהיה לא מלא, כמו חיסון השפעת, אחרי כמה סבבים לאוכלוסיה יהיה את החיסון המשני והקורונה תהפוך למחלה פחות קטלנית משפעת. הבעיה היא שצריך להתכונן לוירוס הבא. אמרת פעם משהו על שפעת העופות. אני די משוכנע שעוד כמה שנים בכניסה לטרמינל אנחנו נעבור גלאי חום, ובצ'ק אין גם בדיקת וירוסים נשימתיים כלשהי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הפרשנות שלי (לא ראיתי זאת כתוב במפורש בשום מקום) יהיה אפשר להסתמך על חיסון טבעי (ללא חיסון מלאכותי המוני) רק לאחר שכל קבוצות הסיכון יספו מן העולם. לפי הבנתי, חיסון העדר לא מוריד (או כמעט לא מוריד) את מקדם ההפצה, מפני שה"מחוסנים" אינם מחוסנים בפני הוירוס אלא רק בפני הנזק הקטלני שלו. הם עצמם לא יחלו, אבל הם יכולים להמשיך להפיץ אותו. ללא חיסון מלאכותי אפקטיבי והמוני, צפויים גלים חוזרים ונשנים של הדבקויות בקורונה. שפעת העופות שהזכרתי, היתה המקור לאזהרות לפני כמה שנים של ביל גייטס מפני אפידמיות ויראליות. שפעת העופות שהכתה בעבר היתה קטלנית באופן שהקורונה היא בדיחה לידה. במקורות שונים הוזכרו אפילו 50 ו-80% תמותה. לעומת זאת הוירוס לא היה מדבק מאד ובד"כ עבר בתוך משפחות. מוטציה כלשהי שלו אשר תהפוך אותו למדבק הרבה יותר מבלי לאבד הרבה מן הקטלניות, היא בתנאי ההתחממות הגלובלית המשתוללת רק שאלה של זמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פייזר הודיעו שבמחקר גדול התברר שהחיסון שלהם יעיל למנוע הדבקה לפחות ב 90% מהמקרים. הם לא מצאו בעיות בטיחותיות רציניות. הם מצפים לקבל אישור לשיווק חירום של החיסון עד סוף החודש. זה החיסון הראשון שהוכיח יעילות, והוא גורם לאופטימיות שגם שאר החיסונים שבפיתוח יהיו יעילים. שווקי המניות בעולם מזנקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה כתבה בטלוויזיה (חדשות 12, נדמה לי) שעסקה בתהליך של פיתוח החיסונים, וציינה שיש כ-50 חברות (הרוב פרטיות אבל חלק ממשלתיות) בכל העולם שמנסות לפתח חיסון לקורונה והראתה את מספר החברות שנמצאות בכל שלב של הפיתוח. אני משער שעם 50 מאמצים שונים, במדינות שונות, טכנולוגיות שונות והמון כסף פרטי וציבורי שנשפך על זה, משהו בסוף יעבוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פייזר אומרים שעד סוף השנה יהיו להם 50 מיליון מנות מוכנות. מודרנה אומרים שעד סוף השנה יהיו להם 20 מיליון. בהתחשב בעוד כמה חברות שנמצאות בדרך, ברבע הראשון של השנה הבאה כבר יהיו כמויות נאות של חיסונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שיהיו עוד כמה חברות שיגיעו לחיסון תקין באותו זמן ויהיו זמינים 200 מיליון חיסונים. הביקוש גדול בסדר גודל אחד, ואולי קצת יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל זה הניסויים הקליניים אורכים כמה חודשים. זה חלק ממה שהם בודקים. יכול להיות שלפחות אחת משיטות החיסון הללו תיצור חיסון שמחזיק מעמד יותר זמן. (ובינתיים אני די מרוצה מהעדרו של הפוליו. גם ממדינות מוכות מלחמה באזור) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם התכוונת לרמוז שאני מתנגד לחיסונים. אני לא. החיסון לפוליו (של יונה סאלק) התגלה די הרבה זמן לאחר פרוץ המגיפה. מספיק זמן, כדי שאחות אוסטרלית ששמה פרח מזכרוני, קנתה לעצמה שם עולמי, ע''י פיתוח מערכת תרגילי התעמלות שצמצמה את נזקי המחלה אצל ילדים שחלו בה. אנו לא חיים בעידן מהפכת המדע. אנו חיים בעידן מהפכת האינפורמציה וזו ברובה מגמתית, מוטה ומטעה.חלק מאיתנו ממהרים לשאוב תקווה מפירסומים של חברות רפואיות על הצלחת התרופות הנסיוניות שלהן וחלק אחרמתחיל להטיל ספק ביעילות של מה שסופק לנו בעבר,כמו למשל החיסונים נגד שפעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי להגיד מהפכת הדיסאינפורמציה, אבל אז חשבתי שבעצם לא חל שינוי מהותי. טראמפ לא שונה בהרבה מהכנסיה הקתולית של ימי הביניים. שניהם שולטים בהמונים על ידי שהם מכניסים קש וגבבה למוחם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |