 |
בינתיים הייתי אתמול בעצרת שהייתה בבלפור1: לרגל ערב ט’ באב הייתה עצרת שקטה (אני צריך להגיע לשם ביום אחר כדי לספוג את האווירה של הפגנה רגילה וגם את האווירה של לילה ירושלמי). בשלבים מסוימים היו גם מפגיני ימין. מערכת הכריזה שלהם הייתה חזקה לפחות כמו מערכת הכריזה שלנו. כל צד צייר את משנהו כמחריב הבית (מפגיני ימין: עובדי עבודה זרה, בוגדים, מתיוונים2), דוברים בעצרת: מפיצי שנאת חינם3 וקנאים4).
_______________
1 איזה בלפור. רחוב בלפור סגור ומסוגר. את המפגינים זורקים לעזה. אם וכאשר מפגינים מסתערים על משהו, זוהי עמדת השמירה בכניסה לרחוב בלפור שעדיין נמצאת כמה עשרות מטרים מהכניסה למעון ראש הממשלה: כרגיל, שלא בזמן ההפגנות, אפשר לעבור ברחוב בלפור ברגל, אבל צריך לעבור דרך עמדת בידוק בטחוני בכניסה לרחוב. רק דיירי הרחוב מורשים להיכנס עם רכב. לכן ההפגנות בכלל לא מתקרבות לבית ראש הממשלה עצמו. ולמען הסר ספק, אתמול חצצו השוטרים בין מפגיני שמאל למפגיני ימין כאשר יש שטח הפקר ביניהם ושטח הפקר זה כלל את הכניסה לרחוב בלפור, כלומר: העצרת הייתה בעזה על יד בלפור.
2 לא קשור לט’ באב, אבל גם חנוכה קשור לתקופה לא קלה שעברה על בית המקדש, ולמי שלא זוכר, המאמר של גורביץ: אני מתייוון גאה
3 מאוד מתבקש. כשהגעתי מערכת ההגברה שלהם הפיצה רצף השמצות, שנענתה במוזיקת אבל שקטה מהצד שלנו.
4 אנלוגיה שחלק מהדוברים העלו. למלחמות הקנאים היה חלק חשוב בחורבן הבית השני.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש