|
||||
|
||||
בלי לבדוק מחוסר זמן, אני משוכנע שכמות הכסף שמוציאים תושבי רומא בטיסות לחו''ל בטלה בשישים מול כמות הכסף שמוציאים תיירי העולם שמבקרים ברומא בשנה. הבדיקה המהירה מראה שברומא מבקרים תשעה מיליון תיירים בשנה. נראה לי מספיק בשביל הטיעון. |
|
||||
|
||||
זה משחק סכום אפס. החלוקה אמנם תשתנה לטובת המדינות שעד כה מאזן התיירות שלהן היה שלילי (למשל מדינה קטנה אחת ששוכנת בחופו המזרחי של הים התיכון). |
|
||||
|
||||
זה לגמרי לא משחק סכום אפס. בחופשה בארץ אני מוציא הרבה פחות מאשר בחופשה בחו''ל. |
|
||||
|
||||
גם בלי ההוצאות שקשורות בתעופה? סופ"ש באילת עולה כמו שבועיים ביוון. |
|
||||
|
||||
גם בלי. אם אדם שנוסע לחופשת סקי באלפים יסע במקום זה לחופשת חורף בנגב הוא לא יוציא אותם סכומים. ואני אישית נוסע יותר למקומות כמו שוויץ ונורבגיה מאשר ליוון (או לאילת, אם כבר מדברים), ואני ישן שם במלונות ולא בצימרים ועושה שם פעילויות יקרות בהרבה (וגם שוכר רכב, כמובן). |
|
||||
|
||||
השאלה היא אם הצרפתי שנוסע לאילת לא יוציא את הסכומים האלה בחופשת הסקי הבאה *שלו*. אבל במחשבה שניה אני מקבל את זה שחופשה בחו"ל מעודדת יותר הוצאות (מן הסתם בעיקר מסיבות פסיכולוגיות) כך שייתכן שהתיירות מעודדת את הכלכלה נטו בעולם כולו, לפחות עד שיווצר שיווי משקל חדש בו הכסף הזה יוזרם להוצאות אחרות ולא לחסכונות והשקעות (שנחשבו פעם למשהו חיובי בהחלט, אבל הבנתי שכלכלת הביקושים רואה את העניין אחרת, וקטונתי). |
|
||||
|
||||
אני חושב שזו לא רק פסיכולוגיה. קודם כל, בתיירות פנים אתה חוזר לאותם מקומות ואם היית כבר באטרקציות היקרות לא תחזור אליהן - ואילו בחו"ל בדרך כלל אתה תיסע בדיוק כדי להגיע לאטרקציות המיוחדות האלה. אבל מעבר לזה, כתייר אתה לא נוסע למקום אקראי: אתה נוסע למקום שבחרת - בדרך כלל כי מה שיש לו להציע עולה על מה שיש לך בבית. ואם הוא עולה עליו אז הוא שווה לך יותר. סקי באלפים ולא בחרמון מצדיק הוצאה גדולה יותר, רפטינג באפורימאק שבפרו ולא בירדן מצדיק הוצאה גדולה יותר, שיט סביב סירמיונה ששוכנת על חצי-אי באגם גארדה מצדיק הוצאה גדולה יותר מאשר שיט מול חופי טבריה וגם דיסני וורלד מצדיק הוצאה גדולה יותר מהלונה פארק בגני התערוכה. |
|
||||
|
||||
אני נאלץ להסכים איתך גם הפעם וזה כבר מתחיל להדאיג. |
|
||||
|
||||
ממש לא. החל מרמה העקרונית (משחק סכום אפס לא היה מאפשר צמיחה כלכלית גלובלית), ועד לרמה הפרטנית לגבי תיירות, שלגביה נראה שהחתול כבר ענה לך היטב. |
|
||||
|
||||
מה יקרה עם כל הכסף שלא יילך לתיירות חוץ? מקצתו יילך להשקעות וחיסכון וחלק גדול ממנו למוצרי צריכה, כלומר לסין. דומני שמצאנו את הסיבה האמיתית לפיתוח הנגיף. |
|
||||
|
||||
נקודה שלא נדונה כאן, היא ההשפעה העצומה של טיסות בינלאומיות על העסקים הגלובליים שלא קשורים לתיירות. כל טיסות ההייטק המושמצות ונקודות הנוסע המתמיד שמתלוות אליהן, בעולם המציאותי והפחות מתלהם מ"קנאת טיסות" הן מהוות קידום עצום ומשמעותי של עסקים בינלאומיים (ובעולם ההיטק - כמה עסקים הם לא בינלאומיים?) שלא היו יכולים להתקייים בלי שיתופי פעולה, פגישות, פרוייקטים משותפים בין חברות ועבודה משותפת של צוותים בינלאומיים. שלא לומר טיסות התקנה ותיקונים של מהנדסים ללקוחות בינלאומיים1. כל הדברים האלה לא יכולים להתאפשר בשיחות זום מרחוק, וודאי לא ברובם, וניתוק ערוצי הקשר האלה יהיה מכה קשה לתעשייה הגלובלית כולה, בלי קשר לתיירות. הימור שלי הוא שכמות טיסות העסקים שקול לכמות טיסות התיירות הגלובלית. 1 קרוב במיוחד לנסיונו של עבדכם הנאמן שמאחוריו עשרות טיסות כאלה. |
|
||||
|
||||
אתה כנראה לא תהיה מי שיפענח לי תופעה משונה ששמעתי מפי קולגות שלי שגם מאחוריהם הרבה טיסות עבודה כאלו. מצד אחד הם אומרים שהיו מעדיפים להמנע מן המשימות הללו, מפני שעובדים בהן קשה מאד ומצד שני הם אומרים שרוב הטיסות האלו מיותרות. |
|
||||
|
||||
כמי שעשה לא מעט טיסות עבודה, יש מקרים שעובדים קשה סביב השעון ויש מקרים שסתם מעבירים את הזמן עד הטיסה חזרה, יש מקרים שהטיסה קריטית לקידום פרויקט או להצלתו מקריסה ויש מקרים שמדובר בטיסה “פוליטית” של הפגנת רצינות והרגעת לקוח זועם. יש כל כך הרבה סוגים של טיסות עבודה ושל סיבות לטיסה, שקשה לי למצוא מכנה משותף. למשל, טיסה בשביל תמיכה טכנית בלקוח שנתקל בבעיות שאנשי השטח לא מצליחים לפתור, כרוכה לפעמים בעבודה בשעות מאוד לא שיגרתיות (למשל, גישה למערכת רק בין חצות ל-5:00) ובמשך לא ידוע מראש (חוזרים כשמבינים מה הבעיה ואיך לפתור אותה), אבל היא עשויה להיות פוליטית לגמרי ולהסתכם בשעה עבודה (הבעיה כבר נמצאה ובטיפול, אבל הלקוח דורש שאיש טכני בכיר יגיע ויסביר לו מה בדיוק הבעיה, איך הולכים לפתור אותה ולמה זה לוקח כל כך הרבה זמן). טיסה להערכה של ספק פוטנציאלי או של שותף טכנולוגי עשויה להיות כרוכה בימים ארוכים של צלילה לתוך קוד לא מוכר מצד אחד וביציאה בערב לבילוי על חשבון המארח מצד שני. טיסה להדרכה של לקוח על אופן השימוש במערכת חדשה היא בהרבה מקרים מאוד חשובה ולא קשה, אבל כשנציגי התמיכה והמכירות לא מצליחים להסביר משהו ומקפיצים את המפתח מהיום למחר כדי להסביר, זה יכול ממש להרגיז. בשורה התחתונה, יש טיסות חסרות חשיבות ומרגיזות שאני מנסה להתחמק מהן כמיטב יכולתי (ולפעמים גם מצליח), יש טיסות מאוד חשובות ומרגיזות, שהייתי רוצה להתחמק מהן, אבל האחריות מחייבת, יש טיסות נוחות וקלות עם מעט עבודה במקום שכיף לבקר בו, לפעמים חשובות ולפעמים לא, שכמעט כל אחד ישמח להתנדב אליהן ויש טיסות שכרוכות בעבודה קשה סביב השעון, לפעמים בחורים שלא היית מוכן לבקר בהם מרצונך החופשי ומסיבות של פוליטיקה ארגונית שאף אחד לא היה רוצה לעשות, אבל ככה הבוס החליט. |
|
||||
|
||||
דמיין שאתה עובד בבנק ישראלי והבנק משלם 50 אלף דולר בחודש לחברת תוכנה ״סופט-אר-אס״. נניח שפעם ברבעון מגיע אליך למשרד נציג/ה של אותה חברה. הוא/היא מתקין אצלך את הגרסא האחרונה ו/או עונה על שאלות טפשיות ו/או מבטיח שהוא ידבר עם הבוס שלו על משהו שמציק לך. במצב כזה ברור שבסוף השנה תחשוב שהשירות של חברת סופט-אר-אס הוא מעולה וגם הנציג שלהם נחמד מאד ולא תמליץ לבוס שלך לעבור למתחרה ״סופר-סופט״. יכול להיות שמבחינת אותו איש הייטק מטורטר הטיסה היתה מיותרת - אבל מבחינת הלקוח זה היה ממש אחלה. |
|
||||
|
||||
כמו שנאמר מעלי - ככה וככה. בערך כמו כל פעילות אחרת בעבודה. משכך הדבר, אני מקווה שברור שגם אם חלק מהטיסות האלה מיותרות (אני חוויתי מעט כאלה לשמחתי), עדיין חלק ניכר הוא חיוני וחסר תחליף לכלכלת העסקים העולמית. |
|
||||
|
||||
ידידי הפונז (מקווה שאנו עדיין במסגרת הזו), אולי היה לך קצת זמן למחשבה נוספת ותוכל לשקול את מה שאני אומר בפחות תרעומת. אכן, אני חושב שכל הענף האדיר הזה של תיירות בינלאומית, נופח בעשרות השנים האחרונות, כדי לנפח את כלכלת הצמיחה העולמית ולספק הכנסה לעוד בני אדם. בתהליך הזה, פחות נתנו את הדעת על הנזקים שנגרמו. אם תעיין שוב במאמר שהצעת, תראה שהמטוסים תורמים לאפקט החממה יותר מכל אמצעי תחבורה אחר וזה כאשר מסתכלים רק על פליטת CO2 ולא על פליטות משניות שיש רק למטוסים ומכפילים את הנזק שלהם. זה ששריפת מזוט או פחם מזיקה הרבה יותר, רק מוכיח שהמטוסים הגדולים אינם הבעיה היחידה על כדוה"א. בסופו של דבר, רבים יסכימו (אולי גם אתה) שהפיתרון הוא צמצום האוכלוסיה האנושית ע"פ כדוה"א והגבלתה למימדים שכדוה"א יכול לשאת. הדבר הזה לא יקרה מעצמו ובאופן עצמוני. אם הדבר לא יעשה במאמץ בינלאומי מתואם, הוא יתבצע באופן שהתרופה תהיה גרועה יותר מן המחלה. כאשר אני כותב על מאמץ בינלאומי מתואם, זה בדיוק ההיפך מלתחזק גידול אוכלוסיה באמצעות תיירות חוץ וייצוא תעשיות מזהמות. יהיה צריך להיות תמריץ חזק מאד ובלתי משתמע לשתי פנים למדינות לנהוג באופן אחראי ולא מושחת. יש לי ולרבים אחרים, ספק גדול מאד מה תרמה כל המהפכה הדיגיטלית לאיכות החיים הכוללת של תושבי תבל. לתושבי העולם השלישי הבלתי מפותח היא בטח לא תרמה. עושה רושם שהם נהיו עניים יותר ונואשים יותר. עושה רושם שכל הכלכלה הגלובאלית רק החליפה את הכלכלה הקולוניאלית בשוד העולם השלישי, תוך זניחת אפילו האחריות המפוקפקת שחשו הקולוניאליסטים לפתח את המושבות שלהם. אני לא מציע כאן כלכלה עצמית בנוסח הבולשביקי, אלא כלכלה גלובאלית שבה המדינות הבלתי מפותחות יקבעו מחירי שוק חדשים לחומרי הגלם וכוח העבודה שהן מייצאות ולמוצרים המוגמרים והגדג'טים הטכנולוגיים שהן מייבאות. זו בעיניי כלכלה עקומה שבה כדאי לישראל לייבא עבדים מהפיליפינים ומתאילנד, בזמן שאוכלוסיות שלמות בתוכה מתקיימות מתשלומי העברה ולופט גשפטן. כל עניין הטיסות ההייטקיות הוא בעיניי רד הרינג. גם היום החברות הללו עושות חשבון מה משתלם להן ומה לא. מחיר הטיסות ישולש, החברות יעשו חשבון חדש. יצמצמו טיסות לא נחוצות ויפסיקו לסבסד מוצרים באיכות נמוכה ע"י מימון הטיסות (במילים אחרות, אם התמיכה במקום חיונית, שהלקוח יממן אותה). יותר מכך, אני לגמרי מזדהה עם הסנטימנט שלך שמתנגד להטלת גזירות ועונשים גם על אנשים שסתם רוצים לטייל בעולם. נקודת הראייה שלי, היא שלתענוגות האלו יש מחיר יקר. אתה כל הזמן מדבר על קנס שאני מטיל על הטיילנים? מי לדעתך צריך לשלם את הקנס הזה? משלם המיסים העני שאינו מטייל? אדרבא, סעו וטיילו, רק הרבה פחות מקודם. מקורות מוסמכים גילו לי, שאתה הרבה יותר נהנה מהטיול היחיד שעשית בחמשנתון האחרון, מאשר מ-10 טיולים בקצב של 2 בשנה. ונקודה אחרונה קצת אוטופית. אם טיסות בינלאומיות יהיו יותר יקרות, האם לא יהיה בכך משום תמריץ למדינות שכנות להסתדר קצת יותר טוב, כך שאזרחיהן יוכלו לנפוש בארצות השכנות ולאו דוקא באנטארקטיקה או בגרינלנד? |
|
||||
|
||||
אין לנו ויכוח עקרוני. יותר על הפרטים, ולגביהם נראה שעמדת שנינו הובהרה היטב. על דבר אחד אני רוצה להעיר - פרמטרים רבים וחשובים מראים שהעוני העולמי היום פחת באופן משמעותית ביותר בחצי המאה האחרונה, גם בעולם השלישי, וגם תחושות הנואשות שאתה מתאר ושאר פרמטרים למדידת אומללות (תמיד אפשר להתחיל בתמותת ילדים) הם במצב הטוב מאי פעם, ודאי ביחס לתקופה הקולוניאליסטית שהזכרת. חלק מזה הוא בזכות התפתחויות טכנולוגיות ורפואיות (גם הן טכנולוגיות) שנשענות על הקפיצה העצומה ביכולת התקשורת בין אנשים מרוחקים, וחברות ההייטק שקל להשמיץ אותן. כל הגבהת חסמים גלובאלית בפני הטכנולוגיה, מביאה איתה סיכון לעיכוב השלבים הבאים בשיפור תנאי החיים של כולם, לא רק של העשירים. |
|
||||
|
||||
אתה יודע שעוני זה דבר סובייקטיבי. אתה יכול לחשוב שאני לא נותן לעובדות לבלבל אותי, אבל יש משהו בנואשות של גל הפליטים העולמי. לא תמוה בעיניך שעשרות אלפי פליטים מתעקשים להאחז במדינה הנגועה במחלות כרוניות קשות כמו קנאות דתית וטרור לאומי? גלי המסתננים דרך הריו גרנדה מוכיחים שעדיף להיות מהגר חסר זכויות ובלתי חוקי בצפ' אמריקה מאשר אזרח חופשי בדרומה. אני מצטער, אני לא רואה שום "שלבים באים בשיפור תנאי החיים של כולם". אני רואה את המוני מצביעי טראמפ ודומיו מרגישים טובעים בגלי מהגרים ונטושים ע"י פוליטיקאים נכלוליים ומושחתים. וגרוע עוד יותר אני רואה את היבשת השחורה טובעת לאיטה בים של התפוצצות אוכלוסיה, סכסוכים, שחיתות ודעיכת הכלכלה המקומית. |
|
||||
|
||||
זה לא נכון. יש הרבה פרמטרים לא סובייקטיביים שמודדים עוני היטב. יש הרבה מקורות לזה שכבר חלקם הובאו כאן ואין לי זמן לחפש, אולי מתאבן וגם פוינטר אפשר למצוא אצל סטיבן פינקר. |
|
||||
|
||||
ז''א יותר טיסות שילוח למוצרי צריכה מסין לכל העולם. שאפו. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |