בתשובה להאייל האלמוני, 25/07/20 23:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בקליפורניה יש אינפלציה באזהרות על מוצרי מזון. נדמה לי שיש כבר מחקרים שהראו שהאזהרות הללו לא מועילות במיוחד. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי יש גם מחקרים (בצ'ילה למשל, אם איני טועה) שהראו שיש לאזהרות האלה אפקט. יש הסכמה די גורפת שהאזהרות על חפיסות הסיגריות מועילות. בכל מקרה, יש להן גם תועלות שאינן בהכרח קשורות ישירות להחלטות של הצרכן בסופרמרקט. נדמיין נניח את איגוד הורי הגנים בעיר נווה יהלום רוצה לשפר את תזונת הילדים. קל לדרוש שהמוצרים שמהם מכינים ארוחות לילדים לא יכללו מוצרים בעלי תו אדום; זה לא דורש מההורים ולא מהגננות להיות בעלי הסמכה של תזונאים קליניים. בדומה לכך, לך כצופה פרטי אין צורך בשקופית שכתוב בה "This motion picture has been rated G by the classifications and rating administration", אבל למנהל בית-הספר או הכנסיה המקומית שמפעילה תכנית קיץ לילדים יש ויש צורך בה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמנם? הרשה לי להטיל ספק, נדמה לי שהיינו שומעים אם היה גל של אנשים בעלי אלרגיה שמתים כתוצאה מצריכה של המוצרים אליהם הם אלרגיים. אבל, נניח שזה נכון: האם מדובר ב(1)ביקורת כמותית - ז"א כמות האזהרות, המיקום שלהם, הצורה שלהם... לא משרתת את המטרה לשמה הם באו לעולם - או ב(2)ביקורת קטגורית - קריא העובדה שהן לא מועילות מוכיחה שאין טעם באזהרות בכלל. אם זה (1) אז אולי אתה צודק ואולי לא, אבל זה לא רלוונטי לדיון. אם זה (2), או כמו שהפונז היה מנסח את זה: "צרכן המזון מספיק אינטליגנטי כדי לדעת מה הסכנות מהמוצרים אותם הוא שוקל לרכוש, ממה הם עשויים, ומה תופעות הלוואי שהם עלולים לגרום. ואם הוא לא יודע - אדרבא, יקרא לפני הצריכה ויגלוש במרשתת וירחיב את אופקיו. ואולי דוקא ילמד משהו חדש על הסכנה שבצריכה של רעלנים, חומרים ממכרים וסוכרים, והעיוורון שיכול להתקיים גם בתקופתנו אנו וראוי להפנות לו תשומת לב ולא לחכות לשימותו עוד אנשים מסכרת." אז אני לא חושב שהאנקדוטה של קליפורניה, במידה והיא נכונה, מחזקת במיוחד את הטענה הזאת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |