בתשובה לארז לנדוור, 23/07/20 11:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אמרתי אייקון תרבותי ולא זמר מחאה. דילן מסמל משהו לדור שלם של אמריקאים ואמריקנופילים. אני לא אמריקנופיל אז הוא לא מדבר אלי. הרוקר הגדול מכולם? לא צ'אק ברי, לא מיק ג'אגר ולא ג'רי גרסיה? ________ ובחזרה להשוואה מול פול סיימון- "אמריקה" של סיימון הוא שיר לא פחות טוב מכל שיר של דילן. אבל סיימון גם מלחין יוצא מהכלל וגם חסר כריזמה, והמלודיות היפהפיות שלו, וגם ההגשה, לוקחות את תשומת הלב מהמלים, ומעלימות אותן ברקע. כמו שכולנו הסכמנו- אצל דילן ההגשה שמה את המלים בפרונט ומעלימה את הלחן לרקע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
וה''מתאגרף'' של סיימון וגרפונקל לא פחות טוב מ''הוריקן'' של דילן. תמיד חשבתי שאחת ההוכחות לגדולת הצמד, היא שבאותו תקליט, השיר היחיד שהוא פחות ממצויין, הוא ''ססיליה'' העליז והמקסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, קראתי לראשונה את המלים של Scarborough Fair (הבאתי את הקישור כדי להראות עד כמה המלים נעלמות בלחן) מישהו יודע שהמשפטים Blazing in scarlet battalion שזורים שם?
Generals order their soldiers to kill A cause they've long ago forgotten |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי, שומעים את זה בשירה של גרפונקל. זה למעשה שיר נפרד של סיימון בשם The Side of a Hill. כאן אתה יכול למצוא את גרפונקל מבצע אותו בהופעתו בארץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שהיתה לו מספיק כריזמה כדי לגרום לנסיכה גלקטית להתחתן איתו (ולו לזמן קצר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שעליה נכתב: :Hearts and Bones
One and one-half wandering Jews Free to wander wherever they choose Are traveling together in the Sangre de Christo, the Blood of Christ Mountains of New Mexico One and one-half wandering Jews Returned to their natural coasts To resume old acquaintances and Step out occasionally and Speculate who had been damaged the most |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, נראה שהשיר הזה עשה את העבודה. או זה, או השוורץ. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |