|
||||
|
||||
בוב דילן וסיימון שניהם יוצרים מדהימים ושניהם בפנתאון הן בגלל הכישרון והן בגלל שכל אחד מהם מיוחד בצורתו שלו. אין אף אחד אחר בהיסטוריה של המוזיקה שהוא כמוהם והויכוח הנ״ל נשמע כמו ויכוח על ״מה יותר טוב גיטרה או תופים״? |
|
||||
|
||||
בוב דילן עומד בליגה משל עצמו (התייחסתי לזה בתגובה 685503) וכמה טקסטים שלו הם שירה טהורה. פול סיימון הוא כותב וזמר מוכשר אבל מהשורה השנייה ולא בר השוואה בכלל לדילן. הוויכוח היה יכול להיות על דילן מול דיוויד בואי שכלל לא אהוב עליי אבל איקוניותו הרוקית אינה מוטלת בספק. השמת פול סיימון מול דילן מופרכת לחלוטין. |
|
||||
|
||||
שירה טהורה (להבדיל משירה מעשית) היא משהו שאי אפשר לשיר בקול? |
|
||||
|
||||
לא. שירה טהורה להבדיל מפזמונאות היא שירה המורכבת מדימויים, מטאפורות, תיאורים לא שגרתיים ותחושות ולא מאמירה ישירה. היא דורשת פענוח ולא ניתנת להבנה ישירה. בגלל זה היא נלמדת ומנותחת בפקולטות לספרות ופזמונאות לא. |
|
||||
|
||||
בדרך כלל אתה צודק, אלא שבמקרה זה יש חוסר איזון בולט. אף אחד היום לא יכול לזלזל במקומו של בוב דילן בעולם הרוק והפולק (מלבד חכמי האיפכא מסתברא). לעומתו פול סיימון, אולי בגלל המוזיקליות העשירה, המרשימה והמתחזה באופן מטעה לפשוטה, התקבע כאומן שמחברים לו ביטויים כמו ''אמצע הדרך'', ''פופ רך'' ו''פרווה''. אני רואה חובה וזכות לעצמי לאזן קצת ולו בגלל הטקסטים הנהדרים. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |