![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
עד כמה שזכור לי מבית הספר היסודי, שאשא היא דוקא דוגמה קפיטליסטית קמעה: אמנם המחלק מטיל באויר את ערימת הגוגואים, אבל מי שזוכה הוא המהירים והזריזים לאסוף אותם מהרצפה (שלא לומר הממרפקים). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
טוב. ברור שיש מגבלות לאנלוגיה וזה לא בדיוק אותו הדבר. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זה קומוניזם כשהוא מתפרק. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
דוקא אספקט אחר וזכור לרעה של השאשא היה דומה יותר לקומוניזם מעשי: לעיתים נפוצות מבצע השאשא היה ילד חזק ואלים שהפקיע שקית גוגואים מילד אחר שעמל והפגין כישורי משחק טובים שעזרו לו לצבור שקית גוגואים נאה בדרכים חוקיות וראויות. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זה קומוניזם כשהוא מתהווה... | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | ![]() |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |