 |
א. מה שקורה בהודו מקביל למה שקורה בהרבה מדינות צפופות ועניות (כגון ברזיל, מקסיקו, פרו, אינדונזיה ופקיסטן). במדינות אלה האוכלוסייה הענייה פשוט לא יכולה לשרוד סגירה של הכלכלה לזמן רב מדי, ולכן הסגרים שהוטלו באפריל הוסררו בהדרגה במאי על אף שלא הושגה בלימה של התפרצות המגיפה. במקום זאת מנסים לטפל במגיפה באמצעות מסכות, ריחוק חברתי וסגרים מקומיים - אבל כל אלה קשים מאוד לביצוע באוכלוסייה צפופה וענייה. התוצאה היא עלייה אקספוננציאלית 'חלשה', כלומר עם מקדם הכפלה נמוך יחסית. מקדם ההכפלה הנמוך מקל על מערכת הבריאות (כי הוא מאט את קצב החולים החדשים), אבל לא לאורך זמן, וזה בהחלט עלול להוביל לתוצאות טרגיות.
ב. את 'הגל השני' בסין רצוי לקחת בפרופורציה: בסה"כ מדובר על כ-400 נדבקים חדשים בחודש האחרון (לעומת 5000 בישראל). אני מעריך שהתגובה הסינית, שהיא כרגיל קיצונית (סגירת עשרות שכונות ובתי ספר בעקבות ההתפרצות בשוק בבייג'ינג, למשל) תחסל את ההתפרצות הזו באיבה, לא משנה מאיזה זן היא.
ג. הדיון המדעי לגבי זנים של קורונה עדיין בחיתוליו. יש עדויות לכך שזן מסויים, D614G (שהוא הזן הדומיננטי באירופה, ארה"ב ואמריקה הלטינית) יותר מדבק מהזן המקורי, אבל המחקר העיקרי בנושא נמצא עדיין בשלב הפרה-פרינט, כלומר ללא ביקורת עמיתים, כך שלא לגמרי ברור עד כמה הוא יותר מידבק והאם זה משנה.
ד. אני הייתי מתייחס בספק לטענות על העברה באמצעות מזון. לא נמצאה שום עדות מדעית לכך ו/או מקרה שבו מזון מקולקל גרם להתפרצות קורונה. להערכתי זו דיסאינפורמציה סינית המקבילה לטענות האמריקניות בתחילת המשבר שחבילות מסין עלולות להביא את הווירוס לארה"ב.
אגב, באופן כללי שיעורי התמותה מקורונה בעולם יורדים בהדרגה עם הזמן, מה שעשוי היה להעלות את החשד שמוטציות מסוימות מקטינות את הקטלניות של הנגיף - אבל ההערכה שלי היא שהגורם הוא פשוט העובדה שעורכים יותר בדיקות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש