|
||||
|
||||
פרופ' כשר עונה לך: "שר יכול לקבל תרומות לכיסוי הוצאות משפט רק אם הוא עומד בתנאי ועדת אשר וברוחם. בירור השאלה אם הוא עומד בתנאים האלה מצוי בידי ועדת ההיתרים הפועלת אצל מבקר המדינה." ובכך מאשר את עמדתי, שכן מי שאינו שר יכול לקבל תרומות לכיסוי הוצאות משפט בלי לבקש קודם אישור משום ועדה. העובדות הן שהוועדה סרבה לשרים בעבר מימון הוצאות משפטם, ולא היה עדיין מקרה בו אישרה חריגה כזו. לפיכך קשה לבסס טיעון שנתניהו הוא חריג בעניין זה. על אחת כמה וכמה כשהועדה ביקשה אינפורמציה על הקשרים העסקיים בין נתניהו לבן דודו על מנת להחליט בבקשה, ורק כאשר נתניהו סרב למסור את הפרטים, למרות שהתחייב לכך בבג"ץ (וזאת שאלה אחרת- מה דינה של התחמקות ממילוי תנאים שהסכמת עליהם בהסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין בבג"ץ?) הועדה סרבה לבקשתו. כלומר- התנאים לדון בכלל בבקשה לא מולאו. _____________ כיוון שאתה כבר בחליפת מכתבים עם הפרפ' כשר אולי תוכל להוסיף ולשאול אותו בשמי האם יש פגם אתי או מוסרי בכך שנתניהו לא ביקש היתר מוועדת ההיתרים לקבל את 300 אלף הדולר מבן דודו? |
|
||||
|
||||
אני לא מתכוון להיות נודניק יותר ממה שהייתי ואסתפק במה ששאלתי. איני חושב גם שהבעתי בעבר את דעתי על נושא השאלה החדשה ולא זכור לי שהתווכחנו לגביו. איני יודע מה הסיבות לכך שהוועדה פסלה בעבר שרים מלקבל עזרה במימון משפטי. ייתכן שהיו להם נימוקים טובים וגם ייתכן שלא. מסתבר שגם במקומות ה''אובייקטיביים'' הפוליטיקה משחקת את משחקה. אם יש לך גישה למסקנות הוועדה ולנימוקים שמתייחסים למקרים קודמים אשמח לראות אם הם צודקים ואם הם מלמדים משהו על המקרה של נתניהו. מכל מקום ברור לגמרי, שבניגוד למה שאמרת קודם, עזרה במימון משפט לשרים אינה פסולה בהגדרה לפי כללי אשר או כללים אחרם, וצריך לבדוק כל מקרה לגופו. |
|
||||
|
||||
אני עדיין לא מסכים. וגם היועמ"ש והועדה לא מסכימים איתך. כשאתה אומר "ברור לגמרי, שבניגוד למה שאמרת קודם, עזרה במימון משפט לשרים אינה פסולה בהגדרה לפי כללי אשר או כללים אחרם, וצריך לבדוק כל מקרה לגופו." זה בדיוק ההיפך מהמציאות החוקית. בכללי אשר מוגדרת סמכות הועדה כך: "הועדה מוסמכת לדון בבקשה לקבלת היתר אישי לאי קיום כלל מכללים אלה." כל העניין של לבקש מהועדה, הוא לבקש מהועדה חריגה מהכללים. כלומר- הכלל הוא שאסור, אבל הועדה יכולה להתיר חריגה ממנו. אם "בודקים כל מקרה לגופו" זה רק כדי לאשר חריגה מהכללים, ולא בודקים כל מקרה לגופו כדי לראות אם הוא עומד בכללים. אם מקרה מגיע לועדה- מראש הוא לא עומד בכללים, אבל הועדה מוסמכת להתיר חריגה. לכן שמה- "ועדת ההיתרים". כי כל מטרתה הוא לתת היתר לחרוג מהכללים, ולא לאשר או לא לאשר האם המקרה עומד בכללים או לא, כפי שנראה מדבריך. |
|
||||
|
||||
ועדת ההיתרים, כללי אשר. והם עדיין לא הבינו את הרמז? הם כל כך שליליים. |
|
||||
|
||||
נכון :) אני מתפלא שדודי אמסלם לא השתמש בזה. |
|
||||
|
||||
דודי אמסלם חוזר. |
|
||||
|
||||
רוצה לשמוע בדיחה? דודי אמסלם. אבל אחרי שצחקנו הנה משהו מעצבן. |
|
||||
|
||||
מביך. היה צריך להסיר את השעון או לפחות לתת גילוי נאות שזהו מוצר סטימנטלי בטרם הנאום. ראיתי שהוא עיין במסמכים כלשהן, יתכן ואלו ראשי פרקים שהוא כתב לעצמו. מצופה משר בישראל להסתייע בכותבי נאומים עם מידה מסויימת של רגישות. |
|
||||
|
||||
בעוד במגזר הנשי הליכוד משפר מכנסת לכנסת את טיב המוצר - אם כי ייתכן שגוטליב כבר במקום שקשה יהיה לטייב, אמסלם הוא ממש פיסגת ההישגים של הנציג האותנטי של "ישראל השניה". מסי של המקופחים, לברון ג'יימס של ההמונים, טייגר וודס של הערסים. לכאורה מדובר בסתם בריון עם פה גדול, אבל מתחת לקריקטורה הזאת מסתתרת דמות מורכבת שמשלבת באיזון מופלא שכרון כוח, זעם קדוש וטון מתבכיין של מקופח אמיתי - הו, איזו אינטונציה מופלאה! בתור תערובת מושלמת כזאת מובטח לו עתיד מזהיר בצמרת ההנהגה של אומת הסטארטאפ, ונכונו לו עוד שנים ארוכות של העצמת שלושת הכ"פים שהוגדרו בידי מיקי זוהר. והנה, אנשים אינטליגנטים לא מעטים חושבים שלאיש הזה ועמיתיו כדאי להעביר יותר סמכויות וכוח להשפיע על חייהם. אני חוזר: אנשים עם מנת משכל מעל הממוצע רוצים שאמסלם יבחר את השופטים שישפטו אותם, שגוטליב תמנה את היוהמ"שים ושדיסטל-אטבריאן תוכל לחוקק חוקי "יסוד" (מי ידע בכלל שדרעי הוא יסוד? אפילו מנדלייב הופתע) בלי שום ביקורת שיפוטית. כן, גם אנשים שאינם מטומטמים לחלוטין מעדיפים את אמסלם על חיות. למה? כי הוא *נבחר*! כלומר ההגיון שלהם אומר כך: יש בקהל הקדוש המון בריונים צעקנים, אז למה שלא ניתן להם יותר כוח? כדברי המשורר: לא אגדה רעי ולא חלום עובר: הנה מול שתי עיני אמסלם שוב בוער. והוא לוהב בקול קללות וחרפות, וכנסת ישראל כבודה ברצפות. הו, שלהבת יה - עיני המקופחים, הו, שלהבת יה - מלך הפרחחים. עוד יסופר על יום זה, המקסים, שבו העם ירד מהפסים. |
|
||||
|
||||
יפה כתבת.. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שאנו בכלל רואים מחזה מוסר שמעלים נתניהו ודרעי בפני הציבור הישראלי. כאילו הם אומרים לכולנו: אתם רואים מה יבוא אם אנחנו לא נהיה ליד ההגה? אתם רואים את הכוחות שאנו בולמים? נלחמתם בימין המושחת ותקבלו ימין על מלא: מטורף, מלא שנאה ומושחת. |
|
||||
|
||||
למישהו יש מושג מה גלנט, ברקת, דיכטר וישראל כץ אומרים על המהפכה? גם הם שרים בממשלה הזאת. |
|
||||
|
||||
למען האמת זה דוקא נהדר ואופטימי שהם שותקים. נניח שנגיע ליום בו חוקי לוין ורוטמן יעברו בכנסת באצבעות של אדלשטיין, ברקת, ביתאן, כץ ודיכטר. אני נזכר במה שאמר טיריון לאניסטר לסרסיי במשחקי הכס:"שמחתך תהפוך לאפר בפיך". מן הסתם החוקים האלו יעברו עוד תהפוכות רבות לפני דיגיעו לקריאה שלישית, אבל ריח הפגר של הדמוקרטיה לא יסור מהן. אתה שוכח גם את הגזענים רגב, דיסטל ואמסלם. הם לא באו למסיבה כדי להחליף סוג אחד של משקפופרים אשכנזים בסוג אחר. גם בפיהם יש לרפורמה טעם של אפר. יש הבדל בין לשמוח לאידם של שנואי נפשך לבין בפועל להצביע בעד סדר יום מסויים שאינו בהכרח שלהם. השרה דיסטל (אין לי מדפסת) תחת שלטונם של סמוטריץ ורוטמן תאלץ להצביע בעד שליחת בנהזוג שלה המפגין בבלעין לכלא (בהנחה שהסיפור הזה שלה נכון). אם נתניהו התכוון להטביע את המדינה בכאוס, הרי שהוא הצליח בכך יםה ובזמן קצר מאד. בואו נראה איך הוא מתמודד עם האינתיפאדה ביו"ש שעומדת לפרוץ בכל רגע. אני מניח שהוא יקפיד לנחם את המדפחות ממרחק בטוח. אהוד ברק, קם לך יורש. אני מהמר שלא היה עוד רוה"מ שירד מן השלטון בתוך מפולת בקנ"מ שנתניהו המיט עלינו. |
|
||||
|
||||
אם תמשיך להספיד את נתניהו באותה התלהבות, שוב ושוב ולאורך שנים, בסוף תקלע בול. |
|
||||
|
||||
איך אמר מר בנט מ"גאווה ודעה קדומה" - בשביל מה אנחנו כאן, אם לא בשביל לשמש בתורנו חומר לצחוק של שכננו וידידנו. ישנן שתי אסכולות. אחת מדברת על הגאון המרושע מרח' בלפור שתכנן ובישל הכל רק כדי לצאת נקי מסיפורי הסיגרים השמפניות והצוללות שלו והוא בעצם המבוגר האחראי שרק בזכותו החברה הישראלית המסוכסכת תמשיך להתקיים. האסכולה השנייה מדברת על מושחת עם דולרים בגרביים שמנסה לרכב על צונאמי אדיר כדי להתחמק מלתת את הדין על החריגות שלו. מהי האסכולה שלך? לדעתי, נתניהו נחשף עתה כאופורטוניסט וכפרונט שמאחריו ניצבים כוחות גדולים ממנו בהרבה. היכולת שלו לרסן אותם אינה אמיתית. ברגע שתזיז אותו ממשרד הקנצלר, הוא וסיפורי הכזבים שלו ימוגו כעשן. ובטח ימצא קויזלינג אחר שישמח לרכב על הדרקון יורה האש. על יכולתו של ביבי לשרוד ולנצח את כל אלו שקמו עליו, נאמר שתמיד יש פעם ראשונה. אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo |
|
||||
|
||||
אני בהחלט לא מהאסכולה המדברת על הגאון המרושע. אני חושב שיש המון תגובות שלי באתר שמראות מאיזו אסכולה אני. לא רק שאני מהאסכולה שביבי הוא פוליטיקאי קטן ועלוב עם צל גדול (מושחת עם דולרים בגרביים שתמיד רוכב על גלים כשיטת עבודה), אני מהקיצוניים שהאמינו בכך גם לפני הסתבכותו בפלילים. אני מאלה שכופרים בתזה שיש ״ביבי של פעם״, שמשהו קרה לו ושיש ״ביבי של היום״. הביבי הוא אותו הביבי והוא תמיד היה בדיוק זה (פוליטיקאי קטן וחסר דרך שכולו פסאדה של ביטחוניסט עם טקטיקה די טריביאלית של לרכב על גלים פוליטיים לצורך שררה, כבוד, חיכוך עם מאפיונרים בקנה מידה בינלאומי והנאה אישית מצ׳ופרי שלטון אינפנטיליים במיוחד). ״לדעתי, נתניהו נחשף עתה כאופורטוניסט וכפרונט שמאחריו ניצבים כוחות גדולים ממנו בהרבה.״ רק פה דעותנו נפרדות - עם דגש על המילה ״עכשיו״. מה עכשיו, מה? נחשף בעיני מי? מי נראה פה מופתע ממשהו ולמה? אין חדש תחת השמש. מחנה הימין ימשיך להשתמש בביבי הקטן (על ידי זה שהם מציירים אותו כגדול, בעיקר עם טוש שחור שמעבה את הצל) והוא ימשיך להשתמש בהם חזרה למטרותיו האישיות. שום דבר לא השתנה ושום דבר לא חדש במערכת הסימביוטית הזאת. מה שהשתנה זה לא שביבי נחשף כאופורטוניסט אלא הבשילו תנאים מאוד מסוימים בו הוא כל כך סחיט (בגלל מצבו) שכוחות ואידיאולוגיות, שהיו בעבר בשוליים הקיצוניים, קיבלו את היכולת להפוך פה את שיטת המשטר על הראש. אבל זה לא רלבנטי ליציבות שלטונו אם הוא יזרום עם זה (ואין לי שום סיבה להאמין שהוא לא יזרום עם זה - ככה תמיד עשה ומדינת ישראל מעניינת אותו, כמו תמיד, כקליפת השום). ״על יכולתו של ביבי לשרוד ולנצח את כל אלו שקמו עליו, נאמר שתמיד יש פעם ראשונה.״ אולי כן ואולי לא. אולי הוא יספיק למות קודם בשיבה טובה זקן ושבע מחמגשיות. צריך להבדיל בין מה שלדעתך רצוי שיקרה לבין מה שסביר שיקרה. אין שום סימן אוביקטיבי שזה סביר שביבי הולך לאנשהו, בדיוק כמו שלא היה סימן משכנע כזה כשממשלת ה״שינוי״ של לפיד-בנט עלתה לשלטון לכמה חודשים. מצבו הפוליטי (לפחות כרגע) עדיין יציב למדי. |
|
||||
|
||||
'מחנה הימין ימשיך להשתמש בביבי הקטן (על ידי זה שהם מציירים אותו כגדול, בעיקר עם טוש שחור שמעבה את הצל) והוא ימשיך להשתמש בהם חזרה למטרותיו האישיות. שום דבר לא השתנה ושום דבר לא חדש במערכת הסימביוטית הזאת.' אם אתה לא שייך לגוש הימין, איך אתה יודע לתאר כמו אומן את מחנה הימין? או שאתה מוכשר או שאתה ימני בארון. |
|
||||
|
||||
להיפך. יותר קל לתאר משהו שאתה לא נמצא בתוכו. אל תשאל מה קיבלתי כשביקשתי מדג הגופי הביתי לצייר את האקוואריום שלו. |
|
||||
|
||||
את נחל הקישון? |
|
||||
|
||||
את זה |
|
||||
|
||||
שרקי כבר לא. |
|
||||
|
||||
כשהליכוד פינקו אותנו עם אסנת מארק, גם אני הייתי בטוח שעל זה כבר אי אפשר יהיה להתעלות. מודה בבושה (ובהערצה) שלא נתתי את הקרדיט הראוי. |
|
||||
|
||||
כאן תמצא סנטימנט דומה. |
|
||||
|
||||
האם כתוב בכללי אשר "מימון הוצאות משפטיות"? האם שר צריך לבקש היתר מהוועדה להתגלח? |
|
||||
|
||||
שרים לא קיבלו אישור להוצאות משפטיות. חלק מהשרים מתגלחים. |
|
||||
|
||||
לא כל כך הבנתי את תגובתך, אבל באמת הייתי רוצה לראות את ההחלטות שלא מתירות לשרים לקבל עזרה בהוצאות משפטיות. חיפשתי את החלטות וועדת ההיתרים ומצאתי איזו רשימה של החלטות כאלה, אבל לא כאלה שמנעו זאת. מה שמצאתי הוא החלטות בנושאים שמוגדרים בפרוש בכללי אשר כמו הכנסה מעבודה נוספת, מקרה שבו כללי אשר קובעים במפורש שיש לפנות לוועדת ההיתרים כי ללא היתר כזה אסורה כל הכנסה משכר או טובת הנאה אחרת (שהיא לפי הגדרה תמורה למעשה שהם עושים). כיוון שפורסם שיש החלטות כאלה וגם אסא כשר מציין זאת בתשובתו לי, אני מניח שהן קיימות, ואני מבקש סיוע מהקוראים כדי למצוא אותן ולראות איך נומק הסירוב (או שאולי (בסיכוי קטן) מדובר במשהו שלא קיים, שאיך שהוא נשתל במוחות כולנו). |
|
||||
|
||||
החלטות הועדה מתפרסמות רק מ 2011. בית המשפט המחוזי בירושלים כשבתו בבית משפט לעניינים מינהליים נתן פס"ד בענין ומאז מתפרסמות החלטות הועדה. החלטות קודמות לא פורסמו. ההחלטות הקודמות בעניין שרים שביקשו מימון הוצאות משפט היו לפני פס"ד. אבל כיוון שהגעת לרשימה הזו, אני מציע לך לקרוא את החלטת הועדה מאוקטובר 2018 בה דנה הועדה בשאלת הסמכות שלה לדון בבקשה למימון הוצאות משפט. |
|
||||
|
||||
נו באמת. מה שחושב היועץ בעניינו של נתניהו אני כבר יודע ועם דעתו אני מתווכח, כי אני סבור ונימקתי זאת מספר פעמים שאין כל פסול במימון הוצאות משפט של שר. עכשיו אני מתחיל לחשוב ביתר ביטחון שכל עניין הסירוב לבקשות שרים בעבר לממן הוצאות משפטיות הוא ''פייק ניוז''. ואם זה באמת כך יש לי גם תשובה לשאלה אם היה על ראש הממשלה לבקש היתר לפני שקיבל מבן דודו כספים למימון הוצאות משפטו. אני חושב שגם בכך לא היה רבב. אבל אם יראו לי מקרה ברור שבו פנה שר לוועדה כדי שתתיר לו לקבל הוצאות מימון משפט, ואקרא את הנימוקים ואראה שאין מדובר במקרה שונה לגמרי מהמקרה של נתניהו, אולי ניגוד עניינים ברור, רק אז אשתכנע שנתניהו לא נהג כיאות בקבלו את הכספים האלה. |
|
||||
|
||||
יש לך דוגמה לשר שלא נדרש להיתר מהוועדה? יש לך דוגמה לשר שביקש מהוועדה אישור וקיבל? |
|
||||
|
||||
קראתי שורה של החלטות וועדת ההיתרים. בכל הבקשות להיתר הבנתי מדוע הוגשה הבקשה, כי דובר בבקשה למשהו שכללי אשר בפרוש פוסלים. בכמה מקרים ניתנו היתרים למרות זאת, למשל שכר מכתיבת סיפורים שאסור לשר לקבל, אבל בכל זאת ניתן היתר כנראה בגלל שהיה מדובר בסכום מצחיק. לא ראיתי בקשות למימון הוצאות משפט, וגם לא ראיתי בקשת אישור להתגלח. לו הייתי נתקל בבקשה באחד משני הסוגים האלה הייתי מאד מתפלא. |
|
||||
|
||||
לא בקבלו את הכספים. בזה שלא פנה לועדה לבקש היתר לפני שהסכים לקבל אותם. בוא נחשוב על מקרה היפותטי שבו השר רחבעם זאבי עומד לדין, וחבריו הטובים טוביה אושרי ורחמים אהרוני מממנים את הגנתו. האם זה תקין מבחינה ציבורית לדעתך? |
|
||||
|
||||
לכך התכוונתי: בקבלו את הכספים מבלי לבקש היתר. ראה גם את תשובתי לצפריר בתגובה 720698 לעניין המקרה ההיפותטי, איני זוכר מה היה טיב היחסים בין גנדי והדמויות הנ"ל. אבל אם הוא סייע להם באיזו שהיא דרך (גם אם לא היו פושעים. זה לא רלוונטי לעניין שלנו.), וכדי להיות בצד הבטוח אפילו אם יכול להתעורר חשד כזה, ברור שמדובר כאן ב"טובת הנאה", שהיא אסורה על פי כללי אשר. |
|
||||
|
||||
היתה השיחה "אם צריך, אני בא". לאורך השנים אמרו גם גנדי וגם אושרי שהוא לא בא. אז הוא לא סייע להם. לפני מותו התוודה אושרי שגנדי כן בא. |
|
||||
|
||||
עניתי, ובעצם מה היה לא כל כך משנה עכשיו. אתה מראה לי שהוא סייע להם, אם זה כך, לו בקשו לממן איזה משפט היפותטי שלו הוא אפילו לא היה צריך לפנות לוועדת ההיתרים, אלא לוותר מראש על טובת ההנאה הזאת. גנדי היה טיפוס עם הרבה חסרונות וגם הרבה מעלות. אני מכיר יותר יחסים שהיו לו עם אחרים. |
|
||||
|
||||
האמת לשעתה היתה שהוא לא סייע להם. כמו שהאמת הנוכחית היא שנתניהו לא סייע לבן הדוד שלו. |
|
||||
|
||||
עזוב. |
|
||||
|
||||
שמעתי זה עתה (מפי שפטל. איך לא.) איך מנמק מנדלבליט את התנגדותו למתן העזרה במימון המשפט. להפתעתי הוא בכלל לא מתנגד עקרונית לכך שחבר יעזור לראש הממשלה במימון משפטו, אלא מנתח את אופי החברות בין נתניהו ואחד החברים האלה ששכחתי את שמו. ואז הוא מתפתל ומתפלסף ואומר שחברות משמעותה ששורשיה בבית הספר התיכון או בצבא, ואם זה לא כך מדובר בחברות בין איש עסקים ופוליטיקאי ולכן מדובר במתנה "באשר הוא עובד ציבור"1. אם כך, בוויכוח העקרוני בינינו, להפתעתי מסתבר שגם מנדלבליט בצד שלי. 1 לפי מה שמספר שפטל, החברות בין השניים נוצרה בזמן שנתניהו בכלל לא היה בפוליטיקה, אלא עסק במתן הרצאות בתשלום בארצות הברית. אבל לפי מנדלבליט אם זה לא היה בצבא או בתיכון (או בבית הספר היסודי או בגן או בפעוטון) אין מדובר בחברות של ממש אלא באינטרסים. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |