בתשובה לדב אנשלוביץ, 25/05/20 20:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לעניין מועד הפרסום, אתה מקבל את דבריו של נתניהו ללא עוררין כי, כפי שהעדת בעצמך, הגעת למסקנה שהפרקליטות מפרסמת כתבי אישום ממניעים פוליטיים עוד לפני דבריו של נתניהו ואתה מצדיק את דבריו של נתניהו באמצעות דדוקציה. אם אתה מקבל את קו המחשבה הזה כלגטימי, זה ממש טריוויאלי להראות שנתניהו משקר - נתניהו משקר כשזה תואם את מטרותיו. העניין הראשון שעולה לי בראש הוא כשאמר קבל עם ועדה שהוא לא מתכוון להגיש בקשת חסינות. לאחר מכן הוא גם טען שחסינות היא זמנית אך הגיש בקשת חסינות מהותית שלא פגה עם סיום הכהונה1. לכן אני בטוח שראש הממשלה שיקר גם בנאום שנשא אתמול. לדעתי הוגן לכנות גם הטעיות שמתבצעות כדי ליצור רושם שנוגד את המציאות בתור שקרים, ולטעמי המאמר בהחלט הציג הטעיות כאלה. אז ברור לי על אילו שקרים הפונז מדבר. עכשיו תוכל להסביר לאילו שקרים אתה מתכוון? מנגד, אם אתה מתעקש להיצמד ל"שקר" באופן לשוני, הרי המשפט הראשון של נתניהו הוא שקר גס. המשטרה לא הגישה המלצות להעמיד את נתניהו לדין כי הוא מייצג את רצון העם, הפרקליטות לא הגישה כתב אישום על רצון העם וכשהסבירו לנתניהו את פרטי כתב האישום לא דיברו שם על סיכול רצון העם. אפשר לומר שמה שעומד מאחורי המשפט הוא "ניסיון לסכל את רצון העם", ואת זה אי אפשר לסווג אותה חד משמעית בתור שקר. רק *שמבחינה לשונית* זה לא שקול ל"מה שעומד היום למשפט זה הניסיון לסכל את רצון העם: להפיל אותי ואת מחנה הימין". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
היה לי פעם וויכוח עם חבר שטען בדיוק כמוך שנתניהו אמר שלא יבקש חסינות ולכן שיקר. ביקשתי שיביא הוכחה לטענתו זו והוא נתן לי קישור לסרטון ובו ראיון עם נתניהו שבו לכאורה אמר זאת. התבוננתי בראיון (אם תרצה אוכל למצוא ולהציג את הקישור אליו), וראיתי שנתניהו לא אמר שלא יגיש בקשת חסינות. המראיינת לחצה ושאלה שוב ושוב אם יגיש בקשת חסינות והוא שוב ושוב לא אמר שלא יגיש. בתשובתו התחמק. הוא אמר: לא נגיע לכך. אז זה ברור שהגענו לכך, אבל לא מדובר בשקר, כי אי אפשר לשלול את האפשרות שכאשר אמר שלא נגיע לכך באמת חשב שלא נגיע לכך, וגם אם כן חשב כך, לא מדובר בשקר אלא בהתחמקות מלענות על השאלה. אחרי שראיתי את הסרטון הזה אני מאמין שהוא באמת מעולם לא אמר שלא יגיש בקשת חסינות. אם יש לך מקור שמוכיח שאני טועה, אנא הצג אותו, ואז אוכל לומר שנמצא השקר הראשון של נתניהו. אשר לסיבת הגשת כתבי האישום על ידי המשטרה והפרקליטות, אני שייך לאלה הסבורים שאכן מדובר במניעים זרים של החלפת שלטון כשבבחירות זה לא הולך. כל ההליך המתמשך הזה של חיפושים במשך שנים, כשלבסוף לא מוצאים שום דבר ובכל זאת מגישים כתב אישום מעיד על כך. אולי אתה חולק עלי, אך איני מבין היכן כאן השקר. אני משקר? אתה משקר? לא מדובר כאן כלל בשקר אלא בהערכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הכוונה "לא מוצאים שום דבר"? אתה עדיין חושב ש"מותר לקבל מתנות מחברים"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רוצה ששוב נתחיל עם זה? בזמנו הראיתי שלפי חוק המתנות לעובדי ציבור שחוקקה הכנסת אסורות רק מתנות שניתנו לאיש הציבור "באשר הוא עובד ציבור". מאוחר יותר התברר לי, וגם על כך סיפרתי, שכדי להיות בטוח ביקש נתניהו מויינרוט חוות דעת מקצועית אם הוא יכול להמשיך לקבל מתנות שאותן קיבל בעבר גם אחרי כניסתו לתפקיד, וקיבל חוות דעת בכתב שאכן מותר לו. בזמנו הצלחת קצת לבלבל אותי כשסיפרת על כללי ועדת אשר שלדבריך מונעים משר קבלת מתנות בכלל, אבל דובר על כך שמדובר בכללי אתיקה ולא מדובר בכך שכאשר עוברים עליהם מבצעים עבירה פלילית. עכשיו קראתי (לראשונה) את הכללים שבקישור וראיתי שבכלל אין שם שום דיון במתנות מחבר או מאחרים, והמילה "מתנה" לא מופיעה שם כלל. אז לשאלתך, כן. אני חושב שעובד ציבור כולל ראש ממשלה מותר לו לקבל מתנות מחברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדצמבר 2018 הוגש כתב אישום נגד 7 עובדים במנהל המזון ו 11 יבואני מזון ויועצי רגולציה בגין שוחד, הפרת אמונים ועבירות נוספות. היבואנים והמאכרים (יועצי המזון) נתנו מתנות לעובדים- סלסלות לחג, תלושי קניה, מוצרי חשמל, חופשות בארץ, פה ושם הלוואה שלא הוחזרה, וגם מעטפות עם מזומן. המתנות ניתנו לאורך שנים. סנגור של אחד הנאשמים טען ליחסי חברות שנוצרו לאורך שנים של עבודה משותפת, ושל נאשם אחר להעדר תמורה בגלל חוסר יכולת להשפיע. עד המדינה בפרשה הוא אחד מנותני השוחד. בעסקת הטיעון הוא נידון לשנת מאסר ו 2 מיליון ש"ח קנס. 1. האם מעטפות עם מזומן עושות לדעתך את ההבדל, ובלעדיהן לא היה צריך להגיש כתב אישום, גם כאשר המתנות הצטברו לעשרות אלפי שקלים לאדם לאורך השנים? 2. האם המקרה הזה, שהוגשו בו כתבי אישום, סותר לדעתך את הטענה לאכיפה בררנית נגד נתניהו בתיק המתנות? 3. האם לדעתך האכיפה על שר צריכה להיות זהה לזו שעל פקיד זוטר? חמורה יותר? מקלה יותר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בכלל לא מתווכח עם הטענה ששמפניות וסיגרים הם שווי כסף ודינן כמעטפות כסף (שלא כמו סיקור אוהד בתקשורת). מהתיאור שלך (בינתיים לא ראיתי את הקישורים) מצטיירת פרשת שוחד ברורה. עובדים שבסמכותם להעדיף יבואנים מסוימים על אחרים קבלו מתנות, ובחרו בנותני השוחד. אין כאן שום דמיון לתיק 1000. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמתי לב עכשיו שאחת מטענות הסנגוריה הייתה ''חוסר יכולת להשפיע''. אם השופטים אכן היו משתכנעים שלאותו עובד לא הייתה יכולת להשפיע ונותני המתנות ידעו זאת, אז לדעתי הן הוא והן נותני המתנות זכאים במקרה שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי השופטים ישתכנעו באמת. השאלה החשובה מבחינתי היא האם לדעתך לא היה צריך להגיש כתב אישום משום שזו טענת הסנגוריה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין כללי אשר- שאלתי אותך האם לדעתך על שר צריכים לחול אותם כללים כמו על כל עובד ציבור אחר ולא ענית. כללי אשר נועדו להחמיר עם השרים. בסעיף הרלבנטי כתוב ששר לא יקבל שום שכר או טובת הנאה זולת שכרו שמשלמת לו המדינה. אם תסכים שמתנות זו טובת הנאה נוכל להסכים שנתניהו רמס ברגל גסה את כללי אשר? שאילו היה מחויב לכללי האתיקה היה צריך להפסיק לקבל מתנות מרגע שהפך לשר, קל וחומר לדרוש אותן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתנות אינן טובות הנאה במובן שמדובר בו בכללי אשר שקראתי זה עתה. מתנה לחתונה היא "טובת הנאה"?. טובת הנאה זה תמיד תמורת משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה ההגדרה בויקיפדיה: "טובת הנאה היא הטבה, בכסף, בשווה כסף ולעיתים אף הטבה שלא ניתן לכמת אותה בכסף, שאדם מקבל בתמורה לפעילותו". ההדגשה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חולק גם על מילותיך "לדרוש אותם". אולי "לבקש". אבל איך "לדרוש"? באיומי אקדח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי כוונה לשכנע אותך, ואני בטח שלא עומד לחפש מקורות כשאתה לא טרחת להביא מקורות שמוכיחים ש"טרפדו את עבודתו [של ביתן] בכנסת באמצעות השימוש בעיתוי הזה" ושאר הטענות שאתה מעלה. לא ציינתי את עניין החסינות כדי לשכנע אותך שנתניהו שיקר לגביו, אלא כדי להראות את הפגמים בהיגיון שלך, שאפשר לצמצם אותו ל"שוכנעתי שהפרקליטות מתזמנת הגשת כתבי אישום מטעמים פוליטיים, לכן גם כתב האישום הזה הוגש בתזמון פוליטי". "אי אפשר לשלול את האפשרות שכאשר אמר שלא נגיע לכך באמת חשב שלא נגיע לכך" נכון, כדי שיהיה שקר לא מספיק שמישהו יגיד דבר מה שגוי, אלא צריכה להיות כוונה לומר דבר מה שהדובר יודע שהוא שגוי. אבל לא נראה לך שאתה נוקט בסנדרט כפול כשאתה לא טורח "לשלול את האפשרות" שהפרקליטות לא *התכוונה* לטרפד את עבודות של ביתן בכנסת? האם אפשר לטעון חד משמעית בביטחון של 100% שנתניהו שיקר כשהוא טוען שכתב האישום נגדו הוגש בתזמון פוליטי? לא. אין לאף אחד דרך לדעת בוודאות מה עבר לפרקליטות או לנתניהו בראש, ואי אפשר לשלול שום דבר לכאן או לכאן. אבל כשנתניהו מאשים את הפרקליטות ומתעלם מכך שהוא זה שהקדים את הבחירות אחרי שיהיה ידוע שעומד להיות מוגש כתב אישום, סביר שהוא מתכוון ליצור רושם שגוי אצל המאזין כאילו נקבעו בחירות ורק אז הפרקליטות החליטה להגיש כתב אישום. כפי שכבר אמרתי, מבחינתי זה נקרא "לשקר". אם המילה "שקר" מפריעה לך, אפשר לקרוא לזה "יצירת רושם מטעה בכוונה". אז הנה, נתניהו לא שיקר אלא יצר רושם מטעה בכוונה. מקווה שעכשיו הבנת "היכן כאן השקר" לשיטתי, גם אם אתה לא מסכים לפרשנות הזאת. עכשיו תוכל בבקשה להפנות אותי ל"שקרים" (לפי הקריטריונים שלך) שהופיעו בכתבה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |