|
||||
|
||||
אולי זה. דגדגן: "Analyzing complications in the 30 days after the operations, the researchers found no differences between those patients who were prayed for and those who were not." אבל נא לא לאבד תקווה. יש לפחות עוד מחקר אחד שעדיין מתבצע. |
|
||||
|
||||
אופס. המחקר הראשון הוא מ 2006. |
|
||||
|
||||
היה מחקר ישראלי שכן מצא קשר: |
|
||||
|
||||
הקישור שלך הוא לא למחקר ישראלי, אלא לסקירה של שבעה מחקרים אחרים, מהם רק אחד ישראלי. המחקר הישראלי הנ"ל, שהתפרסם ב-BMJ (אחד מכתבי העת הרפואיים המובילים בעולם), הוא בין המוזרים ביותר שיצא לי לראות: בשנת 2000 הכינו רשימה רטרואקטיבית של כל 3393 החולים המבוגרים שאובחנו עם זיהום דם בבי"ח ביילינסון בשנים 1990-1996. השמות חולקו באקראי לשתי קבוצות, ורשימת השמות הפרטיים של חברי אחת הקבוצות הועברה למישהו, שהתפלל תפילה קצרה למען שלומה והחלמתה של הקבוצה כולה. שוב: התפילה התבצעה כמה שנים אחרי שהארועים הרפואיים התרחשו. בהקשר זה נכתב במאמר As we cannot assume a priori that time is linear, as we perceive it, or that God is limited by a linear time, as we are, the intervention was carried out 4-10 years after the patients' infection and hospitalisation. לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בשיעור התמותה בין שתי הקבוצות, אבל כן נמצא הבדל מובהק סטטיסטית, לטובת קבוצת החולים שהתפללו עבורם, במשך השהייה בבית החולים ובמשך החום. ההבדל לא היה משמעותי: משך האשפוז החציוני של אלה שהתפללו למענם היה 7 ימים, בהשוואה ל-8 ימים בקבוצה השנייה, והזמן החציוני עד ירידת החום היה זהה (יומיים) בשתי הקבוצות.כתבתי פעם באייל על ההבדל בין "מובהקות סטטיסטית" (שמכומתת ע"י p-value) לבין "גודל האפקט" (למשל - ההבדל במשך האשפוז החציוני). בגוף המאמר - כלומר מחוץ לטבלאות המספריות - הממצאים מסוכמים כך: The length of stay in hospital and duration of fever were significantly shorter in the intervention group (P=0.01 and P=0.04, respectively) גם אם נשים בצד את עניין הרטרואקטיביות1, יש פה ניסוח גרוע, שיגרום לאדם הפשוט שייתקל בציטוט הנ"ל לחשוב שהיה הבדל משמעותי ("significant") במשך האישפוז ומשך החום.ובנוגע לסקירה בעברית, התרשמתי מהפיסקה הלפני האחרונה שלה, המצוטטת להלן במלואה: "שאלה עקרונית נוספת המועלית מפרסומים אלו היא תקפותו המדעית של הניסוי המבוקר כפול-הסמיות. מאחר שבעבודות בהן דווח על הבדלים משמעותיים בין חולים שהתפללו עבורם לבין חולים שלא התפללו עבורם (p < 0.05), הנחת היסוד הייתה שהמחקר מתבסס על עקרונות מדעיים של מחקר כפול-סמיות מבוקר. הייתכן שאין זה הכלי המיטבי להערכת תוצאות מחקר ויש לחפש כלי טוב ממנו?" _________________ 1. פה זה הצד. מה??? למה היה צריך להתפלל? הרי אפשר היה להשוות את שתי הקבוצות גם לפני התפילה ולקבל אותה תוצאה בדיוק! |
|
||||
|
||||
אמרת שהוא התפלל תפילה קצרה על רשימה גדולה, אז זה מובן שהפער בתוצאה היה קטן. עכשיו צריך לבדוק אם נותנים לו רשימה יותר קצרה והוא מתפלל תפילה יותר ארוכה מה קורה. קח את אמא שלי- בכל הדלקת נרות היא מתפללת עשרים דקות לשלומם של כל אחד ואחד מבני המשפחה. זה ממש סיכול ממוקד של עין הרע. חוץ מזה- מי זה שהתפלל? מקובל, צדיק גדול או סתם עמך? אפשר לבדוק גם את זה- בפעם הבאה לחלק את הרשימה לשלושה חלקים- אלה שלא מקבלים תפילה, אלה שמקבלים תפילה מעמך, ואלה שמקבלים תפילה של מקובל. להערת הרגל- אני לא בטוח. אם נניח שהתפילה כן עוזרת (הרי אלו תוצאות המחקר), אז זה יכול להיות כמו במכניקת הקוונטים לפני שהסתכלת ואחרי שהסתכלת- לא אותו דבר. |
|
||||
|
||||
>> אמרת שהוא התפלל תפילה קצרה על רשימה גדולה, אז זה מובן שהפער בתוצאה היה קטן. אתה כל כך מוגבל בתפיסה הלינארית שלך של אורך הרשימה. אצל אלוהים זה עובד אחרת לגמרי. |
|
||||
|
||||
אבל ככה זה ברפואה. קביעת מינונים היא תנאי יסוד לכל טיפול תרופתי. |
|
||||
|
||||
מסתבר שהמאמר הנ"ל הוא חלק מגיליון חג המולד ההיתולי המסורתי של BMJ, וכל ה"מחקר" היה בצחוק. מילא שאני נפלתי בפח, אבל הסקירה שמנחם קישר אליה מצטטת אותו בשיא הרצינות (או שאולי צריך לבדוק אם הסקירה היתה בגיליון ההיתולי השנתי של "הרפואה"?). |
|
||||
|
||||
________________ 1. לדעתי אתה מחמיץ את היופי בניסוי. ברור שאפשר היה להשוות את הקבוצות לפני התפילה, אבל זה רק אומר שהתפילה השפיעה רטרואקטיבית כי "God is [not] limited by a linear time". את זה אפשר לפרש בכמה אופנים: אולי הוא ידע כבר אז שהבדיקה תיערך שהרי הכל צפוי1, ולחילופין אולי הוא החליט לשנות את ההיסטוריה בשביל הצחוקים, לשמחתו של שר הבטחון לשעבר (תגובה 711430). ואם יקשה המקשה מדוע התוצאה אינה חזקה יותר נענה לו שאחרת כל טמבל היה משתכנע ומאמין, וכידוע הערך האמיתי של אמונה טהורה היא שהיא לא נשענת על הוכחות וראיות. ____________ 1- באמת הגיע הזמן לדבר קצת על superdeterminism. |
|
||||
|
||||
לענין ערכה של האמונה שאינה נסמכת על הוכחות שווה תמיד לצטט מכתבי הקודש: "Now it is such a bizarrely improbable coincidence that something so mind-bogglingly useful could have evolved purely by chance that some thinkers have chosen to see it as a final and clinching proof of the non-existence of God.
The argument goes something like this: 'I refuse to prove that I exist,' says God, 'for proof denies faith, and without faith, I am nothing.' 'But, says Man, the Babel fish is a dead giveaway, isn't it? It could not have evolved by chance. It proves you exist, and, by your own arguments, you don't. QED.' 'Oh dear,' says God, 'I hadn't thought of that,' and vanishes in a puff of logic. 'Oh, that was easy,' says Man, and for an encore goes on to prove that black is white and gets himself killed on the next zebra crossing. " |
|
||||
|
||||
גדול. אם יש משהו שמתקרב להוכחת אי קיומו של ה allmighty, הרי זה מותו המוקדם של דאגלאס אדאמס. |
|
||||
|
||||
במקור לא התלהבתי מההתחכמות הזו, אבל עכשיו, כששמת אותה בקונטקסט הנכון, סוף סוף ירדתי לסוף דעתו של מרן זצ''ל וצחקתי בקול גדול. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |