|
קיימת אפשרות שהנזק הכלכלי יהיה פחות ממה שחוששים כי מדובר בסיטואציה שבה כל כל השותפים לייצור ניפגעים במקביל ובאותו אופן.
מאחר ובטווח של החודשים הקרובים צורכי המחיה החיוניים כגון: מזון , אנרגיה חומרי רפואה בסיסיים — מצויים באיחסון זמין ברחבי העולמי — אין הכרח בהפעלת המשק כדי שימשיכו להיות זמינים. העולם נמצא מזה זמן רב בעודף יצור של מוצרים חיוניים אילו אילו. הבעיה היא נזקים חיכוכיים בתקופה של התאוששות המשק בתום המשבר השוטף, נאמר תוך 3 חודשים, במקרה כזה מדינות שאינן גמישות האירגון הכלכלי שלהן עלולות להפסיד ובמקביל המדינות הגמישות יותר יוכלו לנצל את הגמישות כדי לצבור כוח כלכלי על חשבון המדינות שאינן גמישות. כללית, ישראל די גמישה ולכן סיכוייה להתחזק לא רעים לדעתי. ישראל צריכה לדעתי לחוקק חוקי דחיית חובות כדי למנוע נפילת עסקים שבריאים ביסודם שניקלעו למשבר בשל תזרים כספים לא צפוי. כמו כן ישראל צריכה לתת אשראי זמני בהיקף גדול לעסקים שניפגעו משיבוש תזרים מזומנים למרות שהמנהל הרגיל שלהם תקין. ישראל לא צריכה לסייע בכספים לעסקים חולים מלכתחילה שלא יצאו מהמשבר בכל מקרה ויהיו נטל מיותר על המשק. לצערי, בתחום של הזרמת כספים משרד האוצר לא הוכיח את עצמו כגוף הכי יעיל, הוא יסייע לעסקים הגדולים בנדיבות אבל יתקמצן לגבי עסקים קטנים ובינוניים.
|
|