בתשובה להאייל האלמוני, 15/04/20 0:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כדי למנוע ניהיליזם זה הוסיף קאנט טיעון בדבר היותו של כל יצור בעל תבונה תכלית לעצמו - אז הנה, המוסר כבר לא מתמצה בצו הקטגורי. יש לנו כאן כבר שני דברים נפרדים, ועדיין לא דיברנו על איך גוזרים מהם את האיסור להתעלל בבעלי חיים (שלפחות בימי קאנט עדיין נחשבו כיצורים חסרי תבונה לחלוטין). כפי שאמרתי בתחילה, תורת מוסר לא יכולה להתמצות במשפט אחד. ראנד לא אהבה את קאנט, אבל דווקא לגבי היות כל יצור תבוני תכלית מוחלטת יתכן שהסכימה אתו. על פי אובייקטיביזם [ויקיפדיה]: מוסר - לאדם הגיוני ומציאותי יש את הכלים לזהות את האמצעים הדרושים כדי להפוך למאושר. כדי להפוך למאושר, אדם לא צריך להיות חלק מקולקטיב כלשהו או להכפיף אחרים למרותו. תפישה זו מגולמת במלים "האדם הוא תכלית עצמו". מה פירוש אף אחד לא קבע את העקרון הזה? הוא צף לתוך התודעה שלנו מעצמו? המלים הצטרפו זו לזו מיוזמתן? או אולי זה ירד חקוק באש שחורה על גבי אש לבנה על טבלת אבן מאיזה הר? ההשערה הסבירה יותר בעיני היא שמישהו כן קבע אותו, ומישהו-ים אחרים קיבלו אותו כנקודת פתיחה הולמת לאתיקה מקצועית רפואית. על פי ויקיפדיה האנגלית, שבעת היפוקרטס כוללת את הביטוי "to abstain from doing harm" (Greek: ἐπὶ δηλήσει δὲ καὶ ἀδικίῃ εἴρξειν)". כיוון שהיוונית העתיקה שלך עולה ללא ספק בהרבה על שלי (קל לעלות מעל האפס) אתה יכול לבחון האם זה תרגום הולם. אם כן אז העקרון הוא בכל זאת חלק מהשבועה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"... אז הנה, המוסר כבר לא מתמצה בצו הקטגורי. יש לנו כאן כבר שני דברים נפרדים..." נראה לי שאתה מפספס את הפואנטה. הסיבה שקאנט ניסח את הצו הקטגורי כמה פעמים היא בגלל שכל פעם הוא הבין שהצו שלו לא "מוסרי מספיק", הדבר שמשותף לכל הצווים הוא הקטגוריות שלהם. אחרי שהוא הבין שהצו שלו עלול להוביל לניהליזם הוא ינסח את הניסוח השלישי ("עשה את פעולתך כך, שהאנושות, הן שבך הן שבכל איש אחר, תשמש לך לעולם גם תכלית ולעולם לא אמצעי בלבד"). אבל תמיד, בכל ניסוח, מדובר בצו יחיד וקטגורי, מעולם לא בשני דברים נפרדים, זה מנוגד לרעיון של קאנט. " כפי שאמרתי בתחילה, תורת מוסר לא יכולה להתמצות במשפט אחד." אפשר לנסח תורת מוסר במשפט אחד, ראינו מספיק דוגמאות בדיון הזה (את חלקן אתה הבאת). האם מדובר בתורת מוסר מוסרית, לדעתי לא. אני די משוכנע שאם קאנט היה חי עוד מאה שנה גם הוא היה משנה את דעתו (אחרי הניסוח העשירי?), אבל קאנט מת מוקדם מידי ולא הספיק לשנות את דעתו. ראנד דיברה גם על אי המוסריות שבנדיבות, מה שמנוגד, למיטב הבנתי, לקאנט ולרוב הניסוחים של הצו הקטגורי (אני חייב להודות שלא ברור לי איך ראנד נכנסה לדיון הזה, ואין לי חשק לנסות שוב להבין את הכתיבה שלה). "מה פירוש אף אחד לא קבע את העקרון הזה?" פשוטו במשמעו, זה לא עיקרון קבוע, הוא לא חלק מהניסוח של אף שבועת רופא (לא היום ולא בעבר), הוא לא חלק מהאתיקה הרפואית המקובלת ברוב אם לא כל העולם, הוא לא עיקרון אמיתי שאנשים באמת חיים על פיו. הוא אגדה אורבנית. במקומות בהם הוא עקרון ריים לא מחסנים, לא נותנים תרופות, לא עושים ניתוחים... אני חושב שאפילו רופאים של האמיש לא מקיימים אותו. זאת הרי הנקודה איתה פתחתי את הדיון, וחשבתי לתומי שכבר הסכמנו עליה. "המלים הצטרפו זו לזו מיוזמתן?" לפי ויקיפדיה את המילים ניסח וורתינגטון הוקר או תומאס סידנהם. אני חושב שנתתי את הקישור פעמיים. יש טעם לפעם שלישית? התרגום העברי של המשפט הרולוונטי מהשבועה הוא: "לכל בית שבו אבקר, אגיע לטובת החולה, ולא אבצע שום פשע ולא אגרום לנזק בכוונה תחילה, ובייחוד לא אקיים יחסי מין עם נשים וגברים, בין אם הם בני-חורין ובין אם הם עבדים." (מקור: ויקיפדיה). זה הרבה יותר "ראשית, אל תזיק; שנית, תזיק - אם זה לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש" וחד משמעית לא "פרימום נון נוקרה". בנסיון לסכם, אני אחזור לתחילת הדיון, אני טוען שרופא שיקיים את ההצעה של ירדן ונשבע בשבועה של היפוקרטס (או בשבועת רופאים מקובלת אחרת) יכול לומר בפה מלא שהוא לא הפר את שבועתו (מוסרי או לא, זה דיון אחר), ורופא שחושב שזה הפרה של שבועתו ימנע מלתת חיסונים מאותה סיבה. לא הבאת עד עכשיו שום טיעון או עובדה שיגרום לי לפקפק שהאמירה הזאת נכונה. לא שזה אומר שהיא נכונה, רק שאני פשוט לא מצליח להבין למה אתה חושב שהיא לא נכונה. אני מבין שיש לך בטן מלאה על פונדמנטליסטים, אבל אני די בטוח שכל מה שאמרתי בדיון הזה היה נגד פונדמנטליזם, אז לא ברור לי מה אתה רוצה להגיד בדיון הזה. נראה לי שאתה צריך להתווכח אם השוטה וירדן ולא איתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמור לי: אם עקרון אי-ההיזק איננו ולא היה מעולם חלק מהאתיקה הרפואית ומהכשרתם של רופאים, מאין, לדעתך, כולנו מכירים אותו? מדוע כשאדם כמו ירדן חושב על אתיקה רפואית זה הדבר שעולה בראשו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט הראשון שכולם מכירים משובו של הג'דיי הוא: "Luke, I Am Your Father." משפט שמעולם לא נאמר בסרט עצמו. ככה זה עם אגדות אורבניות. אין לי הסבר מניח את הדעת, לך יש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיקרו המשפט דוקא נאמר, עד כדי מילת הפנייה בראשיתו שלא היתה צמודה אליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט אכן לא נאמר ב”שובו של הג’די” אלא ב”אימפריה מכה שנית״ ולא רק שמילת הפנייה לא צמודה אליו, יש שם גם מילת שלילה (“No, I’m your father”). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אבל מצד שני אני לא חושב שאגדה אורבנית היתה זוכה לכך שאותו ערך ויקיפדיה שחזרת והפנית אליו (אף שגם הוא רק תרגום חלקי של הערך האנגלי) היה כותב עליה "העיקרון התקבע כיסוד חשוב באתיקה הרפואית המודרנית בעיקר בזכות היותו אחד מארבעת עקרונות-העל שניסחו טום ביצ'מפ וג'יימס צילדרס בספרם "Principles of Biomedical Ethics ". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויקיפדיה העברית מקדישה ערכים הרבה יותר ארוך ומפורט למותו של פול מקרטני. פיות, דרקונים, חדי קרן ולפרקונים. נסי, אוחזת ויטי לא התקיימו ובכל זאת זכו לערך בויקיפדיה, כמו, אגב, טרולים. תנינים שלא מסתובבים בביוב של ניו יורק זכו לערך, והעובדה שאנחנו משתמשים ב-10% מהמח שלנו היא אמנם לא נכונה, ובכל זאת מפורטת בויקיפדיה. אני חייב להודות שאני לא מצליח להבין מה אתה רוצה להגיד. במקום לנסות להתנגח, אכפת לך לענות לעניין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לענות לעניין? השאלה האחרונה שלך היתה האם יש לי הסבר מניח את הדעת (לא לגמרי פירטת האם כוונתך לתפוצת ה-PNN או למשפט משובו של הג'דיי). לגבי הג'דיי אין לי הסבר. בפעם היחידה שניסיתי לצפות בסרט השתעממתי אחרי חצי שעה וויתרתי. לעומת זאת, לגבי PNN יש לי הסבר יותר מניח את הדעת (שלי לפחות): הוא עקרון יסוד (לא בלבדי, כמובן) באתיקה הרפואית. הרשה לי לציין בפניך את העובדה שערכי ויקיפדיה שהבאת בתגובתך האחרונה מציינים שמותו של פול מקרטני הוא תאוריית קשר, שהפיות, הדרקונים, חדי הקרן, הלפריקונים, נסי ויטי הם יצורים בדיוניים או מיתולוגיים ואילו אוחזת ענף עץ השקד היא אגדה אורבנית. כך גם לגבי הטרולים (אף שהייתי יכול להשבע שפגשתי כאלה), התנינים ומיתוס עשרת האחוזים. הנקודה היא לא קיום הערך אלא תוכנו. אף אחד מהם לא מתאר את מושא הערך כדבר מה אמיתי שהוא אחד מארבעת עקרונות היסוד שמתאר ספר יעץ בתחום זה בהוצאת הרווארד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שפספסת את ההקשר של הדיון?! שאלת אותי: "אם עקרון אי-ההיזק איננו ולא היה מעולם חלק מהאתיקה הרפואית ומהכשרתם של רופאים, מאין, לדעתך, כולנו מכירים אותו? מדוע כשאדם כמו ירדן חושב על אתיקה רפואית זה הדבר שעולה בראשו?" ועניתי לך שאין לי תשובה, בדיוק כמו אגדות אורבניות אחרות שכולנו מכירים, ושרבים מאמינים בהם, וגם להם אין לי הסבר (ואין לי ספק שגם אני מאמין בהרבה דברים שאינם נכונים - אני די בטוח שפעם האמנתי באוחזת ובתנינים). "אף אחד מהם לא מתאר את מושא הערך כדבר מה אמיתי... " רגע, לא קראת את כל הערך? אני אצטט (שוב): "שלא כאמונה הרווחת, מקור הביטוי אינו שבועת היפוקרטס... עקרון אי גרימת הנזק primum non nocere בטיפול רפואי הוחלף בגישות מציאותיות יותר..." זה מה שאני חוזר ואומר מתחילת הדיון. לגמרי לא ברור לי מה אתה רוצה מהחיים שלי. לא הבאת שום דבר שינסה לשכנע אותי שאני טועה. למעשה, לא ברור לי אם אתה באמת חושב שאני טועה או שאתה סתם מתווכח מכח האינרציה. אני חושב שזאת התגובה האחרונה שלי בפתיל הזה, אני חוזר על עצמי, לא הוספת לי שום מידע חדש, לא ענית לשום שאלה שלי באופן ענייני, אתה לגמרי מתעלם ממה שאני כותב, ואני לא לומד כלום מהדיון הזה. תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסה לזרוק אבן על הערך ונראה מה יקרה. בינתיים מדף השיחה שלו ראיתי שהדרך שבה הוא נכתב בעברית הוא כאילו מדובר על לטינית עתיקה ולא לטינית של המאה ה־17 („נוקרה״ לעומת „נוצ’רה״). יפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחושה היא הדדית. ניפרד בחוסר הסכמה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |