|
לא הבנתי את הטענה שלך. האם העובדה שאתה צריך לבחור בין שתי אפשרויות מסוכנות (נתעלם מהסיכון עצמו) הופכת אותן ללא מזיקות להגדרך, או שהעובדה שמדובר בסיכון ולא בוודאות הופכת כל אחת מהן ללא מזיקה להגדרתך או שיש לך טענה אחרת?
בכל מקרה (אם זה עוזר לקדם את הדיון) (1) כמובן שמחוסן לא מזיק - המחסן מזיק. זה דומה יותר ללהחלטה שלך לשלוח אנשים לסוע באוטו, לסיכון שההחלטה שלך לסוע באוטו עלולה לגרום להולכי הרגל או לסיכון שאתה עלול לסכן אחרים אם תחליט ללכת לטיול במרכז העיר עם כשאתה יודע שיש לך קורונה. (2) אם זה לא לגרום נזק, גם הדבקה בקוביד היא לא גרימת נזק, מה שמייתר את הדיון. לא? (3) מעבר לסיכון שבמותת מחיסון, כמובן שחיסון הוא גרימת נזק מובהקת, אתה לוקח סיכה ופוצע את עורו של אדם בריא... (4) במידה וזה לא היה ברור, אין לי שום בעיה עם חיסונים או רפואה מונעת. להפך, יש לי בעיה עם היפוקרטס1.
1 לא עם היפוקרטס עצמו, שכל מה שאמר זה: "לעזור, או לפחות לא לגרום נזק" שזה די הגיוני, אלא עם עקרון הראשית על תזיק, עליו, אומרים בויקיפדיה2: "עקרון אי גרימת הנזק primum non nocere בטיפול רפואי הוחלף בגישות מציאותיות יותר, כגון ארבעה עקרונות ביו-אתיקה של דו"ח בלמונט משנת 1978 ואילך: אוטונומיה, רצון חופשי ופעולה עצמאית; יעילות; צדק בחלוקה חברתית של משאבים מוגבלים ועקרון עשיית הטוב, המשית חובה לא להזיק, ולמעשה החליף את העיקרון הקודם. השינוי נעשה בעקבות ההכרה בכך שהדרך היחידה להימנע מנזק כלשהו היא אי-התערבות, מאחר שכל הליך רפואי כולל סיכונים כלשהם. ארבעת העקרונות די מקובלים אך אינם אוניברסליים. יש חלופת אתיקה ממקור פמיניסטי, פופולרית בסיעוד, שהיא מטרנליסטית ולכן לא לגמרי אוטונומית, ואין נוסחה מאזנת של העקרונות שהיא מקובלת על הכל. עם זאת, נראה שהאוטונומיה מובילה מלבד במקרים הנוגעים לבטיחות הציבור, כבמחלות זיהומיות ובאלימות." 2 פרימום נון נוקרה [ויקיפדיה]
|
|