בתשובה להפונז, 31/03/20 19:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כל ההשוואות האפוקליפטיות למלחמת העולם השנייה וכו' הן לא נבואה, אלא איום שמטרתו להניע (ולהצדיק) תגובה אגרסיבית לנוכח התפשטות הוירוס. כלומר ההשוואות מניחות מן הסתם העדר תגובה אפקטיבית. אבל מן הסתם תגובות שונות יובילו לתוצאות שונות. ישנה גם מציאות חלופית בה הסינים מזהים את התפרצות המגיפה כאשר יש רק כמה עשרות חולים, מגיבים בנחישות, ועוצרים אותה לחלוטין עם הרוגים בודדים והשפעה כלכלית אפסית על שאר העולם. אפילו במציאות כזו, מוצדק היה לומר שיש במגיפה איום לאסון בסדר גודל של מלחמת עולם. אתה מצייר תרחיש אופטימי, ומקבל שהמגיפה גרועה הרבה-הרבה פחות ממלחמת העולם השנייה. על כך, בשלב זה, אענה- (א) עצירת העולם לחודשיים שלושה זה רעיון קשה מאד למימוש עם התנגדות עצומה (ראה למשל אנגליה וארה"ב, וראה למשל אינספור כתבות וראיונות בתקשורת הישראלית, וראה חלק מהתגובות שלך עצמך באייל) שלא מותירה ברירה אלא להבהיר שוב-ושוב שהאלטרנטיבה עלולה להיות קומפרבילית למלחמת-עולם. (ב) עצירה באמת מוחלטת, נוסח וואהן, כנראה תהיה אפקטיבית (אפילו זה לא בטוח). אבל בכלל לא ברור שבמסגרת העוצר במתכונתו הנוכחי (אפילו בישראל, שהיא מהמחמירות) חודשיים-שלושה יספיקו. זו הערכה לא מופרכת, אבל בהחלט מאד אופטימית. למשל הערכה סבירה במידה דומה היא שזה יקח שנה וחצי. (ג) אפילו בתרחיש האופטימי מאד שאתה מתאר, שבנוסף להיותו אופטימי מותנה בתגובה אגרסיבית כלל עולמית - מדובר אמנם בתוצאה שגרועה בכמה סדרי-גודל פחות ממלחמת העולם, אבל עדיין מדובר בתוצאה שכוללת קריסה בקנה-מידה היסטורית של שוק ההון, כניסה צפויה למיתון עולמי, ובארה"ב למשל לפחות כמה ימים שכל אחד מהם שקול מבחינת מספר המתים מהמגיפה ל-9-11. התגובה לה הגבתי במקור שאלה, פחות או יותר, "מה הביג-דיל?". כל סיטואציה שזה ה-best possible outcome שלה, וגם התוצאה הזו מותנית במאמץ הירואי גלובלי - היא ביג-דיל בעיני. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל נסכים שהקורונה היא ביג-דיל גם בעיני, אם לרגע היה ספק. רק ההשוואה לmuch bigger deal נראתה לי קצת קשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ב) העצירה המוחלטת הזו צריכה להיות כבר *היום* בבני ברק, שם הגידול היומי הוא כ-30%. מי שמעכב סגר כזה (ועוד מטעמים לא ענייניים פוליטיים) הוא פשוט פושע. זאת הווהאן והלומברדיה שלנו. אין שום סיבה שלא נלמד ממה שאיטליה וסין עשו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עצירת העולם היא בלתי אפשרית, לא רק בגלל רמת התיאום האפסית בין מדינות במשבר הזה (אפילו בתוך האיחוד האירופי ובין מדינות ארה''ב לא נעשה ולו נסיון מינימלי לתגובה מתואמת) ולא רק בגלל ההתנגדות הצבורית לכך אלא משום שעצירת כל מדינה שהיא מחייבת רמת משילות טובה. הייתי מנחש שלפחות מחצית מתושבי העולם לא חיים תחת משילות כזו, ולכן לא ניתן לממש סגר גלובלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים. הרבה אנשים הולכים למות בכל מקרה, וקשה לי לדמיין איזשהו תרחיש לא פטאלי עבור התעשיות הקשורות לתיירות ותעופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עצירה ממש-ממש-ממש מוחלטת של העולם לא אפשרית, אני אפילו לא בטוח מה זה אומר. אבל אנחנו רואים שעם כל חוסר המשילות וחוסר שיתוף הפעולה, העולם כבר עצר במידה עצומה, ועוצר יותר ויותר עם כל יום. שתי סיבות. אחת, דווקא לא צריך שיתוף פעולה בין מדינות - זה יכול לעזור, אבל לא עד כדי כך קריטי. רוב העצירה בין שתי נקודות יכולה להיות חד-צדדית. סיבה שנייה, אין כאן טרגדיה של נחלת הכלל, לפחות לא חזקה: זו אמנם טובת הכלל לעצור ולשטח את העקומה, אבל זה גם אינטרס אישי לא מבוטל של כל אחד ואחד לעצור את עצמו, אפילו אם אחרים לא עוצרים. זה לא מושלם כמובן: האינטרס לעצור את עצמך הוא אינטרס בריאותי, שמתנגש אצל הרבה אנשים עם אינטרסים אחרים (פרנסתיים בעיקר, וגם חברתיים ולייפסטייליים). ונכון גם שהאינטרס של הכלל הוא בעיקר לטובת הזקנים והחולים, ובמאזן האינטרסים הסותרים, לצעירים והבריאים יש יותר מה להפסיד מהעצירה ופחות מה להרוויח - אבל בכל זאת, גם לצעירים ובריאים הסיכון לא מבוטל, ולרובם יש מישהו זקן או חולה במעגל קרוב למדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שאם העצירה היא לא במקביל ובתיאום אין בה טעם. אתה יכול לעצור מדינה ותוריד את מספר ההדבקות קרוב מאד לאפס, אבל תמיד ישארו מדביקים באוכלוסיה ואם במדינה סמוכה או קשורה דרך טיסות ומסחר יש מדביקים אז בכל מקרה הם יביאו לגל נוסף. לכן עצירה של קהילות וקבוצות שונות לא תועיל בלי כוחות כפיה וארגון שיוכלו לחייב את כולם לעצור וגם לוודא שננקטים הצעדים למנוע את חזרת הנגיף. עצירה של מדינות שונות בזמנים שונים תאלץ את המדינות שהקדימו לעצור לסגור את גבולותיהן בפני האחרות. אתה גם רואה במו עיניך שאפילו במדינה מודרנית עם כל אמצעי התקשורת והכפיה יש קהילות שלא עוצרות עד שרמת ההדבקה בתוכן היא איטלקית, ואז כמובן מאוחר מדי - גם להן וגם לשאר החברה, אם אין משילות חזקה. בקיצור, אי אפשר לסמוך על רצון טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא הבהרתי מה זה עצירה חד צדדית. ישראל יכולה, נניח, לסגור את הגבול בינה לבין ירדן גם לכניסות וגם ליציאות. ירדן יכולה מצידה להצהיר שהיא לא סוגרת שום גבול; בפועל הגבול יהיה סגור. אני אכן רואה שלא כל האנשים ולא כל הקהילות משתפות פעולה באותה מידה. אבל בכל זאת זה מצב שבו האינטרס הפרטי חופף במידה רבה לאינטרס הקהילתי, והקהילתי ללאומי, והלאומי לעולמי. גם מי שמבין את זה באיחור מבין זה את מתישהו. זה רחוק ממושלם, ומשילות גבוהה משפרת את המצב מאוד; ובכל זאת, זה הרבה יותר טוב מאשר מרעה משותף שבו שבו האינטרסים ברמות השונות מתנגשים חזיתית, כמו שקורה עם האקלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישראל יכולה לסגור את הגבול עם ירדן, אבל האם קניה יכולה לסגור את הגבול עם טנזניה או ברזיל יכולה לסגור את הגבול עם פראגוואי? אפשר לסגור את המעברים הרשמיים, אבל יש מעבר לא זניח שאין אפשרות מעשית לחסום אותו. הבעיה היא שגם מעבר בהקף קטן מספיק כדי לתדלק התפרצויות גדולות. כמו אצלנו - 97% מהמדינה יכולה להיות בסגר, אבל אם עיר אחת לא תקפיד זה יספיק כדי למנוע את החנקת המגיפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ג) הערה בקשר להשוואה ל-9-11: גם באסון ההוא, מדיניות ה"לא לעשות כלום" היתה מביאה לעשרות אלפי הרוגים שהיו בבניינים בזמן הפגיעה. המדיניות המוצלחת מאד (שאני תוהה אם היתה מצליחה אצלנו ולא אצל האמריקאים הממושמעים) של להוריד את כולם *באופן מסודר בטור ובלי להידחף* עשרות קומות ואלפי מדרגות, הצילה שם תשעים אחוז או יותר מהאנשים. ושלא יוקל הדבר בעינינו - אין לי ספק שהפעולות האלה תורגלו, תוכננו ויושמו עשרות שנים לפני האסון הזה. זו לא איזו 'תגובה ספונטנית' של האזרחים וכוחות ההצלה. אני תקווה שאחרי הקורונה, תהיה היערכות כלל עולמית חדשה ויעילה הרבה יותר לקראת המגיפות הבאות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |