בתשובה לדב אנשלוביץ, 31/03/20 7:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
''חד וחלק איני רוצה בשום מנגנוני ריסון של הרוב. הליכה בהתאם לקביעת הרוב זה חוק המשחק בדמוקרטיה.'' אחח, החוקים הדמוקרטיים הנפלאים מנירנברג... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חה חה חו. אין שום קשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נמק בבקשה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון שהמפלגה הנאצית עלתה בבחירות חופשיות, אבל החל משנת 1934, לא נערכו בה שוב בחירות חופשיות, ובעצם כל הפעולות העיקריות שנעשו מאז ועד כניעת גרמניה במשך כעשר שנים, לא גובו בהחלטות רוב של הציבור שם. לעומת זה "הגורם המאזן", מערכת בתי המשפט ישרה קו עם פעולות המפלגה1. 1 את זה אני למד מהסרט משפטי נירנגברג, שמתאר משפט של השופטים במשטר הנאצי, בהנחה שהוא מתאר את המצב האמיתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היטלר נהיה ראש ממשלה ב-1933. החוקים נחקקו ב-1935 ("במהלך הקדנציה"). אילו נערך עליהם משאל עם, יש מצב שהיו זוכים לרוב גדול. מה לשיטתך לא דמוקרטי בהם? "גורם מאזן" הוא (בין היתר) ריסון רצון הרוב. כתבת שאתה מתנגד לכך חד וחלק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באחת מתגובותיי הקודמות הבאתי כדוגמה, דמוקרטיה בספינת פיראטים. אז מבחינת הדמוקרטיה הכל בסדר. זה לא אומר שאני חושב שהם עושים מעשים נחמדים. אין קשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב אותי מספינות פיראטים. עזוב אותי מנחמדות. חוקי נירנברג, דמוקרטיים או לא? (ואם לא, אז למה?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע מה היה המנגנון שחוקק את החוקים האלה. אם הם נחקקו על ידי איזה פרלמנט שחבריו נבחרו בבחירות על ידי הציבור אז הם דמוקרטיים. בוודאי. אבל קיימת בכל זאת הסתייגות. ישנה גם השאלה איך הציגו הנבחרים את המצע שלהם ערב הבחירות. אם הבוחר לא היה יכול לצפות שנבחריו יפעלו כך, אנו מגיעים למה שכתבתי במאמר ''כנסת לא לגיטימית''. אם הפרלמנט הזה נהג כך אבל הציג טרם הבחירות דרך הפוכה, החלטתו לא לגיטימית והיה צריך לעשות קודם למימוש החוקים האלה משאל עם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז שאלת ההכשר הדמוקרטי של חוקי נירנברג היא לתפיסתך עניין טכני גרידא? אין שום בעייה במהות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינה מוסרית החוקים האלה איומים ונוראים אבל מבחינת הדמוקרטיה אם אכן זה רצון העם הגרמני זה בסדר. היו שאמרו אחרי מערכות בחירות: "צריך להחליף את העם". אולי צריך, אבל אז זה לא דמוקרטיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. בזמן חקיקת חוקי נירנברג (שעברו פה אחד על ידי הרייכסטג) היטלר היה כבר כמעט שליט כל יכול בגרמניה (נותרו עוד מעט מוקדי כוח מחוץ לשליטתו, אבל הם רוסקו בהמשך). הרייכסטג העביר לרשות המבצעת את הסמכויות בחוק ההסמכה (גרמניה הנאצית) [ויקיפדיה]. באותו שלב (בבחירות שלאחר שריפת הרייכסטג ואחרי משבר חוקתי מתמשך שבו כבר יותר משנה אין קנצלר שיש לו רוב ברייכסטג ולכן הקנצלר נאלץ להסתמך על צווים שמוציא הנשיא) הגדילו הנאצים שוב את כוחם, אבל עדיין לא זכו ברוב. הם רצו ברוב הנכסף כדי להעביר את החוק. מה עושים? לא סופרים את אויבי העם: עוצרים את הנציגים הקומוניסטים. ופתאום יש רוב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |